כל שבעת המדענים שנבחרו הם אנשי מדע מצטיינים ובולטים בתחומם, חוקרים שהוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וקיבלו פרסים ואותות הצטיינות על מחקרם או זכו במענקי מחקר יוקרתיים.
שבעה מדענים ומדעניות בחירים ומובילים בתחומם בהם ביולוגים, מומחי גנטיקה, משפטן, היסטוריונית ועוד, הצטרפו בימים אלה כחברים מן המניין לאקדמיה הצעירה הישראלית הפועלת בגיבוי ובסיוע של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כל שבעת המדענים שנבחרו הם אנשי מדע מצטיינים ובולטים בתחומם, חוקרים שהוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וקיבלו פרסים ואותות הצטיינות על מחקרם או זכו במענקי מחקר יוקרתיים.
שבעת חברי האקדמיה הצעירה שנבחרו הם: פרופ’ ליאת איילון, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן, פרופ’ אלישבע באומגרטן, החוג להיסטוריה, והחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ’ אורן גזל-איל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, ד”ר יעקוב חנא, המחלקה לגנטיקה מולקולארית, מכון ויצמן למדע, פרופ’ רון מילוא, המחלקה לביולוגיה מולקולארית, מכון ויצמן למדע, פרופ’ דן פאר, ביולוגיה של התא ואימונולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, פרופ’ מאיה שולדינר, המחלקה לגנטיקה מולקולארית, מכון ויצמן למדע.
השבעה מצטרפים ל – 26 חברי אקדמיה נוספים ובסך הכל מונה כיום האקדמיה הצעירה 33 חברים שנבחרו כל אחד לתקופה קצובה של ארבע שנים. האקדמיה הצעירה בוחרת מדי שנה ועל פי תקנון עד עשרה אנשי מדע הבולטים בתחום המחקר שלהם.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הצטרפה למגמה עולמית שהחלה לפני יותר מעשור בגרמניה ואחריה בהולנד והקימה בנובמבר 2012 את האקדמיה הצעירה.
בין מטרותיה של האקדמיה הצעירה קידום מעמד המדען והמדענית הצעירים בישראל, קידום הקשר בין המדע לבין קובעי המדיניות ובין המדע לבין הציבור והחברה הישראלית, טיפוח הקשר ושיתוף הפעולה בין חוקרים צעירים מתחומי דעת שונים ועידוד מחקרים משותפים עם חוקרים צעירים בעולם. הפעילות במסגרת האקדמיה הצעירה היא התנדבותית ומחייבת מעורבות ציבורית-חברתית פעילה בנושאים הקשורים בענייניה של המערכת האקדמית.
על פי תקנון האקדמיה החברים/ות מתמנים לתקופה של ארבע שנים. בהרכב האקדמיה הצעירה יש שאיפה לאיזון תחומי/דיסציפלינארי (מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, מדעי החברה), ולייצוג הולם של האוכלוסייה והקהילה המדעית בישראל, תוך כפיפות לעקרון המצוינות כתנאי קובע.
פרופ’ רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אמרה כי יש חשיבות רבה לשילובם של מדענים צעירים ומצוינים בפעילותה של האקדמיה הצעירה שכבר בשנה הראשונה להקמתה יזמה מגוון פעילויות לקידום מטרותיה. פרופ’ ארנון בירכה את שבעת המדענים הצעירים הנבחרים ואיחלה למצטרפים הצלחה בפעילותם לטיפוח המחקר המדעי והמעורבות הציבורית-חברתית בנושאים הקשורים במערכת האקדמית בישראל.
האירוע הראשון בו ישתתפו שבעת החברים החדשים שנבחרו הוא יום עיון על מיזם חדש שמעלה האקדמיה הצעירה, שכותרתו: “סל מדע”. מטרתו – עידוד תלמידים לקריירה מדעית כאפשרות מושכת, וחשיפתם לעבודה המדעית במוסדות המחקר. החזון מאחורי מיזם “סל מדע” מבוסס על האבחנה שאף ששערי האוניברסיטאות פתוחים לכל דורש, רק מעטים שאינם סטודנטים וחוקרים מבקרים באוניברסיטאות. נתק זה הוא גורם משפיע למיצוב האוניברסיטאות בציבוריות הישראליות כ”מגדלי השן”. הקשר בין האקדמיה והקהילה חיוני והכרחי לחברה כולה. חיזוק קשר כזה יוביל להבנה והערכה בחשיבות המחקר, קידום מעמד המדען הצעיר בחברה, בניית קשר עם סטודנטים עתידיים וגירוי הסקרנות של צעירים וצעירות שמעולם לא שקלו להגיע לאקדמיה או לבחור בקריירה אקדמית כמקצוע לחיים. חברי האקדמיה יצאו ביוזמה להוציא אל הפועל תוכנית בה כל תלמיד ותלמידה במדינת ישראל יהיה זכאי לבקר לפחות פעם אחת באוניברסיטה במהלך לימודיו בביה”ס, זאת בשיתופם ובסיועם של משרדי המדע והחינוך וגורמים נוספים. חשיפה זו של תלמידים ותלמידות לאוניברסיטאות, למוסדות להשכלה גבוהה, לאפשרויות המחקר ולקשת הרחבה של המדעים השונים – תפתח בפניהם חוויה חדשה, מסקרנת ומרעננת.
ליל המדענים יקבל מימון מתוכנית הוריזון 2020
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי וראש משלחת האיחוד האירופי בישראל השגריר לארס פאברוג-אנדרסן, חתמו היום במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא הנציבות האירופית חוזה מנואל בארוסו על הצטרפותה של מדינת ישראל לתכנית המחקר והפיתוח האירופית “הורייזון 2020” (HORIZON 2020).
לדברי שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי: “מדובר בהוכחה ניצחת לעוצמתו של המדע הישראלי ולחשיבותו לעתידה של מדינת ישראל. הצטרפותנו לתכנית מהווה בשורה משמעותית למדע הישראלי, ותביא לקשרי מדע מחוזקים עם אירופה ולמאות מענקי מחקר נדיבים לחוקרות ולחוקרים בישראל”.
“הורייזון 2020” היא בין התכניות הגדולות בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי וישראל תעביר אליה מדי שנה כ-140 מיליון יורו ממשרדי המדע, הכלכלה והות”ת. ההשקעה בתכניות הקודמות של האיחוד האירופי החזירה עצמה: יחס החזר ההשקעה הישראלית בתכנית עמד על כמעט 60% – ישראל השקיעה בתכנית השביעית 535 מיליון אירו – ואילו גופים ישראלים קיבלו מענקים בהיקף של 840 מיליון אירו מתוכם 579.5 מיליון אירו למדענים באוניברסיטאות. בתכנית, שהסתיימה בשנה שעברה, אושרו 1,197 פרויקטים בהשתתפות 2,124 מדענים ישראלים מהאקדמיה ומהתעשיה.
החתימה היום על ההסכם, שעד כה היה חתום רק בראשי תיבות, מאשרת את מעמדה של ישראל כשותפה מלאה בתכנית. הקולות הקוראים הראשונים של התכנית פורסמו בדצמבר 2013 ועד כה הוגשו כ-500 הצעות הכוללות משתתפים מישראל. תהליך השיפוט של ההצעות יסתיים בספטמבר 2014 והסכמי המענקים ייחתמו עד סוף השנה.
הפרויקט הראשון של ישראל שזכה השנה במימון של האיחוד האירופי תחת התכנית הוא “ליל המדענים”, המתקיים מדי שנה בשיתוף משרד המדע ובריכוז מדעי של “מדעטק”. בשונה משנים קודמות, התמודד השנה “ליל המדענים” מול אירועים דומים גדולים ורבים יותר מרחבי אירופה, אך בסוף נבחר הודות להצלחה הגדולה של השנה האחרונה עם 55 אלף מבקרים באירוע.
שר המדע הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, נועד הבוקר (ג’) עם שרת החינוך האוניברסיטאות והמחקר של איטליה, פרופסור סטפניה ג’יאניני (Prof. Stefania Gianini ) השר פרי קידם את השרה ומשלחתה בברכה וציין את שיתופי הפעולה בין ישראל לאיטליה בתחום המדע ובכלל זה שיתופי פעולה מחקריים, תכניות לחקר החלל ושיתופי פעולה אקדמיים. השר פרי בדבריו: “ישנם פרויקטים רבים משותפים לישראל ולאיטליה בתחום המדע ואנו רואים את תוצאותיהם החיוביות בתדירות יומיומית. מדינת ישראל מצטיינת במחקרים בטכנולוגיה ובשימושים מתקדמים במדע והיום זה הייצוא הטוב ביותר שלנו. אני מעריך את עמידתה של איטליה לצד ישראל בכל הקשור לתכנית הורייזן 2020”. השרה ג’יאניני הודתה לשר פרי על מילותיו החמות וציינה גם היא את מחויבותה של איטליה לחיזוק והעמקת הקשר בין המדינות בתחומי המדע הטכנולוגיה והחלל.
יודגש כי בימים אלו מתבצעת עבודה משותפת בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל האיטלקית אשר יחדיו פועלות לקידום פרויקט “שלום”- פרויקט שיאפשר תצפיות היפרספקטלריות מהחלל ברמה גבוהה, שיאפשרו לזהות חומרים על פני הקרקע. פרויקט זה מיועד לספק יישומים ביטחוניים ואזרחיים-מסחריים למחקר בחלל.
השרה הגיע לביקור בזק של 24 שעות לכבוד היום הלאומי של איטליה, סיירה באוניברסיטת תל אביב ובמכון ויצמן ונפגשה עם בכירי ממשל, אנשי מדע ועוד.
תגובה אחת
לא רואים כאן מתימטיקאים, מדעי המחשב ופיזיקאים. האם זה רק בנגלה הזו או בכלל.