חוקרים מהתוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית באוניברסיטת בן-גוריון באילת, בדקו מה יותר חשוב לדגים- בית הגידול או סביבתו. ממצאי המחקר עשויות לסייע בשיקום אלמוגים בסביבות ימיות פגועות
חוקרים מהתוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית באוניברסיטת בן-גוריון באילת, בדקו מה יותר חשוב לדגים- בית הגידול או סביבתו. המחקר, בהובלתם של ד”ר עומר פולק ופרופ’ נדב ששר, בדק האם הרכב חברת דגים על עצם מלאכותי הוא אופייני למבנה העצם- הבית, או שמע השינוי במיקום החפץ יוביל לשינוי הרכב חברת הדגים בהתאמה לבית הגידול.
תוצאות המחקר משמעותיות מבחינת ההבנה והחשיבות היחסית של תפקיד הבית והסביבה בעיצוב חברת הדגים אבל גם בנוגע ליכולת לשיקום סביבות ימיות פגועות, נושא המעסיק ומסקרן חוקרים וסטודנטים מהתוכנית הימית של אוניברסיטת בן-גוריון באילת.
“אחרי שהעברנו את החפצים המלאכותיים למיקומם החדש החלו להגיע דגים מהים הפתוח ואולי גם מחפצים מלאכותיים אחרים שהיו באזור ולא מהאזור עטוי עשבי ים שהיה מסביב… בהמשך, ראינו שחברת הדגים בחפצים המלאכותיים שהועתקו היתה דומה לחברה שהתקיימה עליהם כאשר היו בסביבות שונית אלמוגים… זאת, למרות שהשונית הקרובה ביותר היתה רחוקה מאות מטרים מהם” מדווח ד”ר פולק.
משמעות הדבר היא שבית הגידול חשוב יותר מהסביבה בה הוא מצוי. “נראה שדגים אוהבים בית גידול מורכב”, מסביר ד”ר פולק. תוצאות המחקר מראות כי ניתן לטפל בבעיות מקומיות, אפילו בקנה מידה קטן, ולהביא לשיקום נקודתי, זאת מבלי להמתין לתקציבי ענק של שיקום כלל שונית האלמוגים במרחב אילת.
ההשקעה של חפצים מלאכותיים לצרכי שמירת טבע ימית הינה תופעה יחסית חדשה בעולם המדע ובעולם היישומי. מחקרו של דר’ פולק, במסגרת לימודי הדוקטורט בביולוגיה ימית באילת, התמקד בהבנת הקשר בין חפצים מלאכותיים לסביבתם מתוך מגמה לבחון את יכולת השיקום של אזורים ימיים פגועים ושמירה על המגוון הביולוגי של הדגים. עם זאת, מדגישים החוקרים, שונית מלאכותית חייבת להיות מתוכננת היטב ואסור להשתמש בתירוץ לקיום של שונית מלאכותית בכדי לזרוק פסולת וגרוטאות לים או כדי להימנע מהוצאתן.
המחקר פורסם לאחרונה בכתב העט המדעי Environmental Biology of Fishes
