סיקור מקיף

שוניות של אלמוגי עומק התגלו לראשונה בהפלגת ספינת הנאוטילוס מול חופי ישראל

“זה כמו למצוא את ‘עין-גדי’ באמצע המדבר”, אמר ד”ר יצחק מקובסקי, מנהל מרכז הבקרה של הפרויקט

שונית אלמוגים בעומק הים מול תל אביב. צילום: הספינה נאוטילוס, אוניברסיטת חיפה
שונית אלמוגים בעומק הים מול תל אביב. צילום: הספינה נאוטילוס, אוניברסיטת חיפה

אזור של שוניות אלמוגי עומק התגלה לראשונה מול חופי ישראל בהפלגה של ספינת המחקר ה”נאוטליוס”, ששבה לחוף לאחר הפלגת מחקר של שבועיים וחצי כשעליה חוקרי בית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה. “לא ציפינו, לא ידענו ולא העלנו על דעתנו שנמצא את שוניות האלמוגים ועוד בהיקף כזה. זה כמו למצוא את ‘עין-גדי’ באמצע המדבר”, אמר ד”ר יצחק מקובסקי מנהל מרכז הבקרה של הפרויקט.

בתום שבועיים וחצי בלב ים, כשהרובוטים של הספינה מגיעים לעיתים גם לעומקים של כשני קילומטרים, שבה ה”נאוטילוס” לחוף כשצוות המחקר המשולב של פרופ’ בוב בלארד ובית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה בהנהגת פרופ’ צבי בן-אברהם מתחילים לבדוק את הממצאים הרבים שנמצאו. כאמור, הממצא המשמעותי והמפתיע ביותר שנמצא במהלך ההפלגה היה שוניות אלמוגי עומק המשתרעות כנראה על מספר קילומטרים בעומק של כ-700 מטרים בשפך של “הפרעת פלמחים”, כ-30-40 ק”מ מול חופי תל-אביב.

nדובר בשוניות העומק הראשונות שנמצאות באזור הימי שמול חופי ישראל. לדברי החוקרים, אזור זה של הים התיכון – האזור הדרום מזרחי – הוא אזור עני בחיים ולמעשה הגילוי הנוכחי שקול למציאת “נווה מדבר” באמצע הישימון. חשיבות נוספת של אלמוגי עומק נובעת ממשך הזמן האיטי שלוקח להם להתפתח ולכן הם מהווים “מכשיר הקלטה” לגבי תהליכים ביולוגים שאירעו בקרקעית הים במאות שנים אלה, ומכאן חשיבותם המדעית.

דג כימרה מול חופי ישראל. צילום: הספינה נאוטילוס, אוניברסיטת חיפה
דג כימרה מול חופי ישראל. צילום: הספינה נאוטילוס, אוניברסיטת חיפה

“בהפלגה זו דגמנו את האזור הימי שלנו רק ‘על קצה המזלג’. מציאה זו ממחישה את פוטנציאל ההפתעות שעדין גלום באזור זה. משמעות מיידית היא שיש צורך דחוף בהגדרת אזור זה כשמורה ימית עמוקה, כנהוג לגבי שוניות אלמוגים עמוקות בעולם”, אמר ד”ר מקובסקי.

ממצאים נוספים שעליהם כבר ניתן לדווח, לפני המחקר המעמיק של דגימות הקרקע שנלקחו, הם שתי ספינות טרופות – ככל הנראה ספינות דיג מודרניות בנות כמה עשרות שנים – דגים וסרטנים שצולמו בפעם הראשונה בסביבתם הטבעית, מאות מטרים מתחת לפני המים.

אחד הדגים המעניינים שצולמו במצלמות ה”נאוטילוס” היה דג ממשפחת “כרישי הרפאים”. הדג שנמצא נקרא כימרה-מונסטרוסא (chimera monstrosa) והוא שייך למשפחת דגים שהתפצלה ממשפחת הכרישים לפני כ-400 מיליון שנה.

עוד נמצא ותועד סרטן באורך של כ-10 ס”מ, שהתחבא בתוך גומחה בסלע ולכן התקשו החוקרים לזהות אותו. כמו האחרים, גם סרטן זה תועד, הודות ליכולות הטכנולוגיות של ה”נאוטילוס”, בפעם הראשונה בעומקים כאלה.

6 תגובות

  1. התגלה לא מזמן, שהרבה מאוד שטחים עמוקים באוקיאנוסים מלאים באלמוגים.
    אלו לא האלמוגים שהורגלנו לראות באטולים – אלא זנים אחרים החיים במעמקים, ומסתבר שגם בים התיכון.

  2. פירסום שכזה הרבה פעמים גורם לכל מיני סקרנים להגיע למקום ולהרוס אותו, מזל שלא כל אחד יכול לצלול כזה עמוק.

  3. שונית בסדר – אבל אלמוגים? אלמוגים רכים כנראה… ועיקר השונית היא למעשה סדימנט ממוצא אחר. בים התיכון האור לא חודר מעבר למאה מטר (בדרך כלל גם הרבה יותר רדוד). שוניות שונות יש לחופי ישראל. שוניות אלמוגים (שהיגרו לספסיאנית) גם ניתן לראות על שוברי גלים וכדומה. שונית אלמוגי עומק ב 700 מטר, נשמע הזוי. מעניין מה הם הפרטים היותר מדוקדקים של המחקר.

    בהצלחה לנאוטילוס ולצוות החוקרים.
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.