כך עולה ממחקר שבוצע במרכז הרפואי תל-אביב בראשותה של פרופ’ תלמה הנדלר, מנהלת המרכז לחקר המוח במרכז שאומרת: “ניסוי זה, שנערך לראשונה בעולם על חולים כאלו, מדגים כי לא רק שלפחות לחלק מהחולים ישנה מודעות רגשית לסביבתם אלא שהם גם מסוגלים ליצר הפעלה רגשית על ידי תהליכים פנימיים ולא רק חיצוניים”
מחקר חדשני שנערך במעבדה לחקר הרגשות שבמרכז לתפקודי המוח של המרכז הרפואי תל-אביב מצא עדות כי מוחם של חולים הנמצאים במצב וגטטיבי מגיב לגירויים רגשיים. ממצא זה מהווה עדות ראשונה לכך שלחולים הוגטטיבים יש מודעות רגשית לסביבתם. כאמור, הפרעת הכרה וגטטיבית (המכונה בעגה “צמח”) היא מצב רפואי קשה ביותר הנגרם בעקבות פגיעה מוחית נרחבת. חולים אלו שוכבים במיטתם, מוזנים על ידי הזנה מלאכותית, אך נושמים לבדם ואף מראים מחזורי ערות ושינה. אולם למרות סימני חיות אלה החולים אינם מגיבים כלל לגירויים חיצוניים (כמו דיבור או כאב), ובעיקר לא מתקשרים ואינם מראים כל סימן של מודעות לסביבה או לעצמם.
ד”ר חגי שרון ויותם פסטרנק מהמרכז הרפואי תל-אביב ביצעו את המחקר תחת הדרכתה של פרופ’ תלמה הנדלר, מנהלת המרכז. השניים בחנו את התגובה המוחית של ארבעה חולים וגטטיביים בזמן צפייה בפנים לא מוכרות מול פנים מוכרות אישית לחולה (בני משפחה, חברים קרובים ותמונות של החולה עצמו). בזמן הצפייה החולים עברו בדיקת fMRI, אשר כאמור מאפשרת לעקוב אחר תפקודי המוח בזמן אמת ולהשוות תגובות אלו לתגובות הנצפות אצל נבדקים בריאים. “הסריקה הדגימה שבזמן צפייה בפנים באופן כללי, ישנה הפעלה של האזור המוחי האחראי לעיבוד ראייתי של פנים. כלומר – המוח של החולים יודע להבחין בין פנים לבין עצמים אחרים בעולם החיצוני” מסביר ד”ר חגי שרון, מנהל המחקר שמוסיף כי מדובר בחידוש “כיון שעד כה לא היה ידוע האם הכישורים הקוגניטיביים של חולים אלו מאפשרים להם בכלל לקלוט גירויים מורכבים בסביבה ולהבחין בין סוג גירויים (לדוגמא פנים מול עצמים דוממים)”. כמו כן נמצא שצפייה בפנים מוכרות של קרוב משפחה גרמה להפעלה של מרכזי מוח האחראים על עיבוד ערך רגשי ושל זיכרונות אוטוביוגרפיים.
מדובר בתהליך מורכב מאד שבכדי לבצעו על אזורי מוח להגיב ולחלוק מידע זה עם זה בכדי לקלוט את הגירוי הראייתי, לפענח את תוכנו, וליצור אסוציאציות לזיכרונות ספציפיים של האדם הצופה. ואכן, מדידה של הקישוריות בין אזורים אלו הראתה כי הם באמת עובדים בצורה רשתית מתואמת, בדומה לתהליך המתרחש אצל נבדקים בריאים.
למרות הפעילות המוחית המורכבת, נותרה השאלה האם מדובר בעיבוד מוחי אוטומטי בעיקרו או שמא יש לחולים אלו מודעות לסביבתם. בכדי לענות על שאלה זו החולים התבקשו בחלק השני והייחודי של הניסוי לבצע פעילות מנטלית אקטיבית: לנסות ולדמיין את פני ההורים שלהם. דמיון פנים מפיק תבנית פעילות מוחית אופיינית אשר ניתן לזהות באמצעות fMRI. דמיון של פנים מוכרות מפיק את אותה התבנית בשילוב הפעלה של מרכזי רגש אשר מתעוררים אף הם בשל הערך הרגשי של הגירוי המדומיין. כלומר, ניתן לראות אם הנבדק אכן מבצע את משימת הדמיון שהוא מתבקש לבצע ואם היא מפיקה עיבוד משולב של תוכן הדמיון יחד עם הרגש המתלווה אליו בדומה לנבדקים בריאים. “באופן מפתיע, חולה אחת הדגימה פעילות מוחית מורכבת זהה לזו של נבדקים בריאים אשר מבצעים את אותה מטלת דמיון ואילו חולה נוספת הדגימה תגובה חלקית” מציין ד”ר שרון.
לדברי פרופ’ תלמה הנדלר, מנהלת המרכז: “ניסוי זה, שנערך לראשונה בעולם על חולים כאלו, מדגים כי לא רק שלפחות לחלק מהחולים ישנה מודעות רגשית לסביבתם (כלומר הם מעבדים גירוים מהסביבה בהתאם למשמעותם הרגשית) אלא שהם גם מסוגלים ליצר הפעלה רגשית על ידי תהליכים פנימיים ולא רק חיצוניים (כמו שכולנו עושים בזמן חשיבה, חלימה בהקיץ וכו’). מעבר לחשיבות העצומה שיש לעובדה זו בהבנת מצבם של חולים אלו, אנו מקווים שגילוי זה יסלול דרך לגישות חדשות בטיפול ושיקום של חולים קשים אלו”.
תוצאות המחקר הוצגו בכנס הבינלאומי לחקר ההכרה ביפן ובאנגליה ופורסמו כעת בכתב העת המדעי PLOS ONE.
26 תגובות
מייק וניסים שלום!
מייק! אני מבהיר שוב את עצמי.
בעולם שאינו מתמטי למרות שמשתמשים במונח הוכחה אני טוען שיש צורך ללבן את המונח”.הוכחה”
הוכחה במתמטיקה אינה מתאימה להוכחה בפיזיקה
ויש צורך בהסכמה רחבה לכך
ההבדל המהותי בין מתמטיקה לפיזיקה מתבטא בכך שאת עולם המתמטיקה בונים מעולם מצומצם ביותר לעולם רחב ביותר
לי עצמי אין “הוכחה” כפי שאני חושב שהוכחה צריכה להיות ואין לי הוכחה שהמוח בעצמו מכיל את התודעה . אני סבור בקיום הנשמה/ההכרה/תודעה כחלק נפרד מהמוח בגלל: (ציינתי למעלה)
התודעה.הכרה מודעת בעת ובעונה אחת לשמיעה/ראיה/כאב/ריח/טעם סיגנלים העוברים במוח באזורים שונים
ניסים! לשאלתך באם הבנתי נכון. רשימת תכונות על רגל אחת ידיעה/כאב/רגש/תחושה/חוכמה/בחירה חופשית
אסיים בגילוי מתמטי שדרך התחושה הצלחתי לגלות ולהוכיח מתמטית
בזמנו מדען בשם ארמסטרונג הגדיר קבוצת מספרים המכילה תכונה מסוימת כמספרי ארמסטרונג:
המספר 153 לדוגמא שייך לקבוצה כי 3^3+3^3+5^1=153
עלה בידי לגלות ולהוכיח שאם נסתכל על המספרים הבאים 165033, 166500333 , 166650003333 וכך הלאה עד אין סוף אזי עבור כל מספר כזה שנחלקו ל-3 מספרים באופן הבא לדוגמה:
3^333333 + 3^500000 + 3^166666 = 166666500000333333
והקבוצה האין-סופית הזאת, היא תת-קבוצה מקבוצה יותר רחבה , יש עוד 7 משפחות עם התכונה הזאת. אתם מוזמנים לבדוק.
יוסי סימון
אם הנשמה נפרדת מהמוח – אז איך יראה אדם ללא נשמה? אילו תכונות של האדם הן תוצאה של הנשמה?
לא ביקשתי הוכחה המבטאת “אמת מוחלטת”. לאני מאמין שלך (שלמחשב אין מודעות). אני אסתפק בהוכחה שהיא בגדר “סבירות גבוהה מאוד” כמקובל במדע.
יוסף ומייק שלום!
יוסף בהחלט יתכן שהיחידה הזאת היא נשמה, מאחר ויש לי מודעות עקיפה עליה, אזי אין לי שמץ של מושג באם היא תופסת מקום או לא (אנו בתור בני אדם רגילים, רגילים למושגים כמו מקום, גודל, ומשקל, וזמן ) אני כשלעצמי מסופק מאד באם גם ה-תת-חלקיקים שהמדע מאפיין אכן תופס מקום במובן שבאותה נקודת ציון במרחב בדיוק לפי חישוב מתמטי יכולים להופיע שני “גורמים” האדישים אחד כלפי השני. (כיניתי גורמים ע”מ לא להסתבך עם הגדרה מסורבלת).
מייק אני מבטא את “הרגשתי” מבחינתי בחיי היום יום יש מובן למושג הוכחה. אני מבין היטב ומקבל את המושג הוכחה במתמטיקה. במדעים אחרים יש צורך להגדיר ולהסכים 1. למה נקרא הוכחה. 2. האם ההוכחה שנגדיר לפי מגבלות שכלנו מבטאת את האמת המוחלטת (כפי שאני רואה במתמטיקה) או ההוכחה היא בגדר סבירות גבוהה מאד ועד שלא תופרך היא מקובלת עלינו.
אני מאמין שמחר יחלפו על מחלף גהה יותר מאלף רכבים, איני מסוגל להוכיח זאת.
אני מאמין שכוכב נוגה כולו מורכב מיסודות האטום המוכרות, אין לי דרך להוכיח זאת.
אני מאמין בדברים רבים שאין לי דרך להוכיחם, ואני סבור שכל אדם בסופו של דבר מאמין בדברים שאינו ממש מבין בהם.
“עצם העובדה שאני זוכר לפחות חלק מהפרטים, מעיד שקיימת מציאות מסוימת השייכת אלי והיא חלק מהאני שלי. ”
המציאות הזו היא מערכת הזיכרון שלך. אגב אין מקום במדע למשפט כמו “אני מאמין”. יש להביא אסמכתא לדבריך או לפחות לנמק.
אני לא שולל אגב את מציאות הנשמה, בהתבסס על המסורת. אני אבל לא חושב שיש כיום דרך להוכיח את קיומה.
יוסי,אתייחס לחלק האחרון של משפטך:
“ובכל אופן אני סבור כי קיים “אובייקט” אחד שהוא המנהל הראשי, לכן אני סבור כי בסופו של תהליך מתבצעת תקשורת לתחנה אחרונה ליעד שאין אנו בשלב זה מכירים את תכונותיו וממש לא חשוב איך מכונה יעד זה.”
התחנה האחרונה לדעתי חייבת להיות מחוץ למח ,משום שאם הייתה במח אז היא הייתה חלק משאר היחידות
ולא היה צריך לייחד אותה או להבדיל אותה משאר היחידות.
לפי דעתי זו היחידה שנקראת :”נשמה” בפי הדתות והיא מנגנת על כל התזמורת הזו
היא גם לא שייכת לגוף לכן היא גם נחשבת כנצחית.
לניסים ומייק שלום!
ראשית מזה תודעה מבחינתי?
אני מתבונן בהזמנה לאירוע מסוים, המכילה תמונה ופרטים. מדעי הפיזיקה/הכימיה/והביולוגיה/מתמטיקה יודעים לתאר יפה מאד את הדרך שתיאור התמונה עובר עד שהוא חודר לתודעתי(ידיעתי). עצם העובדה שאני זוכר לפחות חלק מהפרטים, מעיד שקיימת מציאות מסוימת השייכת אלי והיא חלק מהאני שלי, שלה אני מתכון במושג “תודעה”. השאלה ממה היא מורכבת?. אם נדמה את עצמנו למחשב אזי במחשב עוברות הרבה מאד תקשורות בפרוטוקולים שונים ומידע רב. אולם לשום חלק במחשב (כך לפחות אני מאמין) אין שום מודעות למתרחש.
אם נתייחס למוח, המוח מכיל אזורים רבים ונפרדים, ובכל אופן אני סבור כי קיים “אובייקט” אחד שהוא המנהל הראשי, לכן אני סבור כי בסופו של תהליך מתבצעת תקשורת לתחנה אחרונה ליעד שאין אנו בשלב זה מכירים את תכונותיו וממש לא חשוב איך מכונה יעד זה.
יוסי, איך אתה מגדיר “תודעה”?
יוסי סימון
התודעה/נפש אלה emergent properties, כמו שטמפרטורה זה תוצא של תנועת חלקיקים, ונהר זה תוצא של מולקולות מים.
אין מעבר לתאים האלה כלום, אבל השילוב שלהם מייצר משהו שלא ניתן להבין מהתאים עצמם.
ניסים שלום!
בהחלט כן! השאלה איך אתה מגדיר מוח? האם נפש/תודעה/רוח/…. מורכב מתאים ביולוגים?
יוסי סימון
אתה רומז שיש משהו מעבר למוח? התודעה היא חלק מהמוח. וגם הנפש.
לפי עניות דעתי המוח משמש כתחנת ממסר תקשורת בין “מחשב משימה” (מושג מושאל למציאות שטרם הצלחנו לפענח ויכולה להיקרא נפש/תודעה/הכרה ועוד) לבין שאר חלקי האדם.
כי אחרת ני הוא אותו יעד אחרון שאליו מגיעה התקשורת בכל המובנים?
ולכו ויתכן כי למחשב המשימה יש ערוצים נוספים לקלוט את הסביבה.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=681907
מה אתם רציניים? אתם מתווכחים על סמטיקה?
מה זה קלט מה זה פלט? תפתחו מילון..
אני אישית די משוכנע שמייק יותר פוגע בהגדרה, אבל זה באמת לא שווה את הזמן של אף אחד
לדעתי השלב הבא הוא לנסות להגיע לכך שהמשותקים הללו יגיבו בעזרת מחשב:
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3601193,00.html
שוב. אתה יכול לומר ש”אתה מתכוון” בדבריך לקלט חושי, ולפלט פיזי של בעל החיים. אתה לא יכול לומר שזהו הקלט פלט היחיד שקיים במוח.
ציינתי כדוגמה את הדמיון המוזכר בכתבה, גם הדמיון הוא בין היתר פלט הנובע מהקלט החושי, המחקר הנוכחי מנסה להוכיח שהקלט החושי יוצר פלט של דמיון אצל הצמח. העובדה שהדמיון הוא פעילות חשמלית כימית ולא תנועה של השרירים, לא הופכת אותו לקלט בלבד.
מייק – כתבתי במפורש: “תגובה של המוח אינה פלט. פלט כרוך בהפעלת שרירים…” ונבהיר – קלט זה מה שאתה שאתה קולט בחושיך (ראייה, שמיעה וכו’). מה שקורה בתוך המוח זה לא קלט ולא פלט (זהו תהליך העיבוד של הקלט שעשוי להוציא פלט). הפלט זה מה שאתה אומר או עושה בתגובה לקלט וכאמור זה כרוך בתנועה פיזית. אדם במצב צמח אינו מוציא בדרך כלל פלט.
לצערי הרב נראה שהמדע בימינו הוא חסר כל ידע בענין פעילות המוח.
מכשירי MRI קיימית כבר מספר שנים אבל חוקרי המוח לא השכילו לנצל מכשיר זה ביעילות.
קימים אנשים רבים שסובלים ממחלות מוח (מחלות נפש) אבל הם לא נבדקים בעזרת MRI וחבל.
לדעתי כל חולה מוח זכאי וחייב לבצע בדיקת MRI מיד בשלב התחלת הטיפול בו.
וזאת משום שהבדיקה הזאת אינה פולשנית ואינה פוגענית. לעומת הבדיקה הזאת כל “תרופה” שניתנת היום היא ללא ספק פוגענית.
לדעתי רק בדיקות כמו MRI יכולות לתת מענה לשאלה “מה לא בסדר?” ורק לאחר שנדע מה לא בסדר אפשר יהיה לתת את הטיפול הנכון .
מייק
“אריה, כשכותבים משפט כמו “יש קלט ואין פלט”, יוצאים מתוך הנחה שהקורא הממוצע יודע לאיזה קבוצת פעולה אתה קורא קלט ולאיזה תוצאה אתה קורא פלט.” – אני הבנתי למה הוא התכוון. אתה עושה רושם שלא הבנת. ואתה עוד מתנפל עליו כאילו הטעות היא אצלו.
אריה, כשכותבים משפט כמו “יש קלט ואין פלט”, יוצאים מתוך הנחה שהקורא הממוצע יודע לאיזה קבוצת פעולה אתה קורא קלט ולאיזה תוצאה אתה קורא פלט. לכל פעולה מוגדרת במוח יש אין סוף תתי פעולות ומיליארדים של קלטים ופלטים, ואם אתה לא מציין את הפעולה במדויק לא ניתן לדעת למה אתה מתכוון.
מהכתבה הנוכחית עולה שבעקבות פעולת הזיהוי במוח הצמח מתבצע פעולה של דמיון. ולכן הדמיון הוא הפלט של הזיהוי. אלא אם כן אתה סבור שהפעילות המוחית שגילו בבדיקה הוא בסך הכל פעולה משלימה לפעולת הזיהוי, וכוונתך לומר שהזיהוי הוא קלט שלא יוצר שום פלט מנטלי משמעותי במוח הצמח. זוהי השאלה שהחוקרים עדיין לא יודעים לענות עליה. פעולות משמעותיות מעבר לפעולות הפיזיות שציינת לפי הסדר הם למשל תחושה, זיהוי, תיוג, קבלת החלטות, דמיון, מחשבה.
מייק וחור פה. איפה כתוב בכתבה ומה זה בכלל פלט של דמיון? תגובה של המוח אינה פלט. פלט כרוך בהפעלת שרירים; למשל דיבור…
ב
כתוב שהם חולים. כנראה שאינם פצועים.
זה לא נכון לקרוא להם חולים.
הפגיעה במוח אינה מחלה.
יפה מאוד מייק!
אריה, הדמיון הוא פלט. גילו שבחלק מהחולים יש פלט של דמיון.
בקיצור: בחולים שהינם צמח, הקלט עובד, אך הפלט לא.