מחקר מקיף מצא כי לצמח המרפא גינקו בילובה אין השפעה של שיפור הפעילות המוחית, זאת בניגוד לטענות הרפואה המשלימה, ולמרות שאנשיה הם שאפיינו את הניסויים הקליניים
גינקו בילובה (Ginkgo Biloba) הוא עץ שמקורו בסין ונחשב מאובן חי מאחר ולא ידועים מינים נוספים ממשפחתו ששרדו מעבר לעידן הפליאוקן. עליו של העץ משמשים ברפואה הסינית מאות שנים. הטענה הפופולרית ביותר ליכולותיו הרפואיות של העץ מיוחסת לשיפור פעילות המוח. הסברה כי העץ מסוגל להוביל לשיפור פעילות המוח נובעת מיכולת קיימת ומוכרת של דילול דם, שחומרים הנמצאים בעלי העץ מסוגלים לגרום. מה הקשר לפעילות מוחית? לפי הרפואה המשלימה, דילול הדם מוביל לשיפור זרימת הדם למוח, דבר שאמור להוביל לשיפור פעילות המוח. רעיון יפה אך בלתי אפשרי. למה? המוח שולט על זרימת הדם אליו על ידי הרחבה או היצרות של כלי דם. מדלל דם בעל פעילות קלה באדם בריא לא ישפיע על זרימת הדם למוח. לעומת זאת, זה נכון שלאנשים הסובלים מטרשת עורקים חמורה או היצרות של העורקים מסיבה אחרת, ברמה בה הרחבה טבעית של העורקים אינה מספקת לשיפור זרימת הדם, מדלל דם בהחלט יכול לעזור. לכן משתמשים באספירין. מעניין לציין שאף שגם מקורו של האספירין ממשפחת צמחי המרפא (מעץ הערבה הלבנה) תומכי הרפואה המשלימה אינם מייחסים לו יכולות של שיפור יכולות שכליות. למה? כי המנגנון אותו הם מציעים אינו אפשרי ברמה הביולוגית.
מחקרים חדשים יותר גילו שהגינקו בילובה מכיל נוגדי חימצון. אך גם נוגדי חמצון טרם נמצאו כבעלי השפעה על יכולת קוגניטיבית או כל שיפור בריאותי אחר. מחקר אחר מצא כי לגינקו בילובה יכולת להקטין צברי אמילואיד. אמילואיד מצטבר על תאי העצב של חולי מחלת האלצהיימר. זהו מנגנון שיכול להסביר האטה בקצב התפתחות המחלה, אך כפי שאנו יודעים כעת, השפעה זו אינה מתורגמת לאפקט מדיד.
מציאת מנגנון השפעה לתרופה, צמחית או לא, אינו בסיס מספק לטענה רפואית – יש צורך בניסויים קליניים עם אנשים אמיתיים כדי לתמוך בטענה. בנוסף, כאשר חוקרים מחפשים מנגנון השפעה שכזה, אין זה מפתיע שהם מוצאים אותו. לתרופות יש לרוב כמה השפעות על הגוף ומציאת השפעה אינה מפתיעה.
בשבוע האחרון של דצמבר 2009 פורסם מאמר בירחון JAMA (ירחון האגודה הרפואית האמריקאית) המציג את תוצאותיו של מחקר מקיף לגבי השפעתו של צמח הגינקו בילובה על פעילות מוחית. מי שמימן את המחקר היה המרכז הלאומי של ארה”ב לרפואה משלימה ואלטרנטיבית (NCCAM). אותו מרכז מימן גם את המחקר שמצא כי אכניצאה אינה יעילה לטיפול בהצטננות.
המחקר האחרון הוא הארוך והמקיף ביותר שבוצע עד כה. הוא תוכנן בקפידה במטרה לענות על השאלה האם גינקו בילובה יעיל לשיפור פעילות מוחית ולטיפול, מניעה והקלה של השפעות אלצהיימר ומחלות שכחה אחרות. תוצאות המחקר חד משמעיות – אין לצמח כל השפעה.
המחקר הנוכחי נערך על ידי תומכי הרפואה המשלימה והוא תוכנן בקפידה. כך, אם תתגלה יכולת רפואית של ממש בצמח כל אותם ספקנים תומכי הרפואה מודרנית לא יוכלו לבוא בטענות ויאלצו לקבל את תוצאות המחקר כפי שהן. זאת, לאור הביקורות שנמתחו על מחקרים קטנים קודמים שסיפקו תוצאות סותרות. המחקר ביצע השוואה ישירה של מנות בנות 120 מ”ג של גינקו בילובה שנלקחו פעמיים ביום, תוך הקפדה על חוקי העיוורון הכפול, אקראיות וריבוי משתתפים (3019 משתתפים בגילאים 72-96 עם חציון של 6.1 שנים.) החוקרים מדדו פעילות מוחית של המשתתפים לאורך שנות הניסוי.
קל לדווח על תוצאות המחקר – כל שיטת מדידה הראתה שאין הבדל בין גינקו בילובה לפלצבו. לא היה כל הבדל בפעילות הקוגניטיבית, סיכון לפיתוח שכחה, קצב התפתחות השכחה או הידרדרות הזיכרון הטבעית כתוצאה מזקנה.
תוצאות אלו מעלות שאלות לגבי הנוהל במדינות רבות, כולל ישראל, המאפשר לחומרים בעלי השפעה רפואית, כמו גינקו בילובה, להיות משווקים כתוספי מזון מלווים בטענות והבטחות בריאותיות עוד לפי שהם נחקרים כיאות. השווקים באירופה וארה”ב לגינקו בילובה מריצים מאות מליוני דולרים מידי שנה. חיפוש בגוגל העברי מספק דף ראשון שכולו פרסומות. מעניין יהיה לראות מה יקרה בעקבות מחקר זה. המחקר אמנם מצא שגינקו בילובה באופן כללי הוא בטוח. אך יש לקחת בחשבון שאף שהצמח נמכר כתוסף מזון יש להתייחס אליו כתרופה עקב יכולות דילול הדם שלו שיכולות להיות מסוכנות לאדם לפני ניתוח. רוב האנשים אינם מתייחסים אל התוספים הצמחיים כאל תרופות ולכן אינם מדווחים עליהם לרופא שלהם, כך שעניין הבטיחות אינו וודאי.
זיכרו – שימוש היסטורי בתרופה צמחית אינו מהווה עדות מספקת ליעילותו. ברוב המקרים בהם הוכחה יעילות, החומר הפעיל בודד והפך לתרופה בפני עצמו.
עוד בנושא באתר הידען:
30 תגובות
למה לא תעשי כתבה מחכימה על תופעות הלוואי של הרפואה הקונבציאלית ו”תרופותיה”-או שאת מפחדת להסתבך בתביעות עם כרישיי הון- מה שבגינקו בילובה אולי רק סיני זקן וחכם אולי ייעלב.
למה לא תעשי כתבה מחכימה על תופעות הלוואי של הרפואה הקונבציאלית ו”תרופותיה”-או שאת מפחדת להסתבך בתביעות עם כרישיי הון- מה שבגינקו בילובה אולי רק סיני זקן וחכם אולי ייעלב.
בעצה של רופאה גריאטרית צרכתי תרופה בשם “צרבונין” שאמורה לשפר זיכרון. לאחר שימוש של כחודש אין שיפור. וזה עדיין סביר (אם בכלל זה נכון). אבל יש2 תופעות שצצו מאז שהתחלתי לצרוך: צימוח/שיעור יתר בכל הגוף רק לא בראש. וכמו כן גירודים בגוף ובעיקר בקרקפת. אם מישהו יודע משהו על כך, אודה על התשובה.
שלום. אני התחלתי להשתמש בתרופה שנקראת “צרבונין” המכילה 120 מ”ג גינקו בילובה. נאמר לי שזה לשיפור הזיכרון. (אני בן 70). את הזיכרון זה לא שיפר. אבל תופעה מטרידה אחרת: צימוח יתר של שיער הגוף (לא הראש) וגם גירוד בעיקר בקרקפת אבל גם בחלקים אחרים בגוף. אני מבקש שאם מישהו חווה תופעות דומות, אשמח לדעת. בינתיים מפסיק את הטיפול.
משום מה המאמר מקוטלג בסוף עם התוית “המיסטיקה וסכנותיה” חרף שאין פה שום קשר למיסטיקה (וכן לא לסכנות ממנה). רק שתדעו, אם כבר “הידען” :-]
כתבה זאת כוזבת מכיוון שאני משתמש בגינקו ואני מודע להבדל. אומנם לתוצאות לוקח זמן מכיוון שהוא לא תרופה אלה נקלט למערכת באופן טבעי, לכן צריך להתמיד בו.
אז מה אתם מציעים לקחת לשיפור/ לשימור הזכרון????
תודה
כתבה שקר.. מאז שהתחלתי לקחת אני מרגיש שיפור אדיר ביכולת הלמידה והזיכרון
היו תקופות שהפסקתי ונפסקה גם ההשפעה
ג’ינקו
אשמח לשמוע על מחקר אחד שתומך בדברייך. כמובן, מחקר אמיתי ולא אוסף שקרים…
התשובה לשאלה האם גינקו בילובה עוזר לזכרון ברורה:
המחקר האחרון הוא הארוך והמקיף ביותר שבוצע עד כה. הוא תוכנן בקפידה במטרה לענות על השאלה האם גינקו בילובה יעיל לשיפור פעילות מוחית ולטיפול, מניעה והקלה של השפעות אלצהיימר ומחלות שכחה אחרות. תוצאות המחקר חד משמעיות – אין לצמח כל השפעה.
המחקר הנוכחי נערך על ידי תומכי הרפואה המשלימה והוא תוכנן בקפידה. כך, אם תתגלה יכולת רפואית של ממש בצמח כל אותם ספקנים תומכי הרפואה מודרנית לא יוכלו לבוא בטענות ויאלצו לקבל את תוצאות המחקר כפי שהן. זאת, לאור הביקורות שנמתחו על מחקרים קטנים קודמים שסיפקו תוצאות סותרות. המחקר ביצע השוואה ישירה של מנות בנות 120 מ”ג של גינקו בילובה שנלקחו פעמיים ביום, תוך הקפדה על חוקי העיוורון הכפול, אקראיות וריבוי משתתפים (3019 משתתפים בגילאים 72-96 עם חציון של 6.1 שנים.) החוקרים מדדו פעילות מוחית של המשתתפים לאורך שנות הניסוי.
קל לדווח על תוצאות המחקר – כל שיטת מדידה הראתה שאין הבדל בין גינקו בילובה לפלצבו. לא היה כל הבדל בפעילות הקוגניטיבית, סיכון לפיתוח שכחה, קצב התפתחות השכחה או הידרדרות הזיכרון הטבעית כתוצאה מזקנה.
מתחוללת מלחמה בין הרפואה הקונבציונלית לבין הרפואה המשלימה
ואין ספק שמר לוטם אליהו חד משמעית ובעיוורון רב מצדד ברפואה הקונבנציונלית
הכתבה הזאת חסרת משמעות בעיניי
נערכו אין סוף מחקרים
לא רק בארה”ב בעניין הג’ינקו
באירופה ובמזרח משתמשים בצמח שנים רבות
והאפקטיביות שלו מוכחת
צריך רק לנסות בשביל להבין.
כמובן שכמוסות מיובשות אינן יעילות כמו שימוש בצמח עצמו
וחליטה אינה יעילה כמו תמצית כהלית של הצמח ע”פ ספרו של מרסלו ספינולה
גינקגו דו־אונתי הינו מין ייחודי של עצים, שמקורו בסין. זהו עץ בעל יכולת הסתגלות מצוינת, ועמידות גבוהה לתנאים עירוניים, ולפיכך משמש כעץ נוי בארצות רבות בעולם. אורך החיים של עץ גינקגו הוא רב מאוד ועשוי להגיע לאלפי שנים. בסין ידוע על פריט שגילו כ־3,500 שנה.
מעניין ! יש לסייג כמובן את המחקר בשל מאפייני הנבדקים כמו גילם ולכן עדיין אי אפשר לעשות אקסטרפולציה- והכללה גורפת על השפעותיו של הגינקו בילובה. אבל מחקר ששופך אור על הנושא באופן מעניין!
אני שותה את זה בתה שאני קונה בעדן , זה הרבה יותר זול וגם יותר אפקטיבי.
קראתי את המאמר המקורי ממנו לקחתם את האינפורמציה ולצערי קשה למצוא את הקשר המלא. המחקר היה מאוד מוגבל ובדק רק אוכלוסיית מבוגרים והמסקנות של הכותבים במאמר המקורי אינן כה נחרצות לעומת המסקנות שנכתבו במאמר שלכם. מי שכתב את המאמר שלכם מסיק באופן גורף דברים שלא הוסקו במקור וזה חבל משום שזה מטעה את הקוראים
כתבה מעניינת וחשובה. בתור מטפל אני מאמין בכל ליבי ברפואה המשלימה. אך יחד עם זאת בדיוק כמו ברפואה הקונבנציולית, גם כאן יכולים להיות חורים או טיפולים שלא היו יעילים כמו שחשבו בהתחלה. אני שם לב שבכל כתבה המעבירה ביקורת על רפואה משלימה ישר קופצים מתנגדים מושבעים שלה רק על מנת להכפיש אותה ולרוב ללא שום טיעון לוגי. חברים, רפואה משלימה לפעמים מצליחה לעזור ולפעמים לא… אני מסכים שביקורת הינה דבר בריא אך אנא מכם, הביאו עמכם טיעון הגיוני על מנת לפתח דיון ענייני ולא רק כדי לומר “אמרנו לכם”. על כל פנים, אני חושב שהכתבה טובה ובעלת חשיבות.
"אחרי זה, לכן בגלל זה" – טיעון הממצה את כל הרפואה האלטרנטיבית. אהבתי.
post hoc ergo propter hoc
after this, therefore because of it
אחרי זה , לכן בגלל זה
הנחה מוטעית עליה ניסמכים "מרפאים" שרלטנים
וואו. מכה רצינית לאוהדי הרפואה האלטרנטיבית. אני למשל מקבל את התוצאות כפי שהן.
רק תהייה אחת יש לי – האם הייתה סיבה ספציפית לכך שהנבדקים היו ממש זקנים, בגילאים בהם הירידה ביכולת הקוגניטיבית היא משמעותית.
הרי רוב הצרכנים של המוצרים הללו הם אנשים מעל גילאי 40 – 50 המנסים באופנים שונים לבלום את תהליך ההזדקנות והבלייה שלהם.
יעל פטר:
ישנם הרגישים לאומגה 3 ממקור ימי כיוון שהוא עשוי להכיל שאריות מזעריות של מתכות כבדות כגון כספית. זאת על אף הסינון הקפדני המתבצע במעבדות.
מקור צימחי בעל תכולה גבוהה מאד של אומגה-3 כמו גם 6 ו-9 הוא גרעיני סלבה.
Salba Seed Oil
השמן המופק מהגרעינים הללו מכיל ריכוז גבוה של האומגות ללא חשש משאריות של מתכות כבדות.
ניתן להשיג כמוסות כאלו באתרים בחו"ל במחירים זולים יחסית אתר כגון vitacost.com
דוד,
אכן כך, אבל צריך להזהר עם המינונים, כי צריכה גבוהה מדי עלולה לגרום לדימומים ומחלות.
על ההשפעות החיוביות והשליליות של אומגה-3
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%94_3#.D7.94.D7.A9.D7.A4.D7.A2.D7.95.D7.AA_.D7.97.D7.99.D7.95.D7.91.D7.99.D7.95.D7.AA
יעל פטר:
חשוב לשים לב שהמחקר בוצע על גילאים בטווח שבין 72 ל-96 רוב הנבדקים היו בני 87 שנים בממוצע.
חלקם במצבי דימנציה שונים וירידה ביכולות הקוגנטיביות.
מחקרים על צעירים וילדים בגילאי בית ספר בוצעו על השפעת אומגה-3 והסתבר כבעל השפעה רבה ושיפור רמת היכולות האינטלקטואליות אצל תלמידים.
האומגה-3 הינה מעכב חימצון אשר בגלל גודל קטן של המולקולה הוא בין הבודדים שיכול לעבור את מחסום הדם במוח.
לא בוצעו מחקרים על ג’ינקו בילובה והשפעתם על צעירים או מבוגרים. יתכן בהחלט שיש לחומר גורם מעכב ירידת יכולות בגילאים מבוגרים אם נלקח בקביעות לפני גילאי זיקנה ושיבה.
ודבר נוסף, הטענות בדבר שיפור ביצועים קוגניטיבים נשמעו גם על אומגה-3, ויש חוקרים שאומרים שבעקבות התישבות האדם הקדום ליד מקורות מים בהם יש דגים העשירים באומגה-3, נגרמה הקפיצה הקוגניטיבית והתפתחות הנאו-קורטקס במח. האם ידוע למישהו על מחקרים מדעיים בנוגע לאומגה-3 ?
עדי:
יפה הגבת. אמנם נראה שעדיין לא קראת את המאמר מתחילתו לסופו. כיוון שהניסוי עסק בבדיקת שיפור הזיכרון. ולא בבדיקת השפעת הג’ינקו על שיפור העירנות והריכוז.
יתכן כמובן שאת סובלת מבעיות זיכרון ונוטה לשכוח בסוף המאמר את שקראת בתחילתו. או שיש לך בעיית הבנת הנקרא. אני מבין שניסית לשפר זאת באמצעות הג’ינקו ולא עזר זה באמת לא אמור לעשות זאת.
אבל כמעורר במצב עייפות הוא מצויין.
כדי להסיר ספק ולהגדיר בדיוק את מטרת המחקר להלן הציטטה מהמקור עצמו.
הלינק שבתחתית המאמר.
Objective : To determine whether G biloba slows the rates of global or domain-specific cognitive decline in older adults.
זה עוד יותר ספציפי כלומר שיפור אצל מבוגרים שיש להם הדרדרות קוגניטיבית.
ובשום אופן לא בנושא של שיפור העירנות והריכוז.
דוד, הפוסל במומו פוסל.
מתוך המאמר:
“כל שיטת מדידה הראתה שאין הבדל בין גינקו בילובה לפלצבו. לא היה כל הבדל בפעילות הקוגניטיבית, סיכון לפיתוח שכחה, קצב התפתחות השכחה או הידרדרות הזיכרון הטבעית כתוצאה מזקנה.”
פעילות קוגניטיבית דוד, אתה יודע מה זה? שמעת על המונח? אם לא, קח קצת ג’ינקו בשילוב בלינקו טינקו ו… לא יקרה כלום.
מצד שני אני לוקח את מה שאמרתי בהודעה הראשונה שלי בחזרה. זה לא שאתה עיוור באמונתך ודוחה את ההוכחות, זה פשוט שאתה לא יודע לקרוא, וזה הרבה יותר מעודד.
עדי:
יפה שהגבת. כדאי שתיקראי את המאמר בתשומת לב. נושא המחקר היה השפעה על הזיכרון.
לא על שיפור בעירנות ובריכוז. כדאי שתיקחי קצת ג’ינקו בשילוב ג’נסינג לפני שאת קוראת את המאמר בפעם הבאה זה בהחלט ישפר את הריכוז שלך.
לדעתי הטענה שהג’ינקו משפר זיכרון נובעת בעיקר מהעובדה שהוא עוזר להגביר את העירנות והריכוז.
כשאדם עירני ומרוכז יותר ניתן להניח שהפונקציות המוחיות פועלות ביעילות רבה יותר ובכלל זה הזיכרון.
גם לאחר לגימת קפה או פעילות גופנית נמרצת יש שיפור בעירנות.
החומרים הללו עשויים לפעול בטווח של מספר שעות בעיקר כשאדם עייף ותשוש ובעירנות נמוכה.
דוד, אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך בצורה קיצונית.
אתה מגיב למאמר שבו כתוב שהוכח חד משמעית שלמשהו אין השפעה במחקר מקיף מעין כמוהו בטענה הפוכה. האם אתה עיוור עד כדי כך באמונתך? במקרים כאלה אני תוהה מה הטעם? שום כמות של הוכחות לא תצליח לשכנע אנשים כמוך.
אבי בן 86 משתמש בג’ינסנג והוא טוען שהוא חש
בשיפור. מעניין יהיה לחקור את השפעת הג’ינסנג.
כמוסות ג’ינקו בשילוב ג’ינסינג עוזרים להגברת הריכוז והערנות למספר שעות.
במיוחד למי שעוסק בפעילות מוחית נמרצת שעות רבות ביום.
מחירם שווה לכל נפש אם רוכשים אותם באינטרנט מארה”ב.
ג’ינקו בילובה יעלה כ-17 ש”ח ל-100 כמוסות של 120 מ”ג.
בישראל לעומת זאת תשלמו עבור אותה כמות כ-100 עד 400 שקלים ויותר.
מסקנה כדאי לפתוח חנות טבע בישראל.
כתבה מעניינת וחשובה. מעניין האם נעשה מחקר דומה על ג’ינסנג, שגם לגביו נשמעו הטענות שהוא משפר תהליכים קוגניטיבים ואת הזכרון.