סיקור מקיף

נותק הקשר עם החללית דיפ אימפקט

נאס”א נאלצה להכריז על סיום המשימה שנמשכה כמעט תשע שנים ובמהלכה שיגרה החללית קליע שהתנגש בשביט והעיף חומרים מגלעינו, צפתה בשביטים אחרים ואפילו בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

דיפ אימקפט. צילום: נאס"א/JPL
דיפ אימקפט. צילום: נאס”א/JPL

לאחר כמעט תשע שנים בחלל הסתיימה משימת דיפ אימפקט, כאשר שיאיה היו יריית קליע לפגיעה בשביט אחד, טיסת מעבר ליד שביט שני, ושידור של כחצי מיליון תמונות של עצמים שמימיים.

צוות הפרויקט במעבדה להינע סילוני (JPL) של נאס”א בקליפורניה, הודיעו בחוסר התלהבות כי המשימה הגיעה לסופה לאחר שלא הצליחו ליצור קשר עם החללית במשך למעלה מחודש. הקשר האחרון עם דיפ אימפקט היה ב-8 באוגוסט 2013. דיפ אימפקט היתה ציידת השביטים הגדולה בהיסטוריה לאחר שגמעה 7.6 מיליון ק”מ.

“דיפ אימפקט היתה חללית פנטסטית ששרדה זמן רב וייצרה הרבה יותר נתונים מאשר תיכננו” אומר מייק אוהירן, החוקר הראשי במשימת דיפ אימפקט מאוניברסיטת מרילנד בקולג’ פארק. “היא גרמה למהפכה בהבנתנו את השביטים ופעילותם”.
דיפ אימפקט השלימה בהצלחה את משימתה המקורית המסובכת בשישה חודשים בשנת 2005 – חקירת פני השטח והרכבו הפנימי של שביט, ומשימת המשך בטיסת מעבר ליד שביט אחר ותצפית של כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים בין יולי 2007 לדצמבר 2010. מאז, המשיכה החללית לשמש מצפה בחלל העמוק, לצילום כוכבי הלכת ואיסוף נתונים אחדים על כמה מטרות מזדמנות באמצעות הטלסקופ והמכשירים בה צויידה החללית.

החללית שוגרה בינואר 2005 וטסה כ-430 מיליון קילומטרים עד הגעתה לקרבת השביט טמפל 1. ב-3 ביולי 2005 החללית שיגרה קליע למסלול השביט שהתנגש בגלעינו ב-4 ביולי. הדבר גרם לחומרים מתחת לפני השטח של הגלעין לעוף לחלל כך שניתן היה לבחון אותם באמצעות הטלסקופ והמכשירים האחרים של החללית החולפת. 16 ימים לאחר המפגש עם השביט, הציב אותה צוות החללית על מסלול טיסה חזרה לכדור הארץ וב-2007 הוא כיוון אותה לשביט אחר – הארטלי 2 אליה הגיעה בנובמבר 2010.

“שישה חודשים לאחר השיגור, חללית זו כבר השלימה את משימתה המתוכננת לחקר השביט טמפל 1” אומר טים לארסון, מנהל פרויקט דיפ אימפקט ב-JPL. “ואולם הצוות המדעי המשיך לחפש דברים מעניינים לעשות, ואף כי התבונה של אנשי הצוות שלנו בניווט ותמיכת אנשי פרויקט דיסקברי של נאס”א, החללית המשיכה לפעול עוד שמונה שנים וסיפקה תוצאות מדהימות לאורך כל הדרך.”

המשימה המורחבת של החללית הגיעה לשיא בטיסת מעבר מוצלחת ליד השביט הארטלי 2 ב-4 בנובמבר 2010. לאורך הדרך היא גם צפתה בשישה כוכבים שונים ואישרה את תנועת כוכבי הלכת סביבם וכן צילמה את כדור הארץ, הירח ומאדים. נתונים אלה סייעו לאשר את קיומם של מים על הירח והיוו ניסיון לאשר את חתימת המתאן באטמוספירת מאדים. רצף אחד של תמונות עוצרות נשימה הראה את הירח חולף על פני כדור הארץ.

בינואר 2012 צילמה דיפ אימפקט את השביט C/2009 P1 (גאראד) וביוני השנה (2013) היא הספיקה לצלם את התמונות הראשונות של השביט אייסון.

לאחר אובדן התקשורת עם החללית בחודש שעבר, בילו אנשי צוות הבקרה מספר שבועות בניסיון לשדר אליה כדי להפעיל את מערכותיה מחדש. הסיבה המדויקת לאבדן החללית אינה ידועה. בנאס”א מעריכים כי מדובר בתקלה במערכת תיוג הזמן של המחשב שעלולה להוביל לאובדן שליטה על כיוונה של דיפ אימפקט. הדבר עשוי להשפיע על כיוון אנטנות הרדיו ולהקשות על התקשורת, כמו גם על מיקומם של קולטי השמש שבתורם ימנעו מהחללית לקבל את הכוח הדרוש לחימום, והקירור של החלל עשוי להרוס את הציוד, ולהקפיא את הסוללה ואת מערכות ההינע.

למרות הסיום הבלתי צפוי, דיפ אימפקט כבר השיגה הרבה יותר מאשר צפינו אי פעם.” אמר לינדלי ג’ונסון, מנהל תכנית דיסקברי במטה נאס”א והאחראי על התכנית החל משנה לפני שיגורה. “דיפ אימפקט גרמה למהפכה בדרך שבה חשבנו על שביטים וכן סיפקה אוצר של נתונים למדעים הפלנטריים, שישמשו מקור למחקרים במשך שנים.

לידיעה באתר נאס”א

עדכונים חיים ממשימת דיפ אימפקט – כפי שדווחו באתר הידען ביולי 2005

על המשימה הגדולה השניה של דיפ אימפקט – מעבר ליד השביט הארטלי 2

 

 

 

8 תגובות

  1. אכן, כפי הרגשתי, 7.6 מיליון ק”מ זה קרוב מדי עבור 9 שנים של פעולה, והמרחק שהיא עשתה הוא 7.6 מיליארד ק”מ – פי 1000. כדאי לשים לב לוידאו של מעבר הירח על פני כדוה”א שצילמה ממרחק של 50 מיליון ק”מ בלבד ב-2010 בשעת התקרבות לכדוה”א כדי להשתמש באפקט הקלע של משיכת כדוה”א.

    http://www.slate.com/blogs/bad_astronomy/2013/09/23/deep_impact_comet_probe_goes_dark.html?wpisrc=burger_bar

  2. לא תכננו סוג של WATCH DOG שעושה ריסט למערכת ברגע שאבד הקשר למשך זמן מסויים?
    ( COMMUNICATION TIMEOUT כמו שאומרים בהגה המקצועית)
    עם כל הכבוד למדענים שם, איבוד תקשורת נשמע חובבני מאוד מצד נאס”א !

  3. חללית זו היא דוגמה קלסית להשמשה (reuse ) של חלליות למשימות שמעבר לתוכנית היעד המקורית. מספר ההשמשות הוא מכפיל שימוש הידע ( על משקל מכפיל שימוש הכסף בכלכלה ) שלהן ועל הערך המוסף הרב הנגזר מכך.

  4. ניתן לכוון אסטרואיד כזה למאדים,אבל שלא יתנגד בו.אלה שישמש כלווין(ירח).וכך הייה מקור לחומרי גלם כמים .נקודות ביניים לנחיתה על מאדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.