ערכת הכלים של פעוטות

בלב הרי מַהַלֶה המוריקים שבטנזניה, שימפנזה תולשת את העלים מענף קטן שהיא מחזיקה בידה ואז תוקעת את הענף באדמה. כשהיא מושכת את הענף החוצה, הוא מְזַמֵן לה ארוחה טעימה של טרמיטים הזוחלים לאורכו בהמוניהם. השימפנזה לוחכת את החרקים בתאווה ושבה ותוקעת את הענף באדמה כדי לצוד עוד מאותם חטיפים הולכי על שש.

בצד השני של העולם, ילד בריטי בן שלוש יושב על הרצפה כשלפניו קופסת קרטון. דרך נקב קטן בקופסה נראים שלושה ספוגים. אם יצליח לחלץ את הספוגים מן הקופסה, הוא יזכה במדבקה. בלא שקיבל הוראות כיצד לעשות זאת, הילד מחליט ליטול מוט עץ מצופה סקוץ’ שמונח לידו. ההיגיון אומר לו שהספוגים ייצמדו ככל הנראה לסקוץ’, והוא צודק. עד מהרה הוא מצליח במשימה וזוכה בפרס.

במקרה הראשון הפְרימַטית מטנזניה פשוט מקיימת את שגרת יומה. לעומתה, הפרימט הבריטי משתתף בניסוי שמטרתו לחקור האם השימוש בכלים מסוימים הוא אינסטינקטיבי.

קווי הדמיון בין שתי הדוגמות אינם מקריים. מטרת המחקר הבריטי הייתה לערוך השוואה בין היכולות הקוגניטיביות שלנו, בני האנוש, לבין אלה של קרובינו קופי האדם וזאת, על סמך התנהגויות הקשורות לשימוש בכלים שנצפו בקרב שימפנזים ואוֹרַנְגאוּטָנגים החיים בטבע. התנהגויות בטבע משמשות מודל לבחינת התנהגויות מקבילות בקרב ילדים קטנים. במחקר, שנערך על מדגם של 50 פעוטות בני שנתיים עד שלוש וחצי, נצפו התנהגויות הקשורות לשימוש בכלים בתְּדִירות דומה לזו שנמצאה בקרב שימפנזים ואורנגאוטנגים החיים בטבע. התנהגויות מקבילות לאלה השכיחות בקרב קופים, כגון ציד טרמיטים, נצפו לעתים קרובות גם בקרב ילדים. בה בעת, התנהגויות נדירות יותר בקהילות של קופים החיים בטבע, כגון שימוש באבן כדי לפצח קליפת אגוז, נצפו לעתים רחוקות יותר גם בקרב הפעוטות. בסך הכול, הילדים בקבוצת המדגם הצליחו ב-11 מבין 12 משימות המבחן. הפסיכולוגית אווה ריינדל, שהובילה את המחקר, אומרת שהעובדה שהפעוטות הפגינו את ההתנהגות המצופה היא עדות ליכולת האינסטינקטיבית שלהם, הטבועה בהם מלידה, להשתמש בכלים פשוטים אלה.

ממצאי המחקר, שפורסמו ברשומות החברה המלכותית הבריטית, מערערים על הדעה הרווחת שלפיה ילדים אינם יודעים איך להשתמש בכלים ועליהם תמיד ללמוד זאת.– טענה שהעלה עוד בראשית המאה ה-20 הפסיכולוג הסובייטי לב ויגוצקי, שכתב ב-1930 שבחברה האנושית, שימוש ספונטני בכלים על ידי ילדים “שואף לאפס”.

מממצאי המחקר עולה גם שאנו, בני האנוש, וקרובי המשפחה שלנו, קופי האדם, חולקים ככל הנראה מנגנון קוגניטיבי מולד המאפשר לנו להכיר ולהבין את העולם הפיזי הסובב אותנו ולתפעל אותו במיומנות.