כך אמר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לאחר החלטת הממשלה מאתמול לאכוף תקנים ירוקים ולייעל אנרגטית את משרדי הממשלה
הממשלה אישרה אתמול (א’) את תוכנית הצמיחה הירוקה שגיבשו משרדי הגנת הסביבה והתמ”ת. החלטה זו צפויה לקדם התייעלות סביבתית בתעשייה ,אכיפה נגד חברות המשווקות מוצרים המתחזים לירוקים, מיסוד הליך רישוי ירוק לעסקים וקידום אזורי תעשייה ירוקים. עלות התוכנית: 850 מיליון שקלים על פני חמש שנים ולפי הודעות המשרדים היא צפויה לייצר עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים במשק.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: “מנועי צמיחה ירוקה הם הבסיס לקפיצת המדרגה הכלכלית הבאה. המשבר הכלכלי ומשבר האקלים מהווים הזדמנות למעבר ליצור מודלים עסקיים חדשים וחובתנו להכין את המשק לניצול הזדמנויות זה. היום ברור שההכרח הכלכלי והסביבתי הוא לנתק את הקשר בין שגשוג כלכלי לפגיעה בסביבה ולקדם אסטרטגיה של צמיחה ירוקה כי זהו פני העתיד של ישראל והעולם כולו. אם נשכיל לנצל הזדמנות זו, ניתן לפתח פה ‘עמק סיליקון” ישראלי בתחום הטכנולוגיות הסביבתיות שימתג את ישראל כמובילה בינלאומית בתחום זה ובנוסף ייצור עשרות אלפי מקומות עבודה”
שר התמ”ת, שלום שמחון: “התעשייה הישראלית והסקטור העסקי יעמדו בשנים הבאות בפני האתגר הסביבתי וידרשו לעמוד בסטנדרטים חדשים להפחתת זיהומים. הליך זה נובע ממגמות צרכניות בעולם ומיישור קו של הרגולציה בישראל מול שאר העולם. משרד התמת יעבוד יחד עם התעשייה בכדי לסייע לה לעשות את המעבר מעבר לעידן נקי, תחרותי וסביבתי יותר”.
משרדי הגנת הסביבה והתמ”ת הציגו הבוקר לממשלה את התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה. מטרת התוכנית היא לקדם צמיחה כלכלית שאינה פוגעת בסביבה ולסגור פערים של עשרות שנים מול התעשייה במדינות המתקדמות ולבסס בישראל תעשייה ירוקה ותחרותית.
בין עיקרי התוכנית:
- מאבק ב-green wash (התיירקקות) – קידום תקנות המגדירות מהו מוצר הידידותי לסביבה ונקיטת צעדים נגד חברות המשווקות לציבור מוצרים המתחזים ל”ירוקים” או לאקולוגיים. כיום אין פיקוח על נושא זה.
- מיסוד הליך רישוי ירוק אחד שיפעל לצד רשיון העסק של המפעל ויבטל שמונה הליכים ביורוקרטים נפרדים. צמצום הביורוקרטיה הסביבתית יחסוך למשק 375 מיליון שקלים.
- מעבר לצרכנות ירוקה במגזר הביתי והציבורי. בין היתר, יורחב הדירוג אנרגטי למוצרי חשמל.
- הכשרות מקצועיות לתעסוקה ירוקה. המדינה תעודד הכשרות לבנייה ירוקה, ייצור נקי, התייעלות אנרגטית ועוד. בנוסף, יינתן סיוע ממשלתי להשקעות סביבתיות.
- קידום אזורי תעשייה ירוקים שחוסכים עלויות למפעלים ומונעים זיהום. בין היתר, במתחמים אלה פסולת של מפעל אחד משמשת כחומר גלם למפעל אחר ומוטמעים הליכים של התייעלות אנרגטית במפעלים.
על פי הערכות כלכליות, התוכנית הלאומית תגדיל את התוצר בכ-76 מיליארד ₪ עד שנת 2017. התוכנית שהוכנה בשנה האחרונה בשיתוף של משרדי הגנת הסביבה והתמ”ת עם התעשיינים וארגוני הסביבה בהליך של שולחנות עגולים וצפויה לייצר עשרות אלפי מקומות עבודה.
14 תגובות
לכל מי שחושב שיש עתיד באנרגיה סולארית – קריאה ממולצת בנושא: “עד כמה צריך לשנות את הנתונים על מנת שחשמל מפאנלים סולריים יהיה משתלם”?
הלוואי ותומכי אנרגיית השמש היו צודקים… איזה עולם יפה יכל להיות לנו.
ל: מהתחום
אני מסכים איתך לחלוטין בכל הנוגע לסינים. אין כל ספק שמצד אחד הם אלו שהורידו מחירים כמעט בכל ענף צרכני על פני כדור הארץ ובכך תרמו מאד לצרכנים ובמקביל לאינפלציה נמוכה בכל מדינות המערב. מצד שני, הם דורסניים ומשתלטים בשיטת ה: DUMPING על כל מקום שהם רק יכולים.
בכלל, אני לא נגד פאנלים סולריים, להיפך! אבל הם לא חזות הכל.
חברת החשמל נכנסה לבעיה בגלל פיצוץ צינור הגז המצרי, בפעולות הטרור שגרמו לישראל את הנזק הכלכלי הגדול ביותר אי פעם. אם זה לא היה קורה, בלוחות הזמנים המקוריים, היינו מקבלים גז מתמר ואח”כ גם מלוויתן ומחיר החשמל לצרכן היה נותר יציב ואף יורד. גז הוא גם סוג של אנרגיה ירוקה – הזיהום שהוא מייצר הינו מינימאלי יחסיתת.
בכל מקרה, עליית מחירי החשמל בישראל היא זמנית עד שצינור הגז מתמר יתחבר למאגר ים תטיס. כאשר זה יקרה מחירי החשמל בישראל יתחילו לרדת. בהמשך אנו נהפוך בכל מקרה ליצואני אנרגיה במקום יבואני אנרגיה וזה יותר ממצוין. צריך לקחת את הפקטור הזה גם כן בחשבון ולא להשתגע עם סבסוד התאים הסולריים אלא לחשוב בשום שכל.
לאדםאדום …
הבעיה עם היצרנים הסינים היא הרבה יותר גדול מהתחום הסולארי.. ומשפיעה על כל הייצור והצריכה העולמיים (בין השאר עקב מניפולציה במטבע שלהם ו”סובסידיות” למפעלים ע”י נתינת הלוואות ענק בריביות אפסיות ליצרנים השונים). לידיעתך ספק חומר הגלם הבסיסי (פולי סיליקון) הגדול ביותר (מחזיק ב20-30% מהשוק) הוא גרמני, כמו כן רוב יצרני הציוד לתעשייה הסולארית הם גרמניים.
אתה צריך להסתכל על התמונה הגדולה, מחיר הפאנלים ירד משמעותית! בעקבות כניסת הסינים הסובסידיות מהממשלה הגרמנית נחתכות כימעט על בסיס יומי והתושבים\מתקינים (ויצרני חומרי הגלם) הגרמניים רק מרוויחים מזה ! (מבחינה אסטרטגית: התלות בנפט ירדה עם השפעה לכל העולם, הרעיון של אנרגיה מתחדשת הפך לנושא מאד מרכזי)
נ.ב.
רק לא מזמן אחת הרשויות הממשלתיות בגרמניה כתבה דו”ח בו נאמר שב40 השנים האחרונות גרמניה סבסדה 430 מליארד יורו בייצור חשמל מדלקים לא מתכלים+אנרגיה אטומית … ומשהו כמו 30-40 מליארד יורו בסבסוד אנרגיה ירוקה.
מחיר הפאנלים נמוך משמעותית ואפילו שווה למחיר החשמל ברשת אצל חלק מהמדינות.
אם תקח בחשבון את הבעיות של חח”י (אג”ח של 60+ מליארד, עליית מחירי הדלקים, בעיות מבניות בכ”א (ועדים חזקים מידי), הסכם לא תחרותי עם שותפות תמר…) תגיע למסקנה שמחיר החשמל רק יעלה בתקופה הקרובה (והוא אכן עולה כמו שכולנו יודעים) לעומת זאת מחיר הפאנל רק יורד (עם צפי לירידה).
בשורה התחתונה פאנלים ישתלמו מאד למדינה, אך כמו תמיד (ויכול להיות שגם בצדק, כי בינתיים הסבוסידיות של מדינות אחרות (בעיקר גרמניה) זה מה שמעלה ביקוש ומוריד את מחיר הפאנל) אנו האחרונים שנבצע תקנות (ונבטל בין השאר את המכסות) לשימוש המוני.
אומנם האתר לא אתר כלכלי אבל אשמח אם תוכלו לבצע כתבה מרכזת על הטכנולוגיות והשימוש בפאנלים סולארים.
אבי,
בגרמניה התברר לאחרונה שהסבסוד העצום שהמדינה נתנה לכל חקלאי להקים פאנל סולרי על הגג שלו יצר חור כלכלי גדול ולתוצאה כלכלית שלילית: המרוויחים הגדולים הם היצרנים הסינים (בהתחלה היו גם יצרנים גרמנים, אך בהמשך הייצור עבר לסין) והמתווכים הגרמנים.
כדי לייצר אנרגיה ירוקה בגרמניה חסרת השמש, הוציאו סכומי עתק על הפאנלים, שבפועל חברות החשמל המקומיות מסבסדות אותם מההון העצמי שלהן ומקבלות החזר מרשויות החשמל של גרמניה. צמיחה אין בזה… רק כסף גדול שהולך לסינים. התברר שהחישובים הכלכליים לא היו מדויקים, בלשון המעטה, זה אמנם חסך יבוא של נפט ופחם אבל הסיפור כאמור אינו כלכלי כלל. זה מתפתח לשערוריית ענק בגרמניה.
ספציפית, להניח תוספת הכנסות של 15 מיליארדי ש”ח בשנה (2% מהתוצר השנתי הישראלי!) זה מופרך לחלוטין. רק לשם השוואה, המפעל החדש של אינטל, יתכן ההשקעה התעשייתית הגדולה ביותר שהיתה בישראל, הוסיפה למיטב ידיעתי 0.5% לתוצר במהלך תקופה של שנתיים, עד הפעלה מלאה והחלפת פסי הייצור הישנים.
לא יודע מאיזה יועצים ניזון השר הנכבד, אך לא הייתי משלם להם….
אחד אחר, רטוריקה רפובלינקית למהדרין. כמשהו מפריע להם (להכנסות של אלי הנפט) הם פתאום בונים טענה שמראה שזה פוגע בעניים. אני לא קונה את הטיעון הזה.
עמנואל- נכון לעכשיו הסיבה שיש כדאיות כלכלית בפאנלים סולארים היא שאפשר למכור את עודפי החשמל לחברת חשמל במחיר טוב- מה שמחזיר את ההוצאה של קנייית הלוח הסולרי- ככל שיש יותר אנשים עם לוחות סולארים- – המחיר של החשמל עולה לכל השאר- מה שמעלה בעצם את הרווחיות של קניית פאנל סולארי לאדם הפרטי- מה שיוביל לעוד קניית פאנלים סולארים וחוזר חלילה- הבעיה היא שבסופו של דבר מי שיצטרך לשלם את חשבונות החשמל המנופחים הם העניים שלא יכולים לקנות לוח סולארי ובעצם מחויבים לקנות אותו דרך חברת חשמל בעיקר מכל האכלוסיה העשירה שמייצרת אותו ביוקר בשבילם.
עכשיו לעניים לא משתלם לקנות את זה בשום מצב מכיוון שאין להם מספיק גג כדי שהם יוכלו להרוויח מזה- הרווח נמצא לא בשימוש האישי אלא במחירה לחברת חשמל- כלומר שיש סף מסוים שבו העסק נהיה רווחי -גם אין להם מספיק כסף כדי לקנות את הפאנל.
מסקנה- מדובר במס רגרסיבי שלוקח מהעניים ונותן לעשירים.
אם יאפשרו לכל אזרח להתקין על גג ביתו פאנל סולר להפקת חשמל המדינה תצמצם את כמות הדלקים ב30 אחוז
מעבר לכך רשת התמסורת החשמלית תהיה הרבה יותר מאוזנת מבחינת זרימת החשמל
בישראל יש בערך מליון בתים ולכל ביית יש שטח של 40 מ”ר גג בממוצע כלומר 4 קילו וואט
תקפילו 4 קילו ווט במליון ותקבלו הספק של 4 גיגה וואט!!!!! בשעת השיא
אבל נסו לקבל אישור להתקין פאנלים על הגג? נסו לקבל אישור ליבא ישירות את הפאנלים האלו?
יש המון המון פוליטיקה ואינטרסים המונעים ממדינת ישראל להיות יותר ירוקה יותר חסכונית ויותר מתקדמת
לא “אם נשקיל” כי אם “אם נשכיל”. אחרת מי שכתב את הכתבה לא הבין את הנקרא
צימצום בירוקרטיה זה בדרך כלל טוב -אבל תהליכים ירוקים נוטים לתת את התוצר שלהם רק בטווח הארוך ובצורה של עליה באיכות חיים ובריאות.
רגולציה גבוהה יותר של פליטות וזיהום בדרך כלל לא מעודדת לצמיחה אמיתית.
זה לא אומר שלא צריך לפעול נגד זיהום ולשאוף למדינה בריאה יותר והפעיל חיסכון במשרדי ממשלה וכו- אבל לדעתי הם ממש אופטימים מדי בקשר לצמיחה שהם חושבים שהם ייצרו.
נתי
חסר במאמר המידע על חיסכון(שנתי) של 20מיליון ש’ח במשרדי הממשלה בגלל “יחס ירוק”,
חיסכון של חשמל בעקבות התקנת חיישנים , חיסכון בנייר וכך הלאה ,
מה שיש ובולט היא ההחלטה לצמצם את הבירוקרטיה , החלטה שתאפשר (למשל)
חוות ליצור חשמל משמש או רוח ללא החסמים הבירוקרטיים העכשווים ,
יש לקוות ששיטת “השולחנות העגולים” לא תיתפוס ולא תהווה תחליף למדיניות ירוקה .
רומירו, אני אגיד לך למה אני כזה רואה שחורות:
גם אני פתחתי את המאמר בתקוות גדולות לראות איך זה גם יתרום כלכלית, אבל מה שראיתי זה אכזבה אחת גדולה. ירוק זה טוב, אבל זה לא שכנע אותי שיש בזה משהו כלכלי אמיתי מעבר לדיבורים ועוד דיבורים..
למה ככה? זה נכון בהתחלה אולי… אבל בסופו של דבר חיים אקולוגיים יותר יהיו רווחיים גם
הרעיון הוא די פשוט: יושבים סביב שולחן עגול גדול, ודנים על איכות הסביבה. כל אחד ממשתתפי הדיון מקים שולחן עגול חדש, וכן הלאה.
תוך זמן קצר עשרות אלפי אנשים מועסקים באיכות הסביבה, בעלות שכר של מליארדי שקלים, מה שמעלה את ערך השוק ב-76 מליארדי שקלים.
יפה!