סיקור מקיף

יתכן שאנו מוקפים במיליוני כוכבי לכת דמויי כדור הארץ, אולי אפילו בחצר האחורית

כך עולה ממחקר שהציגו חוקרים במרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה. הם גילו באמצעות טלסקופ החלל קפלר 95 מועמדים לכוכבי לכת המקיפים ננסים אדומים, מתוכם שלושה באיזור החיים

התרשמות אמן של כוכב לכת סלעי המקיף ענק אדום. איור: דייויד אגילר, מרכז הארווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה
התרשמות אמן של כוכב לכת סלעי המקיף ענק אדום. איור: דייויד אגילר, מרכז הארווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה

אנו מוקפים, פשוטו כמשמעו בכוכבי לכת חוץ ארציים בעל פוטנציאל לחיים. כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם היום, ושנערך ע”י צוות מרכז הארווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה CfA.
החוקרים, שהשתמשו במידע שנאסף ע”י טלסקופ החלל קפלר המתמחה בציד כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, גילו כי ננסים אדומים רבים מארחים מערכת של כוכבי לכת, וכמה מכוכבי הלכת הללו הם כוכבי לכת סלעיים בקנה המידה של כדור הארץ לערך. בהתחשב בעובדה שננסים אדומים הם מקורות אור עמומים באור הנראה, והם גם סוג הכוכב הנפוץ ביותר בגלקסיה שלנו, משמעות הדבר היא שאפילו אם במערכות השמש של אחוז קטן מהם יש כוכב לכת דמוי כדור הארץ, המספר הפוטנציאלי של עולמות מיושבים גבוה מאוד – וכמה מהם נמצאים ממש קרוב.

עד כה סברנו כי נצטרך לסרוק מרחקים עצומים כדי למצוא כוכב לכת דמוי כדור הארץ, אומרת החוקרת הראשית, קורטני דרסינג. “כאת אנו מבינים כי עוד כדור ארץ נמצא בחצר האחורית שלנו, מחכה לגילויו.” והחצר האחורית, במונחים קוסמיים, משמעותה יכולה להיות מרחק של 13 שנות אור.

ננסים אדומים קטנים, קרים וחיוורים יותר מהשמש שלנו. גודלו של ננס אדום ממוצע הוא בערך שליש מהשמש ועוצמת אורו רק אלפית. מכדור הארץ אף ננס אדום לא נראה לעין בלתי מזוינת.

מערכת השמש שלנו מוקפת בננסים אדומים. לא ניתן לראות אותם בשמי הלילה משום שהם מאוד עמומים – פחות מאלפית הבהירות של השמש. ואולם הם מרכיבים 75% מהכוכבים בשכונה המקומית, ובהתבסס על נתוני קפלר הצוות של מרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה מעריך כי את 6% מהננסים האדומים מקיפים כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ. “עם לפחות 75 מיליארד ננסים אדומים הפזורים ברחבי הגלקסיה, תעשו את החשבון לבד.”

איתור כוכבי לכת המקיפים ננסים אדומים ידרוש טלסקופ חלל קטן או רשת גדול השל טלסקופים קרקעיים.  מחקרי ההמשך באמצעות טלסקופ מגלן הגדול או טלסקופ ג’יימס ווב (מחליפו המתוכנן של טלסקופ החלל האבל) יוכלו לומר לנו האם כוכב לכת חמים חולף לפני הכוכב שלו וכן יתנו לנו רמזים על ההרכב הכימי שלו.

עולם כזה יהיה שונה מאוד מזה שלנו. הוא יקיף כל כך קרוב את השמש שלו עד כי יש סיכוי סביר שיהיה נעול בכבידתה ויפנה אליה רק צד אחד. ואולם הדבר לא ימנע היווצרות חיים מכיוון שאטמוספירה בעובי סביר או אוקיאנוס עמוק יוכלו להעביר חום בכל כוכב הלכת, ובעוד ננס אדום צעיר פולט להבות עצומות של אור אולטרה סגול, אטמוספירה תוכל להגן על החיים על פני כוכב הלכת. למעשה, לחץ כזה עשוי לעזור להיווצרות והתפתחות החיים. “אין צורך בשיבוט של כדור הארץ כדי לתמוך בחיים” אמרה דרסינג.

“אנו כעת יודעים את קצב הופעת כוכבי לכת באיזורי החיים סביב מרבית סוגי הכוכבים הנפוצים בגלקסיה שלנו” אומר דייויד צ’ארבונו, אף הוא מ- CfA ושותף למאמר. “קצב זה משמעותו שיהיה קל יותר לחפש אחר חיים מעבר למערכת השמש מאשר סברנו עד כה.”

press_conference_d+c2013.pptx
האסטרונומים של CfA זיהו 95 גופים המועמדים לכוכבי לכת המקיפים ננסים אדומים. מאלו, שלושה מסלולים נמצאים בתוך איזור החיים (מסומנים בירוק). המרחק שבו יהיה חם מספיק כדי להשאיר את המים במצב נוזלי על פני השטח מועמדים אלה (מסומנים בנקודות כחולות) הם בגודל של פי 0.9, 1.4 ו-1.7 מכדור הארץ. איור, Credit: C. Dressing (CfA)

התנאים על כוכב לכת המקיף ננס אדום יהיו בדיוק כמו על כדור הארץ. כמובן, כוכב הלכת יצטרך להקיף את השמש שלו במרחק קרוב בהרבה כדי להיות בתוך איזור החיים, ותצטרך להיות לו אטמוספירה עבה מספיק כדי לווסת את החום ולהגן עליו מפני התפרצויות שמש. ואולם יתרון אחד בהקפת ננס אדום הוא שלכוכב כזה יש אורך חיים גבוה בהרבה מזה של השמש, אולי אפילו גדול יותר מהגיל הנוכחי של היקום, כך שלכוכב לכת המקיף ננס אדום יהיו הרבה מיליארדי שנים כדי לאפשר לחיים להתפתח, לשגשג ולשרוד עליו. “יתכן שנגלה תאום לכדור הארץ שגילו 10 מיליארד שנה” אמר צ’רבונו.

ממצאי הצוות הוצגו אתמול (6 בפברואר) במהלך מסיבת עיתונאים במרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה במסצ’וסטס. התוצאות יתפרסמו בכתב העת אסטרופיסיקל ג’ורנל.

המחשה של ננסים אדומים "בלתי נראים" בשמי הלילה. Credit: D. Aguilar & C. Pulliam (CfA)
המחשה של ננסים אדומים “בלתי נראים” בשמי הלילה. Credit: D. Aguilar & C. Pulliam (CfA)

לידיעה ביוניברס טודיי

23 תגובות

  1. שלומי
    הכוכב שאתה מדבר עליו לא מתרחק מאיתנו במהירות האור. לכן – לפני 13 מיליון שנה הוא לא היה קרוב אלינו. לפני 13.8 מילארד שנה הוא אכן היה אנחנו ….. .אבל כדור הארץ בן “רק” 4.5 מיליארד שנה.

  2. שאלה מאחד שלא מבין – אם היקום נמצא בהתפשטות מתמדת, והכוכבים הכי קרובים שמאפשרים חיים נמצאים 13 מליון שנות אור מאתנו, איך אנחנו יודעים שאחד הכוכבים האלה הוא לא כדור הארץ לפני 13 מליון שנה?

  3. אותו אריק ורלינד טוען שאין חומר אפל, ונאמר: “MONDian behavior, it seems to explain/give a reason for MOND’s free parameter (the acceleration a0) and he also showed that his approach can predict the ratio of baryonic to (phantom) dark matter correctly: 4% to 22.5%. ” כלומר כעת הוא מנסה לבסס את תיאורית הכבידה שלו ע”י הדגמת תצפיות מדעיות.
    זה לא בשוליים – קיבל פרס של 2.5 מליון יורו, אבל זה עדיין לא ביטל את תיאורית החומר האפל.
    לדעתי זה מפעל החיים שלו, להטמיע את תיאורית הכבידה העיונית שלו, שבה הכבידה היא תוצר של
    התפלגות חומר כאוסף של נקודות, ולאחד אותה עם תורת היחסות הכללית, שבה עקמומיות המרחב תוסבר כתוצר סטטיסטי של התפלגות חומר, ועם אפקטים קוונטיים מהצד השני. היום קשה מאד לתפוס עם תיאוריה חדשה בעולם האקדמי, יותר מבזמן איינשטיין. מבחני התיאוריות הרבה יותר קשים. אנתוני גארט ליזי שאיחד את הכבידה עם חבורת E8 של סימטריה, לא הצליח לגרום לתפנית מול תורת המיתרים.

    באותו ריאיון איתו נאמר:
    “He even gave an explanation on why the centers of galaxy clusters deviate from the baryonic Tully-Fisher relation by a factor of four. The reason, he says, lies in the distribution of matter. Very roughly, galaxies can be approximated by a point mass if we look at their outskirts only. In galaxy clusters, however, the matter is more evenly distributed. Assuming a spatially constant matter density, he can even motivate the amount of the deviation “

  4. המדען שהראה שניתן לגזור את הכבידה מאנטרופיה הוא אריק ורלינד.
    נאמר: “It appears that Verlinde’s approach to explaining gravity leads naturally to the correct observed strength of dark energy.[2] In June 2011, he was awarded the prestigious Spinoza Prize with a 2.5 million euro grant[3] for this work, including his paper.[4]”. כלומר יש פיזיקאי תיאורטי מקובל, שמציע תיאוריה שאותה הוא גוזר מאנטרופיה פשוטה (צפיפות של חומר), שמגיע לכך שאין צורך בחומר אפל בהסבר.

    האתר שלך חביב עלי מאד.

  5. יש המון דברים אבל בתחומים שבהם אני לא מתמצא – ויש הרבה כאלה אני נעזר במתנדבים, וגם הם לא מתמצאים בכל התחומים. דווקא תחום הפיסיקה הקוונטית מכוסה היטב ע”י ד”ר גלי ויינשטיין.

  6. פשוט לא נתפס. ההגיון הקר והצרוף מבין שבחלל האין סופי קיימים עוד דברים דומים לכדור הארץ ואנחנו לא יחידים. אלא שהמרכיב הדתי בחלק הזה של התודעה שאנחנו כביכול יצירי הבריאה הוא עדיין לא מאפשר לשחרר את התודעה ולהבין את משמעות החשיבה הזאת. מה שהופך את הנושא למורכב כל כך זה המוות שקוטע באבחה אחת את היכולת להבין או לחיות באין סוף. אילו היינו אבן עם תודעה מצבינו היה שונה. היינו יכולים לנהל דיאלוג עם החומר הראשון שנוצר ביקום. חוסר היכולת ליצור חיים מחומר משאיר אותנו במקום מיותם עם קושי עצם להבין את עצם קיומנו. ברגע שהמדע יוכל ליצור חיים מחומר יבוא הקץ לאמונה באלוהים. ואולי החיפוש אחר חיים אחרים יהיה פשוט יותר. האם יגיע הרגע הזה? אני מקווה שכן.

  7. ישנן התפתחויות תיאורטיות במדע שאינן מגיעות לכאן, וחבל. מצד שני ראיתי כבר
    שהכתבות מהסוג המושך טוקבקים הוא יותר סנסציוני, פחות מדעי עיוני. כתבות על הנרי ה 3, מדעי הרוח אינן זוכות לטוקבקים. כתבות על כוכבים דומים לכדור הארץ זוכות להרבה חסידים.
    דוגמאות שעולות בדעתי בשליפה:
    1. מהי כבידה משתנה, כיצד גוזרים מדענים את כוח הכבידה מעצם היות הכוכבים צבר במובן האסטרונומי. מדוע כוכב חדש שמשנה את ההתפלגות הסטטיסטית יוצר כוח כבידה של הצבר
    המתנגד לשינוי.
    2. התקדמות בתורת הקוונטים. הוכחת מודל קוונטי ממודל קלאסי שבו אין רק מיקום זמני. כלומר אי-וודאות זמנית.
    3. המודל של אנתוני גארט ליזי שמאחד את הכבידה עם שאר 4 הכוחות, אל מול תורת המיתרים. לא הצליח לזעזע את אמות הסיפים. כיצד חבורת E8 מאחדת את הכוחות. כלומר יחס סימטריה מסדר גבוה יותר ממה שהיה ידוע עד כה, מכיל את הכבידה. מדוע אין לזה קונים.
    4. פיזיקה של חומר מעובה, ומעברי פאזה. יחסי חזקה – כיצד הם נובעים מרנורמליזציה. תהליך מתימטי
    שמאפשר: חשבון אינסופים, וטיפול באיזורי מעבר בין תחום התנהגות אחד למשניהו.
    הקשר שבין תיאורית נוזל פרמי של לנדאו, לחקר מוליכים למחצה קוונטיים, לחקר התנהגות כלכלית.
    כיצד הצליח לנדאו לחבר בין תורת הקוונטים להתנהגות של צבר של חלקיקים בלי לפתור את משוואת שרדינגר ב N חלקיקים.

  8. נחיה ונראה… 🙂 זה אחד הדברים שאני לא אוהב במדע המודרני: הפרשנויות… “אולי” “יתכן ש…”. מבחינה מדעית הכל אפשרי וגם מבחינה רציונלית זה אפשרי שיש קיום חייזרים (למרות שמבחינה הסתברותית אין סיכוי למי שמבין קצת למה התכוונתי) אבל דיבורים לחוד ומציאות לחוד… בקיצור, נחיה ונראה!

  9. לאבי:
    לגבי החומר האפל. קיימות תיאוריות חדשות שנקראות modified gravity שבהן המשיכה משתנה בתלות בסקלת מרחק הכבידה. במקרה זה לא נדרש חומר אפל שמעולם לא נמצא.
    חיפוש בגוגל יראה עד כמה יש הרבה מאמרים בנושא, אקדמיים.
    קיימת תיאוריה חדשה שבה הכבידה נגזרת מאנטרופיה של צבר חלקיקים מתפשט, או סטטי. לדעתי תיאוריה זו, נעה לכיוון היותה הזרם המרכזי בפיזיקה (חסר ראיות תצפיתיות), יתנו את ה modified gravity מתוכן. מניין לי שהתיאוריה נעה לזרם המרכזי? אותו ד”ר בהולנד הפך לפרופסור והקים צוות חקר בנושא. לדעתי גם קיבל גם פרס ידוע כמו וולף או משהו כזה. אם יש לזה ביקוש ארענן ידע ואחפש פרטים מדוייקים בנושא. לדעתי אפילו באתר הידען.

    לפני שכולם מזדעקים להגן על החומר האפל, אומר רק שהדגש הוא: ישנה עוד דיעה והיא לא בשוליים.
    הדיעה לגבי חומר אפל היא עדיין בזרם המרכזי בפיזיקה.

  10. לאבי כוהן.
    טענתך מחזקת את דעתו של יאיר. פערים גנטיים בין הגזעים שלנו בני לא יותר מ 35 אלף שנים,
    העינים המלוכנסנות/אף דחוס/גובה נמוך או צבע שחור – זה מרחק הגנטי שלהם.
    ותרבותיים הסטוריים לא יותר מ 1000 שנים (גרמניה, צרפת, אנגליה או סין/קוריאה,קמבודיה וויטנם) ובכ”ז היו מלחמות והכחדות עמים. מפגש בין 2 תרבויות בין כוכבים כששניהם מודעים זה לזה, יהיה לדעתי הרה אסון. אלא אם מדובר בציוויליזציה כה רוחנית
    שמשכילה לראות את החיוניות באיפשור צורות חיים פרימיטיביות. משהו בסיגנון קוקון. אני מאמין באפשרות הראשונה. המרחק הגדול מבודד בין התרבויות לטובה.

  11. הכל השערות ופנטזיות למרות זאת אני מאמינה שיש חיים על פני כוכבים רבים אחרים הרחוקים מאתנו מאוד מאוד, כנראה שכל כך טוב להם בסביבתם שאנחנו כאן בפינה נדחת לא מעניינים אותם.

  12. לתגובה ליאיר,
    אתה שוכח דבר אחד, גם הספרדים וגם האינדיאנים, וגם אתה שמסיק את המסקנה הזאת, כולם בני אותו גזע, שחושב בצורה מסויימת. אין להניח שגזע אחר בהכרח יחשוב באותה צורה… לכן אני מקווה שהם יהיו קצת יותר נחמדים מאיתנו וקצת יותר אופטימיים, ואז הם גם יצליחו לשרוד מספיק זמן כדי לפגוש אותנו…
    לחן,
    גם צלמים של נשיונל גיאוגרפיק מסתירים את הנוכחות שלהם כאשר הם מצלמים את החיות בטבע, כדי שהחיות יתנהגו בצורה טבעית, ולא יתעניינו בצלמים… אתה היית מתנהג בצורה טבעית אם היית רואה חוצן?
    לשחר,
    החומר האפל שמנסים לגלות אותו לא יוצר אינטראקציה עם היקום כמו חומר רגיל שאנחנו מכירים, חוץ מכבידה. אני לא חושב שכל כוכבי הלכת במערכת שלנו מהווים תוספת משמעותית לכבידה של השמש שלנו לדוגמה…

  13. האם ייתכן שה”חומר האפל” אותו מבקשים לאתר/לזהות בחלל איננו אלא (לפחות בחלקו) מיליארדי פלנטות והירחים שלהן?

  14. בתגובה ל”תגובה ליאיר” (תגובה מס’-4)
    לפי דבריך, אם ישלחו אדם לכיוון ציוויליזציה אינטילגנטית, רצוי שיהיה ארכיאולוג
    כדי שיוכל לחקור את שרידיה.

  15. כל ההיסטוריה האנושית עמוסה בתיאורים של מפגשים עם ציביליזציות חוץ ארציות, מהודו ועד האינדיאנים של דרום אמריקה וכמובן המזרח התיכון, צריך פשוט להסתכל על הדברים באור אחר ואז הכל מתבהר..

  16. אני חושב שגם אם נמצא חיים במקום אחר, רוב הסיכויים שהם יהיו פרימיטיביים.
    כי אם נמצא ציוויליזציה מפותחת ומתקדמת כמו שלנו, למה הם כבר לא ביקרו אותנו?
    יהיו שיגידו שהם מסתובבים בינינו בלי שנרגיש, כי הם פיתחו יכולת “רואה ובלתי נראה”, והם מתעדים אותנו כמו בעלי חיים ב”נשיונל גיאגרפיק”! אבל במקרה כזה, הם אמורים להיות כה מפותחים, כך שהם לא צריכים להרגיש מאוימים מפנינו.
    לכן קשה לי להאמין שנמצא ציוויליזציה מתקדמת משלנו.
    ואם אכן קיימת ציוויליזציה כזו, הם כבר ימצאו אותנו 🙂
    שבת שלום

  17. מכוון שהתנ”ך הוא גם ספר היסטוריה.ולא הזוי.לך תדע אם מפגשים כמו של הנביא יחזקאל או של אברהם עם שלושת המלאכים.היו מפגשים של חברה מאותם ננסים אדומים.ושאולי אחד תפס עלינו בעלות אלוהית.לך תדע?

  18. 13 שנות אור… ואוו, זה באמת קרוב.

    הבעיה עם חייזרים היא לא רק המרחק, אלא הפרשי הזמן.
    אם הכוכבים הם בני 10 מיליארד שנים והתרבות האנושית היא בת (ובואו נגזים בכוונה) מאה אלף שנה אז חלון הזמן ל “מפגש”בין התרבויות הוא מאוד מאוד קטן. גם אם נמצא כזה כוכב אז רוב הסיכויים שנמצא עליו יצורים פרמיטיביים או שרידי תרבות שנכחדה ואולי כבר נמחקה גם מעל האדמה לפני מיליוני ואולי מיליארדי שנים (ואז נמצא אולי רסיסי אבק מהם..).

    אין לי ספק שיש חיים מחוץ לכדור הארץ ושאי שם יש חייזרים או שהיו חייזרים, אני פשוט בספק שאי פעם נמצא משהו ש “דומה לנו” אי שם בחלל. אני גם לא בטוח שהמפגש הזה יסתיים טוב, בדיוק כמו שהמפגש בין הספרדים המתקדמים לאינדיאנים הנחותים הסתיים רע מאוד לאינדיאנים, וזה עוד מפגש בין בני אותו המין…בקיצור, מרתק.

  19. מסתבר שעבמים הם הרבה פחות אבסורדיים ממה שנדמה להרבה אנשים. אם במרחק 10-20 שמות אור מתקימים חיים אינטלגנטים מאות מליוני שנים, הם יכלו להשיג טכנולוגיות שכאן לא ניתן אפילו לחלום עליהן, ויותר מזה, היה להם הרבה הרבה זמן לטיסה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.