ידענים: היסטוריה של עם ישראל

מאת 14 במאי 2017 10 תגובות

תנועת בני עקיבא נוסדה בל"ג בעומר 1929, כתנועת נוער דתית-לאומית, ציונית מן הסתם, כשהיא חורתת על דגלה את המלים תורה ועבודה, כמשולבות אמיצות זו בזו.

מדורת ל"ג בעומר, 2015. מקור: Yahel7777.

מדורת ל"ג בעומר, 2015. מקור: Yahel7777.

לא בכדי נכרכה התנועה בשמה ובתאריך הקמתה עם מרד בר כוכבא (132-135 לספ') ועם רבי עקיבא שנתפס מיתולוגית כאב האידיאולוגי שתמך במרד ברומאים.

נציין ראשית כי מרד בן כוסבה רווי תעלומתיות מורכבת, וככזו יכול להיות, אם אני מסתמך אך ורק על אגרותיו, שהוא עצמו, בן כוסבה,  כתב ועליהם חתם בשמו, שאולי לא היה ולא נברא ולפחות לא בממדים שנוטים לייחס להיקפו, למשכו ולעצם תופעת התנגדותו.

שנית, לא פחות בעייתית ותעלומתית, היא עצם שמו של המנהיג הנידון: בן כוסבה או בר כוסבא הוא שמו האמיתי, כך דומה, כפי שהוא עצמו חתם על כך באגרותיו וכך הוא נקרא, ואף טבוע כך טבוע על גבי מטבעותיו. במקורות חז"ל הוא נקרא בן כוזביא או בר כוזבא ולעיתים בר כוזבה. אצל הסופר אוסביוס, אב כנסיה, נקרא המורד בשם כוכבא. אצל דיו קסיוס, סופר רומי  די אמין, לא נזכר כלל שמו של מנהיג המרידה, בשונה מן המרידה היהודית הקודמת במצרים ובקיריני (כעשרים שנה קודם לכן), שם יודע דיו קסיוס לקרוא למנהיג המרידה בשמו – אנדריאס ואילו אוסביוס קורא לו בשם לוקואס.

בעייתיות מורכבת ותעלומתית הרבה פחות היא עצם ההתייחסות של ספרות חז"ל למרידה, ובתמצית – שלילה מוחלטת של המרידה ושל בן כוסבה העומד בראשה, ועד כדי כך שמסופר בתלמוד הבבלי (מסכת סנהדרין צ"ג עמ' ב') על כי בן כוסבה הכריז על עצמו כמשיח, הובא לדין הסנהדרין, נמצא חייב בהתחזות והוצא להורג (מזכיר במעט את פרשת ישוע מנצרת).

ומי תמך בו באופן מובהק? היה לא אחר מאשר רבי עקיבא, כזה שהכריז על בן כוסבה כעל "מלכא משיחא" (מלך המשיח) ככתוב בתלמוד הירושלמי (מסכת תעניות פרק ד' ס"ח עמ' ד') וברור שמדובר פה על מאבק עקרוני ומהותי בין היחיד (רבי עקיבא) לבין הכלל, לבין הרוב, היינו מניין חברי הסנהדרין.

בכל מקרה נתפס רבי עקיבא במרוצת ההיסטוריה כמנהיג הרוחני של המרד, כאב האידיאולוגי שלו, וזאת למרות שאין על כך אלא אינטרפרטציות רדודות ומעוותות. ובכלל, אין כמו המימצא הארכיאולוגי. רבי עקיבא כלל אינו נזכר באגרותיו של בן כוסבה. יתירה מזו – במטבעותיו של בן כוסבה מופיעה לעיתים דמות אחת , שאולי-אולי מהווה מעין הנהגה רוחנית, ושמה אלעזר הכוהן אך לא כן רבי עקיבא.

ואולי לרבי עקיבא היו פרטנזיות מרדניות משלו, בלי כל קשר לבן כוסבה, והדבר אולי מתבטא במסורות חז"ל, שדווקא עליהן מבקשים מקימי תנועת "בני עקיבא" לדורותיה, לראות בו את דמות המנהיג הרוחני של המרד. עליהן אדבר בהמשך.

היו , וביניהם חוקרים מכובדים, שטענו כי העדויות בספרות חז"ל המספרות אודות מסעותיו של רבי עקיבא ושיוטיו במימי הים התיכון לעבר קהילות יהודיות, נועדו לגייס כספים עבור מימון המרד המקווה, המצופה, המתוכנן. ובכן ראשית – כספים שנתרמו בקהילות יהודיות עבור המרכז הארצישראלי, מה שמכונה בשם "מגבת חכמים" נועדו לטובת עסקי הסנהדרין ובית הנשיאות, שבוודאי לא תמכו במרידה. שנית – מגעים אלה נועדו בעיקר לחזק את הקשר האידיאולוגי והפוליטי במידה מסויימת בין הקהילות היהודיות לסנהדרין. שלישית – רבי עקיבא לא היה יוצא בדרך כלל לבד, אלא עם מנהיגי סנהדרין מכובדים אחרים, שבוודאי עניין המרידה, אם בכלל היה רחוק מליבת התעניינותם ורביעית – רבי עקיבא יוצא בתקופת נשיאותו של רבן גמליאל, עעשרים שנה לפני פרוץ מרידת בן כוסבה, לבבל על מנת לעבר שם את השנה, והוא חוזר ומדווח אודות מסעו לנשיא הסנהדרין, בבחינת דיווח רשמי, שבעיקרו היה רעיוני והלכתי, כגון שאלת נישואי האשה על פי עד אחד בלבד. לקשור זאת עם הכנה למרד זה נראה דימיוני ומופרך. יכול להיות, כמין "אולי" כזה, של ניסיון של רבי עקיבא לגבש לעצמו עמדת מנהיגות לעומתית מול שושלת רבן גמליאל, שהיתה אז די רופפת ורופסת בהעדר אישור רומי רשמי למנהיגותה אך לא מעבר לכך.

אז מהו באמת הקשר בין רבי עקיבא והמרד? זה פורץ בכמה מקורות חז"ל בהקשר לרבי עקיבא ותלמידיו (שממונח זה נולד השם "בני עקיבא") ונביא אחד מהם להתרשמות כדלקמן: "אמרו: שנים עשר אלף זוגים (=זוגות) תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד" (תלמוד בבלי מסכת יבמות ס"ב עמ' ב').

נטלו "רבותינו", מאות שנים אחר כך, את הביטויים הבאים: עשרים וארבעה אלף, שטח גיאוגרפי רחב ומוות מהיר, ובנו תיאוריה מופרכת מעיקרה של הצטרפות רבי עקיבא ותלמידיו למרידה ומותם בשדה הקטל בקרב אחד, ויש המוסיפים ומהדרים בנוסח של מות גיבורים.

אלא מאי? "שכחו" אותם מעוותי ההיסטוריה להציץ אל מעבר לכתפי הטקסט הנ"ל. ומה נאמר שם בטקסט התלמודי? "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם". כלומר נענשו על כי לא נהגו כבוד איש ברעהו. כי לא כבדו איש את אחיו. מהו איפוא הקשר לשדה הקטל? אין קשר ואין זיקה לאיזו שהיא השתתפות במלחמה או במרידה. חכמי התלמוד לא הניחו לעניין זה לעבור מן העולם לפני שיבררוהו עד תום. ומה נאמר בהמשך? "כולם מתו מפסח ועד עצרת (כלומר זוהי המשמעות של "וכולן מתו בפרק אחד"). אמר רב חמא בר אבא ואיתימא רבי חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? אמר (ענה) רב נחמן: אסכרה" כלומר דיפתריה, שהיא מחלה קשה הפוגעת בדרכי הנשימה וטרם שנמצא לה חיסון מונע נודעה זו כמחלה קטלנית. כלומר תלמידי רבי עקיבא נפטרו לכל היותר מאיזו שהיא מגפה קשה.

והמסקנות:

1 – ספק רב אם רבי עקיבא היה המנהיג הרוחני של המרידה ואביה האידיאולוגי. ולכל היותר האמין במשיחיותו של בן כוסבה בבחינת דעת מיעוט.

2 – ספק רב אם היו לו כל כך הרבה תלמידים, שאפילו ההפרזה מדומיינת ואסטרונומית בהיקפה. חכמי סנהדרין לא הורו, חנכו ולימדו יותר מאשר חמישה תלמידים מובהקים.

3 –  ספק רב אם מותם קשור כרונולוגית לימי המרד ושאולי בכלל מתוארך סיפור מותם הרבה לפני פרוץ מרד בן כוסבה.

4 –  ספק רב אם מותם נגרם כתוצאה מנטילת חלק פעיל במרידה.

5 –  הללו כלל לא נזכרו באגרות המרד, מה שמלמד על עצם העדר אמינות הסיפור.

6 – מותם של התלמידים כתוצאה מאותה מגיפה קטלנית והביטויים המופיעים בספרות חז"ל מלמדים על עונש כבד כלשהו, "מידי שמים", על מעשה חמור שעשו, בחינת על שלא נהגו כבוד איש ברעהו, וזה מזכיר במידה רבה את מאמר חז"ל על הבית השני שחחרב משום שהיתה בו שנאת חינם מזה ועל כשלון המרידה מזה שנתלה באישיותו הבעייתית של בן כוסבא שהואשם בחטא ההיבריס, בחטא היוהרה כלפי האל.

7 – בל נשכח שמיתוס זה שהתבשל במשך זמן רב ב"קדירתם" של חכמי התלמוד, נועד, כך דומה, להתריע נוכח התנהגות בזויה של בני אדם זה לזה.

8 – נוצר בי הרושם כי רבי עקיבא מטעמיו ומשיקוליו הוא החליט למרוד בהנהגה המיתולוגית של בית הנשיאות. ואם מדובר על שנות העשרים שקדמו למרד בן כוסבא, שהיו בבחינת "חור שחור", תקופה של בין-מלכויות (בין כהונת רבן גמליאל לבין יורשו רבן שמעון בן גמליאל) כשידוע על ניסיונות הנהגה של חכמי סנהדרין, אין להוציא מכלל אפשרות כי רבי עקיבא נמנה ביניהם ואף גייס לשם כך לא מעט תלמידים.

ואם כן דומה הוא ודרכו לאוזורפטור הגדול בדמותו של בן כוסבה, שאף הוא, כך דומה, ניצל את תקופת ה"בין-מלכויות" כדי להשתלט על יהודה ולהנהיג את הציבור היהודי.

10 תגובות ל “ל"ג בעומר: בני עקיבא, מאין?”

  1. יוסף

    רבי עקיבא היה אחד מארבעה שניתנה להם הזכות (בידי משהו מופשט שאנו קוראים לו שמים) להכנס לפרד"ס.
    תורת הסוד היהודית, רזי האלוהות. היחיד שיצא שלם הינו רבי עקיבא, ללמדנו כמה גבוהה רמתו הרוחנית.
    בתלמוד במסכת חגיגה (י"ד:) ארבעה נכנסו בפרדס. ואלו הם: בן עזאי ובן זומא, אחר ורבי עקיבא. […] בן עזאי הציץ ומת… בן זומא הציץ ונפגע… אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום.
    התלמוד מדבר בלשון קצרנית שצריך ללמוד להבין אותה. אני למדתי אותה כחילוני, בגיל מאוחר.
    אחר -הוא שמו של רבי אלישע בן אבויה מורו של רבי מאיר בעל הנס. זה סיפור בפני עצמו.
    אותו אלישע התפקר, והוחרם – הוא וצאצאיו אסורים לבוא בקהל ישראל. "קיצץ בנטיעות", כלומר הפך לכופר בעיקרי האמונה היהודית. אסור אפילו לומר את שמו, ולכן הוא נקרא האחר. תלמידו מאיר בעל-הנס נלחם נגד הגזירה (הסיפורים הם על דרך האלגוריה) מידי שמים שלא להכניסו לגן עדן וביקש להכניסו. בזכות רבי מאיר נוצר התקדים: ""רבי מאיר רימון מצא. תוכו (הידע הנרחב של אלישע בן אבויה בתורה) אכל, וקליפתו (כפירתו) זרק.". אם מישהו גדול בתורה וכנראה בחוכמת הגוייים = מדעים, אך כשל באמונה, קח את הדברים הטובים מלימודו, ואל תמחק לגמרי את זכרו. בן זומא מוכר לנו מהגדה של פסח: "עד שדרשה בן-זומא".
    התלמוד לא בא לדייק היסטורית, למרות שגם זה קיים. בראש וראשונה ללמד מוסר השכל.
    גדולתו של רבי עקיבא, שנראה לנו זר ומוזר מחגיגות ל"ג בעומר של הדתיים, שהוא הבין כי עם ישראל יוצא לגלות ארוכה, והמציא מתכון גאוני שאין לו שני בהיסטוריה לשימור עם ללא מולדת. הגדרת סידור תפילה עם תפילות, הגדרת מישנה ותלמוד – אם כי חתימת המישנה לא בוצעה ע"י רבי עקיבא אבל המפעל החל אצלו. פרופסור צ'חנובר זוכה פרס נובל בכימיה, חילוני, לומד קבוע תלמוד.
    פרופסור ישראל אומן, תורם עיקרי לתורת המשחקים בתנאי אי-וודאות "ומרחב האמונות" מפרש מסכתות בתלמוד אחת-אחת לפי תורת המשחקים – כלומר יש כאן רציונל מתימטי. בדרום קוריאה לומדים תלמוד על מנת לחדד את השכל (אוכלוסיה: 50 מיליון) כחלק מתוכנית הלימודים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4046985,00.html.
    באיראן, ירדן ומדינות נוספות בלימודי איסלאם לומדים תלמוד
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4342722,00.html.

  2. יוסף

    מה שראוי לציון שאתה שנשמע לי דתי/חרדי ואני מסורתי/עם אוריינטציה מדעית לא קיללנו אחד את השני ונפגשנו באתר מדעי. פירושו שם הספקולציה שלי נכונה (לא בטוח) יש חרדים בעלי אוריינטציה של חוכמת המדעים ויכול להיות מכנה משותף כלשהו להידברות. נ.ב.: לקחת גם מספר תולדות יש"ו של היהודים.

  3. יוסף

    הפרטים שנתתי נכונים לפי היסטוריונים.
    הפרטים שנתת נכונים ואינם סותרים למעט שדעתך שישו תלמידו של ישעיהו בן פרחיה איננו הישו הזה. סה"כ אני מסכים עם הפרטים, חלקם דוגמה תלמודית.
    ראה: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2255
    הדמויות מסביב:
    קיפא כוהן גדול, נקדימון בן-גוריון חבר הסנהדרין, רבי שמעון כיפא = שמעון פטר – היו אמיתיות.
    יוסף בן מתיתיהו מדבר על ישו, מזמן המרד הגדול – כ 50 לספירה, 20 שנה לאחר מותו. אך יש האומרים שמתרגמים נוצריים שתלו את הדברים בכתביו. רבי שמעון כיפא כתב, לפי המסורת 2-3 תפילות חשובות ביום הכיפורים, היה ידוע בסגפנותו. היה דמות שקיומה מאושר. נחשב למייסד הנצרות.
    http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2691
    הותיר אחריו הרבה אגרות משל עצמו אצל הנוצרים, וכן מופיע הרבה במקורותינו. לכן אני סבור שישו היה קיים.
    מסכים איתך שיש בנצרות סממנים פגניים. ראיתי אותם מצטלבים מול פסל הבתולה, כפי שאנו מנשקים מזוזה, וגם כורעים ברך מול פסל. בקיר חיצוני של כל כנסיה יש פסל של הצלוב. אמנם כסימבול לצדיק או צדקת- אבל זה סותר לחלוטין את היהדות: לא תעשה לך פסל וכל מסיכה, וב-13 עיקרים: אין לו דמות הגוף ואינו גוף.
    אינני חושב שהנזירים במסדרים השונים למשל, אינם מאמינים בבורא אחד ויחיד שהוא הכול.
    גם אם היה חוטא לפי תפיסתינו לא היה מגיע לו הריגה להשקפתי – לא רלוונטי.

  4. אבי

    ליוסף
    ישו הנוצרי בתלמוד תלמידו של גחזי שנדחה ע"י רבו, מופיע בתלמוד בשם ישו – יש"ו זה ראשי תיבות של " ימח שמו וזיכרו" על שהדיח את עם ישראל הישו הזה הוצא להורג בסקילה או בדחיפה ממצוק ע"י הסנהדרין ולא ע"י צליבה ע"י הרומאים וזה מאורע שקרה כחמישים עד מאה שנה לפני שישוע הנוצרי נולד.
    ישוע נקרא "ישו" בעיברית רק ע"י היהודים, שמו בפי המאמינים שלו זה ישוע מנצרת ולא ישו הנוצרי .

    יש אפשרות אולי שהדת הנוצרית המציאה את הסיפור על ישוע הנוצרי על בסיס הישו הקודם , החליפה קצת את שמות התלמידים שלו, שינתה בסיפור את צורת ההוצאה להורג מסקילה לצליבה … לא נראה לי – אבל הקשר די קלוש ויותר סביר שאלה שני אנשים שונים לחלוטין.

    ההתכחשות של הדת היהודית לנצרות להבדיל מהאיסלם היא בגלל שהנוצרים לא מקיימים את מצוות דת נוח שכוללות התרחקות מעבודת אלילים מצלמים. הנוצרים במיוחד הקתולים הם עובדי אלילים לפי ההגדרה היהודית וגם המוסלמית בגלל הקדושים והצלמים שיש להם .
    לכן לפי היהדות האורטודוקסית נצרות נחשבת לעבודת אלילים ואיסלם לדת לגיטימית עבור הגויים.
    לפי ההוכחות שמביא הפילוסוף וחוקר הדתות הגדול והחכם והמנודה רבי ברוך שפינוזה בספרו "מאמר תאולוגי ומדיני " – הממסד הפרושי צינזר וערך את כל כתבי הקודש כדי שיתאימו לתורתם ולתפיסתם את הדת , ותוך כדי כך גם דאגו להשמיץ את יתר הכתות והזרמים שיצאו מהיהדות שאחת מהם הייתה הנצרות הקדומה.

  5. יוסף

    עוד 2 פרטים מעניינים על הסיפור על ישו בתלמוד. אותו כוהן גדול קיפא (ראשי הסנהדרין רבים נקראו אז קיפא) – ארון הקבורה שלו נמצא במוזיאון ישראל בירושלים. כלומר הוא היה קיים כדמות היסטורית, היה בקשרים טובים עם הרומאים ואחד מתפקידיו מציאת גורמים חתרניים והבאתם לידיעת הרומאים. קיפא מילא את תפקידו.
    כפי שנצלב אותו ישו, כך נסרק בשרו של רבי עקיבא כאחד מעשרת הרוגי מלכות. האחד הוסגר על ידי הסנהדרין ונתפס כאויב והשני נתפס כאחד מגדולי היהדות בכל הזמנים. הנקודה השניה. אותו רבי שמעון כיפא – האפיפיור הראשון, הינו לפי המסורת מחבר סדר העבודה "אתה כוננת עולם ברוב חסד", וכן "נשמת כל חי", ואולי גם "אתן תהלה". לכן לדעתי כל כך כאוב היחס של היהדות לנצרות, ופחות לאיסלאם. התלמידים ההם היו חלק מהמימסד הרבני, ופה מדובר ברב שנתפס כצדיק על ידי המימסד. נכון ישנו גם השעטנז של השילוש הקדוש שיצא בנצרות בתקופה מאוחרת והוא פגני במובן היהודי.

  6. אלעד

    לא הבנתי למה מי שאינו מאמין, טורח להקדיש מזמנו הפנוי ולנסות להראות כמה הוא חכם ונאור, כמו הבחור mj. הציניות העוקצנית הזו מלמדת אותי על דבר אחד מאד פשוט.
    היום, לאחר שנים בהם צברתי ידע – אני יכול לומר בוודאות מוחלטת
    אני יודע כמה רחוק אני מלדעת הכל, כמה רחוקים בני האדם מלדעת אפילו מה היה לפני 300 שנה (שלא נדבר על אלפי שנים)

    האמונה שלך בנקודה סינגולרית (שהתקיימה תמיד, ללא שום הסבר מוכח או מובן למוח אנושי, תיאוריה שהומצאה ע״י מוח אנושי), חומר ותת חומר שנפגשו וייצרו את המפץ הגדול שממנו הכל… זה נראה לך הגיוני

    אבל לשים את עצמך בנקודת ייחוס שונה, שיש גורם כלשהו שיצר את כל המערכת הזו, שהיא חלק (קטן) ממשהו גדול אחר, זה נראה לך לא הגיוני.

    אני אוהב את המדע, מאד אוהב שמגלים דברים חדשים או סותרים אחרים
    אני מאד אוהב למצוא את ההקבלה לדת, למרות שאני חילוני

    דבר אחד אני בטוח לא עושה ולא אעשה- זה להכנס לאתרים/מאמרים שאינם לרוחי ולצחוק על דרך אמונתם של אחרים.

  7. יוסף

    ישנה בעייתיות בתיארוך חלק מהסיפורים ואלה נובעים מכך שהתלמוד דגשו העיקרי לא היסטורי. כפי שחידד MJ.
    למשל הסיפור על רבי שמעון כיפא. איך ייתכן שחי בימי ישו, אם חי בימי רבי עקיבא.
    לכן סבורים שישנם 2 הילל הזקן, ואילו בתלמוד יש אחד. כפי שבתנ"ך יש ישעיהו אחד, והחוקרים החילונים סבורים שהיו 2 ישעיהו שחיו בתקופות שונות. התלמוד עבר עריכה בתקופה מאוחרת יותר. ונחתם אולי אפילו ב-300 לספירה. כ 270 שנה אחרי ישו, וכ 250 שנה אחרי רבי עקיבא.

  8. יוסף

    מצטער. אתם טוענים שכל החוקרים האקדמים במסורת ישראל אין להם הצדקה.
    לטעמי דווקא מהם אני מקבל ביקורת מדעית למקורות.
    ד"ר הרב בניימין לאו משווה בסידרה חכמים בת 5 כרכים, בין התיארוך החוץ תלמודי לתיארוך התלמודי.
    אמנם התלמוד דגשו העיקרי הוא לא היסטורי אבל ניתן ללמוד ממנו היסטוריה, בדיוק כמו מהתנ"ך – כמובן בגישה ביקורתית. המאמר של יחיעם שורק מוצא חן בעיני.
    כנ"ל פרופסור הלברטל ופרופסור וולדן (ביתו של שמעון פרס?). כל אלה מנתחים את התלמוד לאור הרקע ההיסטורי.
    מן התלמוד כמקור היסטורי חיצוני לברית החדשה ניתן ללמוד באורח לא מיסטי (לעומת הברית החדשה) על ישו ושישה מתלמידיו. וכן העובדה שישנו מקור לא הברית החדשה = התנ"ך שלהם, שמעיד על ישו – אולי היה קיים באמת. על אדם בשם ישוע נאמר שהיה תלמידו של רבי יהושע בן-פרחיה, כלומר ישו היה רב פרושי.
    הסתכסך עם המימסד הפרושי, בגלל שהעדיף מצוות בין אדם לחבירו יותר ממצוות עשה לשמירת השבת, וכן דיבר במונחים של מורה בודהיסטי: אני. סבורים שעל ישוע כתב יהושע בן פרחיה בפרקי אבות: הווי דן כל האדם לכף זכות. המפורסם מבין תלמידיו אף יותר מישו עצמו הינו רבי שמעון כיפא שהוא כנראה שימעון פטר. כיפא בארמית פטר ביוונית. עליו מדובר פולמוס מפורסם עם רבי עקיבא שמבטא הבדלי השקפה בין האנשים ובין הדתות מתוך כבוד זה לזה. שני רעים במדבר. שמעון כיפא מצויין בספר חסידים שבתיאום עם המימסד הרבני, הפריד את הנוצרים מן היהודים, אך גם אסר על פרעות ביהודים. עליהם נאמר בתפילת שמונה עשרה שלנו: למינים ולמלשינים אל תהי תקווה, וכל הזדים כרגע יאבדו. נקדימון בן-גוריון המוזכר בתלמוד חבר בסנהדרין הוא ייתכן, (לא מובהק) ניקודימוס מהברית החדשה. לפי הנוצרים יוסף הרמתי היה חבר הסנהדרין. אינני נוצרי – פשוט נהנה לקרוא את התלמוד מנקודת מבט חילונית-מעורבת. כלומר היו בסנהדרין רבנים פרושים שהתנגדו לפסק הדין של הכוהן הגדול קיפא. אני משער שאני מעצבן אחרים.
    מה שיפה בתלמוד כמקור היסטורי שהוא לא מטשטש מחלוקות. כמו התנ"ך: מעשה דוד ובת שבע
    היתה רבנית תנאית בשם ברוריה והיא היתה עוצמתית יותר מבעלה אפילו מאיר בעל הנס. המימסד לא נתן לזה להתפתח, אישה אין מקומה בבית מדרש.
    היה רבי מאיר בעל הנס שהיה אופוזיציה לרבי יהודה הנשיא ושילם על כך מחיר יקר.

  9. mj

    צר לי, אבל חוץ מלומר שסיפורי התלמוד אינם בהכרח אמת היסטורית – (ממש חידוש גדול), מה בדיוק מטרת המאמר הזה? (טוב, לא באמת קשה לנחש) ובמחילה, סברות כרס ואם ואולי ושמא- שהכותב מצפה שנקבל כתורה למשה מסיני?

    (אני במיוחד אוהב את ״נטלו "רבותינו", מאות שנים אחר כך, את הביטויים…."שכחו" אותם מעוותי ההיסטוריה להציץ אל מעבר לכתפי הטקסט הנ"ל. ומה נאמר שם בטקסט התלמודי…
    מי זה רבותינו? הם הם מעוותי היסטוריה? והרי כל המאמר בנוי על כך שהסיפור ההיסטורי האמיתי לא מקבל ייצוג הולם באגדות התלמוד. וכי זו הבפעם הראשונה שכתוב נתקל בשיטה הקרויה ״דרשנות״?
    למה חושב הכותב שהם לא ראו ידעו והבינו את מה שנמצא מעבר ל״כתפי הטקסט הנ״ל?

    אובקיצור:
    נו באמת. טוב היה שלא היה נכתב.

  10. אבי

    חסר במאמר הזה הסבר על סיבת ההילולה בהר מירון לכבוד רבי שמעון בר יוחאי , דווקא בל"ג בעומר .
    חוץ מזה – המיתוס הזה שבר כוכבא היה מורד גיבור וקדוש , רבי עקיבא החכם שמטיף לאהבת לרעך כמוך…והיה המנהיג הרוחני של המרד מלחמת מעטים מול רבים … – המיתוס יפה חינוכי תורם לאחדות העם לאהבת המולדת, החופש משיעבוד ועריצות וחשוב לציונות ולכן הוא חשוב יותר מהעובדות היבשות.
    כמו שאמר פרופסור ליבוביץ- "משה לא ירד מהר סיני כדי לתת לנו שיעור בפיזיקה ביולוגיה או היסטוריה ", כלומר המטרה של ספרי הקודש היא חינוכית \תרבותית\דתית, הדת בנויה על אגדות חינוכיות מיתוסים ואמונות ולא על עובדות מדעיות.
    ולכן אין שום מקום לבדוק את העובדות ההיסטוריות בצורה מדעית ולפי זה להחליט מה נכון ומה לא מבחינה דתית.

הוספת תגובה

  • (will not be published)