סיקור מקיף

ראש נאס”א היוצא לאתר הידען: “אינני רואה אפשרות שמשימות של נאס”א לחקר כדור הארץ יתבטלו”

כך אומר ראש נאס”א עד לפני כשבועיים צ’ארלס בולדן שנשא דברים בכנס החלל השנתי לזכר אילן רמון שהתקיים שלשום בהרצליה, אודות החשש בקהילה המדעית מפני קיום המלצת יועציו של טראמפ להעביר את משימות חקר כדור הארץ מנאס”א ל-NOAA תוך קיצוץ חד בתקציבם. “אנו חוקרים את החלל כדי להבין טוב יותר את כדור הארץ”

ראש נאס"א היוצא צ'ארלס בולדן בכנס החלל ה-12 ע"ש אילן רמון. צילום: ליאון רוזנבלום
ראש נאס”א היוצא צ’ארלס בולדן בכנס החלל ה-12 ע”ש אילן רמון. צילום: ליאון רוזנבלום

“אינני רואה אפשרות שמשימות של נאס”א לחקר כדור הארץ יתבטלו”. כך אומר ראש נאס”א עד לפני כשבועיים צ’ארלס בולדן בתשובה לשאלת אתר הידען אודות החשש  בקהילה המדעית מפני קיום המלצת יועציו של טראמפ להעביר את משימות חקר כדור הארץ מנאס”א ל-NOAA תוך קיצוץ חד בתקציבם. “אנו חוקרים את החלל כדי להבין טוב יותר את כדור הארץ”, אמר על במת כנס החלל ע”ש אילן רמון שקיימו משרד המדע, סוכנות החלל ומכון פישר בבית חיל האוויר בהרצליה.

 

“אינני חושב שהם מנסים לבטל את משימות כדור הארץ. נראה מה תהיה עמדתם. נחכה לראות מי יהיה המנהל הבא של נאס”א. בינתיים אנחנו ממשיכים לעשות הכל כרגיל עם השותפים הבינלאומיים שלנו ועם האקדמיה. אנחנו ממשיכים לחקור את כוכב הלכת שלנו ולספק את הנתונים למקבלי ההחלטות, כך שיוכלו לקבל החלטות נכונות אודות האקלים המשתנה וסוגיות אחרות הקשורות לכדור הארץ.”

באשר לקונגרס שיו”ר וועדת המדע שלו המליץ להעביר תקציב ממשימות כדור הארץ לטיסות מדעיות לכוכבי לכת אחרים אומר בולדן: “תמיד היו לנו יחסים מוזרים עם הקונגרס.”

“יש הרבה מאוד אנשים בכל רחבי העולם שמבינים את החשיבות של הבנת המתרחש בכוכב הלכת שלנו ואת האקלים המשתנה. אני בטוח שבטווח הארוך, הם ינצחו. אינני מודאג מכך שמישהו יסתיר את המידע על כדור הארץ. אינני רואה אפשרות שמשימות של נאס”א (לחקר כדור הארץ) יתבטלו. זה חשוב מאוד לאנשים בכל רחבי העולם.

כל מה שאנחנו עושים מחוץ לכדור הארץ נעשה עבור כדור הארץ

“אחת התשוקות של אילן רמון היה להביא את החלל לכדור הארץ. ולעשותו נגיש ושייך לאנשים בכל העולם. מכיוון שעד כה רק מעט בני אדם יכלו לראות את כוכב הלכת שלנו מלמעלה. בנאס”א נהגנו לומר שכל מה שאנחנו עושים מחוץ לכדור הארץ נעשה עבור כדור הארץ. אנחנו מתמקדים במשימות שלנו למען כל האנושות. הרבה מהטכנולוגיות שפותחו לתוכנית החלל משמשות את כולנו היום. גם הניסויים הרפואיים שעשינו שם עזרו לשפר את מצב הבריאות של כל בני האדם. גם ההשראה שאנו נותנים חשובה, וכן העבודה הקשה שלנו בדחיפת הקצה יש בה פוטנציאל גדול. ”

“למזלנו, הטכנולוגיה מאפשרת לכולם לראות את מה שרואים האסטרונאוטים את כוכב הלכת שלנו, ככדור שברירי ללא גבולות מרחף בחלל. אילן רמון אמר  “העולם נראה מדהים מלמעלה. כל כך שליו, כל כך יפה וכל כך שביר. כל אחד מבני האדם, לא רק בישראל, צריכים לשמור עליו נקי וטוב. אני יודע שאנשים רבים העוסקים בתחום החלל מכבדים את מורשתו של אילן רמון.”

“במהלך עשר שנותי כראש נאס”א – ואני כעת בשבוע השני שלי כאזרח  נסעתי ברחבי העולם, כולל מספר פעמים לישראל, ובכל מקום אליו אני הולך יש התרגשות אודות העתיד. הדבר ניכר בעיקר בקרב צעירים ולכן אני אופטימי.”

 

בהרצאתו הוא מתח ביקורת על הציניות של מתנגדי התנועה הסביבתית, מבלי לציין שמות והדגיש את חשיבות חקר כדור הארץ כחלק חשוב מחקר החלל. “יש משהו מאחד במין האנושי החוקר את השמים. מעבר ליתרונות הכלכליים והטכנולוגיים של שיגור לחלל, המראה של כדור הארץ חסר הגבולות מהחלל יכול לעורר את התחושות של חמלה ואנושיות ופליאה. כפי שאמר האסטרונום האנגלי פרד הויל ב-1948: ברגע שתמונה של כדור הארץ  מהחלל תהיה זמינה, רעיונות חדשים בקנה מידה הסטורי ישתחררו. ואכן כך קרה. אני מאמין כי התמונה הראשונה של כוכב הלכת הכחול מנקודת המבט של חברי צוות אפולו 8 שחזרו מהקפת הירח  שינתה את נקודת המבט של כולנו על כוכב הלכת שלנו ובוודאות היתה הגורם שהאיץ את הקמת התנועה הסביבתית המודרנית.”
“היום יש צילומים מנקודות מבט רבות ואנחנו יכולים לחקור את העוצמה האדירה של ההוריקנים מלמעלה. אנו יכולים לחקור את מעמקי האוקיאנוס ולמדוד את טמפרטורת המים. אנו יכולים לחזות התפתחות סופות בדיוק רב יותר. אנחנו יכולים לעקוב אחר זרימות מים ובצורות, ולמדוד את מצבו של כדור הארץ הרבה יותר טוב לעומת התקופה בה צולמה התמונה הראשונה. זו תהיה התחנה האחרונה שלנו במסע. ככל שאנחנו לומדים יותר על כוכב הלכת שלנו ועל עצמנו אנו נוסעים רחוק יותר. אילן רמון ואנשי צוות הקולומביה חבריו הלכו מאיתנו אך הם נמצאים בליבנו ובמחשבתנו כל הזמן,  הם איתנו בפעולות היום יומיות שאנו נוקטים כדי לשפר את האנושות באמצעות ניסוי הרעיונות הגדולים להרחיב נוכחות חוצת גבולות ובתקופה צינית כזו – לתת השראה לסקרנות ופתיחות לפליאה.”

 

בולדן התייחס ארוכות גם לשני נושאים אחרים שהיו שזורים בהרצאתו: הקשר של נאס”א עם ישראל במיוחד מאז אסון קולומביה, והצורך לעודד את הדור הצעיר ללמוד מתמטיקה מדעים והנדסה.

“אני בטוח שהמאמצים שלנו יאפשרו לנו לזהות פרויקטים חדשים וכיוונים חדשים אליהם ניקח את השותפות שלנו.  כמנהל נאס”א חתמתי על הסכמים עם סוכנות החלל הישראלית המאפשרים לנו לעבוד ביחד למען העתיד. החדשנות הטכנולוגית הישראלית בחזיתות רבות ידועה בכל העלם. שתי המדינות רוצות למצות את המיטב שיש לכל אחת להציע כשאנו חוקרים את כוכב הלכת שלנו.”

אכן, שיתוף הפעולה בין ארה”ב לישראל נמשך לאורך עשרות שנים כאשר מדענים מהנדסים אמריקנים וישראלים עובדים ביחד על מדעי כדור הארץ, תגליות בחלל ופיתוח טכנולוגיות. ברוח הכינוס הזה, הדבר הולך להימשך.

הילדים שלומדים היום מתמטיקה, מדעים, הנדסה וטכנולוגיה יהיו המגלים של מחר. אמנם ימי התגליות שלי כבר כמעט מאחורי ואני עוזב את נאס”א ומשאיר אותה בידיים טובות אמשיך לעסוק בעבודה חשובה זו כבעבר. קחו בחשבון שהקבוצה הראשונה שתטוס למאדים נמצאת היום בבית הספר  אולי באוניברסיטה כמו אוניברסיטת בר אילן שהיה לי הכבוד לדבר בפני תלמידיה בשנה שעברה. הדור הנוכחי המסיים את לימודיו בימים אלה לא ידע אפילו שניה אחת בחייו שבה בני אדם לא היו בחלל. הם הם בני פחות מ-16 ושלושה חודשים הם לא נשמו אפילו נשימה אחת שבה בני אדם לא חיו ועבדו בתחנת החלל הבינלאומית

 

אנחנו משתמשים בהשראה מהחלל כדי ללכוד את הדמיון של הדור הבא ולעודד אנשים בכל העולם. המורשת שלנו חייבת להיות ההשראה. הייתי בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה ובכל מקום פגשתי ילדים שמתלהבים מהמדע, משתפים פעולה עם ילדים אחרים מכל רחבי העולם ומגיעים לכנסים כמו זה.

 

עלינו להתכונן לעמוד באתגרים משום שחקר החלל תמיד יהיה משימה קשה ונושא בחובו סיכונים רבים. הרבה גברים ונשים מתדפקים על דלתנו כדי להפוך לדור הבא של אסטרונאוטים, מדענים ומהנדסים. הם אלו שיתפעלו ויטיסו את הדור הבא של רכבי החלל, הן במסלול סביב כדור הארץ והן בחלל העמוק. חלק מהם יסכנו קריירה שלמה ויסתכנו כדי לטוס זמן רב ולנחות בעולם אחר ולהרחיב את הידע האנושי.

 

תשוקה לגלות זה מה שמאפיין אותנו כמין אנושי. אילן רמון וצוותו כמו גם צוותי צ’לנג’ר ואפולו 1 שילמו בחייהם. אני סבור שהשגנו המון מאז לכתם. בימים אלה מציינת נאס”א את זכרם של כל אלו שאיבדו את חייהם במהלך משימה בחלל. בשנה שעברה ציינו 30 שנה לאסון הצ’לנג’ר. השנה מציינים 50 שנה לאסון אפולו 1 ובשנה הבאה נציין 15 שנים לאסון הקולומביה. אנו זוכרים על כתפי אילו ענקים אנו עומדים. נמשיך ונשלח בני אדם ברחבי מערכת השמש. נמשיך ונשגר לוויני תצפית שעוזרים לנו ללמוד יותר על כוכב הלכת שלנו והשינויים המתרחשים בו.

 

המורשת שאילן רמון וחבריו לצוות השאירה לנו חיה ותוססת. ביחד עם התעשייה האמריקנית אנחנו בונים מערכות תעבורת חלל של העתיד. עם שותפנו הבינלאומיים אנחנו פועלים להגיע ליעדים רחוקים כמו אסטרואיד או מאדים. המשימות המדעיות שלנו ממשיכות להתפשט ברחבי מערכת השמש, חוקרים את כוכב הלכת הביתי שלנו ואת שכונתו והטכנולוגיה שאנו מפתחים ממשיכה לשנות את העולם. מה שאפיין את השנים האחרונות הוא המספר הגדול של מדינות שמבקשים להצטרף לחקר החלל. מדינות קטנות וגדולות, כאלו שיש להן סוכנות חלל וכאלו שאין להן. כל אדם שיש לו  תשוקה לעסוק בתחומי החלל יכול לעשות זאת. מה שפעם היה מירוץ חלל, הוא היום עידן של שיתוף פעולה בינלאומי. המחקרים בחלל עוזרים לנו להתגבר על בעיות האנושות ולעשות את החיים טובים יותר לכולנו.

כמי שאיבד חברים ועמיתים בצ’לנג’ר ובקולומביה אני יכול לומר שאמנם הזמן אינו יכול לרפא את הפצעים אנו יכולים להמשיך ולכבד את זכרם של חברינו, כפי שאנו עושים היום ובאמצעות המשך השגשוג ולעבוד ביחד בסביבת תגליות גלובלית. אנו רוצים שהדור הבא של אמריקנים וישראלים יהיה סקרן וחדשני כמו שאנחנו היום.

 

 

תגובה אחת

  1. אופטימיסט חסר תקנה. טרמפ יקצץ הכל. NOAA זה גוף ממשלתי בגודל זעיר לעומת NASA, כמובן שלא יצליח להשתמש בתקציבים ואז הסכומים שלא נוצלו יימחקו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.