סיקור מקיף

הצמח שמשקה את עצמו

חוקרים בחוג להוראת המדעים-ביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים הצליחו לפענח את מנגנון “ההשקיה העצמי” הייחודי של צמח “ריבס המדבר” שמאפשר לו לנצל כמות מים הגדולה פי 16 מזו הצפויה על פי כמות הגשם במדבר. ככל הידוע זה הצמח היחיד בעולם שמשקה את עצמו.

ריבס המדבר. צילום: אוניברסיטת חיפה
ריבס המדבר. צילום: אוניברסיטת חיפה

חוקרים בחוג להוראת המדעים-ביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים הצליחו לפענח את מנגנון “ההשקיה העצמי” הייחודי של צמח “ריבס המדבר” שמאפשר לו לנצל כמות מים הגדולה פי 16 מזו הצפויה על פי כמות הגשם במדבר. ככל הידוע זה הצמח היחיד בעולם שמשקה את עצמו.

ריבס המדבר גדל במדבר, בהר הנגב, באזור בעל ממוצע משקעים נמוך במיוחד (כ-75 מ”מ גשם בשנה). בניגוד למרבית מיני הצמחים במדבר, שלהם עלים קטנים המצמצמים את איבוד המים מהם, צמח זה ייחודי בכך שהעלים שלו הם גדולים מאוד וקוטר שושנת העלים שלו מגיע עד למטר אחד. כשפרופ' שמחה לב-ידון, פרופ' גידי נאמן ופרופ' גדי קציר פגשו בצמח הייחודי במסגרת סיור למדבר עם סטודנטים של החוג להוראת המדעים -ביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים, הם שמו לב שהעלים שלו אינם רק גדולים בצורה בלתי רגילה, אלה שפני השטח של העלים מכוסים בשכבת מגן חלקלקה והם חרוצים כך שהם דומים למודל טופוגרפי מוקטן של ההרים שהקיפו אותם.

לדברי החוקרים, החריצים העמוקים בעלה הגדול והרחב יוצרים “טופוגרפיה” דמוית הרים שתפקידה לנקז את מי הגשמים, בדומה לוואדיות שיוצרים ההרים האמיתיים, ולהחדירם לקרקע היישר ליד השורש העמוק של הצמח. מעטה שמנוני מכסה את העלה ומסייע גם הוא לניקוז יעיל של המים. בניגוד לשיטה ייחודית זו של “השקיה עצמית”, יתר צמחי המדבר מסתפקים במי הגשם המחלחלים לקרקע בסביבתם הקרובה.

מהממצאים עולה כי תהליכי הברירה הטבעית גרמו לאבולוציה של עלי הצמח להתפתח באופן המשפר את יכולת השרידות שלו באקלים הקשה והצחיח של המדבר. תוצאות הניסויים וניתוח דגם הצמיחה של העלים הראו כי בשיטה זו מצליח “ריבס המדבר”, החי במשטר של כ-75 מ”מ גשם לשנה, להנות מכמות מים כאילו הוא חי באזור ים-תיכוני עם כ- 426 מ”מ לשנה, כמות הגדולה פי 16 מעמיתיו בעלי העלים הקטנים. כשהחוקרים “השקו” את הצמח בגשם מלאכותי הם גילו כי המים זורמים מהעלים אל האזור שסביב השורש וחדרו שם לעומק של 10 ס”מ ויותר, זאת בניגוד לעומק של כסנטימטר אחד אליו חלחלו המים ברחבי המדבר באופן רגיל.

“אנחנו לא מכירים שום צמח מדברי אחר בעולם שמתנהג בצורה כזו”, סיכמו החוקרים.

25 תגובות

  1. כל הכבוד לפרופ’ מ’אורנים’ 🙂

    עכשיו אני פשוט יודע שזה הולך להופיע במבחן ביום שישי…

  2. אישהקש:
    כנראה שבאמת לא הבנת.
    צמח רגיל יכול ליהנות רק מן המים הנולים סמוך לשורשיו.
    הצמח הזה בנה לעצמו מערכת להובלת מים מנקודות המרוחקות מן השורשים אל השורשים (שים לב לגודל העלים המנקזים שלו) – זה בדיוק "לנייד מים ממקום אחד למקום אחר".
    זה בדיוק מה שאנחנו עושים כשאנחנו משקים.
    גם אנחנו איננו יכולים לנייד מים ממקומות שאליהם אין מערכת הובלת המים שלנו מגיעה.

    אני חוזר ומדגיש את מה שניסו להסביר כבר בכתבה. הוא מתגבר על מחסור במים על ידי הובלת מים שאחרת היו הולכים לאיבוד (מבחינתו).
    הוא לא מתגבר על היעדר מים אלא רק על מחסור והוא אפילו אינו מתגבר על מחסור שהוא סובל ממנו כי הוא אינו סובל ממחסור – הוא "דואג" שלו עצמו לא יחסר!
    צמחים אלה – מן הסתם – אינם גדלים בצפיפות מפליגה כי כל צמח צריך מקום לפרוש את עלי הניקוז שלו.
    המחסור שהצמח מתגבר עליו הוא דלילותם של המשקעים באזור והוא עושה זאת על ידי זה שהוא פשוט אוגר משקעים מאזור יותר גדול.

  3. כי הצמח לא יכול לנייד מים ממקור מים אחד לאחר, כמו השרות אותו אני עושה עבורו.
    הוא יכול רק לעביר מים מהשטח אותו הוא מכסה בזמן מפל גשם או מהקרקע איתה הוא בא במגע לאחר מפל גשם.

    אז התגלית פה זה מרזב של הצמח? כניראה שלא הבנתי איך הוא מתגבר על מחסור במים היות ותיעול המים חיוני רק למקרים בהם יש מים.

  4. איש הקש:
    בצדק נאמר שהוא משקה את עצמו.
    כשאנחנו אומרים שאנחנו משקים צמחים איננו דורשים מעצמנו להוריד גשם או למחזר מים כדי לעמוד בהגדרה זו.
    גם אנחנו לוקחים מים שירדו במקום אחד ומובילים אותם למקום אחר.
    זו כל ההשקיה שלנו אז מדוע אתה דורש מן הצמח יותר?

  5. הידיעה חשובה ומענינת אבל :, כל בוטנאי שעבד במדבר וכל מי שלמד מאותם בוטנאים בארבעים השנים האחרונות יודע ומכיר את הריבס ואת יחודו בכושרו "להשקות את עצמו" ,
    היחוד של המחקר הוא בכימות היחודיות !
    כלומר בהפיכת ידיעה כללית להסבר מפורט ומדוד ובנתינת גושפנקא מדעית לידיעה .

  6. פשטני מידי.
    מה זה הציפוי הזה? ולמה נאמר שהוא משקה את עצמו הרי הוא לא ממחזר מים או מוריד גשם אלא מרכז מים שנופלים עליו נקודה מסויימת.

    אני מנחש שאותו ציפוי עובד על עיקרון הסופר הידרופיליות והוא מנקז את אדי הערפל של הבוקר בעזרת אותם תעלות הידרופיליות, הישר לכיוון השורש.
    הייתי שמח לקבל אישור/ביטול לניחוש.
    כי זה לא מי יודע מה פריצת דרך.

  7. נ.ב. לכל המגיבים, יש באתר סדר עדיפויות וידיעות שצריכות להכנס בגלל התאריך שלהן דוחקות ידיעות שעוד שבוע לא ישנה עבורן. המשאבים שלנו מוגבלים, וצריך לדאוג לחלקם נכון.

  8. אפשר להפנות במייל.
    באשר לרמת הכתבות, אנחנו מנסים לעשות איזון בין כתבות שיכולות להופיע בכל מקום לבין כתיבה על נושאים קשים שכנראה אין ברירה בהם, מה גם שמדובר בדברים יחסיים יש אנשים שמבינים בתחום אחד ולא מבינים בתחום שני, שגם אם הכתבות בו תהיינה ברמה של גן ילדים הם לא יבינו (חלק מזה באשמת משרד החינוך שמוריד כל הזמן את רמת הלימודים).

  9. אבי שלום
    אני נהנה מאד מהאתר ולא ברור לי כלל הפולמוס סביב הפרסום . אין זה משנה כלל מי פרסם ראשון . הכתבות באתר מאד מענינות ומעשירות, אם כי עלי לציין שלעיתים המונחים הם מעבר להבנתו של הקורא הסביר.
    האם ניתן להפנות שאלות לאתר וכיצד ?

  10. למעשה תגובה מספר 2 הספיקה לי בהחלט.
    לא חשבתי שזה יבא לידי כזה פולמוס..
    בתור אחד שקורה יתד נאמן יום יום אני מזדהה עם חלק מהדברים בתגובה 7…
    נ.ב
    לא כתבתי את זה במטרה לזלזל באתר או בכתבות המאוד מעניינות והמחכימות.

  11. אז מה אם זה התפרסם במקום אחר – באף מקום אחר בעיתונות הכללית לא יביאו את זה בצורה הראויה כמו כאן. ואגב – גם אני קראתי כתבה על הנושא לפני כשבוע (במעריב או באחד החינמונים).

  12. עמי ואבי:
    כנראה שבמקום בו כתוב 16 צריך היה להיות רק 6 והאחד שמשמאל פשוט התפלק למישהו.

  13. משה (4):
    על דבריך בדיוק נאמר "הפוסל במומו פוסל"

  14. משה מתגובה 4,
    אני לוקח אחריות על התגובה שלי (תגובה 3), ועזוב בבקשה את אבי בליזובסקי שבסה”כ עשה כאן את עבודתו…
    אם אתה באמת מאמין למה שכתבת (וקשה לי להאמין שאדם ישר שכל ונקי לב יאמין לדברים, אלא אם כן מדובר בתמימות קיצונית) התגובה שלך היא ‘זעקת הקוזק הנגזל’.
    נסה פעם לקרוא את הנכתב בתעמולון הזה מתוך שפוט נקי, מאוזן, בלי התחייבות והזדהות מוקדמת כלשהי. אז תגלה דברים שברגיל לא חשבת עליהם, דברים שמשמעותם ההלכתית היא נוראה.
    אני בספק אם אי פעם קראת משהו מהשטירמר (גם השוטלנדים אוהבים להזכיר אותו הרבה, על כל דבר של מה בכך, בלי להבין על מה הם מדברים) אבל אני אומר לך שהתעמולון יתד נאמן זה הדבר הכי קרוב לשטירמר מכל מה שנכתב בארץ.
    עד לפני כ-30 שנה חשבתי ברצינות שהצבור החרדי (ואני לא מתכוון לנטורי קרתא ושומרי אמונים ותולדות אהרון וכל הסמוכים להם) יוכל להיות ‘ממלכת כהנים וגוי קדוש’. אבל מאז הענינים קבלו כיוונים לגמרי שליליים: פרוטקציוניזם קיצוני, נפוטיזם של חצרות ועסקנים, בערות יזומה, אוליגרכיה משפחולוגית, הנהגה סקלרוטית ומאובנת המנציחה את עצמותה האוליגרכית ע”ח האינטרסים הכי טבעיים והכי מוצדקים של הצבור, ‘חיי תורה’ המושתתים על תיחמונים ופרזיטיות, צביעות וחיים למראית עין, עליבות גשמית ועליבות רוחנית וצמצום מוחין, ועל וגזענות, כן גזענות בצורה הבוטה ביותר הקימת בישראל ובעולם המערבי בכלל – ועוד כהנה וכהנה.
    אחד הקטרים המובילים הכי חזקים לכיוונים השליליים האלה הוא התעמולון ‘יתד נאמן’, שאינו אלא בית כזב, מכשיר לבלרי גס ואלים להנצחת ההנהגה, העסקונה וכל בעלי החזקה והאינטרסים וכל המשטרים השליליים המונהגים בכל תחומי החיים החרדיים, לאסונם של חיי תורה אמיתיים. בהתנהלותו נוטף התעמולון בטול וזלזול וגם ארס ושנאה כלפי כל מי שאינו שייך ל’חוג הנכון’, ואני לא מדבר רק על חילונים ר”ל, או על ‘מיזרוחניקס’!
    ואתה עוד מעז להאשים אותי בשטירמריות?! בתורת גזע?! בוש והיכלם!

  15. קראתי את הידיעה הזו ב – ScienceDaily לפני כמה ימים. השימוש בשם "חיפה-אורנים" תמוה אבל בכל זאת מובן כאשר הידיעה היא באנגלית לקהל שאינו מכיר את אורנים. מה שלא מובן לי זה למה אותו מינוח נישמר גם בתרגום לעיברית?הרי אין אוניברסיטה כזו "חיפה-אורנים"…

  16. הנה עוד משהו שהטבע יכול ללמד אותנו על ניצול מלא של המשאבים שלו ועל איך לחסוך אנרגיה!
    אני מקווה רק שהמדענים ישכילו ויפיקו מזה משהו שהאנושות כולה תוכל ליהנות ממנו!
    זה בדיוק הדבר הכי פשוט שאפשר להמציא ולומר "איך לא חשבו על זה קודם…"

  17. אבי בליזובסקי העורך הנכבד
    האתר שלך מטיף לשינאה בסיגנון השטירמר לדוגמא התגובה הקודמת
    זה מדעי בדיוק כמו תורת הגזע

  18. אבי,
    ‘יתד נאמן’ אינו עיתון – הוא שופר תעמולה (עיין ערך ‘שוטלנד’, רק לצורך דוגמא אחת מיני רבות) ‘מחריד’ (תרתי משמע). הוא לא ‘יתד’ והוא בכלל לא ‘נאמן’. כל מילה שכתובה בו היא בחזקת דבר התלוש מבית אחיזתו אם לא סילוף כזה או אחר, וגם ידיעות בנושאים מדעיים עשויים להכלל בגדר זה.
    לכן הופעת ידיעה כלשהי בו אינה ראיה לשום דבר. אני מתפלא שאתה בכלל מסתמך על ‘עיתון’ לא עיתון שכזה.
    צריך שאתר כמו הידען יפרסם אותה כדי שנדע שיש דברים בגו…

  19. במחקר מדעי שבוע לכאן או לכאן לא משנה הרבה, בניגוד לתקשורת, ודוגמה לכך ראו כולם בפרשת המדבקה שבה העיתונים מיהרו לפרסם ידיעה מדעית מופרכת בלי לבדוק אותה, ובלי לחשוב אפילו על ההגיון שבדברים שנמסרים להם.

  20. זה אמור להיות ידיעה חדשה??!
    זה היה בעיתון "יתד נאמן" שבוע שעבר!… ביום ראשון או שני!
    ואני יודע ש"יתד נאמן" לא מקפידים דווקא על ידיעות חדשות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.