התגלה ננס לבן שהוא כנראה הקר והעמום ביותר שהתגלה אי פעם, כל כך קר שגרעינו המורכב מפחמן וחמצן התגבש ליהלום אחד גדול
אסטרונומים זיהו את מה שנראה כננס הלבן הקר והחיוור ביותר עד כה. שרידי כוכב עתיק זה כל כך קרים עד שהפחמן שבתוכו התגבש ויצר יהלום בגודל של כדור הארץ בחלל. גילו של העצם שהתגלה הוא כגילה של גלקסיית שביל החלב – כ11 מיליארד שנה.
“זה עצם מרשים במיוחד” אומר דייויד קפלן, פרופסור באוניבריסטת ויסקונסין במילווקי. “עצמים רבים כאלה צריכים להיות שם בחוץ, אך מכיוון שהם כל כך עמומים קשה מאוד לגלותם”.
קפלן ועמיתיו גילו את התכשיט השמימי הזה באמצעות טלסקופ גרין בנק של מצפה הרדיו הלאומי והמערך הגדול מאוד – כמו גם מצפים נוספים.
ננסים לבנים הם המצב הסופי הדחוס של כוכבים כמו השמש שקרסו ויצרו עצם הדומה בגודלו לכדור הארץ ואשר מורכב בעיקר מפחמן וחמצן. הננסים הלבנים מתקררים לאיטם במשך מיליארדי שנים. העצם שהתגלה לאחרונה הוא קרוב לוודאי מהכוכבים הראשונים שנוצרו בשביל החלב – כלומר הוא בן 11 מיליארד שנים.
פולסארים הם כוכבי ניוטרון המסתחררים במהירות. הם שרידים צפופים במיוחד של כוכבים מאסיביים שהתפוצצו כסופרנובה. כאשר כוכב הניוטרון מסתחרר, הוא משדר פעימות של גלי רדיו כמו מגדלור.
הפולסר המלווה את הננס הלבן, המכונה PSR J2222-0137 היה העצם הראשון במערכת זו שהתגלה בידי ג’ייסון בוילס, שהיה דוקטורנט באוניברסיטת ווסט וירג’יניה. תצפיות ראשוניות אלה גילו כי הפולסר הסתחרר במהירות של למעלה מ-30 פעמים בשניה וכי הוא היה קשור כבידתית לכוכב מלווה, שבתחילה סברו כי הוא כוכב ניוטרון אחר או סביר יותר ננס לבן קר. החישובים הראו כי שני הגופים מקיפים זה את זה בתוך 2.45 ימים.
החוקרים עקבו אחרי הפולסאר באמצעות ה-VLBA במשך שנתיים בראשותו של אדם דלר, אסטרונום מהמכון ההולנדי לאסטרונומית רדיו (ASTRON). תצפיות אלה הראו כי מדובר במערכת המרוחקת כ-900 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת דלי. המידע היה חיוני בעידון המודל ששימש לחישוב הזמן שלקח לפעימות הללו להגיע אלינו במאצעות GBT.
עוד בנושא באתר הידען
באמצעות התאמת תורת היחסות של איינשטיין הצליחו החוקרים לחקור כיצד כבידת הכוכב המלווה מעוותת את החלל וגורמת לעיכוב באותות גלי הרדיו כאשר הפולסר חוצה מאחוריו. עיכובים אלה בזמן ההגעה של האות איפשרו לחוקרים לקבוע את כיוון המסלול ואת המסות הפרטניות של כל אחד משני הכוכבים. לפולסאר מסה של פי 1.2 מהשמש ולכוכב המלווה 1.05 מסות שמש.
נתונים אלה מעידים בעוצמה כי הכוכב המלווה איננו עוד כוכב ניוטרון משום שהמסלולים היו סדירים מדי מכדי לשרוד סופרנובה שניה. בהינתן המיקום המדויק והמראה של ננס לבן בחלל, מאמינים החוקרים כי יצליחו לצפות בו גם באור הנראה וגם באור תת-אדום.
באופן מדהים, לא טלסקופ Southern Astrophysical Research (SOAR) בצ’ילה וגם לא טלסקופ קק בהוואי שקוטרו 10 מטרים – לא הצליחו לגלותו.
“התמונות הסופיות הראו לנו כי הכוכב המלווה חיוור פי 100 מכל ננס לבן אחר המקיף כוכב ניוטרונים ופי 10 יותר חיוור מכל ננס לבן מוכר אחר, אך איננו רואים דבר” אמר בארט דאנלאפ, דוקטורנט באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ’פל היל וחבר צוות החוקרים. “אם יש שם ננס לבן, וחייב להיות לפי החישובים, הוא חייב להיות קר מאוד.”
החוקרים חישבו כי טמפרטורת הננס הלבן לא גבוהה מ-3,000 מעלות קלווין, השמש שלנו חמה פי 5,000.
אסטרונומים מאמינים שכוכב כל כך קר השאיר לאחר התמוטותו גלעין של פחמן מגובש, כמו יהלום. מעט מאוד כוכבים כאלה זוהו, למרות שהם תיאורטית לא נדירים אבל בהירותם כל כך נמוכה שקשה היה לזהותו אלמלא היה חבר בצמד כוכבים כפולים.
מאמר המתאר את הממצאים הללו התפרסם בכתב עת אסטרופיסיקל ז’ורנל.
26 תגובות
אבי, מעולם לא הגבתי כאן – אך כאדם צעיר, בן 25 שעולמו הבסיסי (VOD, ערוץ 2, מאקו) לא נותן לו כל הזדמנות להתחבר לעולם המדע הכה מרתק – תודה על כל מה שאתה עושה.
אני רוצה את היהלום הזה לעצמי.
לצערי אם הם לא מבינים את זה במשך 17 שנה ורק חושבים שתפקידם לנצל את כל מי שהם יכולים ואחריהם המבול, אז עוד 17 שנה כאלה לא יעזרו, צריך שחוקרים במקום לשלוח אותי אליהם מאחורי האוזן, שידברו בקולם לנשיאים ויתריעו שיש כאן מחדל. לי הם לא שומעים עם או בלי עידוד סמוי של חוקרים.
s
נראה לי שיש מן הצדק במרמור של אבי.
תקציב הפרסום של הטכנין לדוגמה הוא בסביבות ה-3 מיליון דולר, אוניברסיטת תל אביב 5-6 מיליון דולר, בן גוריון 1.5 מיליון דולר, חיפה מיליון, (אחרות לא הצלחתי למצוא, הנתונים עשויים להיות לא הכי עדכניים ומדויקים, מבוסס על מספרים מלפני כשנתיים שלוש)
ברמה הבסיסית לא בלתי הגיוני שאדם המעוניין בתואר אקדמי ימצא את אתר הידען כאתר שבו הוא מבקר. לפיכך לא בלתי הגיוני עבור אוניברסיטה להוציא אנרגיה שיווקית באתר הידען.
ברמה עקרונית מעבר לכך אין אתרים רבים אם בכלל שעוסקים בחדשות מדעיות בעברית. תחזוק אוכלוסיה שמעונינת בהשכלה מדעית דורש גם קיומו של כתובת רצינית לעניין של אנשים אלו בשפתם. אלא אם אנחנו מבקשים שכל הילדים שלנו שמעונינים לגלות עניין בעולם המדע עליהם קודם כל ללמוד אנגלית, ואז פשוט אפשר לוותר על אתר הידען. ללא אוכלוסיה שתהיה מעוננינת בהשכלה מדעית לא יהיה טעם בקיום האוניברסיטאות. כפי שאתה רואה, הצורך להכנסת תוכן שיווקי לכתבות פוגע ברצינות זו. אחת מהדרכים להביא אנשים ללמוד אינה רק לפנות לסטודנטים פוטנציאלים ולשכנע אותם שיבואו ללמוד אצלך, אלא לדאוג לכך שהאוכלוסיה בכללותה תהיה מעונינת יותר(לפחות ברמה הסטטיסטית), במוצר שהם מספקים.
לא בלתי נמנע שהאנשים באוניברסיטאות יבינו את זה ויתרמו להמשך קיומו של האתר(במיוחד כשאר הוא די האתר היחיד מסוגו).
תראה איזה שרשור מפואר עשיתי לך. 22 תגובות. עד עכשיו זה היה בחינם. מעכשיו אני דורש תשלום. אם בארזים וכו’. 🙂 הלוואי שתצליח גם לעשות משהו שאתה אוהב, גם לתרום לחינוך למדע וגם להתפרנס
ולא תאמין, יכול להיות יותר גרוע, צלצלה אלי עורכת של מגזין ואמרה שאוניברסיטאות ביקשו ממנה כסף כדי שיתירו לה לפרסם הודעות לעיתונות שלהן, כתרומה לאוניברסיטה. החצופים במדור השיווק במקום לנהל תקציב שיווק הם הפכו לשנוררים על חשבון עצמאים קטנים. וזה במדינה שבה יש 7 אוניברסיטאות ברשימת 500 הטובות בעולם, ותריסר זוכי פרס נובל ופוליטיקאים שמדברים כל הזמן על הצורך בחינוך מדעי – אבל התקציבים הולכים לחינוך חרדי.
אבי ליבי איתך. לא קל להיות עצמאי. להקים אתר ברשת שיחיה מפרסומות זה קשה מאוד. וקהל היעד שלך קטן. בחרת תחום מאוד קשה. קשה להאמין שאתה מופתע. חבל שאתה מתמרמר על האקדמיה ועל הספקן. היחיד בארץ שאחראי על אתר הידען הוא לא האקדמיה ולא הקוראים אלא אתה. בניגוד אליך אני מאחל לספקן לך ולכל מי שבוחר מטרות קשות דווקא להצליח. במיוחד לך כי הצלחה שלך זה הצלחה של האתר שכולנו אוהבים.
בן נר אין תלות בין זה שכדאי קריאה ביקורתית שזה באחריותי, למאמר מדעי שבאחריות הכותב מלזה שאתר מדעי לא אמור להטעות אותי לגבי פרסומות שבאחריות אבי. כל גורם צריך להיות אחראי על חלקו. חובה עלי להזהר מבורות ורמאות ועדיין העיריה והמשטרה צריכים לסתום בורות ולתפוס גנבים. לא שמישהו פה פושע חלילה.
ולא נראה לי שחוסם פרסומות יעבוד במקרה כזה
ספקן, אני מאחל לך שתקים אתר לתפארת, תתחזק אותו, תוציא מאות אלפי שקלים מהכיס, בגלל רשעים שרוצים להפוך אותי בכוח לתורם לכל האוניברסיטאות, ותסתפק אתה באלף שקל מגוגל אדס.
א. ממשרד תירות החלל
עדיין מעדיף להיות ברכב מחומרים פלסטיים (לא פלסטיק….). סתם יצר ההשרדות שלי 🙂
בסוף כל הדיון הוסט ואיבדנו את מהות הכתבה.
S תשים לך חוסם פרסומות Adblock עבור כרום,
ניסים
אפשרי לחשוב על מערכת מסבים שמשולבת במעטפת ויודעת לבלוע את האנרגיה
אל תיהיה נוקשה כמו יהלום 🙂
בן נר
זה לא תקין להטיל על הקורא לבדוק אם הכתבה נעשתה על ידי פירסומאי.
זה שתיתכן פירסומת סמויה גם בכתבות שלכאורה אובייקטיביות אינו צריך להצדיק העלאת רמת הקושי להבחין בין פירסומת סוגים שונים של פרסומת
(על ידי כך שכתבות של פירסומת בתשלום מוצגות ככתבות מדעיות , כך שצריך לחפש אותיות קטנות שבהן רומזים שמדובר בפרסומת).
ל S
לכאורה אתה צודק ומעלה נימוק מבוסס היטב מהבחינה האתית.
אבי בליזובסקי מנסה לטעון לאומתך שאילוצי הקיום אונסים אותו “לעגל פינות” – גם הוא צודק.
ברצוני להעלות נימוק נוסף, בעל אופי פילוסופי, דווקא לחיזוק עמדתו של אבי.
ובכן :
טיעונך אתה S יוצא מההנחה כי ישנן כתבות שהן “מדעיות טהורות” והן מספקות
רק מידע מדעי אובייקטיבי , ולאומתן כתבות “מסחריות, פרסומיות” והן נועדו אך
ורק למטרת הרווח של הגורם המפרסם.
ואולם אני יודע מנסיוני אני, כי פעמים רבות בקוראי מודעות פרסום שונות, אני
שואב מהן מידע רב, טכנולוגי, תרבותי וחברתי, העוזר לי להתעדכן בקידמה
בתחומים רבים. מאידך אני מניח כי לא תתפלא לשמוע שמאמרים ומחקרים
רבים, המתיימרים להיות מדעיים, מתגלים כבלתי נכונים ואפילו ככאלו המבטאים
את משאת נפש החוקר יותר מאשר את המציאות הנבחנת.
מהי המסקנה ?
א. יש להפעיל ביקורת אינטיליגנטית בבחירת הנושאים אותם אנו באים לקרוא.
הרי לא נוכל לקרוא את כל מה שמתפרסם, ועלינו להתמקד במה שמעניין
אותנו או חשוב לנו. למשל : אני כלל לא קראתי את שתי הכתבות שציינת
מכיוון שמראש לא מצאתי בהן עניין רב ע”פ מה ששיערתי מכותרותיהן.
ב. גם בבואנו לקרוא מאמר שבחרנו לקרוא, יש לעשות זאת בעין בוחנת וספקנית.
כאמור גם מחקרים מדעיים עשויים להיות שגויים.
לסיכום עמדתי בנושא :
חובת הברירה והקריאה הספקנית חלה על הקורא, ועליו בלבד (!!!),
הן בבחירת המאמר הנקרא והן בבחינת הכתוב בו.
שים לב : קיים דמיון רב בין עבודת המחקר המדעי לבין עבודות המחקר בתחומים
אחרים כגון, ביון, מחקר המשטרתית וכיו”ב.
במילים אחרות : בקריאה מדעית – אתה חייב להיות ראש גדול, גם אם אינך מדען
מקצועי אלא חובב בלבד.
כרגע אין לי אפשרות טכנית מלבד לכתוב בכותרת, ואם אתה היית מזמין כתבה כזו זה לא בדיוק מה שהיית רוצה לראות. בכל אופן, כאמור, אם יש לך השפעה על האטומים במגדל השן זה הדבר היחיד שיכול לעזור.
אין לי כוונה להעמיד אף אחד בפינה אלא תקווה אמיתית (ואולי נאיבית) באתר כזה לראות התנהלות קצת אחרת. פרסומות זה אחלה (כי זה נותן קיום לאתר הזה) אבל לא כשהן סמויות. אפילו בעיתון ברור יותר מתי זה פרסומת וזה חבל ומאכזב. מה גם שכמות האנשים שתכנס בטעות כנראה תגדיל בהרבה את החשיפה לפרסומת.
S בחור חכם (ללא ציניות), כבר הבנתה שאבי רוצה שכמה שיותר אנשים יכנסו לכתבה הממונת. כל שאר התכתובת זה סתם בשביל להעמיד אותו בפינה. גם אני הייתי מעדיף שאראה לפני אם הכתבה לא שיווקית. אך אם זה שנותן לאבי את המוטיווציה להמשיך, אני לא אדחוף אותו לפינה
אבי נכון שהיה עדיף אם היו נותנים לך תקציב פרסום. הם בטח לא חייבים משהו אבל אולי זה הדבר הראוי. כבר מזמן למדתי שעל מנת לעשות את הדבר הראוי כדאי לי לסמוך רק על עצמי.
פה אני מקווה שגם אפשר לסמוך עליך שתעשה את הדבר הראוי. נראה שאתה קצת הולך מסביב ולא מתייחס ושוב חוזר לאותו נושא.
לא ברור לי למה לא לכתוב “תוכן שיווקי” לפני תוכן שיווקי. לא ברור לי למה אני צריך לגלות את זה *אחרי* שנכנסתי. כן אני יכול לזכור את שמות המפרסמים. כן אני יכול לפני שאני קורא כתבה בהתלהבות לקרוא את האותיות הקטנות. כן האקדמיה יכולה לעזור. אבל גם לאבי יש חלק בלעשות את הדבר הנכון.
לשים תוכן שיווקי (פרסומת תכלס) בתוך רשימת הכתבות ועוד בלי לכתוב שזה פרסומת זה בעיני לא הדבר הנכון. סביר שזה בגלל שאתה מקבל תשלום פר צפייה בפרסומת. כנראה הם לא בודקים כמה זמן שוהים בכתבה והם לא מפחיתים את מספר האנשים שנכנסו בלי כוונה לקרוא, קראו או לא ויצאו.
שווה לך למכור את עקרון השקיפות בשביל כמה אנשים שנכנסו לטעות? שווה את תחושת ההחמצה והחשדנות בשביל כמה שקלים/עשרות/מאות שגם ככה מקורם בטעות?
אתה בוחר לא להתייחס וזה מובן. כשזה מגיע לפרנסה קל למבקר כמוני לעמוד מאחורי עקרונות נאצלים 🙂 כשזה הפרנסה של האדם עצמו אז השיקולים מורכבים יותר וזה לא שחור לבן.
S כאמור הכתובת לתלונות הוא לכל הגופים הנהנים מהאתר ומפיצים את המחקרים במוסדות שלהם מתלוך הנחה שאיזה שולמן מממן את תפעול האתר. לצערי גיליתי בדרך הקשה שיש פער עצום בין איכות המחקרים באקדמיה לבין איכות הניהול של אותם מוסדות עצמם.
אשמח אם תפנה את התלונה אליהם, ואולי יבינו שאין שום עבירה בחוק הישראלי לתת פרומיל מתקציב הפרסום שלהם לאתר הכי חשוב להם, חבל שבמוסדות כאלה גדולים יושבים אנשים כאלה קטנים עד קטנוניים. במקרה כזה אפשר היה לתחזק את האתר בלי תנאים.
מדובר על הכתבה על הצורך בתואר. לפני זה כתבה על יעילות מכוניות קטנות.
א. ברור שמקריאה זיהיתי שזה שיווקי.
ב. ברור שצריך להתפרנס.
הבעיה שלי היא שזה מופיעה ברשימת הכתבות ללא ציון “תוכן שיווקי” ב*שם*. כלומר רק אחרי שנכנסתי ל”כתבה” עצמה הסתבר שזה תוכן שיווקי.
כלומר ציפיתי לקרוא כתבה אמיתית על האם יש צורך בתואר.
א. ה”כתבה” הופיעה ברשימת הכתבות האמיתיות.
ב. לא היה ברשימה שום ציון עובדה שזה בכלל לא כתבה.
ג. הופיעה רק תגית קטנה ב”כתבה” עצמה. (מישהו קורא את התגיות?)
ד. רק במהלך הקריאה התבררה הטעות. אתה *חייב* להכנס ל”כתבה” עצמה (ואז בטח נספרת כניסה/קריאה) כדי לגלות את הטעות.
יצאתי עם סוג של תחושת רמייה (וברור שאין כוונת האתר לרמות). חבל שאני צריך לעצור את עצמי ולחשוד באתר כזה. לפי דעתי צריך להודיע לפני הכניסה ל”כתבה” שזה תוכן שיווקי. יחד עם העובדה שזה ברשימת הכתבות האמיתית זה לא ממש תמונה מדויקת…
ל S
א. להתפרנס זה הכרח בלתי יגונה
ב. אפילו אתה מודה שהבנת כי מדובר בתוכן שיווקי
ג. על איזו “כתבה” מדובר ?
ד. 3000 מעלות קלווין = 3000 מעלות צלזיוס +- 10%
בהנחה מקובלת כי דיוק המדידה הנו כ +-10%
הרי שמספיק לכתוב 3000 מעלות
לגבי הכתוב, כאילו השמש שלנו חמה פי 5000, דהיינו כ 6^10 15x ובכן :
מעניין לציין כי פני השטח של השמש הנם בטמפ’ של כ 6.000 מעלות בלבד !!!
בסה”כ ככפול מטמפ’ כוכב היהלום.
נכון כי בהילת השמש נמדדת טמפרטורה של כ 15 מליון מעלות, וזה נובע כנראה
מאפקט האצת החלקיקים הטעונים בשדה המגנטי של השמש. גם בליבת השמש
הטמפרטורה כנראה חמה מפני השטח ומגיעה גם כן לכמיליוני מעלות.
נשאלת עם כן השאלה:
האם טמפרטורת כוכב היהלום שנמדדה היא טמפרטורת פני השטח או טמפרטורת ההילה ?
סביר להניח כי הקרינה הנמדדת הנה זו הנפלטת מההילה, וייתכן כי פני השטח של כוכב היהלום,
קרים הרבה יותר, בדומה לשמש.
עכשיו תוכל לזהות את שם הכותב במרבית הכתבות מסוג זה.
לא ניתן לכתוב מבחוץ שזה תוכן שיווי? נכון שיכנסו פחות אבל אפילו בעיתון ובכל אתר אתה יודע שזה שיווקי לפני הקריאה. תחושה מאוד לא נעימה לגלות אחרי. בכל מקום זה צורם אםזה קורה – ולרוב זה לא קורה – אז באתר כזה עוד יותר
אני בהחלט הייתי מעדיף באנרי חסות ממוסדות אקדמיים גדולים מבלי לשנות את סדרי התוכן באתר אבל מה לעשות שבתפקידים הרלוונטיים בצמתי קבלת ההחלטות שם יושבים אנשים קטנטנים? לצערי טרם מצאתי לא באוניברסיטאות, לא במכללות, לא בחברות מסחריות גדולות שראשיהם טוענים השכם והערב שהם תומכים בחינוך, ואפילו לא ממוזיאוני המדע – את המבוגר האחראי. אשמח אם תעזו/תעזרי לי בכך.
א. ממשרד תירות החלל
הדבר האחרון שאתה רוצה להיות בו זה במכונית קשיחה בשעת תאונה. מכונית בנויה כך שהתקפלות חלקי המתכת שלה תספוג כמה שיותר אנרגיה. מכונית קשיחה תעביר את כל המכה לנהג.
עכשיו מה שנישאר, זה להביא את העצם הזה לכדור הארץ.
מעניין איזה שימושים האדם יעשה כאשר היהלום יהיה זול מאוד ???
להתחיל לבנות בתים מיהלומים, אולי בונקרים. בכלל כל הקונסטרוקציה תשתנה, כי צריכים מוטות קטנים יותר לשאת את העומסים
או שלרפד את האדמה של עזה ביהלומים, כך שלא יצליחו לחפור מנהרות. 🙂
לבנות צוללות, טנקים מיהלום
מעטפת של מכונות, כך שבזמן תאונה החזית או המעטפת תספוג את האנרגיה, והנהג יצא שלם (אז זה יהיה כמו מכוניות מתנגשות 🙂 )
לא דיברתי בכלל על אלקטרוניקה ומוליכות
אתם מוזמנים להמשיך עם הדמיון ….
סבבה שאתם מפרסמים תוכן שיווקי. צריך להתפרנס. חבל רק שמגלים שהוא שיווקי רק אחרי שנכנסים וגם זה די בקטן. אתם כנראה צריכים להראות שאנשים נכנסים לתוכן השיווקי כדי שיצדיק תשלום לכם.
מצד שני באתר מדעי לא נעים לגלות שהתוכן שיווקי רק אחרי שנכנסתי לקישור והרבה פעמים אחרי שכבר קראתי כי הזדרזתי לקרוא “כתבה” ותגית קטנה ומסכנה שמסמלת שיווק חמקה ממני