ידענים: אסטרופיסיקה | מדעים מדויקים

מאת 18 במרץ 2017 63 תגובות

עד לאחרונה תלו פיזיקאים תקוות בחלקיקים המכונים WIMPs אבל בעקבות אכזבות שנחלו בזמן האחרון הם מפנים את מבטם לכיוונים אחרים

הדמייה של גלקסיית שביל החלב. ההילה הכחולה שמסביבה באה להמחיש את התפוצה המשוערת של החומר האפל סביב הגלקסייה. מקור: ESO/L. Calçada.

הדמייה של גלקסיית שביל החלב. ההילה הכחולה שמסביבה באה להמחיש את התפוצה המשוערת של החומר האפל סביב הגלקסייה. מקור: ESO/L. Calçada.

מאת לי בילינגס, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 08.11.2016

הפיזיקה שוב החמיצה מפגש שתוכנן זמן רב מראש. בחיפושים האחרונים והרגישים ביותר עד כה אחר החלקיקים שמהם משערים שעשוי החומר האפל – החומר הבלתי נראה שעשוי להכיל 85% מן המסה ביקום – שוב לא נמצא דבר. ייתכן שהחלקיקים החמקמקים האלה, המכונים בקיצור "וימפים" (WIMPs, מילולית: "חלשלושים", ראשי תיבות באנגלית של שמם), מתחבאים טוב יותר מכפי שהעלו בדעתם הפיזיקאים. אבל ייתכן גם שהם אינם קיימים כלל, כלומר שיש פגם יסודי ועמוק בהסברים שבעזרתם אנו מנסים להבין את היקום. מדענים רבים מוסיפים לקוות שגרסאות משופרות של הניסויים יימצאו עדויות לקיומם, אבל אחרים בוחנים מחדש רעיונות וגישות על אודות החומר האפל שבמשך זמן רב נחשבו לבלתי מתקבלים על הדעת.

התוצאה המאכזבת הראשונה בקיץ 2016 באה מניסוי הקסנון התת־קרקעי הגדול (LUX). הניסוי הזה התבסס על מתקן שבמרכזו שליש טונה של קְסֶנוֹן נוזלי שצונן לטמפרטורה של מינוס 100 מעלות צלזיוס. כדי להגן על הגלאי הזה מפני רוב זיהומי הקרינה הוא הוצב בתוך מכל מים ונטמן בעומק חצי קילומטר מתחת לגבעות השחורות של דרום דקוטה. החוקרים חיכו במשך יותר משנה להבזקי אור שהיו אמורים להיפלט מפגיעות של וימפים בגרעיני הקסנון. ב־21 ביולי 2016 הם הודיעו שלא נצפו הבזקים כאלה.

הדיווח המאכזב השני הגיע ב־5 באוגוסט 2016 ממאיץ ההדרונים הגדול,LHC, של הארגון האירופי למחקר גרעיני, CERN. מתקן זה, הממוקם על יד ז’נבה, הוא מאיץ חלקיקים החזק ביותר שנבנה מעולם. החל באביב 2015 ניסו למצוא בעזרתו וימפים באמצעות התנגשויות בין פרוטונים ברמות אנרגיה חסרות תקדים ובתדירות של מיליארדי התנגשויות בשנייה: תנאים שפרצו את הגבולות שאליהם הגיעה הפיזיקה החלקיקית לפני כן והביאו אותה למחוזות חדשים. בשלב מוקדם של הניסוי גילו שני צוותים חריגה בתוצאות ההתנגשויות התת־אטומיות: אנרגיה עודפת שרמזה על תופעות פיזיקליות חדשות שייתכן שווימפים גורמים להן (אם כי כבר אז, יש להודות שזו הייתה רק אחת בין אפשרויות אקזוטיות נוספות). אלא שככל שמאיץ החלקיקים יצר יותר התנגשויות ונאספו יותר נתונים, החריגה הזאת היטשטשה, דבר שהעיד על כך שהתוצאות המוקדמות לא היו אלא סטיות סטטיסטיות.

שתי התוצאות השליליות האלה יחד הן חרב פיפיות מבחינת חקר החומר האפל. מצד אחד הן הבהירו מגבלות מסוימות בנוגע למסות ולדרגת האינטראקציה של הווימפים שלאורן אפשר לתכנן דור חדש של גלאים שיוכלו להגדיל את סיכויי ההצלחה. מצד אחר, הן שללו חלק מן המודלים הפשוטים והאהובים ביותר של וימפים, דבר שהעלה חששות חדשים שמא מודל הווימפים אינו אלא סטייה בת כמה עשרות שנים מן הדרך הנכונה למציאת החומר האפל.

אדוארד (רוקי) קולבְּ, קוסמולוג העובד כיום באוניברסיטת שיקגו ושעזר בשנות ה־70 להניח את היסודות לציד הווימפים, הכריז בעבר ששנות העשרה של המאה ה-21 יהיו "עשור הווימפים". אבל כיום הוא מודה שהחיפוש לא התקדם כמתוכנן. לדבריו, "אנחנו שרויים היום באפלה גדולה יותר מאשר לפני חמש שנים בנוגע לחומר האפל." עד כה, הוא מסביר, תגובתם של רוב התיאורטיקנים הייתה בסגנון "יפרחו אלף וימפים": הם בנו תיאוריות מורכבות ואקזוטיות יותר ויותר כדי להסביר מדוע אף אחד מן הגלאים לא הצליח לגלות את החלקיקים האלה אף על פי שהם אמורים להיות נפוצים כל כך.

למצוד אחר וימפים יש שתי סיבות תיאורטיות הכרוכות זו בזו. הראשונה היא שחלקיקים אלה נגזרים באופן טבעי מאחת ההרחבות הפופולריות ביותר למודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, שלפיו הם היו אמורים להיווצר זמן קצר לאחר המפץ הגדול. השנייה היא שלפי החישובים הישירים ביותר, אם וימפים קדמוניים כאלה אכן קיימים, כַּמוּתָם והתנהגותם בימינו מתאימות כמעט בדיוק לכמויות ולתכונות החומר האפל שעליהן מורות התצפיות. ההתאמה הזאת (המכונה "נס הווימפ") היא הסיבה שבגללה נמשכו החיפושים במשך עשרות שנים. אבל כעת יש תיאורטיקנים המטילים ספק בתוקפו של המודל הזה.

לדוגמה, ב-2008 הראו ג’ונתן פנג וג’ייסון קוּמָר, שני פיזיקאים שעבדו אז באוניברסיטת קליפורניה באירוויין, כיצד תופעה המכונה "סופר־סימטריה" יכולה ליצור משפחה היפותטית של חלקיקים קלים הרבה יותר מווימפים ועם אינטראקציות חלשות הרבה יותר עם חומר רגיל מאלה המיוחסות לווימפים. "התוצאה עם חלקיקים אלה היא אותה כמות של חומר אפל שאנו רואים כיום, אבל הם אינם וימפים," אומר פנג. "הרעיון הזה מעורר טלטלה בפיזיקה מפני שהוא עומד על יסודות תיאורטיים טובים לא פחות. אנחנו קוראים לו 'הַנֵּס החף מווימפים'."

בעקבות היחלשות היסודות התיאורטיים למודלים הפשוטים של וימפים, לצד הרשימה המתארכת של מאמצי הגילוי שהעלו חרס כולם, התחילו פנג ורבים אחרים לשקול את האפשרות שווימפים הם חלק מתמונה מורכבת יותר: ממלכה נסתרת ביקום, המלאה בחלקיקים אפלים המקיימים אינטראקציות זה עם זה במערך של כוחות אפלים, ואולי מחליפים מטענים אפלים בהבזקי אור אפל. מודלים כאלה, של "מגזרים אפלים" שלמים ביקום, מאפשרים לחוקרים לשחק עם הרבה יותר משתנים, דבר שמאפשר לבנות אותם כך שיתאימו למגבלות העובדתיות ההולכות ומחמירות בעקבות הצטברות של נתונים חדשים על אודות החומר האפל. החיסרון של הגמישות הרבה הזאת היא שקשה מאוד לבדוק את נכונותם של המודלים האלה.

"עם המגזר האפל אנחנו חופשיים להמציא כמעט כל מה שאנחנו רוצים," אומר דייוויד ספרגל, אסטרופיזיקאי באוניברסיטת פרינסטון. "ללא 'נס הווימפ' שהנחה אותנו בעבר, המרחב למודלים אפשריים עצום. זהו מגרש משחקים שבתוכו איננו יודעים מה לבחור מבין האפשרויות שהוא מציע. כדי לדעת לאן להמשיך נחוצים לנו כעת רמזים נוספים מן הטבע".

יש פיזיקאים שבעקבות הרמזים מן הטבע נטשו כליל את רעיון הווימפים. לדוגמה, ידוע שהחלקיקים החמקמקים הקרויים נויטרינו מופיעים בטבע בשלוש צורות, או בשלושה "טעמים". לשלוש הצורות האלה אמנם אין די מסה כדי להסביר את החומר האפל, אבל מכיוון שבכל זאת יש להן מסה כלשהי הן בגדר פתח לאפשרות שקיימת צורה רביעית בעלת מסה גדולה יותר, המכונה "נויטרינו עקר". "כמעט כל המנגנונים יוצרי־המסה בחלקיקי נויטרינו מצריכים את קיומם של חלקיקי נויטרינו עקרים, ודי קל להסביר את החומר האפל באמצעות חלק מחלקיקי הנויטרינו העקרים האלה," אומר קֶווֹרְק אָבְּזָגִ’יאָן, פיזיקאי תאורטי באוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

מועמד קבוע נוסף לככב בהסברים אפשריים של החומר האפל הוא חלקיק היפותטי הקרוי אקסיון. זהו חלקיק שאמור לקיים אינטראקציות חלשות עם חומר רגיל שהשערה בדבר קיומו הועלתה לראשונה ב־1977 כהסבר וכפתרון לאינטראקציות קוואנטיות לא־סימטריות שנראות מסתוריות בלעדיו. כדי להסביר את החומר האפל האקסיונים צריכים להימצא בתחום צר יחסית של מסות ולהיות קלים הרבה יותר מווימפים. "אם לא נמצא וימפים, הפיזיקאים התאורטיים פשוט יעברו להמר על האקסיונים," אומר פיטר גרהם, פיזיקאי באוניברסיטת סטנפורד.

לבד מווימפים, ממגזרים אפלים, מחלקיקי נויטרינו עקרים ומאקסיונים, יש אפשרויות אקזוטיות עוד יותר שבעזרתן אפשר אולי להסביר את החומר האפל. אלה אפשרויות המצויות כיום בשולי המחשבה הפיזיקלית, והן כוללות חורים שחורים בראשיתיים, ממדים נוספים, והאפשרות שבתיאוריית הכבידה של איינשטיין יש טעות כלשהי.

פיזיקאים שונים העוסקים בחומר האפל נוטים להעדיף מועמדים שונים, אבל הבעיה הגדולה ביותר המטרידה רבים מהם אינה שהרעיון יתברר בסופו של דבר כלקוי או כטעות גמורה; הראיות התצפיתיות שלפיהן נראה שהחומר האפל אכן קיים הן ראיות מוצקות ביותר. הבעיה שמטרידה אותם היא שזהותו של החומר האפל פשוט תתברר כבלתי רלוונטית לתעלומות גדולות אחרות בפיזיקה, ולכן שפתרון חידת החומר האפל לא יפתח דרכים חדשות לעבר הבנת טבעה האמיתי של הממשות.

"אנו רוצים שהחומר האפל לא רק יתברר כדבר שאכן קיים, אלא שהוא יספק תשובות לבעיות בלתי פתורות במודל הסטנדרטי," אומר ג’סי תָלֶר, פיזיקאי במכון לטכנולוגיה של מסצ’וסטס (MIT). "לא כל תגלית חדשה יכולה להיות גילוי חשוב … כזה שבעקבותיו פתאום מתיישבות התיאוריות זו עם זו הרבה יותר טוב. לפעמים חלקיקים חדשים רק גורמים לך לומר, 'מי הזמין את זה?' האם אנחנו חיים ביקום שבו כל תגלית מוליכה לתובנות עמוקות ויסודיות יותר, או ביקום שחלקים מסוימים שלו משתלבים זה בזה בקלות, אבל לא חלקים אחרים? החומר האפל משאיר מקום לשתי האפשרויות."

63 תגובות ל “גישוש באפלה אחר החומר האפל”

  1. חיים אבגד

    עיינתי בסרט הווידיאו המדובר, וזה לא תואם את מה שיהודה אומר.
    הק"ג התקני לא ירד ב-50 מיקרוגראם.
    כאשר יצרו את הק"ג התקני, ייצרו איתו עוד 40 ק"ג תקניים והפיצו אותם ברחבי הגלובוס. אבל לפני כן נמדדו הפרשי המסות ביניהם – ותועדו.
    בשנת 1948 הם כונסו שוב, נמדדו, והשוו לרישומים הישנים התברר שנוצרו הפרשים. ההפרש הגדול ביותר שבין ק"ג מספר X וק"ג מספר Y הגיע ל-50 מיקרוגראם. שימו לב: זה לא אומר שהמסה שלהם קטנה או גדלה. ייתכן ששתיהן גדלו אבל לא במידה שווה. ייתכן ששתיהן קטנו. ייתכן שאחד גדל ב-30 מיקרוגראם והשני קטן ב-20 מיקרוגראם. אי אפשר לדעת את התמונה המדוייקת.
    לכן ה"הסבר" של יהודה שהמסה קטנה ב-50 מיקרוגראם – מיותר. אינו רלוונטי. נניח שהיה נכון: אז כל המסות הללו היו צריכות לקטון באותה מידה ואז ההפרש ביניהן היה נותר קבוע.

  2. walking death

    יהודה

    לא יודע ממתי קוראים סרטון יוטיוב, אבל זה היה בשביל מי שמעוניין בסקירה זריזה ופשוטה על הנושא. לא בשביל מי שרוצה להבין לעומק את העניין. היינו חושבים שאתה תהיה מעוניין בלהבין לעומק כאן אבל מסתבר שלא כך הדבר. בכל מקרה מעולם לא שלחתי אותך לקרוא את זה.

    לציין שבן אדם עושה דבר שהוא עושה זה לא לרדת לפסים אישיים. זה קשור ישירות בטענות שאתה משמיע ולמה אתה עושה זאת. רוב האנשים שכאן כבר מכירים את האתיקה המקצועית שלך אבל לא בהכרח כולם, ורצוי שבכל מקום שאתה משטח את תורתך יהיה מי שידאג לציין את העניין. מודה שלא תמיד יש לי כח לעשות זאת, אז אני לא, אבל זה לא אומר שלא ראוי שזה יעשה.

  3. סבדרמיש יהודה

    ווקינג
    שלחת אותי לקרוא את זה
    https://www.youtube.com/watch?v=ZMByI4s-D-Y"
    זה עדייו מופיע בתגובתך שלפני האחרונה.
    ומכיוון שאתה עובר לפסים אישיים, עלובים ומכפישים, אז למען הסדר הטוב עדיף שנפסיק . הסברנו מה יש לנו להגיד ואיני רואה טעם בהמשך השיחה ביננו. אנחנו לא חייבים להסכים ביננו.
    אז ביי מר ווקינג
    סבדרמיש יהודה

  4. walking death

    כן יהודה

    אתר הידען הינו אתר מדע פופולרי. הוא אינו אתר שמפרסם מאמרים מדעיים. אם אתה לא מבין את זה אני ממש לא יודע איך לעזור לך או להסביר לך דבר. אם אתה חושב שאתה יכול להבין נושא לעומק וכראוי מכתבה בהידען או בניו יורק טיימס אז אתה חסר תקווה ולעולם הבנתך תהיה לקויה ושטחית.

    הידיעה הזו בידען, בניו יורק טיימס(או בכל מקום אחר בו היא פורסמה(לא חסר)) אינה ידיעה טיפשית או מטעה בקשר לנושא המרכזי שלה, אבל היא אינה אומרת מה שאתה חושב שהיא אומרת כיוון שאתה נטפל רק לנקודה קטנה בה שם היא שגויה, מטעה ומבלבלת( ומתעלם מהנושא המרכזי כיוון שהוא אינו משרת את האג'נדה שלך). מעבר לכך אתה פעם אחר פעם נמנע מלהעמיק ולהגיע להבנה עמוקה יותר בכל פעם שמשיהו מנסה להבהיר לך את זה. ניתן לראות מכך בבירור שהאמת בנידון אינה מעניינת אותך, אלא רק הרצון שלך להיות מסוגל לדמיין שאתה חי בעולם שבו יש צידוק לתפיסה העקומה שלך. זו למעשה הסיבה היחידה שאתה מבקש שנפסיק את הויכוח שלנו כאן(זה גם ההבדל ביננו, אני באתי בכוונה להתדיין ואתה באת בכוונה להתווכח, כלומר מראש לא הייתה לך שום כוונה לנסות להבין מה אומרים לך).
    לא ברור לי על מה אתה מדבר ומאיפה הוצאת את זה כיוון שהדבר היחיד ששלחתי אותך לקרוא הוא זה:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Kilogram#Stability_of_the_international_prototype_kilogram

  5. דניאל

    walking death
    אל תנסה לשכנע את יהודה לא תצליח. הוא אובססיבי לפושינג גרביטי .

  6. סבדרמיש יהודה

    אז זאת התשובה שלך???, באתר הידען מה שסיפרו זה למעשה דיווח של " דיווח שגוי, לא מדויק ומבלבל שבא מכתבה שנועדה(במקרה הטוב) לתת לציבור שצורך מדע פופולרי סקירה שטחית על הנושא וכו'" סוף ציטוט. אז צר לי מר ווקינג אבל אני מעריך את הידען הרבה יותר ולחלוטין לא חושב שהוא נוקט בגישה הפופוליסטית שאתה טוען. אני בטוח שגם הניו יורק טיימס הסתמך על ידיעה / בעייה רצינית שהתגלתה, וגם במעבדת הסטנדרטים הפדרלית בארה"ב לא חושבים שזאת סתם ידיעה טיפשית ומטעית, ושם מייחדים 1,500 מדענים את כל עבודתם לשיפור השיטות למדידה מדויקת. 1500 מדענים להעסיק זה הרבה כסף. אבל יש לי הרגשה שלא נשכנע אחד את השני אז בוא ונסיים את הויכוח שלנו כאן. יחיה כל אחד בדעותיו. ודרך אגב רשום לפניך שגליל הסיליקון המלוטש במאמר ששלחת אותי אליו לא יעזור כהוא זה והק"ג ימשיך לאבד ממשקלו.
    יום טוב ווקינג
    סבדרמיש יהודה

  7. walking death

    יהודה

    יופי, אז כל ההבנה שלך מסתמכת על דיווח שגוי, לא מדויק ומבלבל שבא מכתבה שנועדה(במקרה הטוב) לתת לציבור שצורך מדע פופולרי סקירה שטחית על הנושא, ולא ממקום שטורח לדייק במה שמופיע בו ונועד עבור אנשים שמעוניינים להבין במדויק את הנושא. (שלא לדבר שהנושא האמיתי של הכתבה הינו שינוי הגדרת הקילוגרם ולא תגלית(לא קיימת) בדבר אבדן משקל של הקילו)

    נחזור לתגובה הראשונה שלי אליך כאן והופ הפלא ופלא:
    "הרי כל הטענה שלך בדבר איבוד משקל קשורה ישירות לדיווח לא מדויק בתקשורת על כך שהקילו הרשמי איבד ממשקלו."

    נחזור תגובה אחורה והופ:
    "לא מנסה להבין בכלל מה שאומרים לך" "אין לך עניין ללמוד דבר"

    נחזור אחורה שוב לאותה תגובה ממקודם, והופ הנה קישור והצעה לקישור למי שמעוניין להתעמק בהבנת העניין יותר.
    "זה עבור מי שרוצה הסבר נח לעניין(מי שרוצה לקרוא לעומק יכול ללכת לערך kilogram בויקיפדיה):
    https://www.youtube.com/watch?v=ZMByI4s-D-Y"

    מתי תנסה להבין באמת מה נמדד במדידות ומה המשמעות של המדידות הנ"ל?

  8. סבדרמיש יהודה

    ווקינג יקר
    אני מבין היטב מה כתוב במאמר, אז בוא ונבין ביחד.
    הנה מה שהתפרסם באתר הידען בזמנו:
    " כשהקילוגרם מאבד משקל
    מדענים ברחבי העולם מחפשים הגדרה חלופית לקילוגרם, לאחר שיחידת המדידה הבסיסית הסתברה כלא-יציבה
    מאת ניו יורק טיימס 12.6.2003
    קישור ישיר לדף זה: http://www.hayadan.org.il/kilogram1.html
    דומה שפולחן הרזון תקף גם את הקילוגרם עצמו: לדברי מדענים יחידת המשקל הסטנדרטית מאבדת ממשקלה, והדבר מעורר בעוסקים במדע מבוכה ובלבול. הקילוגרם מוגדר באמצעות גליל פלטיניום-אירידיום, שנוצק באנגליה ב-,1889 ושמור תחת אבטחה כבדה באחוזה מחוץ לפאריס. איש אינו יודע מדוע הוא מאבד ממשקלו, לפחות בהשוואה למשקלות אחרים, ואולם השינוי עורר מחקר בינלאומי בניסיון למצוא הגדרה יציבה יותר לקילוגרם.
    אמנם השינוי בקילוגרם הוא 50 מיקרוגרם בלבד, פחות ממשקלו של גרגיר מלח, אבל די בכך כדי לשבש חישובים מדעיים. "זה בהחלט לא עוזר שיש סטנדרט שמשתנה", אמר ד"ר פיטר בקר, מדען במעבדת הסטנדרטים הפדרלית בארה"ב, שם מייחדים 1,500 מדענים את כל עבודתם לשיפור השיטות למדידה מדויקת." סוף ציטוט.
    בבקשה , מר ווקינג, תבין מכך מה שאתה רוצה. אני בודק ומבין שכתוצאה מהתפשטות היקום הצפיפות של חלקיקיי הםושינג גרביטי תקטן ולכן המשקל של כל דבר יקטן. נקודה.
    יום טוב
    יהודה

  9. walking death

    יהודה

    אתה פשוט לא מקשיב בכלל. לא מנסה להבין בכלל מה שאומרים לך. יש לך תירוצים להכל ואין לך עניין ללמוד דבר ולעשות שום דבר בכוחות עצמך. אתה מעוניין רק לעמוד במקום שלך, לא להיות צריך לשנות כלום ולצעוק את הצעקות שלך. יש בכלל טעם שמשיהו יענה לך?

    שיהיה לך לבריאות. תמשיך להתעלם ולחיות באיפה שאתה לא נמצא.

  10. סבדרמיש יהודה

    לניסים , ווקינג ואחרים
    נכון שמהירות האור היא הכי גדולה בטבע ואף כפי שהוכיחו מיקלזון מורלי היא גם קבועה בכל כיוון אבל מי אמר שהמהירות הזאת לא יכולה להשתנות? מה קרה: אלוהים התעורר בבןקר יום הראשון "ויאמר אלוהים יהי אור במהירות של 299,792,458 מטר לשנייה וזהוא!, ויהי אור!" סוף הציטוט האלוהי. מהירות האור יכולה להשתנות ומצידי, עימה כל הפיזיקה. בעוד מיליון שנה היא תהיה בעשר ק"מ לשנייה יותר איטית. זה מה יש.
    לגבי החיכוך, כל הסיפור הוא להצטרף לשיגור של חללית כבדה ממש כמו שעושים החברה הישראליים ששןלחים גשושית לירח. אחרי שאתה מגיע לחלל זה יחסית זול להגיע למרחקים.
    לגבי הק"ג התיקני , לא יודע כיצד הם מדדו את הסטייה אבל זה מתאים בדיוק לחישובים שלי, צריך ס"ה לרצות ולשקול.
    ולסיום , כל אחד שמדבר על פושינג גרביטי ניתקל בגלי הצחוק של המאזינים של ריצ'רד פיינמן בהרצאתו בשנות השישים של המאה הקודמת . מי שרוצה שייכנס לאתר ההרצאות של ריצארד פיינמן ביו טיוב, זה קל למצוא, הרצאתו באוניברסיטת קורנל, זאת ההרצאה שאורכה בדיוק 55 דקות ו 55 שניות. שם בדקה 8-11 ריצארד מסביר את תיאוריית הפושינג גרביטי לקול צחוקם של הסטודנטים דאז. אתם חושבים שמישהו בנאסא יסכן את מקום עבודתו בשביל לשלוח חללית, דווקא למקום ריק בתלל שס"ה תעשה ביפ, ביפ, פעם בחודש, ואז לבקש שמערכת טלסקופי הרדיו תשב ותקלוט את זה ? כמה מגוחך הוא יראה אם יהודה טועה?, כול הנשמות הטובות שמחכים בפינה ירדו עליו איך הוא בזבז את הכספים של נאסא. טרמפ ידאג אישית לפטר אותו.
    אך, איזה שמש יפה וחמימה זורחת בחוץ, אולי במקום להתווכח עדיף שנעשה צעדה!
    יום טוב!
    נא להגיב בעדינות, זה רק מדע!
    יהודה

  11. walking death

    יהודה

    1) יש לי הרגשה שאתה לא באמת מבין את המשמעות של c

    2) "אותי מעניין שהתוצאה במאמר שהוא איבד 50 מיקרוגרם ב קצת למעלה ממאה שנים"
    אז זהו, שזה בבדיוק הבעיה. אתה שוב חוזר כאן על נתון לא נכון. הוא לא איבד 50 מיקרוגרם בקצת יותר ממאה שנה. זה פשוט לא נכון. אתה פשוט לא מבין את כל הסיפור של הקילוגרם הרשמי.

    3)
    א) תגיד, אתה יודע כמה עולה לשלוח ק"ג אחד במסלול כזה?
    ב) איך בדיוק אתה רוצה שהיא תשגר לנו נתונים בלי לעבוד?

  12. ניסים

    יהודה
    לגבי מהירות האור WD צודק – אין משמעות לאמירה שהיא משתנה. ויש כאן משהו הרבה יותר עמוק – מהירות האור היא אינה ערך שתלוש משאר הפיסיקה. זו מהירות מירבית של העברת מידע – ובזה הרעיון שלך לא מטפל בכלל.

    לגבי המסה קיבלת הסבר, וזה לא הסבר חדש.

    לגבי פיונייר – אתה חושב שאם הייתה באמת תגלית כאן אז כמה מדענים מנאסא לא היו קופצים על פרס הנובל?

הוספת תגובה

  • (will not be published)