אירועי מרד בר כוכבא מיוחסים לתקופת שלטונו של הקיסר הדריאנוס שנזכר בתולדות העם היהודי כמי שגזר גזרות שמד על היהודים, אשר זכו במקורות לכינוי ‘גזרות הדריאנוס’. * לדברי ד”ר רינה אבנר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, “מדובר בממצא נדיר בעל חשיבות היסטורית עצומה”
ממצא נדיר בעל חשיבות היסטורית עצומה התגלה בירושלים: שבר אבן שעליה כתובת לטינית ממלכתית המוקדשת לקיסר הרומי הדריאנוס. חוקרים מעריכים כי זוהי כתובת לטינית מהחשובות ביותר שהתגלו אי פעם בירושלים.
במהלך השנה האחרונה ערכה רשות העתיקות חפירות הצלה במספר שטחים מצפון לשער שכם שבאחד מהם התגלה שבר של אבן הנושאת כתובת לטינית ממלכתית מהתקופה הרומית. לדברי ד”ר רינה אבנר ורועי גרינוולד, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות “את הכתובת מצאנו כשהיא משולבת בשימוש חוזר מסביב לפתחו של בור מים עמוק. כמו היום גם בעבר היה נהוג למחזר חומרי בניה; נראה כי הכתובת הממלכתית נעקרה ממיקומה המקורי ושולבה ברצפה לצרכים פרקטיים של הקמת הבור. יתרה מכך, לצורך התאמתה לפי הבור הכתובת בחלקה התחתון נוסרה בצורה עגולה”. משקלה של האבן כ-1 טון, ומימדיה כ1.5-X1 מ’.
מיד עם גילויה של הכתובת היה ברור לחופרים כי לפניהם תגלית משמעותית במיוחד: גודל הכתובת ובהירות האותיות הובילו למסקנה זו.
הכתובת כוללת שש שורות של טקסט לטיני חקוק על גבי אבן גיר קשה, נקראה ותורגמה לעברית על ידי אבנר אקר וחנה כותן מהאוניברסיטה העברית בירושלים: “לאימפרטור קיסר טריאנוס הדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טריאנוס מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, פונטיפקס מקסימוס, בעל סמכות הטריבון בפעם הארבע עשרה, קונסול בשלישית, אבי המולדת, (הקדיש) הלגיון העשירי פרטנסיס”.
לדבריהם, “מדובר בכתובת שהקדיש הלגיון העשירי, המכונה פרטנסיס, לקיסר הדריאנוס בשנת 129/130 לסה”נ”.
מהניתוח שלהם עולה, כי שבר הכתובת שהתגלה על ידי חוקרי רשות העתיקות איננו אלא מחציתה הימנית של כתובת שלמה, שחלקה האחר התגלה לקראת סוף המאה ה-19′ בקרבת מקום ופורסם ע”י הארכיאולוג הצרפתי הדגול שארל קלרמון–גנו. כיום מוצגת כתובת זו בחצר המוזיאון הפרנציסקני שבסמוך לשער האריות.
בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ בכלל ובירושלים בפרט, התגלו עד כה מעט כתובות לטיניות ממלכתיות עתיקות, ואין ספק שזו אחת החשובות מביניהן. חשיבות הכתובת נובעת מכך שמוזכרים בה במפורש שמו ותאריו של הקיסר הדריאנוס, שהיה קיסר בולט ביותר, וכן תאריך ברור, המספק חיזוק מוחשי משמעותי לסיפור ההסטורי, הקשור בנוכחות הלגיון העשירי בירושלים בתקופה שבין שתי המרידות ואולי אף במיקום מחנה הלגיון העשירי בעיר, ובאחת הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא כמה שנים מאוחר יותר, והקמת העיר “איליה קפיטולינה”. גם לאחר 2000 שנה, הכתובת נשתמרה באופן מרשים. לאחר פרסום ממצאי החפירה, הכתובת תשומר ותוצג בפני הציבור הרחב.
אירועי מרד בר כוכבא מיוחסים לתקופת שלטונו של הקיסר הדריאנוס. זה, נזכר בתולדות העם היהודי כמי שגזר גזרות שמד על היהודים, אשר זכו במקורות לכינוי ‘גזרות הדריאנוס’.
על תולדותיו של מרד בר כוכבא ידוע, בין היתר, מתוך דבריו של ההיסטוריון הרומי בן התקופה קסיוס דיו. הסטוריון זה מספר גם כי הקיסר הדריאנוס ביקר בירושלים בין השנים 129/130 לספירה במסגרת מסעותיו במזרח האימפריה. מסעות אלו מתועדים גם על גבי מטבעות שהונפקו לכבוד האירוע, ובכתובות שסותתו במיוחד לקראת בואו לערים שונות. כפי הנראה, כך בדיוק נעשה בירושלים.
השלמת שני חלקי הכתובת לאחד, מעלה תמונה לפיה מדובר בכתובת גדולה במיוחד ומרשימה למדי. לדברי ד”ר אבנר, “ייתכן שהכתובת עצמה נקבעה בראשו של שער הנצחה שעמד חופשי בגבול העיר מצפון, כדוגמת שער טיטוס שברומא”.
גורלה של ירושלים לאחר חורבן הבית השני (שנת 70 לספירה) ולפני מרד בר כוכבא (132-136 לספירה) הוא מסוגיות המפתח בהיסטוריה של העיר ובכל הקשור לקשר של העם היהודי אליה.
ממחברים קדומים ומכתובות על גבי מטבעות ידוע כי העיר החדשה, שנוסדה על ידי הקיסר הדריאנוס, קיבלה מעמד של “קולוניה” (היינו – עיר שאזרחיה ואלוהיה רומיים), ושמה שונה לשם ‘קולוניה אליה-קפיטולינה’ (בלטינית(COLONIA ÆLIA CAPITOLINA . שם זה כולא בתוכו את שם הקיסר שבכתובת, ששמו המלא פובליוס אאליוס הדריאנוס, ואת משפחת האלים הראשית של רומא.
אין ספק כי גילויה של כתובת זו יתרום רבות לשאלה רבת-השנים אודות הסיבות שהובילו לפרוץ מרד בר כוכבא: האם בנייתה של איליה קפיטולינה וייסוד המקדש האלילי באתרו של המקדש היהודי בהר הבית היו הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא, או שמא, לחילופין, היו אלה דווקא תוצאות של המרד – פעולות ענישה של הדריאנוס כנגד מי שמרדו בשלטון הרומי?
המידע המלא על הכתובת יוצג בכנס “חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה” שיתקיים ביום ה’ הקרוב (23/10) בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים ושיהיה פתוח לקהל הרחב.
הערת מומחה התקופה, ואיש ההסטוריה של אתר הידען, ד”ר יחיעם שורק:
ראשית -כל כתובת שנחשפת בארץ הינה חשובה. השאלה היא מה עושים איתה, קרי, כיצד מפרשים או מפרשנים אותה.
שנית – שאלת השאלות היא, בדומה לעניין גזירת המילה של הדריאנוס, היא האם בניית איליה קפיטולינה היתה הסיבה למרד או תוצאתו, ועדיין לא נמצאה התשובה החותכת והחד-משמעית לכך, הגם שמימצאי ו של קינדלר הנומיסמטיקן הידוע, אודות מטבעות איליהקפיטולינה שתוארכו בשנת 129/130 לספ’ מצביעים לכאורה על בנניית העיר/הקולוניה הרומית כסיבה למרידה.
שלישית – ידוע לנו כי הדריאנוס ביקר באזור, לאחר הביקור במצרים, בשנת 129/130 לספ’, ופרשה זו עשויה היתה להגביר את המתיחות ביהודה. אם כי התוצאה עשויה היתה להיות הפוכה, מכיוון שהדריאנוס נודע כשליט משכין שלום, משקם יחסים ומכונן מערכות קשר חיוביות עם נתיניו.
רביעית -בתקופה זו ממש מתוארכת כתובת מפורסמת בקיסריה, אף היא לכבודו של הדריאנוס, מאת יחידת עזר פלוגתית של הלגיון הששי, מה שמסביר אולי את אווירת המתיחות ביהודה/בירושלים באותה תקופה, כזו שהצריכה גיבור כוחות ביהודה.
חמישית – הכתובת בירושלים אינה מזכירה ולו ברמיזה את השם איליה קפיטולינה או את הקולוניה בירושלים.
לעניות דעתי, ואני מסתמך דווקא בעיקר על מקורות תלמודיים, החלה בניית איליה קפיטולינה בימי קודמו של הדריאנוס, הקיסר טריאנוס, והיא נמשכה לאורך תקופה ממושכת אל תוך ימי קיסרותו של הדריאנוס, ויש בה אולי כדי לתמוך בעמדה כי המרד פרץ כתוצאת הקמת אליה קפיטולינה.
בכל מקרה, על אף הלבטים האקדמיים ניתן בהחלט לברךעל מימצא זה, כמו גם לגבי כל מימצא ארכיאולוגי בתקופה זו.
