חוקרים ממעבדת מדעי המחשב והבינה המלאכותית של MIT סיווגו את גורמי אי הודאות המשפיעים על פעולות הרובוט לשלושה תחומים: תמונת העולם שהוא קולט דרך חיישניו, העלולה להיות מטעה וחלקית; תוצאות לא צפויות של פעולתו, להן לא הוגדרו מראש תגובות; ושיבושי תקשורת
אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני מפתחי מערכות רובוטיות הוא תכנון לביצוע משימות “בעולם האמיתי”, כלומר סביבה שבה בני אדם פועלים ומתפקדים, הכוללת מרכיב אי ודאות בשל תנאים משתנים.
חוקרים ממעבדת מדעי המחשב והבינה המלאכותית של MIT סיווגו את גורמי אי הודאות המשפיעים על פעולות הרובוט לשלושה תחומים: תמונת העולם שהוא קולט דרך חיישניו, העלולה להיות מטעה וחלקית; תוצאות לא צפויות של פעולתו, להן לא הוגדרו מראש תגובות; ושיבושי תקשורת, שהם בעלי השפעה מכרעת כאשר מדובר בשיתוף פעולה בין מספר רובוטים הנדרש לביצוע משימה משותפת, כמו הובלה של פריטים שונים לפי דרישת משתמשים: ציוד בבתי חולים, מוצרי מזון או משקאות, או ציוד הצלה ואחר באזורי אסון.
הגישה של החוקרים לפתרון בעיה זו כללה את תכנות הרובוטים לפי קבוצות תרחישים אפשריים במצבים שונים: לדוגמה, רובוט הנשלח להוביל מטען כלשהו, אותו יקבל מרובוט אחר, עלול למצוא את הרובוט האחר עסוק במסירה לרובוט שלישי; או שהרובוט האחר אינו נמצא במקום בו היה צפוי להיות. לצורך כך, החוקרים פיתחו אלגוריתמים המאפשרים לרובוטים לתאם את פעולותיהם זה עם זה, כאשר תנאי הפעולה הנם גמישים ותוצאותיה לא חד משמעיות. החוקרים בוחנים כעת את השיטה שפיתחו בסביבות שונות, חלקן אמיתיות (כמו חלוקת משקאות בבניין משרדים) וחלקן בסימולציה.
עוד בנושא באתר הידען:
