סיקור מקיף

גילויים חדשים על “מערכת ההפעלה” של עיני הזיקית

מחקר שנערך בטכניון ובאוניברסיטת חיפה חושף כיצד מתגברת הזיקית על שדה הראיה הצר שלה באמצעות הסטת הראש

פרופ’ אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. צילום באדיבותו

פרופ’ אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון

אחד המשתנים המבדילים בין בעלי חיים שונים הוא שדה הראייה שלהם, המוכתב על ידי מיקום העיניים וטווח התנועה שלהן. האדם, לדוגמה, מאופיין בשדה ראייה צר למדי, שעליו הוא מפצה באמצעות הסטת הראש לכיוון הרצוי. האוח, שזווית הראייה שלו צרה אף יותר, מחפה על כך ביכולתו לסובב את הראש יותר מסיבוב שלם בלי לשנות את תנוחת גופו. הזיקית, לעומת זאת, נהנית משדה ראייה רחב להפליא וכן ביכולת להסיט כל עין לכיוון אחר. באמצעות “פזילה וולונטרית” זו חוסכת הזיקית תנועות ראש וגוף העשויות להסגיר אותה לאויביה ולטרפה כאחד.

נהוג להניח שכל אחת מעיני הזיקית נעה באופן אוטונומי, כלומר ללא קשר לעין השנייה. מחקר שנערך לאחרונה על ידי פרופ’ אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון ופרופ’ גדי קציר מאוניברסיטת חיפה מגלה כי הנחה זו שגויה. במחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת The Journal of Experimental Biology, בחנו החוקרים את החוקיות המכתיבה את תנועת עיני הזיקית וגילו כי בין שתי העיניים שורר תיאום מסוים.

פרופ’ ריבלין, שהוביל את הקבוצה הטכניונית במחקר, חוקר את מערכת הראייה של הזיקית כבר שנים רבות. במחקר קודם הוא חקר וניסח את מודל הסריקה האופטימלי של הזיקית. במחקר הנוכחי העמידו החוקרים, בשלב הראשון, זיקית מול מסך מחשב שעליו מעופף זבוב וירטואלי. בכל פעם שהזיקית ראתה את הזבוב היא “נעלה” עליו את שתי עיניה, אמדה את המרחק בינה לבינו ואז תקפה – כפי שכבר היה ידוע מהמחקר הקודם.

בשלב השני של הניסוי החדש “חתכו” החוקרים את הזבוב הווירטואלי לשניים, והניעו כל אחד מהחצאים לכיוון אחר. כעת נדרשה הזיקית לעקוב בכל עין אחר חלק אחר של הזבוב. עם זאת, מאחר שברשותה רק לשון אחת נאלצה הזיקית לבחור איזה מהחצאים לתקוף. בניסוי הנוכחי התגלה שאכן, הזיקית התבוננה זמן מה בשני החצאים במקביל – כל עין התמקדה באחד מהם – אבל ברגע שבחרה באחד החצאים היא נעלה עליו את שתי העיניים כדי לאמוד את המרחק לקראת התקיפה.

“המסקנה שלנו היא שעיני הזיקית אינן עצמאיות לחלוטין זו מזו כפי שנהוג לחשוב,” אומר פרופ’ ריבלין. “בכל רגע נתון מודעת כל עין למיקומה ולכיוונה של העין האחרת. במילים אחרות, גם בראייה החד-עינית המאפיינת את הזיקית מתקיים שיתוף פעולה מסוים – כפי ששיתוף פעולה אחר מתקיים בראייה הדו-עינית של האדם.”

למאמר המלא: http://jeb.biologists.org/content/218/13/2097.short

2 תגובות

  1. 1. מדוע היה נחוץ “לחתוך” את הזבוב לשניים, לא היה פשוט יותר להציג שני זבובים נפרדים ?

    2. לא הבנתי איך מהניסוי הנ”ל הגיעו החוקרים למסקנה שעד רגע “הנעילה” העיניים אינן פועלות באופן עצמאי ? הרי גם לפני כן ידעו שברגע שהזיקית מזהה טרף קרוב היא ממקדת עליו את שני עיניה, אז מה החידוש כאן שלא ידעו עליו קודם ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.