מה קורה בעולם במקומות בהם יש מרבצי פצלי שמן, האם למרות שלכאורה כדאי כלכלית למצות אותם, יש לעשות זאת?
לאור הכוונה לנצל פצלי שמן בתת הקרקע (בתהליך המכונה Fracking) להפקת דלק בחבל עדולם ובעקבות ההתנגדות הגורפת של תושבי החבל והגופים הירוקים, הריני להביא לפני הקוראים את עיקרי הדברים באתרים שונים בעולם.
במקומות שונים קיימים פצלי שמן שניתן להפיק מהם דלק גלמי או גז. המאגרים הגדולים של פצלי השמן נמצאים במעבה האדמה ועד לאחרונה הפקתם לא היתה כלכלית. לאחרונה בעקבות התפתחות שיטות טכנולוגיות להפקה ובמקביל עליית מחירי הנפט – הפכה הפקת הדלק מפצלי שמן כדאית בחשבון כלכלי קצר מועד ללא התחשבות בהיבטים סביבתיים, חברתיים, נופיים ועתידיים.
מאחר שהפצלים נמצאים בעומק האדמה, פותחה שיטה שבפשטות ניתן לתארה כך: קודחים חורים עד לשכבת הפצלים, דרך הקידוח מחדירים מים חמים וחומרים שממיסים או מאדים את הפצלים. את הנוזל או הגז שואבים.
החששות לפגיעה בסביבה הם בעיקר: פגיעה או הרעלה של אקוות מים, פגיעה חמורה בנוף, וזיהום אוויר בסביבת הקידוחים. “הגוף לשמירה על מזון ומים”. (Food & Water Watch) מפרסם דו”ח על הסיכונים ועל העלויות הכלכליות שאינן עולות בקנה אחד עם פרסומי חברות הדלק.
הארגון מסכם את מצב הפקת הדלק מפצלי שמן בארצות בהן כבר מתבצעת הפקה, או שבהן יש נסיונות של חברות דלק לבצע הפקה:
הנתונים
בצרפת ובבולגריה התהווה לחץ ציבורי שגרם לממשלות לאסור על ההפקה. ממשלת פולין קידמה את ההפקה בברכה, אלא שהסתבר שבתהליך התגלו עבירות של שוחד, מה שגורם לעיכוב ההפקה.
בדרום אפריקה ניבדקת בקשה של “רויאל דץ’ של” (Royal Dutch Shell) להפיק דלק באגן הקארו (הקארו הוא אזור חצי מדברי שמהווה אחד ממוקדי התיירות הפופלריים בגלל יחוד המגוון הביולוגי והנופי שבו). מאחר שתושבי האזור עניים והחברה מבטיחה קידום משמעותי ברמת החיים, ומאחר שעל פי התחזיות ניתן להפיק את צריכת האנרגיה של דרא”פ לשנים רבות, ועל אף התנגדויות חריפות מצד גופים ירוקים ואחרים – יש להניח כי בקשת “של” תתקבל ולקארו יגרם נזק שאינו ניתן לתיקון.
בסין דוחפת הממשלה לפיתוח שדות הפצלים כשברקע חברות דלק סיניות ואמריקאיות. בארגנטינה, הממשלה תומכת בחברות גז ודלק שהחלו בפיתוח והפקת דלק וגז משדות פצלים.
ואצלנו ניתן לחכות ולראות מה יגבר: תאוות הבצע שאינה רואה רחוק יותר מקצה אפם של המפיקים או ההיגיון הבריא שנסמך על הצורך בסביבה בריאה.
שכן במקום לחשוף את תושבי האזור לנזקים שיגרמו, במקום לגרום להרס סביבתי, במקום לפגוע במקורות מים ובכושרו של האזור לספק אפשרויות מחיה בתנאים הוגנים, חייבות ממשלות לאסור על הפגיעה ובמקום זאת לנקוט באמצעים לצמצום הצריכה ולפיתוח מקורות אנרגיה ירוקה או מתחדשת.
שכן כמו שכבר נאמר, הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!
35 תגובות
גאו הנדסה – קודם כל הנושא של הנדסת האקלים עדיין בחיתוליו, והסכנה שכשננסה לתקן דבר אחד נגרום לנזקים במקומות אחרים ובלתי צפויים. הכי טוב זה פשוט לעצור את פליטות הפחמן.
כשאתה תערוך אתר מדעי, תחליט שסיינס ונייצ’ר אינם מקורות מספיק טובים. לי ולמאות אלפי מדענים הם מספיקים בהחלט. זו לא ביקורת עליך, אתה קורבן של שטיפת המוח של האחים קוך.
באשר לנושא גאו הנדסה, אקרא, אבל מעניין ששלחת אותי לחלק של הביקורת.
אבי
תודה על התשובה המהירה.
לגבי טענותיך כל פירסום שהוא חד צדדי ואפילו שמו נייצ’ר או סאיינס ובטח הידען, חשוד בעיני כמסיונרי, חד צדדי הוא מי שמציג רק פיתרון של צמצום מיידי של צריכת דלקים פוסיליים ולא מביא בחשבון אפשרויות אחרות.
אחת האפשרויות הסבירות היא למשל שהיעילות של המרת אנרגית שמש תמשיך להישתפר באותו קצב שהיא משתפרת בשנים האחרונות ואז נגיע לכלכלת אנרגיה המבוססת על המרה של אנרגית שמש ולא על שרפת דלקים כך שבעתיד לא צפויה בעיה של עודף פדח באטמוספרה.
והאפשרות הנוספת שאותה הזכרתי ועליה אשמח לקרוא עוד בידען היא הגאו הנדסה שהערך שלה בוויקיפדיה נמצא פה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Geoengineering#Risks_and_criticisms
כמו שאני עונה לכולם. האתר נצמד לקו של סיינס ונייצ’ר, ובשל כך האתר זוכה לכבוד באקדמיה. האם גם כתבי עת מכובדים אלה הם מיסיונרים?
הספקנים הם מיעוט באקדמיה, וכתבי העת הגדולים לא מפרסמים את ממצאיהם אלא בשוליים. כאתר מדעי אני צריך לתמוך בקו הראשי של המדע ולא בכל מיני תיאוריות קונספירציה.
אשמח לקבל פרטים על גיאו הנדסה, וכיצד לדעתך היא תוכל לפתור את הבעיה. באשר לצמצום הצריכה, תנוח דעתך יש היום בזבוז עצום וקודם כל צריך לקצץ בו, שנית, אילי הנפט המממנים את ההכחשה בכלי התקשורת וקונים פוליטקיאים (הם למעשה חטפו את המפלגה הרפובליקנית והפכו אותה לאנטי מדעית עד כדי גיחוך), רוצים למנוע בגופם את ההתפתחות בתחום האנרגיה החלופית. הם עושים זאת בדרכים ערמומיות כגון חדירה למיילים של חוקרים ועיוות תוכנם כדי שנחשבו שהיתה איזושהי מניפולציה בנתונים (בשעה שמספר ועדות חקירה בדקו ומצאו שהמדענים פעלו ביושר מדעי) ועוד.
כל עוד מי שתומך בהתחממות הם מדענים ומי שמתנגד לה ומממן את זה הם אילי נפט, תבין באיזה צד צריך לתמוך.
אם אתמוך בצד השני (של שוללי ההתחממות) אתר הידען יפסיק להיות אתר מדעי ויהיה עוד בלוג קפיטליסטי…..
אבי
אבי שלום
אני אוהב וקורא קבוע של הידען אך בנושא ההתחממות הגלובלית יש לידען קו שהוא לגמרי מסיונרי ולא לגמרי מדעי.
אפילו אם לא נחלוק על העובדה שכדור הארץ מתחמם עדיין לא לגמרי ברור שבני האדם ובעיקר שחרור CO2 מדלקים פוסיליים הוא הגורם היחידי או העיקרי לתופעה. מעבר לכך, לגבי הפיתרונות לתופעה, האתר מניח (למרות שאיננו עושה זאת במפורש) שהפיתרון היחידי לתופעה הוא הקטנה דרסטית בצריכת דלקים פוסיליים ולא לדוגמה פיתרונות של GEOENGINEERING שהם לאין שיעור יותר זולים ופשוטים ליישום.
תודה.
הכתבות של סיינטיפיק אמריקן יועלו במהלך הימים הקרובים, ואולי זה יבהיר את התמונה.
אבי, עובדתית (ואני גאוכימאי אורגני בהכשרתי), השיטה של חברת IEI בעדולם לא דורשת פראקינג. אין כאן עניין של דעה. ההצעה שלהם ברורה, מדובר על חימום במעבה האדמה ולא על יצירת סדקים בסלע בלחץ גבוה של מים.
אפשר לדון אם השיטה המוצעת היא שיטה טובה או לא, מסוכנת או לא, מזיקה לסביבה או לא – אבל אי אפשר להסיק עליה דבר מהשוואה לפראקינג.
הדבר היחיד שלדעתי צריך להסיק מפרשיית הפראקינג בעולם זה שלפני שקודחים באופן מסחרי, כדאי לעשות מחקר מדעי שיבדוק את השיטה המוצעת בעדולם, בתנאים של עדולם. מחקר כזה דורש קידוח ניסוי.
הקדשנו לנושא הפראקינג בארה”ב כתבה גדולה בסיינטיפיק אמריקן ישראל וגם ראיון עם הגאולוג הראשי של IEI.
תודה.
הסברתי לך את הבעייתיות בהסתמכות על חברה מסחרית בעלת עניין לעומת לדוגמה גיאולוג ישראלי בלתי תלוי, אם יש כזה התומך בכם. ואני מקווה שאתה מבין שזה עלול להיות פתח לעוד חברות כדוגמת זו שהפניתי אליה שמחפשות להשקיע מעט ביחסי ציבור במקום הרבה באיכות סביבה אמיתית.
אבי – ברור על מה הוא הסתמך והיה ברור מלכתחילה (זה הרי מופיע בגוף הטור): על מאמר שמדבר על משהו אחר.הוא מביא כמובאה מסמך שמתייחס לשיטת הפקה שונה ממשאב שונה מזה שעליו אנחנו מדברים בשפלת יהודה. כך ביחס לכל המקומות ללא יוצא מן הכלל שאליהם מתייחס המסמך עליו מסתמך המאמר ועליו מתבססת הדעה. אני מצטט: “הארגון מסכם את מצב הפקת הדלק מפצלי שמן בארצות בהן כבר מתבצעת הפקה” (כך כותב אסף). בזמן שבפועל מדובר על הפקת גז טבעי (בעיקר) וגם נפט ממה שמכונה באנגלית shale gas,שזה משהו שונה, תוך שימוש בפראקינג (שאינו רלוונטי כלל). קרא את הערת השוליים הראשונה במאמר. קרא את כותרת המאמר (שמדברת על פראקינג).
דומני שמיצינו את אופצית הדיון בתגובות – אם ברצונך ללמוד את הנושא בצורה רצינית אתה מוזמן לפנות אלינו. אם לא, תמשיך לספק לקוראיך מאמרים בנושאים גיאולוגים מפי אקולוגים
הגזמת קצת בבקשת ההתנצלות, אף אחד לא מפריע לכם להביע את עמדתכם במנגנון התגובות. הבהרתם אותה עד כה מצויין.
אני גם מקווה שלאחר ששחררתי את התגובה של אסף שהיתה חסומה בגלל שהוא הכניס אליה שני קישורים (חחלק ממערכת ההגנה נגד תגובות ספאם), העמדה שהציג ברורה יותר, וגם ברור על מה הוא הסתמך.
אסף – נואשתי. שאל כל גיאולוג ויסביר לך. למען הרקורד פראקינג הוא תהליך שבו יוצרים סידוק מכוון של הסלע (בד”כ כדי לחלץ גזים שכלואים בו כמו במקרה של השייל גז). זו פעולה שכלל לא נחוצה ולא תתרחש בתהליך המוצע על ידינו.
אם יש לכם טיפת כבוד לקוראים שלכם תפרסמו הבהרה והתנצלות.אם לא, כנראה שתמשיכו להתבוסס בבורות ולספר לקוראים שלכם שאתם מביאים “דוגמאות מהעולם”.
למשה
פצלי שמן או גאז היינו הח ,
ההבדל הוא ברמת ה”בישול” של החומר האורגני ובמוצר הסופי,
“פראקינג” היא השם שניתן לשיטה להפקת נפט או גאז מפצלי שמן ,
כאשר העיקרון הוא הפרדת (והמסת) המחצב ע’י חימום ,
החימום ע’י הזרמת מים חמים למעבה הקרקע , בתהליך נוצרים רעלנים
שעלולים לחדור לאקוות המים , על פני השטח ארובות מעשנות ,
הסכנה לאקוות המים ולקרקע קיימת , זהום האוויר והרעש קיים .
אם בחברה בה אתה עובד מתכוונים להפיק את המחצב בצורה שונה ,
אנא האר את עינינו ,
ולא …. הס !
רבותי המגיבים :
כבר כתבתי פעמים רבות כי “סוף תגובה בהבנת הנקרא” , שכן אילו היו המגיבים טורחים
לקרוא כראוי היו מבחינים כי הרשימה כולה היא תמצית של שתי רשימות ארוכות
http://www.foodandwaterwatch.org/factsheet/fracking-the-new-global-water-crisis-europe/
http://www.foodandwaterwatch.org/tools-and-resources/fracking-new-global-water-crisis/
שמתיחסות לשיטה של הפקת נפט או גאז מפצלי שמן שבמעבה האדמה ,
כל תגובה של מי שלא קרא את רשימת הנתונים ואת הדו”ח המלא … חסרת שחר .
בפיסקה האחרונה אני מביע את דעתי האישית ,
מי שרוצה לקרוא לדעה שתומכת בסביבה בריאה “פוליטית” …. שיבושם לו .
אבי – אתה רציני? פצלי שמן ופצלי גז אלה שני דברים שונים. זה עובדה בסיסית. זה לא קשור לשאלה אם צריך להפיק או לא או לכל דבר אחר, לא ענין שבמומחיות ולא ענין שבפרשנות. תבדוק חמש דקות באינטרנט ותראה. כל המרבצים שאליהם מתייחס המאמר כדוגמה לפצלי שמן בעולם הם לא פצלי שמן. אני חוזר – כל הדוגמאות שהוא מביא מתייחסים למשאב אחר, לא לפצלי שמן. לא אותו משאב, לא אותה טכנולוגיה. בגלל שיש קוי דמיון – ובראשם השם – הכותב והעורך (אני משער שזה אתה) פשוט התבלבלו וערבבו בין השניים (אני רוצה להאמין שזו לא הטעיה מכוונת).
מכיון שכנראה לא טרחת ובדקת, הנה הסבר קצר: Shale gas is defined as natural gas from shale formations. The shale acts as both the source and the reservoir for the natural gas
לעומת
Oil shale is a fine-grained sedimentary rock containing a solid material (kerogen) that converts to liquid oil when heated
שי
ככל שנמצא, דרכים יותר יעילות, חסכוניות, וידידותיות לסביבה, ליצירת מזון, אנרגיה ואזורי מחיה,
כך גם יותר ויותר נסיט את צומת הלב ממדי הגידול חסר הפרופורציה של אוכלוסיית העולם,
אשר בסופו של דבר יגיע לנקודה קריטית שתביא למשבר כלל עולמי.
ובמשבר יש הרבה פחות אמצעים ויכולות לפתרון .
שי, התשובה היתה למשה, עובד החברה.
אבי- זו לא עמדתי שצריך להפיק נפט מפצלים בארץ. אבל בתור אתר מדעי זה האתר שצריך להביא את הטענות של אנשי המדע לכן ולכן. הכתבה לעיל הייתה שיטחית ביותר ולא התייחסה באופן ישיר לשיטת העבודה כפי שהוצגה בהרצאה שהבאתי באחת מתגובותי הקודמות. לעיתים גם לאנשי מדע יש דעות אישיות המוטות בעקבות ערכים שונים ודעות קדומות שונות ונראה שהכתבה לעיל היא דוגמה למקרה מעיין זה. לדעתי יש לבדוק את העניין לעומק לפני איזו שהיא חוות דעת.
דעתי האישית היא: כל שימוש בדלקים פוסיליים למיניהם כדאי שיפסק בהקדם. רק הרעב לאנרגייה אחרת יביא למציאת פיתרון להתחממות הגלובאלית ולעתיד ילדנו.
אם זאת נראה שהשיטה שרוצים להפעיל בארץ טובה בהרבה לסביבה מהדרך שבה נעשה הדבר בקנדה למשל, שם חוספים שטחים בתוליים נרחבים ומשאירים סדום ועמורה.
חוץ מזה-לא צריך לקבל כלשונה שום מילה של שום חברה מיסחרית ואין צורך להביא דוגמאות.
לא ברור למה אנחנו צריכים לקבל כלשונה מילה של חברה מסחרית. האם למשל נקבל את עמדת בעלי המכרה ליד ערד?
http://sdebarir.co.il/?gclid=CNeuhoaLha8CFcjO3wodST4D4g
שימו לב אני לא ממליץ על האתר הזה – זה אתר של מפעילי המכרה ואני מביא אותו כדוגמה לאנשי החברה המבקשת להוציא פצלי שמן מחבל עדולם.
וחוץ מזה משה, מאוד מביך לסנגר על חברה, להאשים אותי במשהו מביך בזה שמתייחסים לדבריה בספקנות, ורק תגובה אחר כך לאמר בדרך אגב שאתה עובד בה.
שוב, עם כל הכבוד לחברה היא בעלת עניין, מי שקובע את העמדה המדעית אלו חוקרים באקדמיה. אנא תן שם של גיאולוג ישראלי אחד שתומך בעמדתכם.
אבי שלום נראה שגם גישתו של אסף גם היא לא אובייקטיבית. מן הראוי היה שאם הוא כותב מאמר המתיימר להיות מדעי יביא הוא את דעתו של המומחה האובייקטיבי. זה נכון שכריית פצלים בעולם מחרבת את הסביבה, ויכול להיות שגם בארץ הסכנה רבה. עם זאת בארץ העניין אמור להתבסס על טכנולוגיה אחרת ויש להפריד בין רגשותינו ופחדנו לגבי הסביבה לבין העובדות. וכן כנראה שישראל יחודית מבחינה גיאולוגית. עדין זו אחריות הכותב להוכיח את דבריו אם הוא חושב שלא, שיביא חוות דעת של גיאולוג. או שיקבל את דעתם של אלה שעוסקים בעניין, כלומר החברה שהולכת להפיק דלק מהפצלים.
אבי – ראשית אני לא אובייקטיבי ולא מתיימר להיות. אני עובד החברה המדוברת. אני פשוט כאן בשמי ולא כתגובה רשמית של החברה. האמן שלא צריך מומחה בשביל לעמוד על ההבדל בין shale gas לבין shale oil (שזה מה שיש בישראל). ההבדל הזה הוא לא ענין של דעה או עמדה. זה ענין של חמש דקות מחקר וקריאה באינטרנט, לא צריך אפילו להרחיק מעבר לויקיפדיה. גם בארה”ב, יש מרבצים של פצלי שמן, ויש מרבצים של shale gas, ואלה שני דברים שונים. הקשר היחידי הוא בשם הדומה.
אתה כותב באחת התגובות למעלה שהמאמר הזה “נשען על עובדות מוצקות” – אוי לעינים שכך רואות…”עובדות מוצקות” להוציא העובדה שהמאמר שאליו הוא מפנה מדבר על משאב מסוג אחר שמופק בטכנולוגיה אחרת. זו פשוט הולכת שולל של הקוראים. אתה מוזמן, בכנות, ליצור עימנו קשר ולשמוע את הדברים בעצמך, או להמשיך להסתמך על פרסומים מוטים המתיימרים להיות “מדעים”.
מעניין שישראל ייחודית, ושמעתי זאת רבות בסרט שהפנו אותנו אליו שאומר זאת מנכ”ל החברה המבצעת את הקידוחים. אשמח שמומחה אוביקטיבי שיזדהה בשמו ויוכיח זאת, יאמר דברים כאלה.
וחוץ מזה, אתר הידען לא כפוף לאף טייקון תקשורת (או כל טייקון אחר).
רבותי זה מביך שאתר שנקרא “הידען” נכשל בכזו בורות: אין קשר בין ההפקה המתוכננת של פצלי שמן בעדולם לבין ה shale gas והפראקינג במקומות אחרים בעולם. זה משאב אחר וזו טכנולוגיה אחרת ובארץ בכלל לא נדרש פראקינג. הדבר היחידי שדומה זה המלה פצלים בשם ומסתבר שדי בכך כדי להטעות את הידען!!
אם יש לכם שמץ רצינות ואמינות מדעית אתם תפרסמו תיקון והתנצלות. מביש. זה מה שקורה כשנותנים לאקולוג שלא מבין בנפט לכתוב על נושא שהוא לא מבין בו, נותרים עם אפס מדע ומאה אחוז פופוליזם כמו – “אצלנו ניתן לחכות ולראות מה יגבר: תאוות הבצע שאינה רואה רחוק יותר מקצה אפם של המפיקים או ההיגיון הבריא שנסמך על הצורך בסביבה בריאה”
הכותב הנכבד מתבלבל בין פצלי גז לפצלי שמן. פצלי גז נמצאים בעומקים של כ 3,000 מטר+ בתוך סלע אטום ורק בשיטות שהזכיר ניתן לחלץ מהם את מולקולות הגז. פצלי שמן נמצאים עד עומק של כמה מאות מטרים בדרך כלל ועד עתה לא הייתה שיטה לחלץ מהם את הדלקים. בארה”ב פצלי השמן נמצאים בתוך שכבת האקויפר ולכן עדין לא אושרה הפקת נפט בשיטת אין סיטו שם. במקרה בארץ ובירדן שכבה זו מנותקת הידראוית מהאקויפר ולכן יש סיכוי להפיק מהם נפט והרבה.
לגבי פיילוט פצלי השמן – ראש המועצה האיזורית מטה יהודה ומתנגדי הפרויקט הזמינו מחקר בנושא הנזקים הסביבתיים הצפויים מהפיילוט. תוצאות המחקר הוצגו לו ולחלק מהתושבים. נחשו מה הייתה תוצאת המחקר? לא צריך להיות גאון כדי להבין מדוע גנזו את התוצאות.
שלום לך
כמי שהקים את אתר הידען, תסכים איתי שאני יודע עבור מה הוא הוקם. ובכן, הוא הוקם כדי לתת במה למדע כפי שהוא בלי השמטות ובלי תוספות. לצערי דווקא גורמים פוליטיים חזקים מאוד עומדים בבסיס הכחשת ההתחממות ולא אמת מדעית. לא קרה שום דבר בשנים האחרונות שהאט את ההתחממות או הפך את הכיוון. ההבדל היחיד הוא השקעה של מאות מיליוני דולרים אם לא מיליארדים בידי ראשי תעשיות הנפט בארה”ב בבכירי המפלגה הרפובלינית עד כדי כך שמי שתומך בהתחממות יודע שהוא לא יבחר שוב.
הדבר הזה משליך על כל העולם כי יש הרבה שחושבים עצמם קפיטליסטים, ורואים ברפובליקנים בארה”ב את המודל לחיקוי.
שמעתי את ריק סנטורום טוען השבוע שמדעי כדור הארץ הם מדעים פוליטיים. הוא טועה. המדע הוא חד משמעי, קרוב מאוד לודאות המוחלטת של מדעים כגון האבולוציה ובוודאי הפיזיקה.
הבעיה היא שהרפובליקנים מתנגדים להעלאת מסים, וכדי לא להעלות מסים ולשלם על הנזק שהם גורמים לכדור הארץ בצריכה שלהם, הם נקטו בטקטיקה של הכחשה – אין בעיה לכן לא צריך לשלם עליה.
אני לא מצליח להבין מדוע הדבר צריך לשנות לנו בישראל ולשבש בפני הקוראים העבריים את עובדת ההתחממות ואת הסכנות לסביבה מצד תעשית האנרגיה הפוסילית?
עובדה שה’דעה’ משותפת לכל הגופים העוסקים במדע פופולרי – החל מפופיולר סיינס, סיינטיפיק אמריקן, גלילאו, וכמובן אתר הידען.
נכון שמאמרו של ד”ר רוזנטל כתוב כמאמר דעה אך העובדות שם מוצקות. חבל שהגענו למצב שבו דבקות במדע מוצק נחשדת כעמדה פוליטית. זה גרוע מאוד.
זה מכבר הרבה זמן אני רואה כתבות פוליטיות למען איכות הסביבה במקומות מדעיים.
לדעתי הדבר אינו מוצדק אתרי אינטרנט מדעיים וירחונים מדעיים צריכים להציג עובדות רלוונטיות ולספק ידע מדעי והקורא יחליט בעצמו מה תהיה עמדתו הפוליטית אך לא כך הדבר.
כפי שציינתי גם באתר זה וגם בירחון פופיולאר סיינטס אני רואה יותר ויותר כתבות עם דעה פוליטית מובהקת שעד עכשיו העלמתי מהן עין אבל אחרי כתבה זו זה כבר פשוט נמאס. אני נכנסתי לאתר לא בשביל דעות פוליטיות כאלו או אחרות אלא בשביל להעשיר את הידע המדעי שלי ובמקום זאת אני רואה יותר ויותר כתבות עם דעה פוליטית מובהקת שתמיד באה מצד אחד של המפה הפוליטית בנושא איכות הסביבה.
אני חושב שהקוראים צריכים להציב קו אדום ולומר עד כאן לא ייתכן שכותבים ינצלו אתרים כאלו בשביל לדחוף את העמדות הפוליטיות שלהם לא בשביל זה הקימו את אתר הידען.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא זה.
לא צריך להגזים אם כל דבר, בזמנן האחרון כל מה שחדש הירוקים הקיצוניים הופכים לאיום ונורא
לא להפיק נפט
לא להתפיל מים
לא לאנטיביוטיקה
לא למחקרים רפואיים (נגד שימוש בחיות למחקר)
נראה שמבחינתם עדיף שכולנו נחזור למערה ונחייה בממוצע עד גיל 21 כמו פעם, בלי זיהום אוויר…
בד”כ אני מיואש ממעשי נבלה אנושיים, ולא טורח להגיב,
אבל Fracking זו אכן דרך מיוחדת ואגרסיבית מאוד להרוס לחלוטין ולזהם כמויות אדירות של קרקע (ומים!) לטווח ארוך תמורת תועלת כלכלית קטנה ורגעית.
אז כמובן שאני מסכים עם דני לגבי הסיבה שזה בסוף יבוצע גם כאן – שחיתות, אטימות וחוסר אכפתיות.
כדאי כאן גם להזכיר את הפרק שסאותפארק עשו על BP בהקשר של קדיחות “רגילות”.
We’re sorry..
כדי שהדיון כאן יהיה יותר ענייני ומדוייק כדאי לראות
http://www.youtube.com/watch?v=69wTddFCAvg
בדרך כלל יורדים פה להכללות ולדעות קדומות בלי להכיר את העובדות וחבל
כדי לבקר לפחות על העובדות ולא על הכללות שלא קשורות למה שהולך לקרות בארץ
בעולם הסיפור של פיצלי שמן הוא באמת מזהם והורס את הטבע. לא ברור מה יקרה בישראל אבל פה הטכנולוגייה שונה לגמרי ממה שנעשה בעולם וביקורת כדי שתהיה עניינית.
שי
אפשר לוותר על הפקת דלק מפצלי שמן ולרכוש נפט מהפרסים, הפרסים ישקיעו את הכסף בבנית פצצות גרעין שיטילו עלינו ויהרסו את הנוף ויפגעו באיכות הסביבה, העיקר שהירוקים יבואו על סיפוקם .
במידה והסקירה ממצה את אשר כבר נעשה בתחום זה בעולם נראה שבעיקר רב הנסתר על הגלוי, ז”א, לחלוטין עדיין לא קיים מספיק ניסיון במדינות אחרות בעולם בתחום זה. ז”א החברה שעודמת להפיק פצלי שמן באזור עדולם הוכלת לעשות על גבנו ניסיון ארוך טווח. העובדה שמדובר בחבל עדולם היפהפה אזור טיולים ונופש טבעי כה קרוב יחסית למרכזי האוכלוסיה שלנו מטרידה מאד.
אם כבר מדברים, גילוי מרבצי נפט לחופינו עלול בעתיד לגרום אסון אקולוגי אדיר לחופינו במידה ויתרחש כאן מה שקרה במפרץ מקסיקו. יתכן וחופי הים שלנו הם משאב הטבע החשוב יותר בישראל עבור הציבור הרחב וצריך לעשות הכל על מנת שהחברות הקודחות תאלצנה לנקוט בכל אמצעי הזהירות הקיימים כיום בעולם על מנת שלא יקרה אסון אקולוגי שאפילו מתקרב למה שקרה במפרץ מקסיקו רק לפני שנתיים.
נמאס כבר מהדאגה לסביבה.
מותר האדם זה היכולת של האדם לשלוט בסביבה ולא להיות עבד לה.
אם אנחנו יכולים להפיק תועלת מהסביבה חובה עלינו לעשות זאת ולאחר מכן הדורות הבאים יתרגלו לנופים הטבעיים שיהיו בתקופתם.
אם היו קיימים “גופים ירוקים” בעבר עדיין היינו חיים כמו בדואים באוהלים.
אם הבנתי נכון השר שטייניץ טען שהיה יותר הגיוני פעם, כשטענו שתפוח תמיד נופל למטה
מכיוון שכך הוא החליט , זה יותר נוח לו להיות למטה ולא כמו שהיום aאומרים’ כוח משיכה ‘
לא ברור לא נתפס.
נתחיל להגיד שאם האדם מכאיב לטבע מזלזל בו בגופו ,הטבע נעלב נפגע כועס ,
מכוון שהוא מאוד רחום, לפני שהוא מעניש, הוא ממתין עוד ועוד אולי האדם יתחרט,
יבקש סליחה ורק לאחר שהטבע רואה שהאדם ממשיך וממשיך רק אז…….
ילדותי נאיבי אבל נקלט מובן…הרי רוב האנושות נאיבית…
גם היום הפקתם לא כלכלית ( בתוספת ההרס הסביבתי ) שזה לפחות פי 10 ממחיר ההפקה.
אבל תמיד אפשר לשחד כמה גורמי מפתח, כדי שיתעלמו מהנזק הסביבתי.
והרי מי שיפיק דלק מהפצלים, לא ישלם את המחיר המלא, אלה רק את מחיר ההפקה.