מדד שימור

קבוצת חוקרים אוסטרליים , פיתחה מדד שיעזור לזהות ולהבין עד כמה מינים נתונים בסכנת הכחדה. המדד ניקרא : SAFE (Species Ability to Forestall Extinction) “היכולת לצפות הכחדה” 

בפני שומרי הטבע עומדת החלטה קשה, איך להשתמש במשאבים מועטים להצלת מינים בסכנת הכחדה, המינים הבולטים הם כמובן היונקים הגדולים‪.
למרות שהצייד הפראי נמשך הביא מאמץ משותף של ארצות אפריקה (המזרחית והדרומית) להחזרת הקרנפים באפריקה מ”סף תהום ההשמדה” למצב בו קיימות אוכלוסיות ברות-קימא במס’ שמורות. משאבים רבים מושקעים בשמירה על הפילים האפריקאים והאסיאתיים, מאמצים דומים נעשים למען שימור הטיגריסים ונמרי השלג באסיה.
אחרי שהושמדו כ-50 מיליון תאואים אמריקאים (ביזון) הצליחו גופי השימור להחזיר אוכלוסיה בריאה למס’ שמורות לאחרונה חתם נשיא ארה”ב על הוצאת הזאב האפור מרשימת המינים בסכנה. במדגסקר נעשים מאמצים לשימור הלמורים שנפגעים בגלל ביעור יערות.
אצלנו : חזרו חלק מאוכלוסיות הצבאים והיעלים מסף ההכחדה לאוכלוסיות בריאות. לעומת זאת מסתמנים גם כישלונות: אוכלוסיית השונר הספרדי על סף העלמות, כך גם הברדלסים באסיה (ובאפריקה) ואצלנו הנמרים.
אלה הן רק דוגמאות בודדות, אליהן נוספים מינים רבים של: עופות, זוחלים, דגים ואחרים, רשימת ההצלחות והכשלונות ארוכה (וטרם הושלמה). כל מאמץ ופעילות לשימור ולהגנה כרוכים במשאבים רבים שלא תמיד קיימים. ההחלטה קשה שכן המשאבים אינם מספיקים כדי להציל את כל המינים, אז איך קובעים ? איך מחליטים היכן להשקיע בנסיונות שימור והיכן לוותר ? איך מחליטים על מי לשמור ועל איזה מין לוותר ?
קבוצת חוקרים אוסטרליים מ University of Adelaide and James Cook University, פיתחה מדד שיעזור לזהות ולהבין עד כמה מינים נתונים בסכנת הכחדה. המדד ניקרא : SAFE (Species Ability to Forestall Extinction) “היכולת לצפות הכחדה” (להלן יצ”ה). היצ”ה. מבוסס על מחקרים שבדקו את הגודל המיזערי של אוכלוסייה שתאפשר שרידתה בסביבה הטבעית והמשך קיומה.

את מדד ה יצ”ה מנחה הרעיון הפשוט של מדידת המרחק בו נמצאת אוכלוסיה ‫(‬במושגים של גודש) מנקודת המינימום המאפשר קיומה, החוקרים פיתחו נוסחא לחישוב המרחק. נוסחא שמאפשרת חיזוי הרגישות של מיני יונקים לאפשרות הכחדה. לדברי פרופסור ברדשו שעמד בראש קבוצת החוקרים : ” יצ”ה פותחה כך שתאפשר עזרה ותהווה נספח לפעילות הארגון הבינלאומי לשימור מינים בסכנת הכחדה (International Union for Conservation of Nature (IUCN) Red List of Threatened Species) נספח ועזרה לא תחליף”.

על פי המדד מצבם של מינים בסכנה שונה ומשתנה, גישה שמשלבת בין הרשימה האדומה לבין ה יצ”ה נותנת מידע שלם ומקיף ומספקת שיטה להערכת הביטחון היחסי של מין מפני הכחדה. צוות המחקר חישב וניתח את מצבם של 95 מיני יונקים (כמדגם) והגיע למסקנה כי אחד מכל חמישה קרוב להכחדה ויותר מחצי מהמינים קרובים לנקודת האל-חזור, לדוגמא העוסקים במיון ראשוני וקביעת סדרי עדיפויות, העדיפו לעסוק בשימור קרנף סומטרה במקום קרנף יאווה, שני המינים בסכנת הכחדה מיידית Critically Endangered אבל לקרנף סומטרה יש סיכוי טוב יותר לשרוד על פי מדד יצ”ה. לכן יש להפנות את מירב המשאבים לשיקום אוכלוסיתו, (ולא להשקיע בשימור קרנף יאווה? כלומר להכחדת המין!). לדברי פרופסור ברדשו “יש להפנות משאבים לכוון בו יש סיכוי להציל מין (למשל טיגריס) ולא לחלק משאבים בין מס’ מינים “. ברור שבבסיס הגישה ההנחה כי בפיזור המשאבים על פעילויות לשמירת מינים רבים, גדול הסיכון לכישלון לעומת סיכויי ההצלחה במידה שהמשאבים מרוכזים לשמירת מין שרבים יותר סיכויי שרידתו.
יצ”ה יתן את מירב המידע שיאפשר להחליט לאן מפנים משאבים, את מי מצילים מהכחדה …. ( ולמי נותנים למות?)

הצורך במדד שימור, הצורך שמחייב את שומרי הטבע למלא תפקיד של “בורר-על”, אינו מרמז על יחסה החיובי של החברה האנושית לסביבה הטבעית. להיפך, אחרי שהאנושות עשתה כמעט הכל כדי לפגוע בטבע עומדים בודדים ומעטים בפני ההרס המתמשך, הרס שמחייב החלטות שניתן היה למנוע אילו הינו מגיעים למצב בו במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.