מפטפוט עטלפים ועד דיבור תינוקות / ג’ייסון ג’ גולדמן

יונקים מעופפים מציעים דרך חדשה לחקר הדיבור האנושי

ב-1970 מצאו הרשויות לרווחת הילד בלוס אנג’לס נערה בת 14, שניתן לה הכינוי “ג’ני”, שחיה מיום היוולדה בבידוד חברתי מוחלט כמעט. כמשתתפת בישת מזל בניסוי שלא תוכנן מראש, עוררה ג’ני את סקרנותם של פסיכולוגים ובלשנים שתהו אם היא עדיין מסוגלת לרכוש שפה, אף על פי שלא נחשפה אליה עד כה.

ג’ני אכן סייעה לחוקרים להטיב ולהגדיר את התקופה הקריטית ללימוד דיבור: היא רכשה במהירות אוצר מילים, אבל מיומנויות הדקדוק חמקו ממנה. ואולם, למרבית המזל, נדירים המקרים שחוקרים נתקלים במושא כזה למחקריהם. המדענים פנו אפוא לבעלי חיים כתחליף לבני אדם במחקרי בידוד כאלה. ברוב המחקרים בגישה הזאת השתמשו בתוכים, בציפורי שיר וביונקי-דבש, שלומדים כמונו, לאורך זמן, כיצד לתקשר זה עם זה באמצעות הקול. הכישרון הזה אינו מולד.

כמה יונקים, כמו פילים, לווייתנים ואריות ים, לומדים אף הם לתקשר בקולם, אבל אין זה מעשי לחקור אותם. לפיכך, הזואולוגים יוסף פרת, מור טאוב ויוסי יובל מאוניברסיטת תל אביב הפנו את מאמציהם לעטלפי הפירות המצויים, מין המסתמך רבות על תקשורת קולית, ושהגורים שלו ממלמלים ומפטפטים כמו תינוקות לפני שהם שולטים במיומנויות תקשורת. תוצאות מחקרם, הראשון שבו גידלו עטלפים בבידוד קולי, פורסמו באביב 2014 בכתב העת Science Advances.

חמישה גורי עטלפים גדלו עם אימותיהם בבידוד, ולכן הגורים לא שמעו שיחות בין מבוגרים, אבל נהנו מגידול אם כרגיל. לאחר גמילתם, קובצו הצעירים בקבוצה והתבצע מעקב רציף אחרי התקשורת ביניהם. קבוצה אחרת של חמישה עטלפים גדלה במושבה, כשהם שומעים מיום היוולדם את השיחות האופייניות לבני מינם. הגורים שגדלו במושבה החליפו במהרה את פטפוטי הינקות שלהם בשיחה בוגרת, ואילו העטלפים שגדלו בבידוד דבקו בביטויים הקוליים הבלתי בוגרים שלהם גם כשבגרו. הם הצליחו לייצר ביטויי קול בוגרים אבל לא הצליחו להיפטר מן הקולות התינוקיים. אבל כשאוחדו קבוצות הבוגרים, העטלפים המבודדים הצליחו להשתוות לעמיתיהם. יובל מדגיש שתקשורת בין עטלפים דומה לשפה אנושית יותר משירת ציפורים. “עטלפי פירות משמיעים ביטויים קוליים בהקשר של שיחה, כמו למשל ‘זוז מפה'” הוא אומר. “הם אינם שרים כדי לפרסם את מעמדם החברתי, כמו שעושות ציפורים. זה הרבה יותר דומה להקשר שבו בני אדם משתמשים בדיבור.”

אריך ג’רוויס, נוירו ביולוג מאוניברסיטת דיוק החוקר למידה קולית בציפורים, מסכים שעטלפים, בהיותם יונקים כמונו, מתאימים למחקר שיכול לחשוף פרטים רבים יותר על אודות רכישת שפה אנושית. אבל הוא מוסיף שהעטלפים במחקרים קיבלו אולי משוב לא-קולי מאימותיהם, ושהדבר עשוי להשפיע על הלמידה הקולית שלהם. ובינתיים החוקרים מנסים להבין על מה העטלפים בכלל משוחחים ביניהם, הן במעבדה והן בטבע. ואולי התובנות על אוצר המילים שלהם יהדהדו גם באמנות השפה שלנו.

הכתבה פורסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל