כוכב הלכת נקרא LHS 1140b והוא גדול יותר מכדור הארץ. החוקרים אומרים כי הוא סופג מספיק אור מהכוכב שלו בכדי שיהיו עליו מים נוזלים – תנאי הכרחי לקיום חיים על כדור הארץ
מדענים חשפו כוכב לכת שעשוי להיות מעין גרסה גדולה של כדור הארץ (סופר כדור-ארץ) והוא מקיף כוכב – הנמצא 39 שנות אור מאיתנו. והשאלה הנשאלת היא כמובן האם יצליחו האסטרונומים לגלות שם סימן כלשהו לקיום חיים. המאמר התפרסם שלשום (יום ד’) בכתב העת Nature.
כוכב הלכת נקרא 21. הוא סופג מספיק אור מהכוכב שלו בכדי שיהיו עליו מים נוזלים – תנאי הכרחי לקיום חיים על כדור הארץ. כוכב הלכת המדובר שוכן במרחק של 39 שנות אור ממערכת השמש שלנו, כך שלא בדיוק מדובר בשכנות קרובה, אך הוא בהחלט מספיק קרוב כך שטלסקופים ענקיים שנבנים כעת יוכלו בתקווה להבחין במולקולות חמצן שמשוטטות עליו.
סימנים ראשונים לכוכב הלכת הזה התגלו כבר ב-2014, אבל החוקר ג’ייסון דיטמן ניתח מחדש את הנתונים והבין כי יכול להיות שמדובר בעולם שעשוי להכיל תנאים מספקים לחיים. “מתברר שהוא פשוט היה שם וקרץ לנו כל הזמן הזה”, אמר החוקר בהודעה רשמית.
כדי באמת לאשר את קיומו של כוכב הלכת, דיטמן וצוותו השתמשו בארבעה טלסקופים – אחד מהם באוסטרליה. התצפיות המשותפות חשפו כוכב קטן ועמום שמוקף על ידי כוכב לכת קטן לכאורה – אך המסה שלו היא פי שבעה מזו של כדור הארץ. לפי המחקר שפורסם בכתב העת Nature, סביר להניח שכוכב הלכת מורכב ברובו מסלע. ההנחה היא כי סביר יותר שחיים יימצאו בעולמות סלעיים מאשר בענקי גז שמקיפים את הכוכבים שלהם.
“הטמפרטורה של כוכב הלכת היא מתונה ודומה יחסית למה שיש לנו על כדור הארץ”, הוסיף החוקר דיטמן עם רמז נוסף לאפשרות שהעולם הזה אכן יכול לקיים חיים.
לפי אתר The Verge, עד כה הצליחו מדענים לגלות כ-20 כוכבי לכת שדומים בגודלם לכדור הארץ ויכולים לתמוך במים נוזלים. אך רבים מהם כל כך מרוחקים כך שיהיה מאתגר במיוחד לנסות ולבחון אותם יותר לעומק.
עם זאת, שני טלסקופים ענקיים שנבנים בימים אלו בצ’ילה יכולים להיות עוצמתיים מספיק, אם יכוונו ישירות לעבר LHS 1140b, כדי לזהות מולקולות חמצן שחיות צריכות כדי לנשום, זאת בהנחה שכוכב הלכת אכן עטוף חמצן.
7 תגובות
יש לציין מים הם תנאי הכרחי לחיים כפי שאנחנו מכירים. לא ניתן לשלול צורות חיים אחרות.
יש מים שהם לא נוזלים? (חוץ ממים קפואים)
כוכב הלכת מקיף את השמש כל 25 יום. אני לא חושב שיודעים מה הטמפרטורה שם זה תלוי באטמוספירה.
הי חן, אף אחד לא יודע את התשובות לשאלות הללו.
טכנולוגיות הצפייה הקיימות והטלסקופים הקיימים לא מאפשרים זאת.
כנראה שזה יהיה אפשרי בקרוב בעזרת טלסקופים עתידיים כמו אלו המוזכרים בכתבה
ובייחוד בשימוש טלסקופ החלל ווב שישוגר באוקטובר 2018
https://en.wikipedia.org/wiki/James_Webb_Space_Telescope
לכן הטענה “הטמפרטורה של כוכב הלכת היא מתונה ודומה יחסית למה שיש לנו על כדור הארץ”,
היא כדי להתפרסם ואיננה מבוססת.
יש הרצאה מעולה של כ-80 דקות ביוטיוב בנושא איתור חיים בכוכבי לכת אחרים:
Innumerable Globes Like This One: The Search for Life Beyond the Solar System – YouTube
https://www.youtube.com/watch?v=CdSyGpikn5I
לקביעה האם כוכב לכת נמצא ב”אזור החיים” קרי טמפרטורות המתאימות למים נוזליים נדרשים 4 נתונים:
כמות אור השמש המגיעה לכוכב, אחוז האנרגיה המוחזרת, כמות האור “הנספגת” וחימום ע”י גזי חממה.
לשם השוואה לנגה מגיעה כמות אור כמעט כפולה לעומת כדור-הארץ בגלל הקרבה לשמש.
כמות האנרגיה המוחזרת מנגה היא קצת יותר מכפולה מאשר כדור-הארץ
ולכן כמות האנרגיה הנספגת כמעט זהה.
אבל ההבדל של אפקט החממה הוא המשמעותי: 33 מעלות צלזיוס בכדור-הארץ ו-510 מעלות בנגה.
לכן בכדור-הארץ טמפרטורה ממוצעת של 16 מעלות ובנגה 470!
בכל הטכנולוגיות שהתייחס אליהם המרצה ניתן לחשב רק את הנתון הראשון,
קרי כמות אור השמש המגיעה לכוכב.
לכן עדיין לא ניתן לקבוע מה הטמפרטורה המשוערת בכוכב הלכת באף טכנולוגיה קיימת.
הי חן, אף אחד לא יודע את התשובות לשאלות הללו.
טכנולוגיות הצפייה הקיימות והטלסקופים הקיימים לא מאפשרים זאת.
כנראה שזה יהיה אפשרי בקרוב בעזרת טלסקופים עתידיים כמו אלו המוזכרים בכתבה
ובייחוד בשימוש טלסקופ החלל ווב שישוגר באוקטובר 2018
https://en.wikipedia.org/wiki/James_Webb_Space_Telescope
לכן הטענה לגבי “הטמפרטורה של כוכב הלכת היא מתונה ודומה יחסית למה שיש לנו על כדור הארץ”,
היא כנראה כדי להתפרסם ואיננה מבוססת.
יש הרצאה מעולה של כ-80 דקות ביוטיוב בנושא איתור חיים בכוכבי לכת אחרים:
Innumerable Globes Like This One: The Search for Life Beyond the Solar System – YouTube
https://www.youtube.com/watch?v=CdSyGpikn5I
לקביעה האם כוכב לכת נמצא ב”אזור החיים” קרי טמפרטורות המתאימות למים נוזליים נדרשים 4 נתונים:
כמות אור השמש המגיעה לכוכב, אחוז האנרגיה המוחזרת, כמות האור “הנספגת” וחימום ע”י גזי חממה.
לשם השוואה לנגה מגיעה כמות אור כמעט כפולה לעומת כדור-הארץ בגלל הקרבה לשמש.
כמות האנרגיה המוחזרת מנגה היא קצת יותר מכפולה מאשר כדור-הארץ ולכן כמות האנרגיה הנספגת כמעט זהה.
אבל ההבדל של אפקט החממה הוא המשמעותי: 33 מעלות צלזיוס בכדור-הארץ ו-510 מעלות בנגה.
לכן בכדור-הארץ טמפרטורה ממוצעת של 16 מעלות ובנגה 470!
בכל הטכנולוגיות שהתייחס אליהם המרצה ניתן לחשב רק את הנתון הראשון,
קרי כמות אור השמש המגיעה לכוכב.
לכן עדיין לא ניתן לקבוע מה הטמפרטורה המשוערת בכוכב הלכת באף טכנולוגיה קיימת.
לא יאומן.
מסביב לכדור שלנו וגם במעמקי הים יש תנועה של רכבי חלל שלא מן העולם שלנו.
זה ידוע כבר מעל 50 שנה.
במה אתם מתעסקים…?
מצופה מכתבה כאן שתציין איזו טמפרטורה שוררת במרכז ובקטבים, כמה ימים בשנה יש בו, האם מסתובב בצירו כמו כדה”א