פרופ מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד, מייקל לויט מסטנפורד ופרופ’ אריה ורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה זכו בפרס נובל לכימיה.
פרופ מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד, מייקל לויט מסטנפורד ופרופ’ אריה ורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה זכו בפרס נובל לכימיה על שילוב מודלים ממוחשבים של כימיה ופיסיקה קוונטית.
פרופ’ ורשל סיים את התואר הראשון שלו בטכניון בשנת 1966, שנה לאחר מכן הוא סיים את התואר השני במכון ויצמן וב-1969 הוא השלים במכון את הדוקורט שלו. גם פרו’פ לויט היה במשך שנים רבות איש סגל במכון ויצמן, וכיום הואמשמש חוקר אורח ושוהה תקופות ארוכות במכון ויצמן. גם פרופ’ קרפלוס שהה בתקופת שבתון במכון בתקופה שבה הם פיתחו את המודל.
הכימאים השתמשו בעבר במקלות ובכדורים כדי להדגים פעולות כימיות. כיום הכל נעשה במחשב. בשנות השבעים מרטין קארפלוס, מייקל לויט ואריה ורשל הובילו את הבסיס לתוכות חזקות המשמשות להבנה ולחיזורי של תהליכים כימיים.
מודלים ממוחשבים משקפים את החיים האמיתיים הפכו קריטיים למרבית הפיתוחים בכימיה היום. ריאקציות כימיות מתרחשות במהירות הברק. בתוך מילישניות אלקטרונים קופצים מגרעין אטום אחד לשני. כמעט בלתי אפשרי לחזות כל צעד קטן בתהליך הכימי. הסיוע של המודלים שבזכותו זכו שלושת הזוכים בנובל לכימיה, איפשרו המדענים למחשבים לחשוף תהליכים כימיים כגון הפעולות בממירים הקטלטיים, פוטוסיטיזה ועוד.
עבודתם של קרפלוס, לויט וורשל פורצת דרך בכך שהם איפשרו לפיסיקה הקלאסית של ניוטון לעבוד לצד עם פיסיקת הקוונטים השונה לחלוטין. קוגם לכן, הכימאים היו צריכים לבחור באיזו פיסיקה להשתמש. כוחה של הפיסיקה הקלאסית היא בפשטות החישובים ובאפשרות להשתמש בה למדל מולקולות גדולות מאוד. החולשה שלה היא שהיא לא מציעה דרכים לסמלץ ריאקציות כימיות. למטרות אלה. למטרות אלה, כימאים היו חייבים להשתמש בפיסיקת הקוונטים ואולם הדבר דרש כוח חישוב עצום וניתן היה לבצע אותו רק על מולקולות קטנות.
אתר גל”צ מסר לפני דקות אחדות כי בראיון ליעל דן בתוכנית “עושים צהריים” הבהיר ורשל בן ה-72, שגדל בקיבוץ שדה נחום ולמד בטכניון ובמכון וייצמן אך גר בארצות הברית ב-40 השנה האחרונות כי הוא בהחלט מגדיר עצמו גם כישראלי. “אני בחלקי ישראלי”, אמר ורשל, “אני מבקר בארץ, אני מרגיש ישראלי והילדות שלי מדברות עברית”.
ורשל, סיפר לגלי צה”ל “הבשורה היא שיש חלבונים שלא יכלו להבין איך הם עובדים”, הסביר ורשל, “מה שאנחנו עשינו הוא לבנות מודלים במחשב שבאמצעותם אפשר להבין מה החלבון עושה”. לדבריו, “אם מבינים מה אותו חלבון עושה, אפשר לרפא הרבה מחלות. מחלות באות מזה שחלבונים מסוימים לא עובדים כפי שהם צריכים לעבוד”.
פרופ’ אמנון הורוויץ ממכון ויצמן בראיון לאתר הידען העבודה של זוכי פרס נובל לכימיה קשורה קשר הדוק למכון ויצמן
בהמשך היום נביא לכם מאמר מדעי מקיף יותר
8 תגובות
ישי:
בכל זאת יש כמה נתונים שכדאי לדעת על השפעת החרדים על התקציב.
לגאון הפיננסי אבי בליבסקי
חיכיתי לראות כמה ננו שניות ייקח למשהו לכתוב הערה בסגנון.
מעניין שהדגנרציה בקרב האוכלוסיה הערבית שמנצלת מעל חמישים אחוז מהקיצבאות (כשלושה מיליארד שקלים בשנה) לא מפריעה לך. או שישים אלף פורצי גבול מסודן שהסעד שלהם כנראה ייפול על האזרחים שומרי החוק לא מפריעים לך. או ארבע וחצי מילארד שקל שהולכים כל שנה על הסכמי אוסלו. או שמונה מאות מיליון דולר חוב מצטבר של הרשות הפלסטינאית לחברת חשמל. או חמישים מיליון קו״ב מיים לירדן חינם תמורת שלום.
אני יכל להעיד בתור סטודנט תואר שני לכימיה בסקנדינביה שגם פה מתמרנים עם תקציבי לחץ. בעיית בריחת המוחות שייכת ומכה בעולם המערבי כולו (בו אין ישיבות). אילו הם פני הדברים- מי שרוצה להצליח ברמה בנ״ל בורח לארה״ב שוויץ, צרפת או להוציא אוניברסיטה סקנדינבית אחת (אופסלה בשוודיה) שם יש גם כסף גם מעבדות מתקדמות וגם ציוד מתקדם.
ממשלת נורווגיה מוציאה בשנה כשלושה עשר מילארד שקל בחקר. המימון לחקר כימיה קוונטית קטן מהמימון למחקרים בנושא מגדר. לצערי רוב הכספים הולכים למחקרי וועדת קישוט סוציולוגים.
אני חייב לציין שהמצב שונה בכימיה אורגנית – כי הכלכלה נשענת על גז ופטרולים, אבל זה היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל.
נראה שאתה מתאמץ להאשים אכלוסיה מסויימת בכל מקרה.
אני לא אוהב את הטון האליטיסטי של אני טוב מהם לא במקום. והמדע אינו חזות הל! אני רק יזכיר לך ברמז מי סגד למדע לפני שבעים שנה.
יש מקום ללמוד פילוסופיה יהודית, כמו שיש מקום ללמוד פילוסופיה יוונית, ספרות והסטוריה.
ראיתי את סדרת הכתבות בוואי נט של אקדמאים למדעי הרוח שסיימו דוקטורט ורוצים שהמדינה תממן להם עבודה מעל לאלפיים חמש מאות ש״ח בחודש. (ואי אפשר לממן אותם מבלי קודם לשלשל ידיים לכיסי האזרח)
מה ההבדל בין חוקרי מדעי הדשא לחרדים?
אני בטוח שתסכים שקונפורמיזם וקיבעון מחשבתי הם שורש הבערות- לתשומת ליבך.
להזכירך חתן הנובל לא עזב היום אלא לפני כארבעים שנה… אז האבות האידאולוגים שלך שלטו בלי מייצרים בכל תחום בחיים. אז כדאי שתאשים אותם.
ברור, אם נעביר את ה750 מליון של הישיבות לאוניברסיטאות- כל הבעיות יפתרו ויהיו לנו זוכי נובל בשפע..,
יופי לנו שיש את מי להאשים.
אבל אם הישיבות אשמות בבעיות של האוניברסיטה, מי אשם בחוסר תקציב בבריאות, ברווחה, בתרבות ובספורט?
זה בעיה כי א”א לתלות בישיבות את כל הצרות…
יש לי רעיון, נאשים גם את ההתנחלויות בשאר הצרות. מזל, עכשיו אני רגוע.
לאסף, אם כבר עובדים בכלל זו מחלה שצריך להעלים. למה לא נעסיק רק רובוטים וכך כל ההון ישאר אצל בעלי ההון? במדע זה לא הולך ככה, צריך אורך רוח שאין לבעל הון, כדי לפתור בעיות במדע בסיסי. לכן האוניברסיטאות הן ממשלתיות, אלא שהיה לממשלות מאז ועד היום יותר חשוב להשקיע בישיבות מאשר בהשכלה הגבוהה ובמדע בסיסי.
קביעות זו מחלה שצריך להעלים. אם מישהו טוב צריך להעסיק אותו ולתת לו תקציבים אבל למה קביעות?
בושה למכון ויצמן – איך לא נתנו לו קביעות?!
נא לא לטייח – הוא עזב את הארץ כי לא קיבל קביעות במקום עבודתו בארץ (מכון ויצמן).
לפחות היו צריכים להזמין אותו חזרה עם קביעות אחרי שהתחילו להבין שאסור לנו להפסיד מדען שכזה!