אם לא יועיל, לא יזיק?

רפואה אלטרנטיבית: האומנם אין בה שום נזק?

1.10.2004
מאת: מייקל שרמר, סיינטיפיק אמריקן, גליון 10 (בעברית)

הרופא חיטט בקרביך, סרק את גופך, סימם והקרין אותך, ובסופו של דבר אמר שאין ביכולתו לרפא את מחלתך. אם כן, למה לא לנסות את מה שמציעה הרפואה האלטרנטיבית? אם לא יועיל, ודאי שלא יזיק.

התחלתי להרהר בשאלה זו ב-1991, כשאמי – אישה נבונה בימים כתיקונם – הציגה לפני הפסיכיאטר תסמינים של בלבול קוגניטיבי, אי יציבות רגשית ואובדן זיכרון. בתוך שעה נקבע שהיא סובלת מדיכאון. לא קיבלתי את זה. אמא שלי לא היתה דיכאונית, אלא התנהגה באופן מוזר. ביקשתי חוות דעת שנייה מנוירולוג.

סריקת CT חשפה במוחה גידול (מנינגיומה) בגודל של תפוז. אחרי סילוקו חזרה אמי לקדמותה התוססת והעליזה – אות ועדות לכוח ההחלמה המופלא של המוח ולגמישותו. למרבה הצער, בתוך שנה התפתחו במוחה של אמי שני גידולים חדשים. כעבור עוד שלושה סיבובים של המעגל – סילוק הגידול בניתוח והופעתו מחדש – ושתי מנות של הקרנה ב”סכין קרני גמא” (קרניים חדות ומדויקות שמשמידות תאים סרטניים), ניתנה לבסוף האבחנה שממנה חששנו: שום דבר לא יעזור.

ובכן, מה אמור הספקן לעשות? עם כל הכבוד למחויבות האידיאולוגית למדע, אנחנו מדברים על אמא שלי! התחלתי לעיין בספרות, ובעזרתו של אברום בלומינג, אונקולוג מבריק ובן אדם במלוא מובן המלה, הוחלט שכדאי לאמי להצטרף לטיפול הניסיוני במיפפריסטון (mifepristone), חומר סינתטי שחוסם את פעילות הורמון המין הנקבי פרוגסטרון וידוע יותר בסימונו 486-RU ובשימוש בו כאמצעי למניעת היריון של “הבוקר שאחרי”. מחקר על מדגם קטן רמז שאולי יש בכוחו לעכב את צמיחתם של גידולים. אצל אמא שלי, זה לא פעל. היא נטתה למות. לא יכולנו להפסיד שום דבר אילו ניסינו טיפולי סרטן אלטרנטיביים, נכון? לא נכון.

הבררה אינה בין רפואה מדעית שאינה עובדת, לבין רפואה אלטרנטיבית שאולי תעבוד. הבררה היא בין רפואה מדעית שנבדקה ועמדה במבחן לבין כל שאר הדברים (רפואה “אלטרנטיבית” או “משלימה”) שלא נבדקו. כמה בני סמכא מהימנים בוחנים ובודקים את הראיות לאחדות מן הטענות -בייחוד ראויים לציון “משמר רופאי האליל” של סטיבן בארט, המועצה הלאומית נגד הונאות בריאות של ויליאם ג’רוויס וביטאונו של וולאס סמפסון “הסקירה המדעית של הרפואה האלטרנטיבית”.

ועם זאת, רוב הגישות האלטרנטיביות חומקות מביקורת עמיתים מדעית. ולכן מזעזע לגלות, שעל פי נתוני ההסתדרות הרפואית האמריקנית מספר הביקורים אצל העוסקים בריפוי אלטרנטיבי גדול ממספר הביקורים אצל בעלי תואר דוקטור לרפואה; סכומי הכסף שאנשים מוציאים על עשבי מרפא ועל ריפוי תזונתי עולים על מחצית מכלל הסכומים המשולמים לרופאים; ומה שמדאיג מכול, 60 אחוזים ממקבלי הטיפולים האלטרנטיביים אינם מוסרים את המידע הזה לרופאיהם – בעיה חמורה ואולי אף קטלנית, אם מערבבים שלא כהלכה צמחי מרפא ותרופות.

לדוגמה, גיליון ה-17 בדצמבר של ביטאון ההסתדרות הרפואית האמריקנית דיווח על תוצאותיו של מחקר שנעשה בתמצית המופקת מפרחי הצמח פרע מנוקב (Hypericum perforatum). התמצית נהנית מפופולריות עצומה (ומגלגלת מיליוני דולרים בשנה) ברפואה האלטרנטיבית, כסם לכל מחלה. מתברר כי היא עלולה לפגוע פגיעה קשה ביעילותן של עשרות תרופות, בהן תרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם, בהפרעות קצב הלב, ברמת כולסטרול גבוהה, בסרטן, בכאבים ובדיכאון. מחברי המחקר מראים כי הפרע משפיע על אנזים הכבד ציטוכרום 4A3 450P, החיוני לשילוב מחצית (לפחות) מכלל התרופות בתהליך חילוף החומרים של הגוף. פגיעה זו גורמת להאצת תהליך ההתפרקות, והמטופלים שנטלו את התרופות כדי להציל את חייהם ניזוקים.

אבל יש בעיה עמוקה יותר בשימוש בתרופות אלטרנטיביות שתועלתן אינה מוכחת. לרשות כל אחד מאתנו עומדות כמה עשרות שנים של חיים בעלי משמעות ושל אהבה. הזמן יקר, וחולף כצל עובר. כשעמדה לפנינו הבררה, לטלטל את אמי מקצה הארץ ועד קצה במרדף שווא או לבלות עמה את הזמן המועט שנותר לה, בחרנו אבי ואני בדרך האחרונה. היא מתה כעבור כמה חודשים, ב-2 בספטמבר 2000. אני כותב את הטור הזה ביום השנה השלישי לפטירתה.

הרפואה מחוללת פלאים, אבל בסופו של חשבון, החיים עומדים על אהבתם של האנשים החשובים לנו מכול. למענם, במיוחד, עלינו להוסיף ולהחזיק באותו עיקרון ישן-נושן של הרפואה, Primum non nocere – ראשית חוכמה, אל תעשה רע.

SCINTIFIC AMERICAN בעברית הוא הפקה משותפת של אורט ישראל, רשת החינוך המדעי-טכנולוגי הגדולה בארץ, ושל כתב העת האמריקני רב המוניטין SCINTIFIC AMERICAN. המגזין נחשב לכתב העת המדעי המוביל בעולם בתחומי המדע והטכנולוגיה זה 157 שנים, ומופץ בכ- 15 מדינות במגוון שפות. המהדורה הישראלית של
Scientific American יוצאת לאור אחת לחודשיים ומכילה מאמרים, טורים וחדשות אחרונות בנושאי מדע וטכנולוגיה מתקדמת. בכל גיליון משולבים חומרי מקור מתורגמים לעברית, מלווים בגרפיקה ובאיורים צבעוניים, הפונים לקהל קוראים רחב ולא לשוחרי מדע בלבד. כן, ישנה התייחסות למחקרים ופיתוחים עדכניים במוסדות מחקר ישראליים, המשקפים את התקדמות המדע והטכנולוגיה בישראל. מו”ל: אורט ישראל; עורכים: ד”ר אלי איזנברג, סמנכ”ל למו”פ ולהכשרה ברשת אורט וד”ר אלכסנדר מנס.