ידענים: אסטרופיסיקה | מדעים מדויקים

מאת 18 במרץ 2017 41 תגובות

עד לאחרונה תלו פיזיקאים תקוות בחלקיקים המכונים WIMPs אבל בעקבות אכזבות שנחלו בזמן האחרון הם מפנים את מבטם לכיוונים אחרים

הדמייה של גלקסיית שביל החלב. ההילה הכחולה שמסביבה באה להמחיש את התפוצה המשוערת של החומר האפל סביב הגלקסייה. מקור: ESO/L. Calçada.

הדמייה של גלקסיית שביל החלב. ההילה הכחולה שמסביבה באה להמחיש את התפוצה המשוערת של החומר האפל סביב הגלקסייה. מקור: ESO/L. Calçada.

מאת לי בילינגס, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 08.11.2016

הפיזיקה שוב החמיצה מפגש שתוכנן זמן רב מראש. בחיפושים האחרונים והרגישים ביותר עד כה אחר החלקיקים שמהם משערים שעשוי החומר האפל – החומר הבלתי נראה שעשוי להכיל 85% מן המסה ביקום – שוב לא נמצא דבר. ייתכן שהחלקיקים החמקמקים האלה, המכונים בקיצור "וימפים" (WIMPs, מילולית: "חלשלושים", ראשי תיבות באנגלית של שמם), מתחבאים טוב יותר מכפי שהעלו בדעתם הפיזיקאים. אבל ייתכן גם שהם אינם קיימים כלל, כלומר שיש פגם יסודי ועמוק בהסברים שבעזרתם אנו מנסים להבין את היקום. מדענים רבים מוסיפים לקוות שגרסאות משופרות של הניסויים יימצאו עדויות לקיומם, אבל אחרים בוחנים מחדש רעיונות וגישות על אודות החומר האפל שבמשך זמן רב נחשבו לבלתי מתקבלים על הדעת.

התוצאה המאכזבת הראשונה בקיץ 2016 באה מניסוי הקסנון התת־קרקעי הגדול (LUX). הניסוי הזה התבסס על מתקן שבמרכזו שליש טונה של קְסֶנוֹן נוזלי שצונן לטמפרטורה של מינוס 100 מעלות צלזיוס. כדי להגן על הגלאי הזה מפני רוב זיהומי הקרינה הוא הוצב בתוך מכל מים ונטמן בעומק חצי קילומטר מתחת לגבעות השחורות של דרום דקוטה. החוקרים חיכו במשך יותר משנה להבזקי אור שהיו אמורים להיפלט מפגיעות של וימפים בגרעיני הקסנון. ב־21 ביולי 2016 הם הודיעו שלא נצפו הבזקים כאלה.

הדיווח המאכזב השני הגיע ב־5 באוגוסט 2016 ממאיץ ההדרונים הגדול,LHC, של הארגון האירופי למחקר גרעיני, CERN. מתקן זה, הממוקם על יד ז’נבה, הוא מאיץ חלקיקים החזק ביותר שנבנה מעולם. החל באביב 2015 ניסו למצוא בעזרתו וימפים באמצעות התנגשויות בין פרוטונים ברמות אנרגיה חסרות תקדים ובתדירות של מיליארדי התנגשויות בשנייה: תנאים שפרצו את הגבולות שאליהם הגיעה הפיזיקה החלקיקית לפני כן והביאו אותה למחוזות חדשים. בשלב מוקדם של הניסוי גילו שני צוותים חריגה בתוצאות ההתנגשויות התת־אטומיות: אנרגיה עודפת שרמזה על תופעות פיזיקליות חדשות שייתכן שווימפים גורמים להן (אם כי כבר אז, יש להודות שזו הייתה רק אחת בין אפשרויות אקזוטיות נוספות). אלא שככל שמאיץ החלקיקים יצר יותר התנגשויות ונאספו יותר נתונים, החריגה הזאת היטשטשה, דבר שהעיד על כך שהתוצאות המוקדמות לא היו אלא סטיות סטטיסטיות.

שתי התוצאות השליליות האלה יחד הן חרב פיפיות מבחינת חקר החומר האפל. מצד אחד הן הבהירו מגבלות מסוימות בנוגע למסות ולדרגת האינטראקציה של הווימפים שלאורן אפשר לתכנן דור חדש של גלאים שיוכלו להגדיל את סיכויי ההצלחה. מצד אחר, הן שללו חלק מן המודלים הפשוטים והאהובים ביותר של וימפים, דבר שהעלה חששות חדשים שמא מודל הווימפים אינו אלא סטייה בת כמה עשרות שנים מן הדרך הנכונה למציאת החומר האפל.

אדוארד (רוקי) קולבְּ, קוסמולוג העובד כיום באוניברסיטת שיקגו ושעזר בשנות ה־70 להניח את היסודות לציד הווימפים, הכריז בעבר ששנות העשרה של המאה ה-21 יהיו "עשור הווימפים". אבל כיום הוא מודה שהחיפוש לא התקדם כמתוכנן. לדבריו, "אנחנו שרויים היום באפלה גדולה יותר מאשר לפני חמש שנים בנוגע לחומר האפל." עד כה, הוא מסביר, תגובתם של רוב התיאורטיקנים הייתה בסגנון "יפרחו אלף וימפים": הם בנו תיאוריות מורכבות ואקזוטיות יותר ויותר כדי להסביר מדוע אף אחד מן הגלאים לא הצליח לגלות את החלקיקים האלה אף על פי שהם אמורים להיות נפוצים כל כך.

למצוד אחר וימפים יש שתי סיבות תיאורטיות הכרוכות זו בזו. הראשונה היא שחלקיקים אלה נגזרים באופן טבעי מאחת ההרחבות הפופולריות ביותר למודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, שלפיו הם היו אמורים להיווצר זמן קצר לאחר המפץ הגדול. השנייה היא שלפי החישובים הישירים ביותר, אם וימפים קדמוניים כאלה אכן קיימים, כַּמוּתָם והתנהגותם בימינו מתאימות כמעט בדיוק לכמויות ולתכונות החומר האפל שעליהן מורות התצפיות. ההתאמה הזאת (המכונה "נס הווימפ") היא הסיבה שבגללה נמשכו החיפושים במשך עשרות שנים. אבל כעת יש תיאורטיקנים המטילים ספק בתוקפו של המודל הזה.

לדוגמה, ב-2008 הראו ג’ונתן פנג וג’ייסון קוּמָר, שני פיזיקאים שעבדו אז באוניברסיטת קליפורניה באירוויין, כיצד תופעה המכונה "סופר־סימטריה" יכולה ליצור משפחה היפותטית של חלקיקים קלים הרבה יותר מווימפים ועם אינטראקציות חלשות הרבה יותר עם חומר רגיל מאלה המיוחסות לווימפים. "התוצאה עם חלקיקים אלה היא אותה כמות של חומר אפל שאנו רואים כיום, אבל הם אינם וימפים," אומר פנג. "הרעיון הזה מעורר טלטלה בפיזיקה מפני שהוא עומד על יסודות תיאורטיים טובים לא פחות. אנחנו קוראים לו 'הַנֵּס החף מווימפים'."

בעקבות היחלשות היסודות התיאורטיים למודלים הפשוטים של וימפים, לצד הרשימה המתארכת של מאמצי הגילוי שהעלו חרס כולם, התחילו פנג ורבים אחרים לשקול את האפשרות שווימפים הם חלק מתמונה מורכבת יותר: ממלכה נסתרת ביקום, המלאה בחלקיקים אפלים המקיימים אינטראקציות זה עם זה במערך של כוחות אפלים, ואולי מחליפים מטענים אפלים בהבזקי אור אפל. מודלים כאלה, של "מגזרים אפלים" שלמים ביקום, מאפשרים לחוקרים לשחק עם הרבה יותר משתנים, דבר שמאפשר לבנות אותם כך שיתאימו למגבלות העובדתיות ההולכות ומחמירות בעקבות הצטברות של נתונים חדשים על אודות החומר האפל. החיסרון של הגמישות הרבה הזאת היא שקשה מאוד לבדוק את נכונותם של המודלים האלה.

"עם המגזר האפל אנחנו חופשיים להמציא כמעט כל מה שאנחנו רוצים," אומר דייוויד ספרגל, אסטרופיזיקאי באוניברסיטת פרינסטון. "ללא 'נס הווימפ' שהנחה אותנו בעבר, המרחב למודלים אפשריים עצום. זהו מגרש משחקים שבתוכו איננו יודעים מה לבחור מבין האפשרויות שהוא מציע. כדי לדעת לאן להמשיך נחוצים לנו כעת רמזים נוספים מן הטבע".

יש פיזיקאים שבעקבות הרמזים מן הטבע נטשו כליל את רעיון הווימפים. לדוגמה, ידוע שהחלקיקים החמקמקים הקרויים נויטרינו מופיעים בטבע בשלוש צורות, או בשלושה "טעמים". לשלוש הצורות האלה אמנם אין די מסה כדי להסביר את החומר האפל, אבל מכיוון שבכל זאת יש להן מסה כלשהי הן בגדר פתח לאפשרות שקיימת צורה רביעית בעלת מסה גדולה יותר, המכונה "נויטרינו עקר". "כמעט כל המנגנונים יוצרי־המסה בחלקיקי נויטרינו מצריכים את קיומם של חלקיקי נויטרינו עקרים, ודי קל להסביר את החומר האפל באמצעות חלק מחלקיקי הנויטרינו העקרים האלה," אומר קֶווֹרְק אָבְּזָגִ’יאָן, פיזיקאי תאורטי באוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

מועמד קבוע נוסף לככב בהסברים אפשריים של החומר האפל הוא חלקיק היפותטי הקרוי אקסיון. זהו חלקיק שאמור לקיים אינטראקציות חלשות עם חומר רגיל שהשערה בדבר קיומו הועלתה לראשונה ב־1977 כהסבר וכפתרון לאינטראקציות קוואנטיות לא־סימטריות שנראות מסתוריות בלעדיו. כדי להסביר את החומר האפל האקסיונים צריכים להימצא בתחום צר יחסית של מסות ולהיות קלים הרבה יותר מווימפים. "אם לא נמצא וימפים, הפיזיקאים התאורטיים פשוט יעברו להמר על האקסיונים," אומר פיטר גרהם, פיזיקאי באוניברסיטת סטנפורד.

לבד מווימפים, ממגזרים אפלים, מחלקיקי נויטרינו עקרים ומאקסיונים, יש אפשרויות אקזוטיות עוד יותר שבעזרתן אפשר אולי להסביר את החומר האפל. אלה אפשרויות המצויות כיום בשולי המחשבה הפיזיקלית, והן כוללות חורים שחורים בראשיתיים, ממדים נוספים, והאפשרות שבתיאוריית הכבידה של איינשטיין יש טעות כלשהי.

פיזיקאים שונים העוסקים בחומר האפל נוטים להעדיף מועמדים שונים, אבל הבעיה הגדולה ביותר המטרידה רבים מהם אינה שהרעיון יתברר בסופו של דבר כלקוי או כטעות גמורה; הראיות התצפיתיות שלפיהן נראה שהחומר האפל אכן קיים הן ראיות מוצקות ביותר. הבעיה שמטרידה אותם היא שזהותו של החומר האפל פשוט תתברר כבלתי רלוונטית לתעלומות גדולות אחרות בפיזיקה, ולכן שפתרון חידת החומר האפל לא יפתח דרכים חדשות לעבר הבנת טבעה האמיתי של הממשות.

"אנו רוצים שהחומר האפל לא רק יתברר כדבר שאכן קיים, אלא שהוא יספק תשובות לבעיות בלתי פתורות במודל הסטנדרטי," אומר ג’סי תָלֶר, פיזיקאי במכון לטכנולוגיה של מסצ’וסטס (MIT). "לא כל תגלית חדשה יכולה להיות גילוי חשוב … כזה שבעקבותיו פתאום מתיישבות התיאוריות זו עם זו הרבה יותר טוב. לפעמים חלקיקים חדשים רק גורמים לך לומר, 'מי הזמין את זה?' האם אנחנו חיים ביקום שבו כל תגלית מוליכה לתובנות עמוקות ויסודיות יותר, או ביקום שחלקים מסוימים שלו משתלבים זה בזה בקלות, אבל לא חלקים אחרים? החומר האפל משאיר מקום לשתי האפשרויות."

41 תגובות ל “גישוש באפלה אחר החומר האפל”

  1. סבדרמיש יהודה

    לניסים
    נוסחת הגרביטציה של ניוטון מתארת בצורה טובה תופעה שיוצאת ממרכז מסוים ומתפשטת בחלל. מכאן ההיגיון של רבוע המרחק. אבל היא חוטאת בכך שאינה מתייחסת לכך שעלולה להיות לה הפרעה כתוצאה מהמעבר בתווךבו היא נעה בתנועתה במרחב. למה הכוונה, נניח אור שיוצא ממגדלור גם הוא הינו תופעה הנעה על פי רבוע המרחק אבל יש גם עכירות כתוצאה ממעבר בתווך בו נע האור. זה יגרום לאבוד עוצמת האור בקצב הגדול יותר מרבוע המרחק לדוגמא במקרה של אובך באטמוספרה האור יאבד מחצית מעוצמתו בכל X ק"מ (בהתאם לאובך) וזאת בנוסף למה שהוא מאבד כתוצאה מריבוע המרחק. טענתי, שלכל תופעה המתפשטת במרחב יש לה את האיבוד הזה כתוצאה ממעבר בתווך בו היא נעה. כנ"ל גם לגרביטציה. במקרה שמישהו (ניוטון) רוצה להניח שאין הפרעה כזאת, הוא למעשה טוען ש X הוא אין סוף. בהנחה ש X אינו אינסוף הגרביטציה תאבד מעוצמתה בתנועתה במרחב הרבה יותר מהר מאשר ריבוע המרחק . בדקתי וחישבתי ויתכן שגודלו של X הנ"ל הוא מספר בודד של שנות אור ולכן יהיה נכון להניח שלצערינו הגרביטציה למעשה לא קיימת במרחקים של קוטר הגלקסיה (נידמה לי שהקוטר של שביל החלב הוא "רק" כ 100,000 שנות אור)
    אם דרך המחשבה שלי היא נכונה אזי לא גרביטציה מסובבת את הגלקסיות כי אם דבר אחר.
    מכאן שלצערי גם היחסות המבוססת על ניוטון לוקה בטעות במרחקים הגדולים.
    זאת דעתי. פרטים בבלוג שלי, נקווה שההסבר שלי מספק אותך. אם לא, אני כאן (:))
    נא להגיב בעדינות.
    סבדרמיש יהודה
    Yekumpashut.freevar.com

  2. ניסים

    יהודה
    הקוטר של הגלקסיה שלנו כ-200 אלף שנות אור. אתה אומר שלמרחק הזה אין השפעה על הכבידה? הרי אם גוף יעלם ייקח זמן רב עד שתהיה לכך השפעה בקצה השני.
    בקשר לחומר אפל כתצפית, אני חושב שאתה צודק. מה שמפריע לי ברעיון שלך זה שלהבנתי, אתה משנה נוסחה (שגם ככה אינה הנוסחה הנכונה במרחקים גדולים) – בלי לתת לכך כל הסבר פיסקלי. בנוסף – תיקון הנוסחה לא מסבירה תופעות כמו עידוש קבוצתי.

  3. סבדרמיש יהודה

    ניסים
    בחיי שלא רק אני מזכיר את נוסחת ניוטון, כל ההסבר על האנומליה בתנועת הגלקסיות מבוסס על חוקיי קפלר וניוטון ובאמת לא צריך גלי כבידה או סטיות של ג'י פי אס כדי לראות את האנומליה. במהירויות בהן מדובר בגלקסיות של מאות או אלפי ק"מ לשניה הסטיה בין ניוטון ליחסות תהיה בחלקיקיי אחוז לעומת זאת הסטייה הנימדדח בגלקסיות היא של מאות אחוזים למשל בגלקסיה ממוצעת צריכה להיות מסה חסרה של כ1000 אחוזים (פי עשר מהמסה הניראת) ולא רק של חלקיקיי אחוז לכן הבה לא ניסתבך בחישובים יחסותיים וניוטון מספיק בהחלט.
    ולגבי תגובתי הקודמת האם מקובלת עליך ההערה שהחומר האפל אינו תצפית.אלא הסטייה מנוסחאות ניוטון היא התצפית? זה דבר מאוד עקרוני.
    סיימתי להיום והולך לישון
    אז נא להגיב בשקט….(:))
    יהודה סבדרמיש

  4. ניסים

    יהודה
    אתה כל הזמן מזכיר את נוסחת ניוטון – אבל אני לא חושב שנוסחתו של ניוטון תקיפה למרחקים גדולים. בנוסחת ניוטון אין גלי כבידה למשל.
    האם אתה מציע עידכון לתורת היחסות הכללית?

  5. סבדרמיש יהודה

    לצד האפל
    אין ספק שהסבר יהיה חייב להסביר את כל התופעות הקורות בגלקסיה ויהיה ייתרון להסבר שיסביר את הסטייה בתנועה וגם בעידוש. אבל גם בתופעות רבות אחרות . ראה בבלוג שלי מאמר 71
    סבדרמיש יהודה
    YEKUMPASHUT.FREEVAR.COM

  6. הצד האפל

    לא.. חבל.

    בדקתי. מדובר בתיאוריית הMACHO שניסתה לבדוק את העידוש הכבידתי והיא נשללה (ברובה המכריע).

  7. הצד האפל

    סברדמיש

    נניח שהבנתי.. בכל אופן מה אתה אומר על כך שהחומר האפל מסביר גם תנועת הגלקסיות וגם את העידוש הכבידתי, אלו שתי תצפיות בלתי תלויות, שחומר אפל מסביר אותן יופי (אלא אם אני טועה במה שכתבתי).

    הוא כאילו שולח לנו שני רמזים "אני כאן", ואז צוחק לעצמו "חה לא תמצאו אותי".
    יצור נלוז ואפל…

  8. סבדרמיש יהודה

    לצד האפל
    תיאוריית הMOND היא עוד הסבר שניתן לסטייה בתנועת הגלקסיות אלא שפרופסור מילגרום אמר שאם הגרביטציה אינה תואמת את התנועה הסיבובית המהירה של הגלקסיות אזי ההסבר אינו בבעיית גרביטציה אלא בבעיית תנועה- החוק השני של ניוטון בתאוצות קטנות. אני לא מסכים להסבר זה ואף קיימת גלקסיה שסובבת בדיוק על פי ניוטון שאי אפשר יהיה להסביר את תנועתה על פי ה MOND . דווקא יהיה אפשר להסביר את תנועתה על פי החומר האפל. פשוט אין בה חומר אפל.

  9. סבדרמיש יהודה

    ניסים
    כתבת:
    "החומר האפל אינו טענה מדעית, אלא תצפית. קיומם של WIMP זו טענה מדעית" סוף ציטוט.
    מצטער אבל החומר האפל אינו תצפית.! הסטייה מנוסחאות ניוטון היא התצפית. כאשר אתה מסתכל בגלקסיות אתה רואה סטייה מחוקיי ניוטון, לא חומר אפל!. החומר האפל הוא הניסיון (אחד מרבים) להסביר את הסטייה מחוקי ניוטון. הווימפ, אם הוא קיים, יהיה ההסבר כיצד (אולי) החומר האפל פועל.
    זאת דעתי
    יהודה

  10. הצד האפל

    שכחתי את תחילת הפסקה:

    "במקום להמציא חומר בלתי נראה [1], אפשר להסביר את הפער בין תנועת הכוכבים וצבירי הגלקסיות על ידי האפשרות שתורת הכבידה, או אפילו ההבנה שלנו את האופן שבו כוח גורם לגופים לנוע – שגויים. הסבר הנשען על האפשרות הזאת ניתן בשנת 1983 ע"י הפיזיקאי הישראלי מרדכי מילגרום".

  11. הצד האפל

    מתוך פוסט של "מדע גדול בקטנה" שפורסם אתמול

    "התיאוריה של מילגרום, אשר נקראת MOND, ראשי תיבות באנגלית של דינמיקה ניוטונית מתוקנת [2], טוענת כי החוק השני של ניוטון [3] לא מדוייק. לכאורה טענה בעייתית, שכן החוק השני של ניוטון נבדק באין ספור ניסויים. אלא שזה בדיוק מה שעשו איינשטיין ושרדינגר כשפיתחו את תורת היחסות הפרטית והמכניקה הקוונטית, בהתאמה.
    שתי תורות אלה טענו שעקרונות היסוד של המכניקה הניוטונית אינם מדוייקים, אולם אי הדיוקים הם כאלה שניתן למדוד אותם רק בתנאים קיצוניים. במקרה של תורת היחסות מדובר במהירויות גבוהות ובמקרה של המכניקה הקוונטית עבור גופים קטנים מאוד.
    במקרה של MOND, הגודל המשמעותי הוא תאוצה. את הסטייה מהחוק השני של ניוטון ניתן לראות, על פי תורה זו, רק בתאוצות קטנות מאוד".

    מעניין, מה דעתכם?

  12. ניסים

    יהודה
    החומר האפל אינו טענה מדעית, אלא תצפית. קיומם של WIMP זו טענה מדעית שבאה להסביר את החומר האפל. טענה זו בבעייה היום. יש הסברים אחרים שבודקים.
    אנחנו לא מוצאים היום חיים על כוכבים אחרים – האם זה אומר שאין כאלה חיים ושאנחנו מבזבזים זמן על החיפוש?
    אנחנו לא יודעים היום בודאות איך החלו החיים – האם לדעתך צריך להפסיק לחקור את הנושא?

  13. סבדרמיש יהודה

    לניסים ואחרים

    בעיית "ההוכחה המדעית- כן או לא" לא הניחה לי וחקרתי וגלשתי עד שהגעתי לקרל פופר בויקיפדיה ואכן שם הוא אומר:
    " המדע לעולם אינו יכול להוכיח את נכונותם של חוקי טבע. לכל היותר הוא יכול להעמיד את התאוריות שלו למבחן, לנסות לפסול טענות בלתי נכונות, וכן לבחור בתאוריה מסוימת מבין תאוריות מתחרות. המדע מסביר את המציאות על דרך השלילה, מדוע אירועים מסוימים אינם יכולים להתרחש." סוף ציטוט.
    ובכן… אתה צודק ניסים וודרישתי להוכחה מדעית הייתה…. לא צנועה בלשון המעטה.
    אבל, אם פופר צודק (כמו שאני מאמין) אז הבה וניבדוק אם הטענה של הימצאות חומר אפל היא טענה מדעית. האם מישהו יוכל לארגן את מבחן ההפרכה לחומר האפל?, הרי אין לו חיכוך טעם וריח והוא שקוף וכו' שאר תכונות "מבישות" שאינן מאפשרות לו להיות במבחן ההפרכה, אם המצב הוא כזה , החומר האפל לא יוכל להכנס לקטגוריה של תופעה מדעית.
    כנ"ל עם האנרגיה האפלה.
    אבל זה סתם מהירהורי ליבי אז נא להגיב בעדינות
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה
    YEKUMPASHUT.FREEVAR.COM

  14. סבדרמיש יהודה

    ניסים
    לגבי המשך תגובתך, אני לחלוטין מסכים איתך, אבל השאלה הנישאלת : מה גבול הזמן שבו עלינו להרים ידיים ולהחליט ש זהוא, אין חומר אפל/ אנרגיה אפלה ?, האם שמונים שנה שמאז הועלה הרעיון של החומר האפל אינם מספיקים לדחייתו?, האם ניגזר עלינו לחיות בצילו של רעיון זה לנצח?, אמור לי אתה ניסים מתי יהיה תאריך התפוגה של הרעיון?
    ולגבי המשפט הראשון בתגובתך " ממתי מישהו מחפש הוכחות במדע? הוכחות יש רק בפילוסופיה". סוף ציטוט. כאן כניראה משהו מקובל לא מובן לי. אחשוב, אטייל בויקיפדיה ובכתובים, ואגיב.
    תודה על תגובה מעניינת.
    סבדרמיש יהודה

  15. ניסים

    יהודה
    ממתי מישהו מחפש הוכחות במדע? הוכחות יש רק בפילוסופיה…
    ממה שאני מבין, מעלים השערות שונות למהותו של החומר האפל, ובוחנים את ההשערות האלה. אחת ההשערות היא שקיימים חלקיקים כבדים שמקיימים כוח שהוא חלש יותר מהכוח החלש. הכתבה כאן מספרת שלא מצליחים בינתיים לאשש את קיומם של שהחלקיקים האלה.
    זה לא תהליך תקין בעיניך?

  16. סבדרמיש יהודה

    לניסים

    הפליא אותי שאתה אומר ש "אף אחד לא מחפש "הוכחה" לקיומו של חומר אפל!!! יש ראיות רבות לחומר הזה". סוף ציטוט.
    כאן הבנתי שיש דבר שלא הבנתי. אני רואה מדענים מחפשים הוכחה לקיומו של החומר האפל ולא מוצאים אבל באותו מאמר ובאותן שורות אתם רואים מדענים שבכול נפשם מאמינים בחומר האפל ובוטחים בקיומו רק שהם מחפשים…. חיזוקים לנפשם המאמינה.
    אולי זה ההבדל בין החברים האופטימיסטים שלי לפסימיסט כמוני. אני רואה את החצי הכוס הריקה בהוכחות ואתם ידידי רואים את החצי הכוס המליאה.
    אז אני אצטרף לציטוט הבא שלך: ", אחד הדברים החשובים ביותר שלמדנו במדע הוא – אין הסברים פשוטים." סוף ציטוט . ובאמת קשה לי להתעמק .בשעת לילה מאוחרת זו אז לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

הוספת תגובה

  • (will not be published)