אסטרונאוט סיני לירח – מתי?

למרות ההערכות האופטימיות של הסינים בתחילת מבצעי החלל המאוישים שלהם על שיגור אסטרונאוט לירח בשנת 2017, כיום מסתבר שטיסות מאוישות לקראת הקמת בסיס תהיינה רק לאחר שנת 2030.

בשנת 2000 החלו מדענים סיניים לדון בתכנון בסיס מאויש על הירח. כל הדיונים היו תיאורטיים באופיים משום שהם עדיין לא תוקצבו לצורך זה. מדובר היה בתכנית אב ארוכת טווח. על־פי המתווה שהוחלט עליו, בסיס זה יוקם בשלושה שלבים והם:
1. בשנת 2005 תתחלנה נחיתות מאוישות על הירח ויוחל בהקמה מודולרית של הבסיס. בסיס זה יצויד ברכבי שטח.
2. הקמת הבסיס תושלם ב־2010 והיא תאפשר שהות של אסטרונאוטים במשך כמה שבועות.
3. בתחילת 2015 יוחל בבניית בסיס קבע קטן והוא יושלם ב־2020. הוא מתוכנן כך שיוכל לתחזק את עצמו.
משעה שהסינים הבינו שהתכנית שאפתנית מדי היא צומצמה ותעשה בארבעה שלבים:
1. בשנת 2005 תצאנה חלליות שתבצענה טיסות מעבר לידו או שתכנסנה למסלול סביבו. ייעשה שימוש במשגר 3 – DFH.
2. בשנת 2010 יוחל בביצוע נחיתות לא מאוישות.
3. בשנת 2020 יונחתו על פני הירח רכבי שטח אוטומטיים.
4. בשנת 2030 יתחילו בטיסות להחזרת דגימות קרקע לכדור הארץ.
טיסות מאוישות לקראת הקמת בסיס תהיינה רק לאחר שנת 2030. בהודעה של סוכנות החלל הסינית ב־2003 נמסר כי טיסה מאוישת ראשונה תהיה ב־2017. החללית תיכנס למסלול סביב הירח. בד בבד החלו הסינים בפיתוח משגרים בעלי מעמס של 25 טון. כושר מעמס היכול לאפשר שיגור חלליות מאוישות לירח. המעמס המקסימלי כיום הוא 8 טון למסלול סביב כדור הארץ. על־פי הודעתה של סוכנות החלל הסינית הנחתת אדם על הירח אפשרית בהחלט בטווח של 15 שנה.
ביוני 2014 נמסר כי סין מתכננת לשגר אסטרונאוט לירח ללא נחיתה בעתיד הקרוב. לצורך זה ייעשו כמה שינויים בחללית ה־Shenzhou, החללית תשוגר ללא התא המסלולי. מתא הפיקוד עצמו, יוסרו כיסאות של שני אסטרונאוטים. ישוגר אסטרונאוט אחד בלבד. המקום שיתפנה יאפשר הכנסת ציוד כמו מזון, מים ועוד מה שיאפשר לאסטרונאוט לשהות בחלל שמונה ימים. יהיה לו מרחב תנועה רב בתא הפיקוד. במקום התא המסלולי תותקן מערכת היצמדות קטנה. הטיסה לירח תעשה בשני שלבים ויעשה שימוש במשגר Long March 2F. בעקבות השינויים הפנימיים והסרתו של התא המסלולי משקל החללית יקטן וניתן יהיה להציבה במסלול גבוה יותר סביב כדור הארץ.
בשלב הראשון ישוגר מאיץ למסלול סביב כדור הארץ והוא יישאר במסלולו חודש. בתום תקופה זו ישוגר האסטרונאוט וחלליתו תתחבר למאיץ. ההתחברות תהיה בצד הקדמי של תא הפיקוד. המאיץ יעביר את החללית לנתיב טיסה שיוביל אותה לירח במשך שלושה ימים. לאחר שהחללית נכנסת לנתיב טיסה לעבר הירח, המאיץ ניתק ממנה. במהלכה של הטיסה החללית תסתובב סביב עצמה כדי למנוע חימום יתר של דפנותיה מהשמש. סמוך לירח תפסיק החללית להסתובב סביב עצמה והאסטרונאוט יתחיל לבצע תצפיות ירחיות. החללית תבצע כאמור חצי סיבוב סביב הירח. אז יופעלו מנועי החללית והיא תתחיל בטיסה חזרה ארצה. סמוך לכדור הארץ ינותקו מהחללית מנגנון ההיצמדות ותא השירותים. תא הפיקוד ייכנס לאטמוספירה לקראת נחיתה.
אפשר לראות כי מדובר בתכנית צנועה ביותר בהשוואה להצהרות שניתנו בשנת 2000. סביר להניח שהסיבות לכך הן תקציביות וחסרונם של משגרים חזקים היכולים לאפשר טיסה ישירה לירח כדוגמת חלליות אפולו. הסינים ויתרו לפחות בשלב זה על הקמת בסיס מאויש על הירח.
עם זאת הסינים ממשיכים בתכנית ארוכת הטווח שלהם להקמת בסיס מאויש על הירח. לצורך זה נבנה תא הדמייה שבו שהו שלושה אסטרונאוטים במשך 115 יום מה־3 בפברואר 2014 עד 20 במאי. תא ההדמייה קיבל את השם Lunar Palace 1. במתקן מצויים מערכות תומכות חיים שונות כמו מחזור מים ומזון. המתנדבים גידלו צמחי מאכל. 55% ממוצרי המזון גודלו במעבדה. שאר הפריטים באו מבחוץ. במעבדה 58 מ”ר לגידולים ו־42 מ”ר למגורים. סביר להניח שייעשו עוד כמה ניסויים בתא ההדמייה עד לתחילת הנחיתות המאוישות על הירח.
מקורות
1. Mark Wade : ” Chinese Lunar base” 2005
2. Haung Leyi and Yu fei – “Chinese scientists prepare for lunar base life support system”
3. Morris Jones – “China’s fast track to circumlunar mission” 16.7.2014