“הפתרון לחולשות האבטחה בכל ההתקנים והפרוטוקולים – לחנך את המפתחים לא להוציא מוצר אשר לא נבדק עד הסוף”

כך אמר אתמול (ב’) פרופ’ אלי ביהם, ביום עיון בטכניון על התקפות סייבר

“הפתרון לחולשות האבטחה בכל ההתקנים והפרוטוקולים – לחנך את המפתחים לא להוציא מוצר שלא נבדק עד הסוף מהיבט האבטחה”. כך אמר פרופסור אלי ביהם ביום עיון בנושא סייבר ואבטחת מידע, שנערך אתמול (ב’) בטכניון. את הכנס ארגנו פרופ’ אלי ביהם, ד”ר שרה ביתן והמרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE) המשותף לפקולטה למדעי המחשב ולפקולטה להנדסת חשמל.

אוהד בוברוב מחברת לקון אמר בכנס כי קל מאוד לתכנן פריצה לצורך ריגול אחר אדם מסוים בכל מכשיר סלולארי. “אחד מכל אלף מכשירים סלולריים מכיל מערכת ריגול ייעודית. הבעיה היא שהיצרניות יודעות על הפרצות אך לוקח להן זמן ארוך להגיב”, הדגיש.

לדברי פרופ’ ביהם, הבעיה לא נעוצה בכך שהאקרים פורצים למחשבים ולטלפונים ניידים, אלא בחולשות שמאפשרות זאת. “יש בעיה מהותית בחינוך של מתכנתים בכל העולם, אשר לא דואגים לכך שמי שיוצא ממוסד הלימודים יהיה מודע לכל הבעיות שהתוכנה שהוא מפתח עלולה לגרום. כל אלה שמנסים להוציא מוצר לקראת דדליין מוותרים על האבטחה. הבעיה היא שללקוחות לא אכפת והם מוכנים לקנות את המוצרים הללו בלי אבטחה, בין אם זה בשוק המובייל, בשוק ה-PC ובכל מוצר שהוא.”

“התיקון לבעיית החינוך הבסיסי יגיע רק אם הצרכנים לא יסכימו לרכוש מוצרים שלא נבדקו מהיבטי אבטחת המידע”, הוסיף פרופ’ ביהם. “עוד לא ראיתי אדם שמוכן ללכת לדואר ולקנות מעטפה שקופה כדי לשלוח דואר אפילו אם זה בחצי מחיר. אבל כשמדובר בטלפונים או במחשבים הם לא שואלים אם זה שקוף”.

באשר לעיתוי הכנס, ביום שבו מתוכננת ומתבצעת מתקפה המונית על שרתים בישראל, אמר פרופ’ ביהם כי התקפות מסוגים שונים ומשונים מתרחשות כל הזמן, ואינן מנותבות ליום מסוים. “המיוחד היום הוא בהתארגנות למתקפות מניעת שירות (Denial of Service)”, הסביר. “סוג כזה של מתקפה מצליח רק אם מגיעות בקשות רבות לאותו שרת בו זמנית. היו שאמרו שאולי נסגור שרתים ביום זה, התשובה שלי היא שזה בדיוק מה שהתוקפים רוצים – לסגור לנו את השרתים, מדוע שנעזור להם?”

במושב הראשון של הכנס הציגה פרופ’ ארנה גרימברג מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון מערכת שפיתחה ביחד עם חוקרים נוספים – אלגוריתם המחפש באופן אוטומטי פרצות אבטחה בפרוטוקול תעבורת הרשת OSPF הקובע באיזה מסלול יעברו מנות הנתונים הנשלחים ממחשב למחשב. פרוטוקול OSPF לומד את המבנה של הרשת כדי לדעת איך להעביר, ואי אפשר להעביר רשת בלי פרוטוקול כזה. עד כה הדרך היחידה לאתר פרצות היתה באמצעות מומחים שבדקו ידנית את הקוד. האלגוריתם הצליח לדמות אירועי פריצה שהפתיעו את החוקרים.

אוהד בוברוב, ממייסדי חברת לקון, הצליח להראות כיצד באמצעים פשוטים ונפוצים הניתנים להורדה מהרשת, ניתן לפרוץ לכל טלפון, לצפות ברשימת אנשי הקשר, להאזין למיקרופון, להפעיל את המצלמה, וכל מה שעולה על דעתו של התוקף.

“הדוגמאות היו מדהימות. תמיד ידעתי שזה נורא ואיום שקל לפרוץ לכל מכשיר סלולארי ולכל פרוטוקול בסיסי בתעבורת האינטרנט, אבל היום נדהמתי לראות עד כמה זה קל”, סיכם פרופ’ ביהם.