במשך השנים נשמר יחס של 1:2 בשיעורי תמותת תינוקות של ערבים לעומת יהודים * שיעורי תמותת התינוקות בהריונות מרובי עוברים גבוהים פי 6 לעומת לידת יחיד
תמותת התינוקות ירדה בין השנים 1979 ל-2004 ב-70%, מ-15.2 ל-1,000 לידות חי ל-4.8 ל-1,000 לידות חי. קרב יהודים השיעור ירד מ-12.5 ל-3.4 (ירידה של כ-73%) ובקרב ערבים מ-23.5 ל-8.2 (ירידה של כ-65%). למרות הירידה המשמעותית בשיעורי תמותת התינוקות בשתי קבוצות האוכלוסייה, נשמר יחס של 1:2 בשיעור תמותת התינוקות בקרב ערבים לעומת יהודים, עם תנודתיות מסוימת במשך השנים. תמותה בחודש הראשון לחיים (התקופה הניאונטלית) ירדה באותן שנים ב-80% בקרב האוכלוסייה היהודית ב-60% בקרב האוכלוסייה הערבית. תמותת התינוקות בגיל חודש עד שנה (התקופה הפוסטניאונטלית) ירדה אותה תקופה ב-70% בקרב שתי קבוצות האוכלוסייה.
כך עולה מנתונים שיראו אור בקרוב, בפרסום מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – “תמותת תינוקות 1997-2004, מאפיינים דמוגרפים – חברתיים”. הנתונים המוצגים בפרסום הם נתוני עוקבה (קוהורט) של לידות ופטירות של היילודים לפני הגיעם לגיל שנה, זאת לעומת נתוני שכיחות תקופתית של תמותת תינוקות המוצגים באופן שוטף בפרסומים אחרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
תמותת תינוקות לפי גיל הפטירה
עוד עולה מהנתונים, כי כמעט מחצית מתמותת התינוקות מתרחשת בשבוע הראשון לחיים וכמעט 20% מתמותת התינוקות מתרחשת בין גיל שבוע לחודש. בקרב יהודים, 52% מהתמותה מתרחשת בשבוע הראשון וכ-20% בין גיל שבוע לחודש. בקרב ערבים התמותה יחסית מאוחרת יותר, רק כ-42% מהתמותה מתרחשת בשבוע הראשון וכ-16% בין גיל שבוע לחודש. התפלגות תמותת התינוקות לפי מועדי הפטירה לא השתנתה במשך השנים וההתפלגות בתחילת שנות האלפיים דומה לזו של לפני 25 שנים.
תמותת תינוקות לפי גיל האם
יילודים שנולדו לאמהות שגילן נמוך מ-20 או לאמהות שגילן 40 ויותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפטירה מאשר יילודים שנולדו לאמהות בנות 39-20. קבוצת גיל האם בה שיעורי תמותת התינוקות הנמוכים ביותר היא 30-34. בתחילת שנות השמונים תמותת התינוקות לנשים שילדו בגילים 25-29 הייתה הנמוכה ביותר. שיעורי תמותת התינוקות לאמהות שילדו בגילים 30-34 נמוכים ביותר ממחצית מאשר לאמהות שילדו לפני גיל 20 (4.1 ל-1,000 לידות חי לעומת 8.8 ל-1,000 לידות חי), וב-40% לעומת אמהות בגיל 40-44 (7.0 ל-1,000 לידות חי).
לידות מרובות עוברים
כ-4.5% מכלל לידות החי בשנים 2001-2004 היו לידות מרובות עוברים. ליילוד שנולד בלידה מרובת עוברים סיכון גדול כמעט פי 6 למות בשנה הראשונה לחייו מאשר ליילוד שנולד בלידת יחיד. בקרב יהודים, הסיכון של יילוד בלידה מרובת עוברים למות בשנה הראשונה לחייו גבוה כמעט פי 8 לעומת יילוד בלידת יחיד, ואילו בקרב ערבים הסיכון גדול פי 4.5 בלבד. שיעורי התמותה של תינוקות הנולדים בהיריון מרובה עוברים גבוהים במיוחד בשבוע הראשון לאחר הלידה.
סיבות מוות
הסיבות העיקריות לתמותת תינוקות בשנים 1997-2004 היו מצבים פרינטליים (הפרעות הקשורות להיריון, לתהליך הלידה ולתקופה המיידית שלאחר הלידה) ומומים מולדים (45% ו-24% מסך הפטירות בהתאמה). בקרב יהודים, פרופורצית התמותה בשל מצבים פרינטליים גבוהה יותר (56%) לעומת הפרופורציה בקרב ערבים (33%), ואילו פרופורציית התמותה ממומים מולדים נמוכה יותר (22% בקרב יהודים לעומת 31% בקרב ערבים). בשנים 2001 -2004 נרשמו 92 מקרים של תמותה ממות עריסה (שיעור של 0.2 ל-1,000 לידות חי) לעומת 246 מקרים בשנים 1990-1993 (שיעור של 0.6 ל-1,000 לידות חי).
2 תגובות
תינוק חמוד
לורדית בצלחה עם אתינוק