מדריך זה מיועד עבורכם, הקוראים בעלי חלומות הגדולה. אם תלכו בעקבות הדוגמאות שבו תוכלו גם אתם להגיע אל המטרה הנכספת: להיות ראש כת, עם נכסים הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים, ועדת מאמינים ומעריצים הממלאת אחר כל חפצכם.
רבים מחפשים בימים אלו דרך טובה ופשוטה להתעשר בקלות. אם הייתי צריך להמליץ לכם איך לעשות זאת לפני מספר שנים, הרי שהייתי מפרסם כאן מדריך מקיף לשוק הפיננסים ולאומנות התספורות. ברם, בעקבות המחאה החברתית שפרצה לאחרונה, הציבור אינו מאיר עוד פניו לשודדים המעונבים, והמתעשר הפוטנציאלי המהיר נאלץ למצוא דרכים אחרות לזכות בהון, בכבוד ובהדר.
מדריך זה מיועד עבורכם, הקוראים בעלי חלומות הגדולה. אם תלכו בעקבות הדוגמאות שבו תוכלו גם אתם להגיע אל המטרה הנכספת: להיות ראש כת, עם נכסים הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים, ועדת מאמינים ומעריצים הממלאת אחר כל חפצכם.
למען שוויון המינים בחרתי לעקוב בקצרה אחר סיפורה של מנהיגת כת אוסטרלית מהמאה העשרים. עם זאת, החוקים במדריך מיועדות לנשים ולגברים כאחד.
חוק מס’ 1: החלשים הם טרף
הסיפור לאורכו נעקוב במהלך המדריך הינו זה של אן המילטון-בריין, מנהיגת אחת הכתות המרתקות ביותר במאה האחרונה. קשה להצביע על הנקודה המדויקת בה החלה אן את דרכה ורכשה את מאמיניה הראשונים. עם זאת, אחד מהמקרים המייצגים יכול להדגים כיצד קנתה לעצמה מאמינים חדשים.
כפי שקורה בדרך כלל, מאמינים חדשים מגיעים מתוך רגעים של חולשה. כך אירע במקרה של אמו של בן שנטון, יהודיה אוסטרלית עשירה, נשואה ובעלת שלושה ילדים בגיל צעיר. העולם האיר לה פנים, עד הרגע בו עמוד השדרה שלה החל להסתייד. היא לא יכלה לנוע, ונותרה שרועה במיטתה במשך חודשים ארוכים, סובלת מכאבים, משיתוק ומעתיד לא-ידוע.
ואז הגיעה אן המילטון-בריין.
המילטון-בריין הייתה מרפאת באמצעות כוחה של ‘האתה יוגה’ ואמונה יוקדת. היא החזירה את החולה מסף מוות, מדומה או אמיתי, בסדרה של אימונים אינטנסיביים שכללו הסברים אודות בודהא וקרישנה – שני ישויות אלוהיות אשר נשלחו לכדור-הארץ כדי לעזור לאנושות (ללא הצלחה מרובה, יש לציין). גם ישו הוגדר כאחד מאותן בריות רבות-עוצמה, וכך נוצרה פילוסופיה שכללה בתוכה את דתות המזרח הרחוק והמערב הקרוב, בשילוב שנגע בלבותיהם של רבים. החולה הצעירה השתכנעה והצטרפת לכת.
אנו רואים כאן כיצד התמקדה המילטון-בריין בצורה מבריקה, בחולים ובסובלים – באנשים שלא מצאו דרך אחרת ומאסו בחייהם. ייתכן כי בטיפול פסיכולוגי היו אותם אנשים חוזרים להיות חלק אינטגרלי מהחברה, אך המילטון-בריין הגיעה אליהם קודם. היא סיפקה להם אושר, כמובן, אך אושר זה הגיע בליווי תג מחיר: נאמנות ארוכת-שנים לכת של המילטון-בריין וכל מלה שהוציאה מפיה.
אסטרטגיה דומה משמשת כתות אחרות. גואל רצון הגיע לנשים צעירות במצוקה וסיפק להן ישועה נפשית, כשהוא נסמך לשם כך על משאביו האישיים ועל משאבי מאמיניו. כת חב”ד וכת הסיינטולוגיה מסוגלות לממן פעילויות מיסיונריות באמצעות תרומות, ונציגי שתיהן מגיעים פעמים רבות כאשר האדם נמצא במצוקה. הסיינטולוגים מחכים שאנשים בעלי קשיים פסיכולוגיים יפנו אליהם, ומפרסמים את עצמם באינספור מודעות מסוגים שונים. החב”דניקים מגיעים מעצמם למשפחות במצוקה, או לילדים בגיל ההתבגרות, שמטבעם נתונים לקשיים פסיכולוגיים ומחפשים תמיכה. פעילויות אלו יכולות להועיל בטווח הקצר (ואף ראויות לשבח במקרים רבים, כמו אצל חב”ד) אך עלולות להגיע לניסיונות אקטיביים להמרת דת. שוב, כמו אצל חב”ד.
חוק מס’ 2: תפוס את הילדים
הפתגם הישועי העתיק אומר – “תן לי את הילד עד גיל שבע, ואתן לך את המבוגר”. הוא מופיע בגרסאות רבות הדומות זו לזו, אך כולן מעידות על אותו רעיון: אם תצליח להגיע לילדים מוקדם מספיק, הרי שתוכל לעצב אותם כרצונך. או לפחות לנסות.
באגדות האחים גרים מסופר על עוץ-לי גוץ-לי – שדון מרושע הדורש מעלמה צעירה את הילד הראשון שיוולד לה, בתמורה לעזרתו. איננו יודעים האם המילטון-בריין ניסחה במילים כה בוטות את הדרישה תמורת עזרתה לאותה יהודיה עשירה שבסיפורה התחלנו את המדריך. כנראה שלא. היא לא הייתה צריכה לעשות כן. היא מתוארת, עד היום, כאשה כריזמטית ורבת-עוצמה, המוליכה קסם על המאמינים בה. האישה הצעירה עזבה את בעלה ואת ילדיה, נכנסה למערכת יחסים חדשה, והביאה לעולם ילד רביעי – הרי הוא בן שנטון. היא שיקרה למשפחתה כי העבירה אותו לאימוץ במשפחה אומנת. האמת המרה הייתה שהוא הוענק להמילטון-בריין, כדי שיגודל כחלק ממה שהיה ברור באותה נקודה שהוא כת של ממש. כת שנקראה ‘המשפחה’.
חוק מס’ 3: החלש את החלשים
כל מנהיג כת חייב לזכור כל העת כי הוא נסמך על כוחם של מאמיניו, ובאותו הזמן ממש להבין כי אסור לו להניח להם להתפתח ולגדול מעבר לגבולות שהוא מציב להם. לכן, כתות צעירות מוצלחות מתבססות על החלשת המאמינים, ניתוקם מהסביבה וביטול האינדיבידואל לטובת הקבוצה. בהתאם לכך, התינוק הצעיר גדל בתנאים שלא היו מביישים מחנה אימונים סיני, ביחד עם יותר מעשרה ילדים אחרים שנשאו את שם המשפחה ‘המילטון-בריין’, אך מעטים אם בכלל נשאו את חותמה הגנטי.
מאין הם הגיעו? עד היום לא ברור. חלקם היו במקור ילדיהם של חברי הקבוצה, שהועברו לרשות כת המשפחה. אחרים אומצו באופן לא-חוקי, בדרכים שהוכשרו בדיעבד על-ידי עורכי-דין, רופאים ועובדים סוציאליים שהיו חברים בכת. זהויותיהם של הילדים שונו וזויפו, וכולם זכו בשם המשפחה המנצח של מנהיגת הכת. הם גדלו ביחד, התלבשו באותם בגדים, ואפילו שיערם נצבע באותו גוון בלונדיני בדיוק. לא נותר מקום לאינדיבידואל, בכת שבה יכולה להיות רק מנהיגה אחת.
אם היו הילדים נשלחים לבתי-הספר באוסטרליה, הפרטים אודות הכת היו מתגלים במהרה. מכיוון שכך, הם קיבלו חינוך ביתי נוקשה. המילטון-בריין הציגה את עצמה אליהם כאמם הביולוגית, וכל יתר המבוגרים בקבוצה היו רק הדודים והדודות. הילדים האמינו שהיא אמם, וחונכו להאמין במשנתה של הכת, אך בתוספת חשובה: ישו, בודהא וקרישנה לא נשארו לבד במועדון הישויות הנאורות. המילטון-בריין הגדירה את עצמה כגלגולו החדש של ישו על פני האדמה. כל ילד שסטה ולו פסע מהוראותיה ומדבריה, היה לפי הגדרה חוטא של ממש, וכופר באלוהיו. על כפירה יש להעניש, והילדים אכן נענשו, לעתים תכופות.
המילטון-בריין, האל החי, הייתה רחוקה מלהיות רחומה וחנונה. מאוחר יותר היא תטיל את האחריות על הדודים והדודות, אך קשה לראות כיצד ניתן לקבל את גרסתה של מנהיגה טוטליטארית, ששלטה בכל אספקט של חיי המאמינים. כך או כך, הילדים עברו משטר חינוך אכזרי שכלל עונשים קלים כאשר התוודאו על חטאיהם – הצלפות מסרגלי עץ באורך מטר, או מוטות פלסטיק ארוכים ומשולשים. לילדים שהרטיבו במיטותיהם, שענו בחוצפה למטפלים בהם, או שגנבו פירות עקב רעב, היו שמורים עונשים קשים יותר, הידועים בעגה המשפטית כ- “עינוי באמצעות חוסר חמצן”. הם הוטבלו במים עד מעל הראש עד אשר נגמר החמצן בריאותיהם, כשאינם יודעים האם חסדיה של האלה החיה נשללו מהם בפעם האחרונה ודינם נגזר. ואז, ברגע האחרון של יאוש, כאשר בועות אוויר החיים החלו לבעבע אל פני המים, הותר להם לעלות לאוויר החדר ולנשום נשימה גדולה – לפני שנדחפו שוב אל מתחת לפני המים.
חוק מס’ 4: כמו מספר 3, אבל בכל דרך אפשרית; או – רכוש לעצמך בית-חולים פסיכיאטרי פרטי
כל כת שמתחילה להתפתח אל מעבר למאמינים הנלהבים הראשונים, נתקלת באינדיבידואלים שאינם מוכנים לכפוף עצמם למרות הקבוצה. הם מתמרדים בדרכים שונות, ובסופו של דבר עלולים לעזוב את הכת ולחשוף את דבר קיומה לציבור הרחב. כיצד ניתן להתמודד עמם?
המילטון-בריין נקטה בדרך יצירתית במיוחד, המופיעה כבר בסיפוריו של מרקו פולו לפני 700 שנים. מרקו פולו דיווח במסעותיו ברחבי אסיה, אודות זקן ידוע לשמצה אשר נהג לחטוף צעירים ולסממם בכמויות סיטוניות של חשיש כדי לגרום להם להאמין שהגיעו לשערי גן-העדן, ולשכנע אותם שעליהם לבצע רק רצח אחד כדי שתותר להם הכניסה אל האושר הנצחי. לא ברור מה מידת האמת בסיפור, אך המילטון-בריין לא בחלה להשתמש בסמים משני-תודעה כדי להשפיע על מאמיניה.
למזלה, כת המשפחה כללה מאמינים רבים אשר הגיעו מרקע רפואי: אחיות ואף רופאים. למעשה, אחד המאמינים הנלהבים עמד בראש בית-חולים פסיכיאיטרי, ורבים מהפסיכיאטרים בו היו חברים בעצמם בכת, ועסקו באופן פעיל בגיוס חברים חדשים מתוך המטופלים באמצעים שטיבם המדויק אינו ידוע עד היום. אנו יודעים רק כי חברי הכת קיבלו סמים מחוללי-הזיות כגון LSD, וגם ילדיה של המילטון-בריין קיבלו טיפולים דומים בסמים פסיכיאטריים – אנטנסול, ואליום, טורפניל ואחרים – ששברו אט-אט את רצונם.
אתה, מנהיג הכת הפוטנציאלי, בוודאי תתעניין לדעת כי גם בישראל יש הנוקטים בפתרונות דומים לחיזוק המאמינים. כך, למשל, אצל חלק מהכתות (או כפי שהן נקראות בעגה המקומית, ‘חצרות’) החרדיות, יש המחלקים סמים פסיכו-אקטיביים לצעירים המתקשים לשלוט בצרכיהם המיניים, עם פיקוח בריאותי מינימלי אחר השפעותיהם.
חוק מס’ 5: אל תתבלט!
קיימים בעולם אנשים שלא יבינו את כוונותיך הטובות. הם עלולים להפריע. השתדל שלא להציב את עצמך בדרכם. אם הכת גדלה מספיק, אתה יכול גם להחדיר מאמינים טובים אל הרשויות, שיסייעו לך להימנע מסכסוכים עם המשטרה. בלית ברירה אחרת, השתדל להעלים כל עדות למעשים מגונים. גם במקרה זה, אנו יכולים להתייחס לחלק מחצרות החרדים בישראל, בהן מוחנקים מעשים מגונים ואינם מגיעים לידיעת המשטרה. יש שיאמרו שגם ‘פורום תקנה’ של הציבור הדתי-לאומי משרת מטרה דומה: להסתיר מהציבור את ההבנה שמנהיגיו יכולים לטעות ואף לאנוס.
אם נמשיך להתייחס להמילטון-בריין כדוגמה מייצגת, נראה כי היא בחרה בדרך האחרונה. המשטרה האוסטרלית לא הייתה קוטלת קנים, והשוטרים חשדו כי הכת מגדלת ילדים באופן שעלול להיות לא-חוקי. מפעם לפעם היו שוטרים מבקרים את האחוזות שהחזיקה המילטון-בריין. במקרים אלו, נשלחו הילדים לחור קטן וחשוך מתחת לבתים, שם נאסר עליהם לפצות פה או להקים מהומה, כדי שלא למשוך את השוטרים. הילדים, כמובן, צייתו לאל החי ושמרו על שקט מוחלט.
חוק מס’ 6: כבול אותם אליך
ילדים נוטים לציית, מטבעם. הם מתחילים לשקר ולדמיין בגיל צעיר מאד, אך בסופו של דבר הם מקבלים את מרות הוריהם. כל דרך אחרת הייתה מובילה למוות מהיר בפיו של נמר או דוב, בימים הפרה-היסטוריים בהם התעצב חלק חשוב מהאופי האנושי. אך בשלב מסוים, כל גוזל צריך לעזוב את הקן. בגיל ההתבגרות רדוף ההורמונים, מתמרדים הילדים כנגד הוריהם וכל גורם סמכות אחר שהם יכולים למצוא. מנהיג כת מצליח ימצא דרך לשמור על נאמנותם לעקרונות הכת גם בזמן גיל ההתבגרות ואחריו.
הפיתרון של המילטון-בריין לבעיה דומה לזה המתקיים בדתות רבות אחרות, בצורת ‘טקס בגרות’ שכובל את הנער או הנערה הצעירים אל האמונה. סוג של בר מצווה, בעצם. בבר המצווה של המילטון-בריין לא היו תפילין, רבנים או עלייה לתורה. כן היה LSD, סם הזיות בו הולעט הצעיר בכמויות מסחריות. לאחר מכן, הורעב המסומם המתבגר ונכלא בחדר חשוך. בכל פעם בה היה מנסה להירדם ולהשתחרר מעול ההזיות הויזואליות שתקפו אותו, היו נכנסים לחדר אנשי הכת, ומסבירים לצעיר המסומם כיצד לפרש את הזיותיו, תוך שהם מדגישים שרק המילטון-בריין יכולה לספק ישועה אמיתית. זה היה טקס התבגרות מעצב-אישיות באמת ובתמים, והילדים חרדו ממנו בכל לבם.
וזו, אולי, הייתה הסיבה העיקרית לנפילתה של המילטון-בריין. חששותיהם של הילדים מפני טקס ההתבגרות, וניסיונות התמרדות חוזרים ונשנים מצד חלקם, הובילו לכך שמספר ילדים הורחקו מהקבוצה. אלו דיווחו לרשויות על המתרחש בתוך הכת, ובפשיטה משטרתית שהתרחשה ב- 1987, חולצו כל הילדים. המילטון-בריין נמלטה מאוסטרליה למשך מספר שנים, אך בסופו של דבר נאסרה והוחזרה לאוסטרליה במסגרת מבצע משותף של כוחות המשטרה האוסטרליים, הבריטיים והאמריקנים. היא נקנסה ב- 5,000 דולרים על זיוף מסמכי הלידה של חלק מהילדים שנמצאו ברשותה. לא ניתן לאמוד את הונה כיום, אך היא עדיין בעלת אחוזה גדולה, בה משרתים אותה במסירות מאמיני הכת הקשישים.
בן שנטון חולץ ביחד עם כל שאר הילדים, והועבר למשפחה אומנת. חייו, עד כמה שאנו יכולים להבין מהצד, נראים נורמטיביים למדי. ילדים, כמסתבר, עמידים יותר מכפי שאנו נוטים לחשוב.
חוק מס’ 7: אל תגזים!
אם יש לקח אחד שניתן ללמוד מסיפורה של המילטון-בריין, הרי הוא שדתות וקהילות רבות בעולם ובישראל משתמשות במוטיבים דומים לאלו הקיימים בכתות מוצלחות. מדוע הן מצליחות במקום בו המילטון-בריין נכשלה בסופו של דבר? האשמה, כמו תמיד, היא בקיצוניות. כת המשפחה נטלה צעדים קיצוניים בניסיון לעצב את ילדיה, מבלי מחשבה על טובתו האישית של הילד. היא לא הצליחה לעורר נאמנות אמיתית בקרב הילדים, ועל כך נפלה.
זהו לקח טוב למנהיג כת חדשה. נסה לשמר את המאמינים בך קטנים וחלשים, אך אל תשלול מהם את כל הכוח. תן להם קצבאות ילודה, למשל, שישמרו עליהם עניים. רכז את תשומת לבך בילדים, שיהיו דור המאמינים הבא, ואל תהסס להשתמש בילדים שעברו המרת דת כדי לצרף גם את הוריהם הכופרים אל הכת. ובכלות כל הקיצים, ואם דבר אחר אינו עובד, מצא פסיכיאטרים שיהיו מוכנים לשחק במוחותיהם של המאמינים – במיוחד הצעירים שבהם, שטרם קבעו לעצמם זהות משלהם – באמצעות סמים פסיכו-אקטיביים.
עשה כל זאת בהצלחה, ועוד יבוא היום בו תזכה להוביל כת משלך בישראל.
רק קח בחשבון שהתחרות קשה.
עקב בעיות של זכויות יוצרים, העדפתי שלא להוסיף תמונות למאמר של המילטון-בריין. מי שרוצה לראות יכול להסתכל כאן וכאן.
אזהרה: מאמר זה לא נועד, בשום פנים ואופן, לעודד אנשים לפתוח כתות משלהם או לבצע הנדסת אנוש מהסוג המתואר כאן. אם אתם מעוניינים להוציא אל הפועל את החוקים שבמאמר, אנא… ובכן, לא. פשוט לא.
37 תגובות
כל הדתות כמו יהדות נצרות ואיסלם הומצאו בידי גברים למען גברים. הכל כדי לנצל את הנשים ולכפות עליהן את הגברים האלימים.
אני מעוניין להקים דת (לא כת) חדשה באופן חוקי שתוכר על ידי הרשויות בישראל הנאורה והמתקדמת.
איך עושים זאת?
תודה
אני רוצה להקים כת, בשביל לבטל כת אחרת.
אני רוצה להקים כת יהודית בשם “כסלו” (בדומה ל”ברסלב” ו”חבד / לובביץ”), במטרה להמיר את חב”ד ל”כסלו – ליטאים מודרנים”, שזה בעצם ליטאים במוצא, שמקיימים את השולחן ערוך המקורי – יעני חרדים ספרדים, יעני, יותר קל, יותר הגיוני, יותר נכון, ימחק את המחלוקות מהעם – כי לא יהיה יותר חב”ד. פחות חילול השם. בהתחלה רציתי לקרוא לכת שלי “סורמע” (surme) על שם הפסוק “סור מרע, ועשה טוב”. הרעיון של להפוך ליטאים ל”ליטאים מודרנים”, יעבוד לדעתי, כי לליטאים יש כלל שהנשים צריכות לעשות קרחת, שזה לא תורה – זאת חומרה שגובשה באירופה (כדי שאנטישמים לא יאנסו יהודיות), והם לא ביטלו את החומרה, והם שונאים את זה ככה, אז אם מאפשרים להם את אותה דת כמעט, רק עם אשה ש*כן* מגדלת שיער, ועם מעט שינוי במצוות (בד”כ יותר נוטים להקל – הספרדים), ובלי התופעת לוואי הישראלית-מזרחית של לעשות חיקויים ותרבות מתוך סרטי בורקס, אני חושב שהם רק מרוויחים, ולכן הם אכן יעברו ל”כסלו”. (מה איכפת לי, לשנות את זה ל”כסלב”). וכשישאלו אותי, “אז מה מאפיין את החסידות שלנו?”, נגיד להם שיש אצלנו דגש מיוחד על חנוכה. ואולי גם נצא בחנוכה למלחמה בערבים. זה נראה לי כמו רעיון טוב. אבל זה, אולי.
כל טוב, אשמח לשמוע את דעתך בעניין. (המטרה של הכת שלי, אם לא הבנת, היא בעצם להחזיר עטרה ליושנה. טוב שגם יש כסף – ככה אני לא צריך לעבוד, אבל לא צריך יותר מאשר 100,000 שקל. לא דולר, שקל.).
כל טוב.
אבי
כל אדם הוא טפיל, נצלן שקרן וגם כל ה”תארים האחרים שחוזרים על עצמם בכל הדיונים.
אולם אותם “התארים” קיימים ברמות ובצורות שונות בבני האדם. לא פעם לא ברור מי המנצל ומי המנוצל, ( יותר מאשר התינוק רוצה לינוק האם רוצה להניק.)
כאשר מתגלת כת חדשה, ראש הכת מוגדר כנצלן ומשפיל, לדעתי חסידיו מנצלים אותו
באותה מידה. מכיוון שיש בהם את הצורך להיות מושפל מונהג ומנוצל וכך הם מנצלים את
ממנהיגם שצרכיו, מתאימים לשלהם. ומי שאין בו את אותו הצורך לא מצטרף לכת,
לספקן ולמראה שעל הקיר.
יש הבדל קטן אך משמעותי בין בעל כתות לטייקונים. בעלי הכתות מתמרנים את מאמיניהם לתת להם כסף בעצמם ואילו הטייקונים עושים זאת באמצעים אחרים – למשל לוביסטים שדואגים להקטין את שיעורי המס, או דואגים שלא תהיה תחרות מספקת במשך שנים (ע”ע סלולאר), או רומסים מתחרים קטנים או חדשים (ע”ע מה שעלית עשתה לקבדורי ויצאה עם קנס קטן של 5 מיליון שקלים, שהיא מרוויחה בכל יום שהיא מוכרת את מוצריה במחירים גבוהים יורת כתוצאה מחיסול התחרות).
הבעיה היא שבשני המקרים ההתערבות של השלטונות היא בדרך כלל רפה אלא אם כן הטייקון או בעל הכת גדשו את הסאה.
דוגמה כזו היא הכת של גואל רצון.
הסיבה שאני לא מטפל בטייקונים אבל מוטרד מבעיית הכתות היא כי הבעיה בכתות היא היסוד הנפשי שהופך את המאמינים לתלויים במנהיג הכת. לעומת זאת, הטייקונים לא מחפשים שנאהב אותם. מדד השנאה לחברות הסלולאר ולבנקים מעיד על כך. את הדעות שלי באשר לכלכלה אני מעדיף לעשות כטוקבקיסט מהשורה בבלוג הקפיטליסט היומי ב-NRG.
התגובה האחרונה של הספקן משקפת יפה את מראה “המחאה החברתית” האחרונה: אלימות אפלה, גסות-רוח, דקדנציה מתקדמת, שנאה תהומית לכל סוג של הצלחה, שנאה בכלל, התנשאות ללא גבול. יופי של מחאה.
מי שקובע את שוק הסמים אלה הצרכנים. מײסדי הכתות רק מספקים את הביקוש. כך גואל רצון סיפק את הביקוש לנשים שהתמכרו לו, וכמוהו אן המילטון-בריין, כת חב”ד וכת הסיינטולוגיה ועוד כהנה וכהנה כתות. הם לא היו מצליחים ומשגשגים לולא היה קײם בנפש חסידיהם יסוד ההתמכרות.
הבעיה הפלילית מתעוררת כאשר “המנהיג הרוחני” מתמכר בעצמו לכוח שהוא צבר ומתחיל לכפות על מאמיניו אבדן צלם אנוש.
המדריך המלא צריך להכיל מספר שלבים נוסף על השבעה המובאים כאן, כדי לענות על הלוגו הבא: “איך להקים כת חדשה שתשמור על כוחה לאורך זמן”.
שפיץ
באופן עקרוני לא השתנה מאומה, מאז שחר ההיסטורי האנושית, בכישוף, בנבואות, באמונות,בסגידות ובעולם המזלות והמיסטיקה. השתנו רק השמות, האמצעים והזמנים.
מי שמתרגז כניראה שייך לאחד החצרות של הרבנים והמכשפים למינהם, שרוצים מאוד אבל מאוד להשאיר את הציבור היהודי בתפיסה של המאות הראשונות אחרי הספירה עם פחדים שונים בדיוק כפי שכתוב בחלק מהסעיפים .
צדיק יהודי.
יש ויש קשר בין מה שאני אומר לבין מה שכתוב במאמר זה ובעוד כ- 50 מאמרים שהופיעו באתר זה (בעניין ספיריטואליסטים שונים — דתיים, איצטגנינים, רפואת אליל, וכדומה)..
לפחות ב- 40 מתוך 50 המאמרים הנ”ל מופיע כטיעון מרכזי נגד קבוצות ספיריטואליסטיות הנושא של “גזל כספי” על ידי מנהיגי הקבוצות הספיריטואליסטיות. נושא הגזל הכספי ניטחן לעייפה; מכיוון שכותבי המאמרים חושבים אותו למוסכמה מובנת מאליה הם אפילו לא טורחים לפרט אותו יותר מדי. הנושא של “גזל כספי” היא הנחת עבודה שעליה מושתתים 40 המאמרים. (40 זה רק מספר לצורך הדיון, לא ספרתי אבל זה מספר די קרוב למספר המדוייק).
אם אתפנה אראה לך באופן מפורט יותר כיצד נושא ה”גזל הכספי” מופיע כ”טיעון מנצח” באותם 40 מאמרים.
בשלב זה, למקרה שלא קראת היטב את המאמר הנוכחי (שמדבר על: איך להתעשר על ידי הקמת כת ב- 7 צעדים) — כדאי שתקרא את הפיסקות הראשונות של המאמר שבו מדובר בפירוש על עניין “הגזל הכספי” בתור *המטרה* של הקמת כתות ספיריטואליסטיות.
ההמשך של מאמר זה (לאחר הפיסקאות הראשונות) דן בעיקר ב*טכניקה של הקמת כת ותיחזוקה*. אבל פירוט הטכניקה לא מבטל את הטיעון של “גזל כספי” בתור *המטרה* של הקמת כתות ספיריטואליסטיות.
מראה מעל הקיר
קוקו תיקרא לאבא שלך וקאקי תקרא לאמא שלך. אני לא רוצה בכלל לקרוא את דבריך משום שאתה יורק על אנשים ברחוב כאשר אתה מדבר אליהם, קנה נייר טישיו ותנגב את הרוק מעל הפה שלך.
איני מתכוון גם לקרוא דבריך בעתיד. אני בטוח שאין לך מה לאמר, כי רק כסילים חושבים שעל ידי דיבורי-זבל הם משדרגים את כסילותם לכדי חוכמה.
וכך אמר שלמה המלך בספר משלי על כסילים כמוך:
ענה כסיל כאולתו, פן יהיה חכם בעיניו.
ספקן יקר, קוקו אני אקרא לך פשוט משום שאתה קוקו. תיזהר, תיכף יבוא טייקון עם קרניים ויאכל אותך חי. אתה יודע מה, אם היה לך קצת מזל בחיים, וקצת יותר שכל, יכול להיות אפילו שהיית הופך לאחד כזה. ואם בטעות זה היה קורה לך (כלומר, הטעות זה בעיקר בקטע של השכל), בטוחני שהיית הופך לטייקון חזירי במיוחד מאחר ואתה לא סופר אף אחד ממטר. אני מאחל לך ולכל החברים הקוקויים שלך שתזכו למעט קומון-סנס. זה אף פעם לא מזיק.
ספקן: קראתי והבינותי גם בקריאה שנייה. אני עומד על דעתי שדומה לשלך בגדול.אין קשר בין תגובתך למאמר.
ה”קשר” שהחלטת למצוא לא ממש משנה, לטעמי. אתר הידען לא עוסק שעוולות חברתיות-כלכליות.
אני מניח שהעורך מגביל עצמו לנושאי האתר ולא לאקטואליה של “צדק חברתי”. אגב אני לחלוטין מסכים עם עמדתך.. הברונים השודדים כאן מעיקים עלינו. מאד. אבל אני גם סבור שאין קשר למאמר ולדיון. אבל אם אתה רוצה לפתוח דיום בנושא חדש שחשוב לך ומעניין לך – סבבה. אני סבור כי יש לזה מקום ראוי יותר בפייסבוק שם אני גם דואג לפרסם בנושא מנקודת מוצא.
אני לא מוצא ממש בטענותיך כלפי האתר: לא מדובר באתר עיתונאי שמטרתו לבצע תחקירים להגיע למסמכים ולחשוף. בכך טעית וזה חוסר הקשר.
דגי הרקק המטופלים אינם “רקק”. לפחות לא תופעת הדת שהיא כסוג של רעל הטמון בתרבות האנושית= מעט מדי נסבל, יותר מדי והגוף נחלש ומתחלה…..השפעתה הרעילה של תופעת האמונה והדת הרבה יותר קשה מכפי שאתה מבין. ככל הנראה.
ואם לחזור לנושא הייתי מוסיף עוד שמן למדורה: מעבר לברונים השודדים יש עוד תופעות המוליכות אותנו לאבדון. לא הפעם אניח לדת שבהחלט יש לה מקום מרכזי בחורבן העתידי. אתמקד בחוסר המשילות של הממשלה, בשיטה הפוליטית החולה, במגזר הציבורי שיש לי כמעט רק דברים רעים לאמר עליו: שחיתות, ריקבון, נפוטיזם, חוסר יעילות מצמררת, סחיטת הקופה, אי שירות ועוד. במגזר הציבורי אני כולל את משרדי הממשלה, כל הגופים והחברות הממשלתיים והסמי ממשלתיים: ביטוח לאומי, הנמלים, הרכבת, שדות התעופה, חברות החשמל ומקורות, התעשיות האווירית, הצבאית ועוד. ניתן להוסיף מול הברונים השודדים את העובדים השודדים: ועדי עובדים שמאורגנים ככנופיות בריונים וכוללות את כל הוועדים החזקים במשק. בקיצור במקום לקרוא יותר מדי אפשר לעבור על גיליונות “דה מרקר” בשנים האחרונות שם נמצא הסיפור המלא. כולו.
מראה שעל הקיר .
לא חושב שאגיב לך. קוקו תקרא לאבא שלך.
עמית הצדיק
תגובה ארוכה שלי ממתינה לאישור. כנראה הזכרתי “מילת טאבו” בתגובתי.
עמית הצדיק
קצת הבנת הניקרא לא תזיק לך. הבאתי את “שטראוס” כדוגמא אופציונלית לברונים השודדים שמשלשלים מליארדי שקלים מדי שנה לכיסיהם מכיוון שהמדינה מתירה להם לפעול כקרטל סחטני. לא הבאתי את “שטראוס” כדוגמא ספציפית שיש לי הוכחות לגביה. את המילה “שטראוס” הייתי יכול להחליף במילה “תנובה” (ולצרף לכך את המילה קוטג’) כדי שדברי יובנו גם למתקשים בהבנת הניקרא.
אשר להצגת מסמכים. כפי שאמרתי הנוכלויות של הלוויתנים, שודדי הכסף מאזרחי המדינה הן נוכלויות מסובכות מכדי שאני אוכל להביא תיעוד עליהם. וועדות “הריכוזיות במשק” ו”טרכטנברג” מחזיקות אולי בחלק מהמסמכים אודות מעשי הנוכלות הללו, אבל לא פרסמו אותם (למשל עבירות של תיאום מחירים, עבירות סחיטה על ידי אילוץ רשתות שיווק לא לתת לייצרנים קטנים מקום על המדפים). אותן וועדות לא עשו כך מסיבה מאוד פשוטה (שגם אותה הזכרתי): הלוויתנים ששודדים את כספינו הם חלק מושרש מהמימסד הכלכלי (ממש כמו שהמאפיה ניסתה להסתנן אל תוך השלטון במדינה). מאחר והן חלק מושרש מהמימסד הכלכלי הן חסינות מהבאה למשפט.
מה הקשר לנוכלי הכתות הספיריטואליסטיות ?
גם זה הוזכר בדברי, ממש בשורה הראשונה של דברי. צריך היה לא לדלג על בקריאתך על השורה הראשונה.
נאמר שם (בשורה הראשונה) שבעוד הדיון על נוכלויות של כתות ספיריטואליסטיות היא עיסוק בעברינות של נוכלים בדרג דגי רקק, אין שום דיון בנוכלויות של נוכלים בדרג לוויתנים (והזכרתי אחר כך כמה קטגוריות כאילו).
באתר הזה נוהגים לתקוף את דגי הרקק (כתות ספיריאטואליסטיות, איצטגנינים , מימסד דתי וכו’), כי זה קל ומשום שהתוקפים לא יתבעו לדין. לעומת זאת אין שום ביקורת על הברונים השודדים. חוסר המידתיות בביקורת על נוכלים לסוגיהם — יוצר מראית עין כאילו הנוכלויות הקטנות (של כתות ספיריטואליסטיות ודתיות וכולי) הן עיקר הנוכלויות במדינה. בפועל הברונים השודדים גוזלים פי מאה לפחות יותר כסף מאזרחי המדינה.
האם הבנת עכשיו את הקשר ?
ספקן: היות ורועי (ככל הידוע לנו) לא גילה מסמכים מאין אלו על שטראוס או על כל חברה אולי תואיל בטובך להיות המפרסם ? תקציב קטן לכרזות שיודבקו במרכז ת”א עם הגילויים שלך ותחתום בשם + פרטים מלאים. העיתונות תמשיך עם זה הלאה ותפרסם בתפוצה ארצית.
מה הם יעשו לך ? יתבעו ? אני מניח שאתה אדם רגיל עם משכורת קטנה. אין לך. בטח תחמוק מעונש.
לך על זה.
אה, כן מה הקשר, אגב, בין התגובה למאמר העוסק בכתות ?? תמהני.
ספקן יקר, אתה לא רק ספקן, אתה גם קוקו. חברת שטראוס מוכרת מוצרים שהיא מייצרת כדי להרוויח כמה שיותר, כמו כל חברה מסחרית. על הדרך היא גם מספקת עבודה לכמה אלפי משפחות, וגם מזון טעים למיליונים. לא רוצה לקנות מילקי, אל תקנה. מי מכריח אותך? אני לא בטוח שהמודל הקפיטלסטי הוא אפילו טוב, אבל אני בהחלט בטוח שהמודל האנרכיסטי בתחפושת חברתית דפוק מהיסוד ומסוכן עד מאוד לשלום הציבור. רד מהגב שלנו, עלוקה.
לערנסט ואחרים
למה להתמקד רק בבני אדם?, האם התופעה הזאת לא קיימת גם אצל בעלי חיים?? אני יכול בקלות להראות את אותה תופעה של כתות אצל יונקים אחרים, ודאי שאצל קופי האדם!!
חומר למחשבה
סבדרמיש יהודה
כת הומו ספיאנס
כת מישנה- ספרדי
ספקן
האם כל מה שתיארת, על הפשע הניצול ועוד, לא היה מאז ומתמיד ?,
והאם אותה התופעה (השלילית לדעתך) לא קיימת בכל מקום שישנם בני אדם ?.
ובאותו הקשר
האם כת הסלולארים שהרוויחה הון בתקופה של לפני כחלון נחשבת כת?
שאלה אחת נותרה פתוחה,
האם מקימי הכתות מאמינים לעצמם?
הכתות עליהן מדובר במאמר של רועי הן דגי רקק באוקינוס שבו שורצים עבריינים כלכליים.
הלוויתנים בין שודדי הכספים מהציבור הם גופים שפעולתם היא בסגנון המאפיה: הגופים ארוגים עמוק בתוך גופי המימשל.
דוגמאות:
* המערכת הפיננסית (בנקים, חברות אשראי, בורסה),
* מערכת השיווק (מוצרים צריכה החל ממזון וכלה בבתים לדיור ולעסקים).
* מערכת שירותי הבריאות.
העושק הכספי שגופים אילו גורמים גדול (נאמר) פי אלף מכמות העושק שגורמים דגי הרקק מהסוג של כתות ספיריטואליסטיות.
מדוע לא תוקפים באתר הזה את הלוויתנים ? כי הם *חזקים ופשעיהם מוסתרים היטב*. הרבה יותר קל לתקוף את דגי הרקק , הכתות הספיריטואליסטיות, כי הנוכלויות שלהן פשוטות לאיבחון ומפני שהן לא מסוגלות להשיב מלחמה שערה על ביקורת נגדן.
מה היה קורה אילו הצליח רועי צנזה לגלות שחברת שטראוס עושקת את הציבור בסכום של 2 מיליארד שקל כל שנה ? מה היה קורה אילו פירסם זאת בלווית מסמכים ?
מייד הוא היה מקבל מכתב מנומס מעורכי הדין של שטראוס שמבקש ממנו להכחיש ולפרסם כל מה שאין בידי הוכחה קבילה בבית משפט. בהמשך לאותו מכתב מנומס היו עורכי הדין של חברת שטראוס מאיימים על רועי צזנה שאם לא יעשה כרצונם הוא יתבע בגין לשון הרע על סכום של, נאמר, 5 מליון ש”ח אם לא יעשה את מבוקשם.
לאחר מכתב מנומס זה רועי צזנה לא רק יכחיש את כל דבריו נגד חברת שטראוס, הוא יפרסם זאת באותיות קידוש לבנה, יצחצח את הנעליים של חברת שטראוס וגם ילקק את הקרקע ברדיוס של מטר סביב הנעליים הנ”ל. כל זאת הוא *לא* יעשה נגד הכתות הספיריטואליסטיות, רק מפני שהן חלשות מכדי להגיב.
ומה לגבי כת הידען, הגורו רועי, והמעריצים הנלהבים והקבועים המגיבים כאן באופן כמעט אובססיבי?
יונתן
רוב האנושות מתנהגת מאוד דומה , למרות השוני הקיים בין בני האדם באמונה בתרבות בשפה.
הנהירה, הדבקות האמונה המוחלטת והתלות ההמונית אחרי “משהו” ולא משנה מה תוכנו רעיונו או מקורו, משותפת לאותו הרוב..שמכל הקשת הפוליטית הכלכלית ההשכלתית והמקצועית.
אם זה נכון , עדיף להתייחס לזה, כתופעה אנושים.
מאמר נ-ה-ד-ר וכן ירבו.
אלמונימוס, אתה צודק, אבל רק בחברה שלנו יש ביקורת על הכיתתיות משום היותה כיתתיות. אנחנו נגד ‘שטיפת מח’, מנהיגים כריזמטים וכו’, לא בגלל שהם נוגדים את הערכים שלנו (מה שהיה בכל חברה בהתמודדות עם רעיונות חדשים), אלא בגלל הצורה והאופי הכיתתית. זה סתם עוורון… (פיתגורס אמר שהמוזיקה השמימית ביותר מתנגנת סביבנו כל הזמן מהכוכבים, אך אנו נולדנו לתוכה ולכן לא יכולים לשמוע אותה. אותו דבר כאן)
בדיוק כמו הקומוניסטים וממשיכי דרכם הסוציאליסטים אחד לאחד
אותו ניצול ציני גדול של החלשים ודפיקתם עוד ועוד תוך הבטחות שקר של יהיה לכם יותר טוב
כשהאנשים הכי עשירים ומאושרים נמצאים במדינות הכי החופשיות
אבל יונתן, ההגדרה שלך לכת כל כך כללית שבעצם לא רק התרבות המערבית הקפיטליסטית נופלת לתוכה אלא גם כל חברה אנושית שאי פעם התקיימה החל מהקומוניזם הסיני וכלה בשבטים הנידחים באפריקה. לכל חברה יש מבנים חברתיים, חוקים מוסריים, תגמול ועונש למי ששומר/מפר את החוקים וכו’. זו אולי פיקציה אבל היא די שימושית.
כמו שלא ניתן ללמוד כיצד להיות עשיר או איש עסקים מצליח.
גם כאן לא ניתן ללמד אדם להיות שליט או להיות נשלט. זו תכונה מולדות,
ניתן לראות כבר אצל ילדים נטייה למנהיגות.ואצל ילדים אחרים הנטייה ללכת אחרי.
כשנפגשים הקיצוניים שביניהם, כלומר בעלי הצורך הקיצוני, להיות נשלטים שזה
הרוב, כך נראה, עם בעלי הצורך הקיצוני, לשלוט להוביל, שזה מיעוט, נוצר גוף מגובש
מאוחד להפליא. (ודוגמאות לכך לא חסרות)
אני מקווה שרועי רק התכוון להציג, חלק מהמאפיינים שאנחנו רואים במפגשים מסוג זה,
ולא התכוון שאכן ניתן ליצור מצב זה באופן מלאכותי, על בסיס של מתכון כלשהו.
What are you talking about
*והנערות = ובמתנות (אוטו_קורקט)
יש כת סודית אחת, ששולטת גם על החזקים וגם על החלשים. למעשה זו כת כל כך עצומה וטוטלית, שמרוב גודלה אנחנו לא מבחינים בה. קוראים לה התרבות המערבית קפיטלסטית. אנחנו מחונכים לתוכה ולאמונותיה מגיל אפס, כל סרט, כל שיחה, כל שיעור, כולם מהפנטים אותנו במסכת ארוכה של שכנועים לדוגמה הכלכלית של אמונה בכמה חוקים מוסריים, במבנים חברתיים נתונים (משפחה, לאום, היררכיה חברתית), ובצורך לצרוך עוד ועוד. גם הכת הזאת כמובן מרחיקה את המתמרדים (לרשותה בתי כלא ובתי משוגעים), מסממת את החלשים בריטלין ופרוזאק ומתגמלת את הנאמנים לה במעמד חברתי גבוה והנערות שעשויות להיות שוות ערך רק בתוך החשיבה המעוותת של הכת. המנהיגים של הכת כבר מתו מזמן, אך כדרך הכתות המוצלחות, הרעיון נשמר, ומחיה את עצמו, ללא אף דמות כריזמטית שלפחות מרוויחה משהו מהפיקציה הזאת. תנחומי.
☼▲☼
►☼◄
☼▼☼
כמו שלא תיתן לאויבים שלך נשק, אל תיתן להם גם רעיונות. וזה במקרה, באמת שבמקרה גם דבר שסטאלין אמר, רק בניסוח שונה.
רועי היקר
נהנאתי מהמאמר
מחכה למאמר המשך שבו יוסבר כיצד להתגונן בפני פעילי הכתות מהבחינה הפרטית ומהבחינה הלאומית
יום טוב
סבדרמיש יהודה
אחלה כתבה, מת לכת משלי כבר…