שיתוף פעולה טכנולוגי ראשון מסוגו בהובלת חברת איי אס טי (AST ) הישראלית הניב פיתוח של שבב הביטקוין הראשון בעולם בטכנולוגיית 20 ננומטר שהוצג בכנס ובתערוכת ChipEx2014 שהתקיימו בשבוע שעבר בתל אביב. בפאנל שאירח בכירים בתעשיית השבבים מהעולם התייחסו הדוברים לטכנולוגיות השונות שלאחר עידן הסיליקון, אך לדבריהם אנו עדיין ממצים את חוק מור עד תום
חברת AST הישראלית הציגה בשבוע שעבר את השבב המהיר בעולם המשמש לכרית מטבעות ביטקוין. הפיתוח נחשף לראשונה בכנס ChipEx2014 – הכנס השנתי של תעשיית המיקרואלקטרוניקה בישראל. בכנס השתתפו כ-1,300 מאנשי תעשית השבבים הישראלית, והרצו בו 50 מרצים מקצועיים מהארץ ומהעולם.
מדובר בפיתוח אשר נולד בעקבות דרישת חברה שוודית בשם KnCMiner . החברה העוסקת בייצור מכונות הבודקות ומייצרות את מטבע הביטקוין הבינה כי אחד מהמדדים המרכזים להצלחתה תלוי ביכולתה לספק את המכונות בצורה מהירה ביותר לשוק. לאחר בדיקות וחיפושים בכל העולם פנתה החברה השבדית לחברת AST הישראלית וביקשה ממנה להתחייב לספק את השבב והכרטיס הדרוש ליצור מכונת הביטקוין בתוך שלושה חודשים. AST נענתה ללוח הזמנים האתגרי ובשיתוף עם חברת AlChip הטיוואנית הצליחו שלוש החברות לתכנן, לייצר ולשלוח מכונת ביטקוין שהגיעה ללקוח בתוך שלושה חודשים מאז החל הפרויקט! מאז ביצעו AST ו Alchip פרויקט נוסף והפעם בטכנולוגית 20 ננומטר.ההישג של חברות AST ו- Alchip מרשים במיוחד גם לאור העובדה כי הוא נחשב לתהליך המהיר ביותר של פיתוח ויצור שבב בטכנולוגית 20 ננומטר בכל עת שהיא.
בשיחה עם שלושה מהבכירים שהשתתפו בכנס נסינו להבין מהן הטכנולוגיות שישפרו או אפילו יחליפו את טכנולוגיות השבבים הנוכחיות, כעת כשחוק מור נראה בלתי ישים.
סאנג’יב קאסקאר, יו”ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והשבבים בהודו (IESA), כי טכנולוגית ה-CMOS קרובה לקיצה ומי שישמר אותה בשנים הקרובות תהיה טכנולוגית השבבים התלת ממדים ובעתיד הרחוק יותר פיתוחים בתחום הננוטכנולוגיה.
קסקאר: “שידרוג טכנולוגית ה-CMOS הסטנדרטית קרובה מאוד לקיצה, והפתרון המסתמן כפתרון המוביל לטווח הקרוב הוא טכנולוגית השבבים התלת ממדיים שנמצאת עדיין בשלבים ראשונים של התפשטותה. מחקר בחומרים חלופיים כגון גראפן לדוגמה יכולים לתת לנו חלופות מהירות, טובות ויעילות לסיליקון המשמש כיום בשבבים. טכנולוגיות מסוג זה יהיו המפתח ליציבות שוק המיקרו אלקטרוניקה.”
ד”ר סטיליאנוס מאמאגקאקיס, מנהל פיתוח עסקים אסטרטגי בסמסונג סמיקונדקטור אירופה עונה לאותה שאלה: “עדיין מוקדם מדי להגדיר תשובה. ואולם, סמסונג משקיעה את משאביה ומפעילה מאמצי מחקר לפיתוח טכנולוגיות השבבים של הדור הבא. אחת הפעילויות הללו הודגמה בשיטת סינתוז מתקדמת של גרפן בידי המכון לטכנולוגיות מתקדמות של סמסונג Samsung Advanced Institute of Technology ) SAIT) בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סונגקונקוואן בדרום קוריאה. עדיין יהיה מוקדם לדון במסחור הטכנולוגיה.”
גארי פאתון, סגן נשיא יבמ ומנהל מרכז מחקר ופיתוח בתחום השבבים, בקבוצת המערכות והטכנולוגיה: “חוק מור ממשיך להיות רלוונטי. שידרוג הסיליקון באמצעות הגדלת הצפיפות עדיין מספקת הפחתות מחיר משמעותיות. ואולם כדי להשיג את היחס עלות/תועלת ולשמור על המשך הפחתת המחיר בעתיד, אנו נדרשים להתקין יכולות חדשות וטכניקות scaling חדשניות. התעשיה נמצאת בתקופה מרגשת של המצאה מחדש בתחומים כדוגמת EUV imaging (הדמיה בעל-סגול קיצוני), non-planar transistors כדוגמת FINFETs, גישות אריזה חדשות כגון 2.5 ו-3 מימדים, ובחינה מחדש של גישות התכנון שלנו, בפרט בתחום ה- BEOL במטרה לשפר את צפיפות הקשרים ההדדיים.”
השאלה הבאה שנשאלו החוקרים היתה מהו הפיתוח הבא בתחום האינטרנט של הדברים ומה נדרש כדי להגיע לעולם מרושת של מכונות.
קסקאר: “האינטרנט נפוץ בכל מקום, הניידות גם היא נפוצה – לכל אחד יש מכשיר נייד, ולבסוף כל עצם בעולם יהיה מחובר. כבר אנו רואים זאת במה שמכונה ‘האינטרט של הדברים’ (IOT) ובהתקני מיחשוב לביש. הקישוריות הזו תיצור נפח אדיר של נתונים והמון תנועה. התשתית של היום אינה בנויה לעמוד באתגר זה, ולפיך נידרש לשיפוץ כללי של תשתיות התקשורת, מרכזי הנתונים ועוד לצורך גישה מהירה ואמינה.”
מאמאגקאקיס: “האינטרנט של הדברים (IoT) משמעותו קישור של התקנים הן זה עם זה והן בשיתוף טכנולוגיות ענן כדי להמשיך ולעבד את הנתונים. לפיכך, הפיתוחים הבאים חייבים להיות שיפור הקישוריות ותשתיות הענן. סמסונג תומכת בעולם המקושר באמצעות אספקת פתרונות זכרון DRAM ופלאש, כמו גם מוצרי קישוריות אלחוטית.”
פאתון: “אנחנו כבר נמצאים שם. התקנים לבישים ישנו את הדרך שבה בני אדם מתקשרים ולומדים אודות סביבתם. החל ממידע רפואי כדוגמת קצב פעימות הלב, דרך מכוניות הנוהגות את עצמן, מעקב אחר הליכה/ריצה/רכיבה ויישומים רבים נוספים. התקנים אלה כבר משנים את הדרך בה אנו חיים. המניע הטכנולוגי העיקרי הוא פשוט – נתונים. כמות הנתונים גדלה בקצב מעריכי, והשאלה כיצד לאחסן, לגשת ולטפל בנתונים הללו מניעה מספר רב של חדשנויות טכנולוגיות. לדוגמה: מיחשוב ענן ומרכזי נתונים מרוחקים, בקרי רדיו, והתקני קצה כדוגמת טלפונים סלולרים.”
כיצד אתם רואים את שיתוף הפעולה בין האקדמיה והתעשייה, ומה נדרש כדי לשפר את הקשר?
פאתון: “יבמ תמיד עבדה בצמוד לאקדמיה, החל מדוקטורנטים המבצעים מחקרים במתקניה דרך מתן מענקים וחסויות לסטודנטים, ועד לשיתוף הפעולה המוצלח שיש לנו עם אוניבריסטת מדינת ניו יורק ועם המכללה לננו מדע והנדסה (CNSE). המודל של מחקרים משותפים ושיתופי פעולה עם CNSE הניב את פריצות הדרך הדרושות לטכנולוגית 10 ו-7 ננומטר, בזכות הכישורים של תלמידי הקולג’ ועובדי יבמ.”
קאסקאר: “בהודו אנו חשים בפער בין הכישורים שדורשת התעשיה הקיימת ומה שהסטודנטים לומדים במכללות ולפיכך ייסדנו במסגרת IESA “יוזמת ליבה” כדי שתענה על הסוגיה, כאשר קבוצת העבודה יוגדרו תוכניות לימודים, הכשרת המרצים, ייושמו תוכניות התמחות (סטאז’), יופנו מחקרים מהתעשייה לאקדמיה, כך ששיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשיה ישתפר והדבר ייעשה לטובתם של שני הצדדים.”
מאמאגקאקיס “לי יש רקע אישי בעבודה במרכז המו”פ של IMEC במשך כעשור, ודעתי האישית היא שבריתות ייצור ואקוסיסטם הם הדרך להתקדם בתחום המו”פ בענף השבים. זו גם הדעה בסמסונג, שהיא חברה ב-IMEC וב- Sematech. האקדמיה חייבת ליטול חלק בבריתות הללו הן בעזרה ישירה למאמצי הפיתוח של שותפיה ושל תעשית הייצור. בבריתות הללו באמצעות תיאום המו”פ המתקדם מול מפות הדרכים התואמות של הבריתות.”
שלמה גרדמן יו”ר כללי של-ChipEx2014 אמר:” לאור הגידול החד שחל בשנים האחרונות בהוצאות הפיתוח והיצור של טכנולוגיות מתקדמות מחד והביקוש הגובר של הצרכנים להורדת מחירי המוצרים החלטנו להתמקד השנה בטכנולוגיות ובכלים המאפשרים לשפר את עבודתם של מהנדסי הפיתוח והיצור בתעשיה ולהתייעל בצורה משמעותית. כנס ChipEx2014 הפך לשם דבר בתעשיה העולמית ולכן גם השנה הגיעו לישראל מומחים וספקים רבים במיוחד כדי לקחת חלק בכנס.
תגובה אחת
מכונות לא מייצרות ביטקוין, הן מפצחות בלוקים בינאריים ובתמורה הבעלים מקבל בונוס של 25 ביטקוין (כל עוד יש בעולם פחות מ 21 מיליון ביטקוין) + עמלות טראנסאקציה שנכללו בבלוק שהוא “פיצח”.