ועדת המשנה בראשות פרופ' ירון כהן, סברה כי יש לאפשר תואר ראשון בלימודי האדם שיהוו תשתית עתידית לרישוי של מטפלים אלטרנטיביים. מליאת המועצה סברה שהעובדה שאין בסיס מדעי לרפואה המשלימה גוברת על השיקולים הללו
לדעת מליאת המועצה לא קיים בסיס מדעי לתחום הרפואה המשלימה שמחייב לבצע אקדמיזציה של התחום.
הדיון בנושא התחיל בישיבת מל”ג שהתקיימה לפני שלושה שבועות ונמשך בישיבה שהתקיימה היום. מליאת המועצה שמעה את יו”ר הוועדה, פרופ' ירון כהן, שכיהן בעבר כיו”ר ועדת האיכות הבינלאומית של בתי הספר לרפואה. כמו כן, שמעה מליאת המועצה את דיקן ביה”ס לרפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' ערן לייטרסדורף.
הכל החל מבקשה שהגיש המסלול האקדמי של המכללה למינהל לפתוח תוכנית לימודים לתואר ראשון ברפואה משלימה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון. במהלך הוועדה הצטרפה גם בקשה של מכללת רידמן לרפואה משלימה להפוך למכללה אקדמית ולהעניק תואר ראשון בתחומים בהם היא עוסקת.
בתום עבודת הוועדה הבודקת, ב-1 באפריל 2008 קיימה המועצה להשכלה גבוהה דיון ממושך בנושא בקשת המסלול האקדמי של המכללה למינהל. בתום דיון זה התקבלה החלטה להקים ועדה מקצועית חדשה אשר תדון בשרלות עקרוניות שעלו במליאת המל”ג באשר לתחום הרפואה המשלימה כעיסוק וכתחום לימוד.
השאלות היו:
-
האם קיים בסיס מדעי בתחום זה?
-
האם רצוי שהלימודים יהיו במסגרת אקדמית של תוכנית המקנה תואר?
-
מדוע שתוכנית כזו לא תהיה במסגרת או מסלול התמחות בבי”ס לרפואה.?
בדיון עלו מספר שאלות נוספות:
-
האם הלימודים מתאימים למסגרת BA, או MA, או מסגרת אחרת?
-
זיקתו של התחום למקצוע הרפואה.
-
הסדרת שאלת רישוי ע”י משרד הבריאות
-
האכסניות האקדמיות המתאימות לכך.
הועדה מאמצת את הגדרת ה-NIH בארה”ב לפיה רפואה משלימה כוללת שיטות ותחומים שאינם נחשבים היום לרפואה קונבציונאלית. נהוג לסווג את הרפואה המשלימה לחמש קבוצות:
-
רפואת גוף ונפש
-
התערבויות ביולוגיות כגון צמחי מרפא, דיאטות מיוחדות וויטמינים
-
רפואה מנואלית ותנועה כגון עיסוי, יוגה
-
רפואת אנרגיה כולל שדות מגנטיים וביולוגיים
-
מערכות רפואה שלמות, כגון הרפואה הסינית המסורתית
בראשות הוועדה עמד פרופ' ירון כהן, יו”ר לשעבר של הועדה להערכת איכות של בתי הספר לרפואה, והשתתפו בה רופאים קונבנציונאליים וגם בין היתר מנהל המחלקה לפואה אינטגרטיבית בבילינסון. הוועדה הונחתה לבחון את נושא הרפואה המשלימה תוך התמקדות בהצגת חלופות שונות על יתרונותיהן וחסרונותיהן. בנוסף, נאמר לוועדה שמסקנותיה יהוו בסיס לקביעת מדיניות כוללת של המועצה בתחום הרפואה המשלימה.
הוועדה התרשמה מכך שקיים רצון בקרב הציבור להשתמש בשירותי הרפואה המשלימה ולכן מיסוד התחום, מבחינת פיקוח ומניעת נזקים, הינו דבר רצוי. הוועדה הביע חשש ממה שקורה כיום בתחום כאשר אין פיקוח נאות, בעיקר לאור העיסוק ב”ריפוי” סרטן. הוועדה אתה עצמה אחראית בראש ובראשונה לטובת החולה: מניעת שרלטנות, הוצאות רפואיות ללא פיקוח, והשהייה וויתור על טיפולים קונבנציונליים נחוצים.
הוועדה ביקשה למצוא הוכחות מבוססות מחקר בנושא הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית ובד בבד שאלה אם קיים בסיס מדעי המצדיק אקדמיזציה של התחום. שאלה נוספת שעלתה היתה האם ללמד את הנושא או ללמד על הנושא.
מסתבר שעמדת משרד הבריאות היא בכיוון של הסדרת התחום – בפני הוועדה הופיע ד”ר יצחק זיידס, המכהן כיו”ר הוועדה לקידום דרכי ההכרה והרגולציה של הרפואה המשלימה שהקים משרד הבריאות ב-2005. ד”ר זיידס סבר שרפואה משלימה ואלטרנטיבית חייבת להיות מאורגנת וצריך ללמדה במסגרת אקדמית בשל מספר סיבות מחייבות, לדוגמה השגת סטנדרטיזציה של תוכנית הלימודים, בקרה על איכות ההוראה והלימדים, הכנסת המתודה המדעית, יצירת טיפולים וטכניקות מבוססי עובדות, הצמחת אנשים בעלי יכולת אקדמיות ומחקרים ועוד.
הועדה בחנה בעיון חומר מקצועי רב בנושא רפואה משלימה ואלטרנטיבית.
באשר לשאלה האם קיים בסיס מדעי לרפואה המשלימה היכול להוות בסיס ללימודים אקדמיים, ענתה הוועדה כי היא מסכימה שסוגית הבסיס המדעי של הרפואה המשלימה נותרה שנויה במחלוקת וקוראת פה אחד לאימוץ עקרונות הרפואה נסמכת הראיות לצורך הביסוס המדעי של התיאוריות השונות העומדות בבסיסם של הטיפולים המשלימים השונים והבחינה האמפירית של יעילותם, בטיחותם, עלותם ושילובם במערכת הבריאות. הכוונה הייתה טובה, הצורך להגן על הציבור בפני נביאי שקר, ניצול כלכלי והסיכון בהתעלמות מהצורך בטיפול רפואי קונבנציונלי בשעת הצורך. כל מטפל חייב להיות אדם ישר המודע למגבלותיו. גישת משרד הביראות היא שיש צורך להסדיר פיקוח ברפואה המשלימה דרך רישוי מטפלי הרפואה המשלימה במשרד הבריאות.
בסופו של דבר החליטה הוועדה לאשר מסלול של לימודים לתואר ראשון של מטפלים בגוף האדם שיכלול בסיס להבנת האדם, בריאותו ומחלותיו כגון יסודות באנטומיה, פיזיולוגיה, ביוכימיה, פרמקולוגיה, פתולוגיה, מיקרוביולוגיה, חיסון והתנהגות. כמו ן התוכנית תכלול חשיבה מדעית ושיטות מחקר. בנוסף יילמדו שיטות סטטיסטיקה, הסקה מסקנות רציונאלית, אתיקה, אחריות המטפל, חברה רב תרבותית, הגנה על פרטים, כבוד האדם וכו'. הועדה המליצה שמשרד הבריאות יחייב את השגת תואר BA במסלול זה ובנוסף גם בסטאז' מוכר כדי לעסוק ברפואה משלימה.
אבל השיקולים הללו כאמור לא התקבלו על מליאת המועצה להשכלה גבוהה, שבצדק חששה מכך שאקדמיה של התחום תיתן לו לגיטימציה שאין לו, מה גם שההערכה הסבירה היא שאחרי שיבחנו את התיאוריות בכלים מדעיים לא יישאר מה ללמד.
34 תגובות
“תיתן לו לגיטימציה שאין לו?” על סמך מה בדיוק הקביעה הזו?
הרי זה ברור שהקהל אומר את שלו. כיום שומעים כל הזמן על אנשים חולים, בפרט במחלות כרוניות, שנאלצים להשתמש בתרופות כל חייהם ולסבול מתופעות לוואי קשות והולכים ישר לחפש פתרונות ברפואה הטבעית. גם הספקניים שבהם. לא לדבר על כאלה שהרפואה לא יודעת בכלל לתת להם פתרונות והם פשוט סובלים.
עם זאת אני חושבת שכבודה של הרפואה הקונבנציונאלית במקומה מונח. היא מעולה למצבי חירום, מחלות זיהומיות ולמצבים שמחייבים מענה כאן ועכשיו. למרבה הצער בכל מה שקשור למחלות כרוניות וכאבים הנובעים מאורח חיים לקוי לרפואה יש עוד דרך ארוכה.
אם בן אדם סובל מכאבים בשרירים לצורך העניין ומגיע לרופא אז נותנים לו משככי כאבים, מישהו שואל את עצמו למה זה קרה לו? מה באורח חיים שלו גורם לאותם כאבים? אולי הוא סובל מסטרס? אולי הוא אוכל לא נכון? סובל מרגישויות למזונות מסוימים?
אף אחד לא באמת שואל את השאלות ומנסה לרדת לשורש הבעיה אלא רק לטפל בסימפטומים.
הרפואה הקונבנציונאלית לא נועדה לרפא מחלות כרוניות כמו סכרת, לחץ דם ושלל מחלות מטבוליות שרק הולכות ומתרבות בימינו, היא פשוט נועדה להאריך אותם. להאריך את המחלה.
שגם זה טוב אבל זה בעצם לא באמת פותר את הבעיה מהשורש. וכך קורה שאנשים ממשיכים לאכול אותו דבר (אם לא יותר גרוע), ממשיכים להתנהל בחייהם עם הרבה סטרס ללא תמיכה של ויטמינים שנפגעים במצבים האלה ולהתנהל כרגיל. מה שמשאיר אותם עם תרופות לכל החיים והם ואף נאלצים הרבה פעמים להגביר מינון. (מעניין מי מרוויח מכל הסיפור הזה..)
יש המון סיפורי הצלחה בתחום של הרפואה הטבעית ואני אישית שומעת כל הזמן על רופאים קונבנציונאליים שהולכים לנטורופתים ומטפלים שונים ברפואה הטבעית.
לא סתם יש ימים לבקרים עוד ועוד מטפלים בתחום הזה. רבים הם אנשים שחוו בעצמם מחלות והצליחו להרפא מהם בזכות הכלים של הרפואה הטבעית.
לרפואה הטבעית יש כלים מדהימים לריפוי, כלים שגם רופאים מן השורה הבינו ורבים מהם היום עושים שילוב של מה שהם יודעים עם הכלים הללו. ולדעתי השילוב האינטגרטיבי בין הרפואה הטבעית לקונבנציונאלית יכול לעשות פלאים בבריאות האדם. אם רק יאפשרו לזה לקרות.
דוגמא שאפשר לראות לכך היא שבגלל שאין כיום אינטגרציה מספקת בין הרפואה הטבעית לקונבנציונאלית הרופאים גם לא יודעים לומר למטופלים שלהם שהתרופה שהם לוקחים פוגעת בייצור של ויטמינים או קו אנזימים שונים (כמו למשל Q10 בלקיחת סטטינים).
לא סתם יש היום קבוצות עם מאות אלפי אנשים ברשתות החברתיות שרק שואלים על טיפולים טבעיים לתחלואים שונים.
בארה”ב, בקנדה ובהרבה מדינות מפותחות כבר הבינו את הכלים העוצמתיים של הרפואה הזו, שם נטורופת הוא ד”ר לכל דבר.
מעניין שאנחנו מעתיקים הרבה דברים מארה”ב אבל דווקא את זה לא.
יש כנראה לוביסטים מאוד רציניים ובעלים אינטרסים חזקים כאן שנוח להם להשאיר את המצב על קנו. מצב שבעיני הוא מאוד מסוכן ולא בריא עבור כולנו. מקווה שאנשים ב”מועצה להשכלה גבוהה” יתעוררו מהר. לפני שיהיה מאוחר מידי.
העובדה היא שרפואה משלימה קיימת כבר אלפי שנים ועם מליוני אנשים מרוצים ברחבי העולם. כמובן שיש למסד אותה. אבל המדע מחפש כל הזמן את החסרונות ולא היתרונות. הרפואה המשלימה הצליחה להתמודד עם בעיות נפוצות מטיפול בכאב לא משמעותי ועד שיקום משבץ. בעיות שהרפואה המערבית לא הצליחה להתמודד בצורה הולמת.
אני חשב שרפואה אלטרנטיבית היא תוצאה של נסיון ויש לה הצלחות אדירות ולרוב היא מסתמכת על אמונה של המטופל.לדעתי הרבה חולים שטופלו במרפאות ובבדיקות היה מצבם טוב. אבל עדיין לא יצאו מהדיכאון פנו לרפואה האלטרנטיבת. זהו עניין נפשי. אני חושב שרפואה אלטרנטיבית צריה בקרה ומעקב כי מדובר בחיי אדם.
אני לא בעד רפואה אלטרנטיבית ככלל , אך אפקט הפלסיבו הינו משמעותי, ותורם הן מבחינה נפשית והן מבחינה רפואית (פלסיבו) אזי ניתן להגדיר זאת תחת פסיכולוגיה.
אני פשוט רציתי להגיע לנקודה שאם יש ידע המספק בהיקפו לתואר ראשון בנושא זה, ואם לאומנות יש תואר ראשון או פסיכולוגיה אזי ניתן לגם להבין את הצורך בתואר ברפואה אלטרנטיבית
אדי:
אני רוצה להסב את תשומת לבך לעובדה שהדבר שאתה תופס כ”מדעיות” הוא לא העיקר בהקשר הזה. שימוש במושגים מדעיים יכול להיות נחמד, אבל לא זו הסיבה העיקרית שהרבה אנשים מתנגדים לאקדמיזציה של רפואה משלימה.
הסיבה העיקרית היא שכל שיטה רפואית צריכה להוכיח את עצמה ניסויית לפי סטנדרטים מסוימים, באופן עקבי. הסטנדרטים הללו דורשים יותר מתחושה אינטואיטיבית שהשיטה עובדת. למשל, הם דורשים שהשיטה תצליח יותר מפלסבו, ולכן בכל ניסוי נדרשת קבוצת ביקורת שתקבל טיפול פלסבו. יש שיטות ברפואה המשלימה שאכן הצליחו במס’ ניסויים, אבל כיוון שתמיד קיים החשד שהניסויים בוצעו ע”י גורמים מוטים, כל שיטה נדרשת להצליח בניסויים בעקביות, כלומר, היא צריכה להצליח בהרבה ניסויים שמבוצעים ע”י גורמים שונים. שיטות ברפואה המשלימה לא עומדות בדרישה זו, כיוון שתמיד לצד הניסויים המוצלחים, המבקשים להסיק שהשיטה עובדת, קיימים גם ניסויים כושלים רבים, המבקשים להסיק שהשיטה לא עובדת. לאור זה לא ניתן להסיק ברמת ודאות סבירה שהשיטות עובדות, ולכן הן לא נספגות אל תוך הרפואה הקונבנציונלית.
במילים אחרות, מבחן ה”מדעיות” שאני מדבר עליו הוא למעשה מבחן התוצאה. השיטות ברפואה המשלימה פשוט לא מצליחות להוכיח את עצמן, וכדי שאשתכנע שהן כן, הן צריכות לעמוד בניסויים שבהן עומדות שיטות רפואיות קונבנציונליות, והן צריכות לעשות זאת באופן עקבי ומשכנע, ולא מספיק לקבוע באופן אינטואיטיבי שרירותי שהשיטות עובדות כי כך אנשים אומרים.
בעיה אחרת עם השיטות הללו, אך כנראה פחות חמורה, היא שרובן לא מבוססות על שום דבר מעבר לאינטואיציה (למשל גרפולוגיה, שאני יודע שאינה שיטה רפואית, אבל היא דוגמא שאני רוצה לציין). כלומר, על בסיס הידע המדעי המקובל היום, אין סיבה להאמין שהשיטות הללו עובדות. ברור שניתן ורצוי להרחיב את הידע המדעי המקובל, אבל העוסקים ברפואה משלימה לא מנסים או לא מצליחים בכך, ולכן השיטות הללו נותרות חסרות תמיכה. למשל, אין שום עדות לקיומו של “צ’י”, שעליו נשענים ברפואה הסינית למיטב ידיעתי. גרוע מכך, יש שיטות שדרך פעולתן (אם היו פועלות) סותרת ידע מדעי מבוסס. למשל, הומאופתיה סותרת את הפיזיקה המוכרת לנו, ועם זאת, העוסקים בהומאופתיה לא מנסים או לא מצליחים להרחיב את הידע הפיזיקלי כך שתתאפשר אי-סתירה. בהנתן סתירה כזו, לא מפתיע שהומאופתיה לא מצליחה באופן עקבי בניסויים.
מיכאל רוטשילד:
בדברי האחרונים לא כיוונתי דוקא לדבריך – כוונתי יותר לדעתם של אחרים.
נראה לי שבהקשרים שדברת עליהם בתגובתך האחרונה – אנו מסכימים.
אדי:
בתגובה שבה דברתי על "מוכחת"/"לא מוכחת" גם הסברתי למה אני מתכוון וזה בדיוק מה שאתה מכנה "עובדת"/"לא עובדת" כך שהתנגדותך בנקודה זו היא דרך מתנגדת להביע הסכמה.
ביחס לטענתך אודות הרפואה המדעית אתה ממש טועה ומדגים בטעותך בדיוק את מה שהתרעתי עליו בפני לוצי: המדע מקבל טענה כמאוששת אך ורק על פי מבחן הניסוי. ההבנה חשובה כדי להתקדם הלאה וליצור תיאוריה שתיתן ניבויים נוספים אבל המדע לעולם לא יידחה את תוצאותיו של ניסוי.
להיפך – הרי ניסויים משמשים להפלת תיאוריות כי הם חזקים מהן!
לכן הרפואה הקונבנציונאלית תקבל – בסופו של דבר – את כל מה שעובד (ולמעשה תקבל בכל שלב את כל מה שלעובדה שהוא עובד יש ביסוס בניסוי)
חברים יקרים,
אני מעדיף לדבר על רפואה ‘עובדת’/’לא עובדת’ ולא על רפואה ‘מוכחת’/’לא מוכחת’. נדמה לי שזו מסגרת ההתיחסות הנאותה יותר בהקשר של רפואה – שעיקר חשיבותה בהיותה פרקטיקה מועילה, ולא בהיותה מגלמת ‘אמת’ מדעית גרידא.
הרפואה הקונבנציונלית מקיפה פרקטיקטות שונות שהוכרו, בדרגות שונות של יעילות כ’עובדות’ בתחומים רבים.
ישנן פרקטיקות מסוימות המקובלות ברפואה משלימה – שהוכיחו ומוכיחות את עצמן כ’עובדות’.
ישנם תחומים שבהם הרפואה הקונבנציונלית נותנת פתרון יעיל, ואילו המשלימה – לא, או רק במידה פחותה.
אבל! ישנם תחומים שפרקטיקות של הרפואה המשלימה – נותנות תוצאות טובות יותר מאשר הפרקטיקות המקבילות ברפואה הקונבנציונלית – הן ‘עובדות יותר’, ולעיתים הרבה הרבה יותר, ורק זר לענין ולעובדות או או אינטרסנט דוגמטיסט חסר תקנה יכחיש זאת.
לכן הן מחייבות לימוד והכשרה, וברמה גבוהה, וככל שרמת ההכשרה של המטפל גבוהה יותר – הפרקטיקה עובדת יותר.
רק מסיבה זו קיים הכרח לשדרג את חקירתה, שכלולה והוראתה של הרפואה המשלימה לרמה אקדמית.
הספק בדבר ה’מדעיות’ של הרפואה המשלימה אין בו כדי לחתור תחת הכנסתה של הרפואה המשלימה למסגרת האקדמית, ולמעשה מדובר בשקול לא ממש רלוונטי, במקרה הנדון. אנסה להסביר:
ההבדל היסודי בין שתי הרפואות הוא בכך שההנחה ברפואה הקונבנציונלית היא שיש לבסס את הפרקטיקות האלה על ‘תובנות מדעיות’ (- לולא רק על תוצאות מחקריות של מחקרים המנוהלים במתודולוגיה מדעית-) והמדעיות במובן זה היא חלק מהתוקף של הרפואה הזו.
לעומת זאת, הפרקטיקות ברפואה המשלימה אינן מבקשות הכרה בשל היותן ‘מוכחות’ עפ”י תובנות מדעיות; יש להן קונספטים ומערכות מישוג ועקרונות שבמידה זו או אחרת הם שונים מהמקובל במדעים הרלוונטיים (כימיה, פיסיקה וכו’), ועל כן יכולתן של התובנות המדעיות המקובלות להוכיח או לשלול פרקטיקות אלה, ברמה העקרונית – היא מוגבלת, אלא אם כן בוחרים להתכחש למציאות התוצאתית ומעדיפים לפסול אותן מראש כבלתי יעילות ובלתי ‘נכונות’ מעצם היותן ‘בלתי מדעיות’.
אבל אין זאת אומרת שבכך נשללת טענתן(הכוונה למצליחות שבפרקטיקות) ליעילות תוצאתית מרפאה, כלומר להיותן ‘עובדות’.
ולא פחות חשוב מכך – אין זאת אומרת שהן אינן מבקשות וגם נדרשות לעמוד בפני מחקרים רציניים במתודולוגיות ובסטנדרטים המקובלים במדעי הרפואה. וגם אין בכך כדי לשלול מהן – ומהצבור – את הצורך וההכרח להעמיד לרשותן מטפלים המוכשרים ברמה אקדמית.
– ובענין זה הן אינן צריכות להיות בנחיתות לעומת תחומים אקדמיים מוכרים – כגון פרקטיקות מסוימות בפסיכולוגיה, או לעומת מקצועות הוראה, משפטים וכו’, שה’תובנות המדעיות’ שלהן ביחס ל’עולם’ אף הן אינן במישור המקובל במדעי הכימיה, הפיסיקה וכו’, אבל ישנה הכרה כללית בנחיצותן, ודוקא כתחומי ידע ברמה אקדמית.
אנשים רבים נוטים לקבל את הטענה כאילו כל עוד אין מחקר ‘מדעי’ אין סיבה להכרה אקדמית, ואילו לאחר מחקר ‘מדעי’ כנ”ל לא נותר עוד במה להכיר מבחינה אקדמית, שכן מעתה מה שהוא בעל תוקף – ממילא נספח כבר ל’מדע’, במקרה זה לרפואה הקונבנציונלית או לפרמקולוגיה המקובלת. לאור האבחנות שניסיתי לעשות לעיל – אין להשקפה הנ”ל כל בסיס. מי שדוגל בהשקפה הנ”ל מעיד על עצמו שלא ירד לטיבה של הרפואה המשלימה ולא מודע לפרטיה. אדגים זאת דוקא לגבי תחום רפואת הצמחים, המוערכת כפרקטיקה ‘מדעית’: לכאורה, ככל שהמחקר ה’מדעי’ יתקדם – הפרקטיקה תיספג לתוך הרפואה הקונבנציונלית – כך סבורים רבים. ולא היא: כל מי שיודע ומכיר את הפרקטיקה הזו יודע שבסיסה התאורטי יש אמנם הרבה כימיה (ובקורסים המעולים – אפילו פיסיקה קוואנטית), אבל גם תובנות שאין להן שיכות ל’מדע’ המדויק המוכר לנו, ותובנות אלה אינן מן הפחות חשובות בתחום. ספיגה טוטלית של הפרקטיקה הזו לרפואה הקונבנציונלית – לא תיתכן. המצב דומה גם לגבי תחומים אחרים – כגון תזונה הוליסטית, ועוד יותר מכך בפרקטיקות המשתמשות בתמציות פרחים ובשיטות איבחון וטיפול שונות, כגון אייפק, אירידיולוגיה, קניזיולוגיה וכו’.
וכל הפרקטיקות האלה ‘עובדות’ יפה מאוד, גם בלי להיות מובנות לחלוטין ברמה ה’מדעית’ המקובלת!
האם לא שווה לשדרג אותן מבחינת סטאטוס ומחקר ורמת הכשרה – לסטנדרטים אקדמיים – לתועלת בריאות הפרט והכלל?
לוצי ואיציק:
ברור שהתיאוריה של המרידיאנים שגויה אבל זה לא אומר שהאקופונקטורה לא עובדת.
צריך לזכור שאמונתנו בנכונותה של טענה צריכה להיות מושתתת בראש ובראשונה על הניסוי.
האמירה שהאקופונקטורה אינה עובדת בגלל שאין מרידיאנים אינה אמירה מדעית נכונה והיא משחקת לידיהם של שוללי המדע שפעמים רבות מאשימים את המדענים בכך שהם פוסלים דברים נכונים רק בגלל שאין הם יודעים להסביר אותם.
זו כמובן טענה שגויה אבל פה ושם צריך להזכיר את השגיאה שבטענה זו גם למצדדי המדע.
ובאשר למסקנות הניסויים של אקופונקטורה:
ככל הידוע היום יש מעט מצבים שהטיפול הזה עוזר בהם ויש כאלה שאינו עוזר בהם.
אפשר למצוא בויקיפדיה סקירה של הנושא
http://en.wikipedia.org/wiki/Acupuncture#Evidence-based_medicine
זה לא הטקסט שעליו התבססתי כשציינתי זאת לראשונה אבל מה שחשוב זו המסקנה.
לא ניתן להתעלם מהערך שיש לפלסיבו בטיפול גוף ונפש. ולערך המוסף שהוא מביא לטיפולים פרמקלוגים ואחרים שיש להם בסיס מדעי איתן ודרך פעולה לידועה ומוכחת. (גם בתחום הפסיכאטריה היעילות של טיפול תרופתי בלבד נופלת בהרבה מטיפול תרופתי משולב פסיכותרפיה ויש מחקרים לא מעתים שנעשו בתחום).
הבחירה היא להתעלם מכך ולהשאיר את הפלסיבו ל"מטרות מחקר בלבד" ולמוסרו לידי שרלטנים ומסטיקנים למינהם. או להשתמש בו כאחד הכלים העומדים לרשות הרופא המטפל. רופא המישם דיקור סיני או נותן למטופל שלו מי ברז ושעה מזמנו תוך שהוא מודע לחלוטין למעשיו ולמגבלותיו ואיננו מזוהם במיסטיקה והפסאודו מדע המלווים בדרך כלל הליכים אילו. רופא היודע שפלאסיבו הוא פלאסיבו וידע להפנות את מטופליו למומחים הרלוונטים ולשלב את הפרקטיקה בצורה קומפלמנטרית עם הרפואה מבוססת הממצאים.
לוצי, אני יכול להסכים בקשר למה שכתבת בנושא הומיאופטיה או דיקור סיני.
אבל זה יהיה טפשי לזלזל ברפואת צמחים. זה נכון שהעבירו צמחים ידועים לרשימת תרופות כימיות מוכחות, אבל יותר ויותר מתברר שהשלם הצמחי גדול מסך חלקיו. יש עדיין הרבה ידע חסר לגבי צמחים שאנו צורכים, לא את כולם הרפואה המערבית ניתחה לעומק. לעיתים חוסר ניצול של צמח לטובת תרופה, הוא סתם בגלל שזה לא מספיק כלכלי.
קח לדוגמא נטורופטיה,
ברגע שתלמד בכימה שאת הצמחים שכן עובדים העברנו כבר לרשימת התרופות ״המדעייות״ תבין שאין יותר מה לעשות עם נטורופטיה.
איציק:
לי דווקא יצא לקרוא על מחקרים רציניים שאיששו את הדיקור הסיני בכמה דרכים אבל לא אחפש אותם כרגע כי העיקרון מעניין אותי יותר מהפרטים.
בהזדמנות אבדוק אם אני יכול למצוא קישור למחקר שקראתי ואשמח אם גם אתה תביא קישור לזה שאתה קראת.
מיכאל:
אם אני לא טועה יש מחקר המפריח את היעילות של דיקור סיני. לקחו שתי קבוצות של אנשים הסובלים מאותה בעיה. לאחת מהם החדירו מחטים על פי השיטה הסינית. לקבוצה השניה החדירו מחטים במקומות אקראיים. שתי הקבוצות דיווחו על שיפור זהה במצבם.
כל השאלה הזאת מצחיקה.
בהמשך הטקסט אשתמש – מטעמי נוחות הכתיבה – במילה "מוכחת" כדי לתאר את מצבה של רפואה שקיבלה אישוש בניסוי.
יש שני סוגי רפואה: רפואה מוכחת ורפואה בלתי מוכחת.
אנשים אינטרסנטים החליטו לתת להם שמות אחרים כמו רפואה מסורתית ורפואה משלימה/אלטרנטיבית וכדומה.
הרבה כלים שמשמשים כיום את הרפואה המוכחת היו בלתי מוכחים בעבר.
פשוט בדקו אותם באופן מבוקר על הרבה אנשים – ראו שהם עובדים – וכך השתנה מצבם מרפואה בלתי מוכחת לרפואה מוכחת.
דוגמה מן השנים האחרונות היא הדיקור הסיני אבל למעשה חלק גדול מאד מן התרופות של הרפואה המוכחת עבר תהליך זה (החלק האחר כולל בעיקר התרופות החדשות יותר שלפני שנכנסו למעמד של רפואה מוכחת – לא שמשו כתרופות כלל . הן יוצרו, נוסו, ולאחר שהוכיחו את עצמן התקבלו).
לכן – מי שרוצה ללמד רפואה "משלימה" רוצה בעצם "ללמד" אנשים דברים שכלל לא ידוע אם הם נכונים.
איזה היגיון יכול להיות באישור העניין?
אם יש משהו שעבד על ראול הרי שאחת מן השתיים – או שהוא באמת עובד ואז אפשר, מן הסתם, להוכיח שהוא עובד ולהכניסו למסגרת הרפואה המוכחת – או שאיננו עובד וראול החלים מסיבה שאינה שייכת לעניין וגם זה יתברר בניסוי.
הרפואה שאינה מוכחת, מתחלקת אף היא, למעשה, לשני סוגים:
הסוג האחד הוא רפואה שעדיין לא הוכח שהיא עובדת אבל גם ההיפך עדיין לא הוכח.
הסוג השני הוא רפואה שכבר הוכח שאינה עובדת.
למרבה הצער ממשיכים מטפלים שונים לתת לאנשים גם טיפולים שהוכח שאינם עובדים.
לטעון שאני "מרפא" באמצעות רפואה משלימה זה לטעון שבמקום ברפואה שהוכח שעובדת אני מעדיף להשתמש ברפואה שלא הוכח שהיא עובדת. האם זה לא נשמע מגוחך? האם מישהו היה מגיע אל העוסקים ברפואה משלימה לו קראו לעצמם "מרפאים באמצעות רפואה לא מוכחת"?
הימנעות מהכרה ברפואה משלימה כמקצוע אקדמי יכולה להביא רק תוצאות חיוביות כי היא תחייב את מי שרוצה שהרפואה שהוא מאמין בה תוכר כמקצוע אקדמי – להוכיח שהיא עובדת. איזה רע יכול לצמוח מכך?
רפואה – משלימה או לא – היא אוסף של תיאוריות מדעיות כיוון שבניגוד לאמנות – הן טוענות טענות על העולם.
טענות אלו כדאי שתלמדנה רק אם הן נכונות. לימוד טענות שאינן נכונות יכול רק להזיק.
לכן אין לגזור גזרה שווה בין לימוד של רפואה משלימה לבין לימודי מוזיקה. למוזיקה אין כל טענות על העולם ובוודאי לא כאלו שיכולות להביא למותם של אנשים.
לאבי:
עצם נושא הדיון הוא חשוב מאוד.
אמנם לי אישית אין מספיק מידע לקבוע מי צודק, אבל בוודאי שנושא האם הרפואה המשלימה נכונה או לא נכונה מבחינה מדעית, הוא נושא שראוי להביא אותו באתר הידען ולפרסם מחקרים שנעשו בנושא.
אני, כמוך, לא רואה סיבה שטיפול הומואופתי (לדוגמא) יעבוד. השאלה היא אם אפשר להוכיח במחקר שהומואופתיה לא עובדת, או כן עובדת. ולמה אין הוכחה מוחלטת לזה? אם יש מחקרים בנושא, אשמח מאוד לראות אותם.
ככל הזכור לי היה פעם "רופא" בשם מסמר, שהפיץ שיטה של טיפול באמצעות מגנטים, ועדה מדעית בצרפת הוכיחה שכל השיטה מקורה באפקט הפלצבו ואין אמת בשיטה. (זה היה לפני 200 שנה).
מצד שני אם סוג מסויים של רפואה משלימה עובד סטטיסטית, זהו בסיס למחקר שינסה להסביר למה.
רק לפני שנה קיבל חוקר ישראלי שעובד בבוסטון את פרס האיגנובל על תגליתו שתרופות פלסיבו יקרות עובדות בצורה יעילה יותר מפלסיבו זולות.
בהתחלה נשמע מצחיק אבל אם חושבים על זה המחקר מראה את החשיבות של הפסיכולוגיה של המטופל בהצלחת הטיפול. מזה ככל הנראה נובעת ההצלחה של הרבה טיפולים “אלטרנטיביים” מרופאי האליל ועד לשרלטני הניו אייג’.
raul
בסדר, קיבלתי וצחקתי. אני מודה, כי כשדנים ברפואה "אלטרנטיבית" "משלימה" ,חלופית ,הוליסטית, הומאופטית וכו" אני מאבד את חוש ההומור.
עמיחי:
באמת? זה היה בציניות
raul
זו לא חכמה גדולה, שהמים היקרים ריפאו רגל שהרופאים לא מצאו בה כלום.
היה הרבה יותר מענין אם המים היו מרפאים רגל שהרופאים כן! גילו בה מחלה רצינית, וזאת ללא טיפול רפואי מקביל.
אנא הצילונו משוטים ומאמינים בעלי נסיון אישי חוויתי.
בסופו של דבר אין תרופה יעילה ובדוקה כמו תרופו הפלסבו. הכרתי אנשים רציונליים ורציניים שבפני הסרטן הממאיר התחילו להאמין בגרועים שבאיצטיגנינים, לפזר את מיטב כספם, וגם היו משוכנעים בתועלתם הבדוקה. כאלו הם בני אדם, וכאלו ישארו כל עוד המדע לא מצליח לפתור את כל החוליים.
מה שכמובן לא מצדיק הכרה מדעית בתרופות אליל.
אגב, התואר האקדמי הוא לא באמנות אלא בחקר האמנות, תחום מדעי לחלוטין.
מה שאתם לא מבינים זה שלמדע אין בעיה לחקור תופעות שעובדות גם אם אין להן הסבר. אז אם דיקור סיני עובד יש לחקור את המנגנון שמאחוריו. כנ”ל הסיפור המפורסם של “זיכרון המים” או היתוך קר שכמעט שפורסמו בנייצ’ר עד שהוכח שהם לא נכונים. זו לא הבעייה.
הבעייה היא לפתוח מסלול לימוד לסטודנטים שילמד באופן עיקרי תופעות שנויות במחלוקת. ביום שהמנגנון יימצא או יוכח תאמינו לי שזה ייכנס לתוכנית הלימודים של הרפואנים אבל עד אז מה יש פה ללמד? קודם יש לחקור.
לגבי הליקובקטר. זה שהייתה תגלית מפתיעה ורוב החוקרים לא האמינו בהתחלה (ומסיבות טובות מאד שהתבססו על היידע לאותו זמן) לא אומר שאוטומטית כל טענה ביזארית ומופרכת נכונה. מעבר לזה הסיפור הזה מראה בדיוק את הטענה ההפוכה. ברגע שהוכח קיומו של החיידק ואת זה שהוא גורם למחלה החוקרים קיבלו הערכה שהתבטאה בפרס נובל, אז איך אפשר לטעון לאטימות? האם צריך אוטומטית לקבל כל טענה?
רפואה אלטרנטיבית [שאינה רציונלית] והמומחים שבה הם לייצנים
פסיכולוגים הם אנשים [רציונלים] עם קלאס וזה למה מקשיבים להם
למרות שיש המון אנשי מדע שמפחדים מפסיכולוגיה
אגב איך לעזלזל קישרתם לכאן אומנות
זה פתטי
פעם משהו אפילו כתב כאן שבמתמתיקה יש שירה
צרות דעת לכל דבר
אגב לפני כשנה כאבה לי הרגל הרופאים לא מצאו כלום
אבל שהלכתי לרבי הוא נתן לי במים ב600$ שהיו שווים כל סנט
עכשיו תגידו לי מי אתם שתגידו של ילמדו תורה כהשכלה גבוהה
לאבי, אמנות לא מתיימרת להיות מדע. אם אתה שואל אותי לגבי פסיכולוגיה, הגילוי של התרופות הכימיות למצבים כגון דיכאון עלול די לייתר אותה ולהפוך אותה ממדע לטיפול אלטרנטיבי, אבל זו רק דעתי הפרטית.
ב.ז,
אבל היום אי אפשר לטפל בפלסיבו.
פלסיבו נועד רק לצרכי מחקר. זה לא אתי לתת לפציינט תרופה שמראש אתה יודע שהיא לא באמת תרופה ולשקר לו במצח נחושה שזה תרופה.
אף אחד לא רוצה יחס כזה מהרופא שלו.
הפתרון לדעתי הוא מאוד פשוט:
על פי חוק – לא לאפשר למכור מוצר ולטעון שהוא עושה משהו מבלי לספק הסבר לאופן הפעולה, ולספק הוכחות מדעיות שזה עובד. ההיפך מזה זה שרלטנות.
והסבר על אופן הפעולה לא יכול להיות משהו שנוגד את המציאות כמו מרידיאנים נגיד.
אני אישית לא רואה סיבה למה לא ניתן להתמחות ב"רפואה משלימה" דהינו "רפואת פלציבו" כחלק מלימודי הרפואה.
לוצי הזכיר כאן את נושא הפסיכולוגיה, כמישהו שלמד תחום טיפולי ועוסק בו. הרי אני יכול להעיד שחלק גדול מהטיפול הפסיכולוגי מסתמך על אפקט הפלציבו ומתוך 400 התאוריות הקיימות בתחום ומסבירות את התפתחות האדם והתפתחות פסיכופתולוגיות רק מיעוט קטן יחסית ובמצבים ספציפיים יכול להתהדר בכך שהוא אכן יעיל במידה משמעותית מטיפולים אחרים ומוכח בצורה אמפירית. דבר שלא מונע ממוסדות הלימוד להמשיך וללמד את פרויד מסיבות היסטוריות ומפסיכולוגים מסויימים להכריז ברבים ששיטות הטיפול שלהם נמצאות "מחוץ למדע" ולא ניתן להכפיפם למחקר אמפירי.
בעולם אידאלי, רפואת פלציבו היתה חלק מארסנל הכלים של כל רופא. אך במציאות בה רופא משפחה מקדיש 15 דקות למטופל והצוותים בבתי החולים עמוסים לעייפה יתכן ונדרשים מטפלים אחרים שיעשו את מה שלדופאים אין זמן או מודעות לעשות. מטפלים שעברו הכשרה מסודרת ומודעים היטב למה שהם עושים (מטפלים בפלציבו ולא פותחים את זרימת הצי) ולמגבלותיהם ויכולים לשכלל את ישום הפלציבו והעלאת האפקטיביות שלו דרך מחקר מדעי מסודר, מודע לעצמו שבו השימוש במיסטיקה כזאת או אחרת היא רק אחת מני מניפולציות רבות.
שלום לכולם,
אני מברך על החלטות המל"ג – (1) לא להכיר במקצועות אלו כאקדמאיים, ו-(2) לאשר תואר ראשון למטפלים בגוף האדם.
יחד עם זאת, אני מסכים עם חלק מהמגיבים לעיל – מקצועות רבים אינם מדע, ובכלזאת נלמדים במוסדות אקדמאיים (וטוב שכך). נכון גם שהחלטות המל"ג אינן חפות מאינטרסים מקצועיים ואישיים שונים.
ההחלטה בעיקרה נכונה, אך ההסברים אינם משכנעים.
אני סבור שעל משרד הבריאות לדרוש מכל אדם הרוצה לעסוק ברפואה משלימה ללמוד את אותו תואר ראשון למטפלים בגוף האדם, כדי לתת בסיס מינימלי, ולמנוע עשיית נזק. על משרד הבריאות גם לפקח, ואת זה אין כל חשש שיעשה. האם אתם יכולים להעלות ברוחכם את משרד הבריאות תובע רב (שלא ברור אם הוסמך לרבנות, וקורא לעצמו "מקובל") על שנתן טפול, או המליץ נגד טפול רפואי מוכח?
דרך אגב, איני רואה הבדל בין "רב" כזה לבין ידעונים ואלטרנטיביים למניהם המאכלסים את תכניות הבוקר של ערוץ 2.
חג שמח,
דודו
אומנות זה באמת לא מדע, אבל פסיכולוגיה בהחלט כן.
אבל בכל הנוגע לבריאותנו וגופינו זה הכל מדע. בגוף שלנו קורים דברים הניתנים למדידה מדעית, מחלות זה משהו אמפירי מוכח מדעית. ולכן כל מה שקשור לגוף שלנו צריך להיות בדוק בצורה מדעית.
ברור שניתן לעשות תואר לא רק בדברים שהם לא מדעיים, לא בהרבה אבל יש.
מה שלא ניתן לעשות בו תואר זה שרלטנות ודברים שלא עובדים.
או כמומשנכתב בכתבה, ברגע שאנשים יבינו בתואר לרפואה משלימה איך גוף האדם עובד לא ישאר שום דבר מהרפואה המשלימה ללמד.
קח לדוגמא דיקור סיני,
ברגע שתלמד אנטומיה ותבין שאין בגוף מרידיאנים, מה תעשה עם הדיקור סיני?
קח לדוגמא הומיאופטיה,
ברגע שתלמד כימיה ותבין שמים לא יכולים לשמור מידע של מה שהיה בהם, מה תעשה עם ההומיאופטיה.
קח לדוגמא נטורופטיה,
ברגע שתלמד בכימה שאת הצמחים שכן עובדים העברנו כבר לרשימת התרופות ״המדעייות״ תבין שאין יותר מה לעשות עם נטורופטיה.
כולכם הבנתם את זה ברוך?
אומנות זה מדע?
פסיכולוגיה?
לא ידעתי שניתן לעשות תואר רק בדברים בעלי ביסס מדעי….
צו הסתכלות מדעית
לפני הרבה שנים אמרו לי כולם
שלדבר לעצמי זה ענין לא חכם
אז הקשבתי להם ועשיתי כמותם
שבי לא ידבק בטעות איזה פגם
לימים בגרתי לתוך דור סלולארי
עם דיבורית אישית בסיגנון פרטיקולרי
פנטומימה לרוב כאן שמעתי ברחוב
אומנות עממית חדשה בחינם
זו היד המונפת
ניצוץ שמבליח
אגרוף באויר
הגו הקשיח
הדמעה
להבה
צעקה
סתם פטפוט
עצבים חשופים
כמו הסתכלות
הנה ככה לימדוני בסך ההולכים
שהעולם שלנו הוא במת יחסים
נחמת הרבים היא צרה של טפשים
ואנחנו
אנחנו משוגעים
נב
כל הנואם באופן אישי
מוזמן אלי לחדרי הפרטי
שוכב אני פה על ספה מהוהה
כותב למנורה ומדבר למגירה.
רפואה משלימה
מר בילוזובסקי, מי קובע מהו רציונלי ומה לא? לעניות דעתי היית צריך להוסיף "לפי עניות דעתי".
לאלירון, אפשר לסכים לביקורתך לגבי אופיה של הכותרת שהוא אכן מוטה, אבל שים לב לכך שדוגמתך רק מוכיחה את הרציונליות. מדענים דחו מסקנה בגלל דעות קדומות- שזה אי רציונליות- אך בדין וחשבון אחרון, המחקר המדעי רציונלי הוכיח את ההפך ודעת מיעוט התקבלה למרות בדעות הקדומות. נכון, ההליך היה איטי ( תלוי את מי שואלים ) אבל בסופו של דבר, רציונליות נצחה והאמת על הסיבות לאולקוס יצאה לאור, למרות הדעות הקדומות. הביקורת של כל מי שמתנגד לרפואה אלטרנטיבית לסוגיה היא רק זאת: ‘היו אמיצים והעמידו את שיטתכם במיבחן של ביקורת ‘ את זאת הם לא עושים. לא ההומופטיה לא הרפלקסולוגיה ולא עו הרבה גישות שרלטניות מוכנים באומץ לבחון את שיטותיהם. אני מבטיח לך שאם היו מחקרים חד משמעיים אמפריים להצלחותיהם, שום פוליטיקה ושום דעות קדומות לא היו עוצרות את האמת ואותם דיסיפלינות היו משגשגות כענף מדע לגיטימי – גם אז, היה זה ניצחון הרציונליות.
לאבי בליזובסקי,
הכותרת מחווה את דעתך, ודעות קדומות,זה לא ניצחון הרציונליות אלא ניצחון פוליטי בלבד, ממליץ לך לשנות את הכותרת , הרפואה המשלימה מוכחת כעוזרת במקרים רבים והדבר הכי ראציונלי הוא שאדם יבחר את הטיפול שמועיל לו ולא משנה לאיזו אסכולה הטיפול שייך.
עשה טובה לעצמך ולקוראים תפסיק להיות צר מוחין
אולי אתה חושב שאתה מייצג את כת המדענים הנפוחים מחשיבות עצמית אך כמדען ופילוסוף אני אומר לך שההיסטוריה הוכיחה את אפסותם של הבטוחים בתאוריות שלהם.
דוגמא לדעות קדומות:
בשנות ה 80 היו שני חוקרים אוסטראלים שהעלו את ההיפותזה שאולקוס נגרם מחיידק בשם הליקובקטרפילורי , כמובן שכל חכמי הכת התעלמו מהם ולא הסכימו לפרסם מאמרים שלהם, אחרי עשרים ושלוש שנים הם קיבלו פרס נובל לרפואה.
ציטוט מוויקיפדיה:
.
פרופ’ מרשל (לרפואה ולפרמקולוגיה) השלים את התואר הראשון שלו באוניברסיטת מערב אוסטרליה ב־1974. הוא פגש את רובין ורן, פיזיולוג שהתעניין במחלת הגסטריטיס, במהלך הכשרה ברפואה פנימית בבית החולים המלוכתי בפרת’ ב־1981. יחדיו, השניים חקרו את נוכחות חיידק סלילי אצל חולי גסטריטיס. בשנה שלאחר מכן (1982), הם הצליחו לגדל את התרבית הראשונית של ־H. pylori ופיתחו את ההשערה שלהם הקושרת בין החיידק לבין אולקוס וסרטן הקיבה.
ציטוט מוויקיפדיה
תיאורית ה־H. pylori זכתה ללגלוג בידי המדענים והרופאים הממסדיים, שלא האמינו לכך שחיידק יכול לחיות בסביבה החומצית של הקיבה. כדי להכריח את בני האדם לשים לב לתאוריה, שתה מרשל מבחנה מלאה בחיידק ומיד החל לפתח תסמינים של המחלה, שרופאה באמצעות אנטיביוטיקה. ב־1984 הוא זכה למלגה לחקר על שמו של רוברט קוך והמשיך לחקור את ה־H. pylori והגסטריטיס והפך לחוקר באוניברסיטת וירג’יניה בארצות הברית. הוא שב לאוסטרליה ב־1997, ועמד בראש קתדרה על שם ברנט באוניברסיטת מערב אוסטרליה בין השנים 2003-1998.
ב־2005 העניקה האקדמיה השבדית למדעים לו ולעמיתו פרופ’ ורן את פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על “התגלית שלהם של החיידק ה־H. pylori, ותפקידו במחלות כיב הקיבה ודלקת הקיבה”. פרופ’ מרשל ממשיך במחקר H. pylori ומנהל המעבדה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת מערב אוסטרליה.
ב-3 באוקטובר 2005 הודיעה ועדת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה כי הפרס השנה מוענק לשני חוקרים אוסטרלים, בארי מרשל ורובין וורן, על גילוי חיידק שגורם לדלקות בקיבה. ועדת פרס נובל מסרה, כי ב-1982 גילו השניים את “הממצא החשוב והבלתי צפוי”, לפיו דלקות הקיבה נגרמות על ידי החיידק Helicobacter pylori. הידבקות מתרחשת ככל הנראה בגיל צעיר מאוד והחיידק נשאר בבטן לכל החיים, ובמרבית בני האדם הוא אינו גורם לכל סימפטום. ואולם הוא עלול לעודד יצירת כיב קיבה אצל 10%-15% מהנגועים. הכיב נגרם כתוצאה מכך שהחיידק H. pylori מעודד יצירת תוצרים חומצתיים בקיבה, והדבר מוביל לנזק לקיבה ולריפוד הפנימי של המעיים. החיידק שגילו המדענים גורם ליותר מ-90% מהכיבים בתריסריון ול-80% מהכיבים בקיבה. כשני שלישים מאוכלוסיית העולם נגועים בחיידק, אך רובם לא סובלים מתסמינים כלשהם. עם זאת, החיידק עלול להביא להתפתחות סרטן הקיבה, שהוא הסרטן השני בקטלניותו.
אני שונא את הממסד המושחת
צר לומר זאת, אבל ההחלטה של המל”ג אינה מדגימה שיקול דעת עניני. שקול הדעת הוא אינטרסנטי לחלוטין – ואחראים לו הכוחות הבאים מהמימסדים של האוניברסיטאות, אשר בחרו להפיל תחום שלם (הרפואה המשלימה, להבדיל מה’אלטרנטיבית’) בעיקר משום שלא להם יוולד הילד הזה, וכן מחמת סטגנציה מוחית ותפקודית מתקדם שהמל”ג לוקה בה.
ישנם מחקרים רבים המצביעים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שתזונה בפורמט היותר הוליסטי שלה יעילה יותר, במקרים רבים, מהתזונה המתהדרת בהדר האקדמי ה’קליני’ (והפולמוס סביב החלב, שהחל מתובנות של התזונה ההוליסטית, ושפע המחקרים שגרר – הוא רק הדגמה אחת לנושא).
ישנם מחקרים רבים המוכיחים את יעילותה החד משמעית של רפואת הצמחים במהדורתה המודרנית, כפי שהיא מתפתחת במסגרת הרפואה המשלימה, ועדיפותה, במקרים רבים על הפתרונות שהרפואה הרקונבנציונלית והפרמקולוגיה של החומרים הסינתטיים מציעות.
ישנה פרקטיקה טיפולית מאוד מכובדת בתחומים מגוונים של הרפואה המשלימה (לדוגמא איבחון וניטרול אלרגיות בשיטת אייפק) שאין בבסיסן מחקר מדעי עדיין, אבל הן מוכיחות את עצמן ברמה הטיפולית מצוין, טוב בהרבה ממה שמסוגלת הרפואה הקונבנציונלית להציע באותם תחומים.
ישנם כיום רופאים קונבנציונליים לא מעטים ההולכים ומתוודעים לשיטות של רפואה משלימה, ומשמתמשים בהן בפועל – מפני שהן ‘עובדות’. הנסיון להאשים אותם באינטרסנטיות (בנוסח ‘יש חולים המתפתים לרפואה משלימה ואפשר להרויח מזה הרבה כסף’) הוא פשוט נבזי ומעליב. אני מכיר גם רופאים קונבציונליים המודעים לקוצר ידה המקצועית של הרפואה הקונבנציונלית בתחומים מסוימים – והם שולחים את הפציאנטים הסובלים למומחים רלוונטיים בפרקטיקות של רפואה משלימה, כדי להמציא להם את המזור המיוחל. חלקם עושים זאת מלכתחילה… והם שמחים לשמוע אחר כך על התוצאות. וקול המון כקול שדי.
כל הפרקטיקות (המצליחות שבהן) של הרפואה המשלימה משוועות בדיוק לכך – ללימוד ולמחקר מדעי במסגרת אקדמית – כדי לקדם אותן ולשלבן בסופו של דבר, לפי מידת הצלחתן למעשה – בקורפוס אינטגרטיבי ומשופר יותר של רפואה מועילה ומתקדמת יותר, ולהעלות את רמת ואיכות הבריאות של האנושות.
הפרקטיקות האלה זקוקות גם למערך מטפלים מקצועי לעילא ומורשה, כדי למנוע חדירתם שךל שרלטנים למיניהם – וחשיבותה של אקדמיזציה של התחום הינה משמעותית ביותר בהקשר זה.
חבל מאוד שהמל”ג בהחלטתו – שנתקבלה בניגוד לדעתה של ועדת מומחים שאין מקצועית ממנה – חיסל את המהלכים המבורכים האלה.
היומרה להעטות על ההחלטה האומללה של המל”ג איצטלא ‘מדעית’ משקפת לא רק אינטרסנטיות, אלא גם בורות, פרימיטיביות, דוגמטיזם, ניכור וניוון מדעי מוסרי חמור ומעילה בטובת הציבור בכלל ושל צבור החולים בפרט.
על הרפואה המשלימה צריך לומר בשלב זה – ‘ואף על פי כן נוע תנוע’. ואולי מוטב כך: אם החלטת המל”ג היא הדגמה לישרות ולמקצועיות אקדמית – עדיף שהרפואה המשלימה תתפתח בלי הבבל”ת המימסדי הזה.
בהקשר זה לא למותר להתפלא על הכותרת של המאמר, ועל משפט הסיום שלו. אינני יודע מי הגה אותם, אבל הם אינם מלמדים על התמצאות במאטריה. יותר מכל הם מלמדים על דעות קדומות ואופנתיות ‘נאורה’ כביכול (ואוי לה לאותה תפיסה של ‘רציונליות’ שטחית, דוגמטית, טכנית ומסולפת המודגמת כאן).
אני מבקש לציין שאני מכיר את התחום של הרפואה המשלימה (מהזוית של היזמות העסקית ובהזדמנויות מסוימות גם כפציינט), אבל מזה כמה שנים אינני אינטרסנט כלשהו בתחום, ואינני מיצג אלא את דעתי האישית.
תגיד ליו:
נתפס לי הגב לפני שנה, לא יכולתי לזוז שבוע , ואז הלכתי לאיזה מומחה לטיפול בגב בשיטה שנקראת מנואל תראפיה, הבן אדם מבוגר עם 30-40 שנות ניסיון, אחרי 20 דק’, חזרה לי 80% מהתנועה בצוואר, ולמחרת הכל חלף ,מאז שלחתי את כל מכרי אליו וכולם חזרו ואמרו שהוא אדם מדהים ושהוא קוסם.
אז זה עובד או לא?
להאמין או לא?
אקדמאים עאלק, חצי מהדברים שמלמדים היום בכלל לא נכונים לרבות תאוריות שלמות במדעי החברה ובמדעי הטבע שמתחלפות כל 25 שנים.
אז יש שרלטנים ,אז מה, כל חברות התרופות מוכרות לכם בריאות? זה הכל טיפול סימפומאטי, תראו לי תרופה כימית אחת שמרפאת מחלה ולא סימפטום חוץ מאנטיביוטיקה???