“לגלקסיות יש מסה עצומה, וכך גם לחורים השחורים שבמרכזן. החור השחור הזה גדול מאוד לנעליים שלו. הוא פשוט לא היה יכול להיות כל כך גדול” אמור ד”ר יאקו ואן לון, אסטרופיזקאי באוניברסיטת קיל ומוביל המחקר החדש
החור השחור העל-מאסיבי הנמצא במרכזה של גלקסיה שהתגלתה לאחרונה התגלה כגדול הרבה יותר ממה שהתיאוריות הנוכחיות של אבולוצית הגלקסיות סבורות שאפשרי. מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת קיל ואוניברסיטת מרכז לסטר (שתיהן בבריטניה) הראה כי החור השחור הרבה יותר גדול ממה שהיה אמור להיות ביחס למסת הגלקסיה שסביבו.
הגלקסיה, SAGE0536AGN התגלתה באמצעות טלסקופ החלל שפיצר של נאס”א הצופה בתחום האור התת-אדום. ההערכה היא שגילה של הגלקסיה כ-9 מיליארד שנה והיא כוללת גרעין גלקטי פעיל (AGN), עצם בהיר במיוחד בזכות ההאצה למהירות גבוהה של הגז על ידי חור שחור על-מאסיבי, דבר שגורם לגז לפלוט אור.
החוקרים אישרו כעת את נוכחות החור השחור באמצעות מדידת מהירות תנועת הגז סביבו. באמצעות הטלסקופ הגדול של דרום אפריקה הם צפו וגילו כי קו פליטות המימן בספקטרום הגלקסיה (שבו האור מפורק לצבעים המרכיבים אותו – אפקט דומה לזה שרואים במנסרה), מתרחב בשל אפקט דופלר שבו אורך הגל (הצבע) של אור מעצם נוטה לכחול אם האור אם העצם מתקרב אלינו או מתרחק כאשר העצם מתרחק מאיתנו. מדידת שיעור ההתרחבות הראה כי הגז נע במהירות גבוה, בשל השדה הכבידתי של החור השחור.
נתונים אלה שימשו לחישוב מסת החור השחור. ככל שהחור השחור כבד יותר, כך קו הפליטות רחב יותר. מסתו של החור השחור ב – SAGE0536AGNהיא 350 מיליון מסות שמש. ואולם המסה של הגלקסיה עצמה, נתון שחושב ממדידת תנועת הכוכבים, חושב כ-25 מיליארד מסות שמש, כלומר פי 70 ממסת החור השחור. החור השחור גדול פי שלושים ממה שהיה צפוי להיות ביחס לצפוי לפי גודל הגלקסיה.
“לגלקסיות יש מסה עצומה, וכך גם לחורים השחורים שבמרכזן. החור השחור הזה גדול מאוד לנעליים שלו. הוא פשוט לא היה יכול להיות כל כך גדול” אמור ד”ר יאקו ואן לון, אסטרופיזקאי באוניברסיטת קיל ומוביל המחקר החדש.
בגלקסיות רגילות החור השחור אמור לגדול בקצב זהה לזה של הגלקסיה, אך ב – SAGE0536AGN החור השחור גדל הרבה יותר מהר, או לחילופין] הגלקסיה הפסיקה לגדול בטרם עת. מכיוון שהגלקסיה הזו התגלתה במקרה. הזמן יגיד האם SAGE0536AGN היא גלקסיה יוצאת דופן או שהיא הראשונה מסוג חדש של גלקסיות.
להודעה באתר החברה האסטרונומית המלכותית
עוד בנושא באתר הידען:
21 תגובות
יוסי,
קודם כל ארחיב על דבריו של WD: לא רק ש”ניתן לטעון” שיש מדענים ישראלים מובילים באוניברסיטאות מערביות (ולכן הם לא נכנסים לספירה שלך), זה אפילו נכון באופן טריוויאלי. על בריחת מוחות שמעת? מה נראה לך שמושג זה אומר? הוא אומר שאנשים מתחנכים פה בישראל, מגיעים להישגים פנומנליים, ואז הולכים ליישם אותם במקומות אחרים בעולם. אז כשזה קורה באיראן, אתה סופר את זה בתור נצחון של מערכת החינוך האיראנית שהצליחה לייצר מדען גאון שקיבל עבודה באוניברסיטה נחשבת, אבל כשזה קורה בארץ אתה מתעלם (או רואה בזה תעודת עניות לישראל שלא הצליחה להחזיק במדען).
בנוסף, כמובן שאתה ממשיך לחזק את טענותי. איך? על ידי כך שעברת לדבר על דירוג אוניברסיאות. תגיד, מישהו פה דיבר על זה? מישהו אמר שלא הייתה ירידה? מישהו אמר שהירידה היא אנומליה סטטיסטית? לאורך כל הדיון, מהרגע הראשון, אתה ממציא אנשי קש להלחם בהם. אתה זורק טענה לאוויר, מראים לך שהיא לא נכונה או לא מדויקת או לא רלוונטית, אז מהר-מהר אתה ממציא נושא חדש לדיון ועובר אליו. גם הפעם, התעלמת מכל מה שאמרתי (שכל הטענות שלך הם סתם רשמים, שהדוגמאות שלך שגויות, שאין הגיון בלמדוד את עצמנו דווקא מול איראן) והמצאת נושא חדש לדיון: דירוג האוניברסיטאות. הרי מהתגובה הראשונה שלי כתבתי שאנחנו צריכים להשתפר, אז מה בדיוק אתה מנסה להוכיח ולמי? התשובה ברורה: אתה משנה נושא כי אתה לא מסוגל לעצור ולהגיד, “רגע. אולי באמת אני זורק ערימה של נתונים שאין ביניהם קשר ואין להם מטרה מלבד לנסות לזרוע פחד שהאיראנים ינצחו אותנו”. באנגלית קוראים לזה moving the goalposts.
יוסי
אם אתה טוען כי “מדעני העילית המוסלמים לא יימצאו באוניברסיטאות מוסלמיות אלא מערביות” מדוע שלא נטען גם שמדעני העילית הישראלים(או יהודים) לא יימצאו באוניברסיטאות ישראליות אלא באוניברסיטות מערביות?
הטכניון לפי דירוג שנגחאי עולה. לפי דירוג טיימס נופל.
מסתבר שיש נתונים ברשת ומי שיש לו זמן יכול להביא את כל המספרים שביקשת. ניתן לטעון שויקיפדיה לא מהימנה. לדעתי לכל נתון שם יש נתון מגבה במקום אחר. אני מוסיף כאן רק את דירוג שנגחאי בציר הזמן שלצד דירוג TIMES נחשבים 2 הדירוגים היוקרתיים בעולם, חפש בויקיפדיה (אין אפשרות לטעון כאן קובץ), “דירוג האוניברסיטאות בעולם 2015”. תוצאות: העברית מספר 1 בארץ. הטכניון/באר-שבע/תל-אביב בצניחה, חיפה יצאה מדירוג ה500. מדעני העילית המוסלמים לא יימצאו באוניברסיטאות מוסלמיות אלא מערביות.
רשימת 200 המדענים האירנים בעולם המערבי:
https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_contemporary_Iranian_scientists,_scholars,_and_engineers
אם רואים צניחה של אוניברסיטה ישראלית ממדרגה X ל X-1, למספר בודד של שנים. אפשר כמובן להמשיך להתעלם. לדעתי האישית בלבד, אם נמשיך כך לא טוב. אתה נראה לי אינטיליגנט במובן החיובי. אולי גם אותך זה מדאיג.
לאלבנצו שמחפש עובדות ונתונים, הנה מאמר מהיום:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4705677,00.html
העברית עלתה קצת, הטכניון ות”א צנחו המון בדירוג העולמי. אני לא ממשיך את הטוקבק הזה. לך המילה האחרונה בציר הזמן. ניפגש אם תירצה בטוקבק אחר.
ושכחתי גם להתייחס לשימושך במונח “התהפכות מעריכית”. תגיד, אתה יודע מה זה אומר? אני רוצה לברר אם אתה כותב שטויות מתוך בורות (לא מבין מה משמעות המונחים בהם אתה משתמש), מתוך רוע (משקר במצח נחושה כדי לקדם אג’נדה) או מתוך זלזול מוחלט בשאר המגיבים (לא חושב אפילו טיפה על מה שאתה כותב וסתם זורק מילים מתלהמות בפוסטים, בתקווה שישמע מרשים).
יוסי,
מתחיל להמאס.
1. אני פיזיקאי.לקרוא ירחונים מדעיים זה מה שאני עושה מבוקר עד ערב, אז בבקשה אל תנסה למכור לי לוקשים על זה שרואים בקלות שחוקרים יהודים ו/או ישראליים בדעיכה והמוסלמים בעלייה. זה פשוט שטויות, כמו רוב הדברים שאתה מכנה “עובדות יבשות” למרות שלמעשה הם סתם דברים שהמצאת וקיימים רק בראשך. אתה לא מביא להם ראיות, וכשאתה כן מביא ראיות, אז או שמתברר שהראיות מפוברקות (כמו במקרה של נימה) או שהראיות הן רשימה של מטלות שהקורא צריך לבצע בשבילך. תודה רבה, שיעורי בית עשיתי מספיק בשנים הרבות בהן למדתי ביסודי-חטיבה-תיכון-תואר ראשון-תואר שני-דוקטורט, אני לא צריך איזה מגיב שימציא תיאוריות ואז ישלח אותי לבדוק אותן בשבילו.
2. לא אמרתי שמצב החינוך בארץ מושלם, ככה שכל הנתונים שאתה מנסה להציף פה (בתקווה שאף אחד לא יבדוק או יחשוב עליהם אלא רק יקרא אותם ויתחיל לשקשק) לא רלוונטים בכלל לביקורת המאוד פשוטה שקיבלת: הטיעונים שלך חסרי ביסוס. תביא ביסוס, ואז נדבר. ולא – ביסוס זה לא אומר לתת לי מטלות שיעורי בית לעשות בשבילך סטטיסטיקות על איראן וישראל.
3. כל תגובה שלך רק מוכיחה יותר ויותר את הנקודה שלי. אתה קופץ מטיעון לטיעון, בלי לחשוב בכלל אם אתה צודק או לא. הרי אתה בעצמך מודה שחלק מטיעוניך שגויים, חלק לא בדוקים בכלל, וחלק מבוססים על תחושות בטן. אז מה בעצם יש פה? ערימה של פוסטים חסרי משמעות שיש להם רק מכנה משותף אחד – אנחנו נחלשים, הם מתחזקים. זה בדיוק מה שנקרא טקטיקת הפחדה. אתה אפילו לא טורח להסביר מה זה משנה בכלל: למה בחרת להשוות את ישראל לאיראן ולא לגיאורגיה או ניקרגואה? נניח שבדקנו את כל הלהג שלך והגענו למסקנה שאתה צודק, האיראנים מנצחים אותנו במשחק השיפור האקדמי. אז מה? גם הגרמנים מנצחים. למה בחרת לכתוב דווקא על איראן? כי אף אחד פה לא מפחד כרגע מהגרמנים, מהגרוזינים או מהניקרגואים.
נתון נוסף בדוק. אם תבדוק שיעור יחסי של חברות סטרט-אפ הכוללות חומרה ותוכנה לעומת שיעור סטרט-אפים שהם internet of everything, תראה שכמות חברות הסטרט-אפים הכוללים חומרה/תוכנה הצטמצמה ונעלמה. הייתי בכנס ChipEx 2014 ושמעתי את אושיות התחום משוחחות על זה ובעיתונות. אנשים כמו דדי פרלמוטר סגן נשיא אינטל לשעבר, מולי עדן – כנ”ל נשיא אינטל ישראל, אביגדור וילנץ מייסד גלילאו (?).
בעבר אלו היו גלילאו, נייס, צ’ק פוינט, רד-בינת. נכון: בעבר לא היה אינטרנט, וחלק מהחברות הצליח והפסיק להיות סטרט-אפ, אבל לדעתי אם נתמקד רק ב internet-of-everything ולא בתמהיל מאוזן – זה לא יחזיק את הכלכלה ואני מוכן להודות שאולי אני טועה. לדעתי זה מתקשר לזה(לא רק לזה) שרמת החינוך יורדת, ושהמדינה משקיעה פחות בחינוך ובתמיכה בעסקים שדורשים מימון רב.
קח את חינוך החובה בישראל. מפסח ועד אחרי חגי תשרי חופש אחד גדול לסירוגין: פסח, שבועות, עצמאות, לג בעומר, סהרנה/מימונה, חופש גדול, חגי תשרי.
במקום להיכנס לפניקה עושים דבר פשוט. משקיעים יותר בחינוך.
הנתונים הסטטיסטיים האקדמיים, ואין לי אותם, אבל אני כותב מאמרים ושולח אותם לעיתונים מדעיים הם לדעתי שיחס המאמרים הישראלי השנתי ואיכותם וכמות הציטוטים בירידה ביחס לעצמו, ויחס המאמרים המוסלמי ואכותם וכמות הציטוטים בעליה אדירה ביחס לעצמו בציר הזמן. זו אינה הפחדה – אלו נתונים יבשים לדעתי. אם תפתח עיתונים מדעיים ותראה כמה מדענים מוסלמים מפרסמים שם ובכמה עיתונים מדעיים יש עורך ראשי מוסלמי. עיתונים כמו IEEE (התאגדות המהנדסים האמריקאית), ELSAVIER, IET, ו Phys Rev.
אם מחלקים זה בזה למדידת מאזן הידע ישראל/מדינות איסלם התופעה מועצמת והופכת למעריכית לדעתי.
כלומר התהפכות המאזן ישראל-איסלם מעריכית – וזה לא נאמר על מנת להפחיד אותך אלא שתהיה מודע. אני לא מפחד, אני נשאר בארץ. שמענו השבוע את הנאומים של אל-סיסי ועבדללה באו”ם. אני לא סבור שניתן לסמוך עליהם, אבל הם מציעים קבלה של המדינה היהודית לחיק המדינות מונעות הטרור, מקדמות מדע, מונעות עבדות ועריפת ראשים.
נאמר בחדשות שעשרות בתי ספר בארץ גובים עד כ-10,000 ש”ח בשנה להשבחת לימודים. פירושו שכ 500,000 הורים הבינו שבמערכת החינוך הקיימת ובגישה הקיימת בישראל, אם לא ייקנו את החינוך כפי שהם קונים את הבריאות ושירותים נוספים יהיו ילדיהם לא מספיק עם כישורים להגיע לצמרת בעולם המודרני.
לא בכל המדינות זו הגישה ואלו נתונים יבשים:
סעודיה משקיעה בחינוך 57 מיליארד דולר כולל חינוך לבנות, וזה פי 4 מתקציב הביטחון של ישראל.
גרמניה נותנת חינוך אקדמי חינם ונדמה לי שגם איטליה.
באופן כללי הגישה במדינות אחרות היא שסיוע לאזרח תורמת למדינה. בגרמניה אם תרצה להתקין קולטים סולאריים פוטו-ולטאי על הגג שלך עם אגירת אנרגיה תקבל כחוק מדינה עד 33000 יורו מענק. אח”כ תמכור לחברות החשמל חשמל ב-15000 ש”ח לחודש ויהיה לך מקור הכנסה יציב נוסף. בגרמניה הגיעו יום אחד ל 75% הפקת חשמל באנרגיה מתחדשת. בנורווגיה חברה ממשלתית מנהלת את הפקת הנפט בים הצפוני יחד עם חברות פרטיות.לכל אזרח יש קרן שחוסכת עבורו ישירות כסף מרווחים מהנפט. לא שמעתי שמדינות אלה לא משגשגות. לגרמניה חייבת אירופה כ-400 מיליארד יורו.
במילים אחרות, לא איכפת לך אם מה שאתה אומר נכון או לא. העיקר להפחיד, ואם צריך בשביל זה להמציא סיפורים – לא נורא, או שלא יגלו שהמצאת, ואם יגלו כל מה שצריך לעשות זה לומר “אוקי אבל בכל זאת אני צודק”.
התכוונתי לספר התמוטטות ציויליזציות. ג’רארד דיאמונד הוא פרופסור, והוא מביא עשרות דוגמאות מההיסטוריה להוכחת מודל 5 העקרונות שהוא מציע.
כיום בשל מדיניות ממשלתית שאנחנו תרמנו לה: 20% חרדים, 20% ערבים, 10% עסוקים בהפגנות פוליטיות וחיים מהקצבות.
כ-50% אולי עובדים אבל שחור, ולא משלמים מס למדינה. כנ”ל אינם משרתים במילואים ובצבא. עכשיו תריץ סימולציה מתימטית ותאמר האם לדעתך זה מבנה כלכלי איתן. אתה גם יכול לקחת מהספר של ג’רארד דיאמונד את 5 העקרונות לאי-התמוטטות תרבות ולראות מה קורה בישראל. אחד הגורמים שם נקרא: איבוד תמיכתם של בעלי ברית קיימים. השני: קיומם של אויבים מבחוץ. השלישי חוסן כלכלי. הרביעי מיצוי המשאבים או צריכה גבוהה מיצור. שכחתי מי החמישי. תוסיף לזה מימד דמוגרפי שלא ציינתי אותו שהופך לעולמי. האם מדינה כזו, יכולה להרשות לעצמה לא להשקיע בחינוך באותה עצמה כמו סעודיה/איראן. לדעתי לא.
בארה”ב כ-200 פרופסורים ממוצא איראני. קיימת רשימה ב wikipedia.
Maryam Mirzakhani ממש נולדה באיראן.
תעשה ניסוי מחשבתי פשוט. תחלק את מספר המפרסמים מאמרי מדע בעיתונות הנספרת היום, ממוצא ישראלי/יהודי במספר המפרסמים ממוצא מוסלמי/ערבי. תבצע את אותו דבר על מספר עורכי העיתונים המדעיים. תציג על ציר מ-1950 עד 2015.
כעת תחלק את מספר המפרסמים מאמרי מדע ממוצא ישראלי/יהודי בסך כל המאמרים שפורסמו היום לעומת 1950 ותראה מה המגמה. יש כתבה כאן בעיתון מלפני כשבועיים שמראה שדירוג האוניברסיטאות הישראליות בירידה חדה. נוח לנו לעצום עיניים – בסדר, אבל אל נתפלא אח”כ בתוצאות. הן תתבטאנה בשיעור הצמיחה בהיי-טק ובעוד דברים. לדעתי אם תבדוק תראה שאני צודק כבר עכשיו. תספור כמה חברות היי-טק היו לא ב internet of everything בעבר וכמה היום. תמצא שיעור אפסי כיום.
המעבר מהתבוננות על חיים בקנה מידה ארץ-ירח להתבוננות על חיים בקנה מידה גלקטי, חושפת שהפיזיקה צריכה לעבור שידרוג. זה הכל וזה יפה. בשנתיים האחרונות הוכח כנראה קיומו של בוזון היגס, הודגם כי מרחבי המקום אינם אלא מרחבי אנרגיה בממדים מכורבלים, הוצע שניתן לגזור את כוח הכבידה מאנטרופיה – אם כי זה עדיין שנוי במחלוקת, ואינספור תצפיות חדשות על היקום, וניסיון לצפות בחורי תולעת (לא חורים שחורים בלבד). ככל שנתקדם – נראה דברים חדשים בסדרי גודל חדשים כלפי מטה וכלפי מעלה. זה יפה. זה לא מערער על הפיזיקה, רק משדרג אותה.
ישנה אפשרות שאנו חוזים כרגע בחור שחור אשר שואב את כל הגלקסיה לתוכו .
אשמח לשמוע באם ההנחה הזאת נכונה או אפשרית .
אולי אנו צופים בימי חיינו אלו גלקסיה שנשאפת על ידי החור השחור שבמרכזה.
אשמח לשמוע דעות באם ישנה אפשרות כזאת.
יוסי,
ראשית, נימה לא הוכיח מה שאתה טוען. הוא (יחד עם פיזיקאים מבריקים אחרים דוגמת אנדי סטרומינג’ר) העלו רעיון והראו את הבסיס המתמטי בדוגמא פרטית. חשוב להבין שרעיון זה הוא עדיין רק בגדר השערה למשהו שהוא כנראה אפשרי.
שנית, נימה אמנם ממוצא איראני אך הוא נולד וגדל בקנדה. למעשה, אם זכרוני אינו מטעה אותי שמעתי אותו פעם אומר שהוא מעולם לא ביקר באיראן. כך שלא ניתן להסיק ממנו דבר או חצי דבר על העם איראני, על מערכת החינוך שלו, וכו’.
נימה זכה בפרסים:
Sackler Prize from Tel Aviv University in 2008
inaugural awardee of the Fundamental Physics Prize, 2012
Gribov Medal from the European Physical Society in 2003,
INFN-Pisa Gamberini prize in 1997
זו אגב האישה הראשונה לזכות במדליית פילדס.
בהקשר של חורים שחורים שכנראה איננו יודעים עליהם הכול, אני במודע סוטה הצידה.
ראוי לציון הפיזיקאי נימה ארקני חאמד ממוצא איראני פרופסור לפיזיקה תיאורטית פרינסטון שהראה שממדי המרחב הם אשליה שנוצרת כאשר מרחב אנרגיה רב ממדי נצפה במרחק תלת-ממדי. זוכה בפרס יוקרתי לפיזיקה יצירתית תיאורטית בעבר. כדאי להביא מעבודתו לאתר הידען אם לא הביאו עדיין. היא מהפכנית בפיזיקה תיאורטית.
ובנוסף המתימטיקאית זוכת מדליית פילדס 2015, מאיראן Maryam Mirzakhani. כל אלה מעידים שהאירנים העמידו כאחת המטרות בראש סדר העדיפויות שלהם את החינוך. אצלנו סבורים שזה דופק את המדינה להשקיע בחינוך וכך שנה אחר שנה האוניברסיטאות שלנו הולכות אחורה בדירוג העולמי והם קדימה ולא רק במדע, יש להם הישגים מדיניים, צבאיים. מי שמזלזל בהם, ומזלזל בסטטיסטיקה שהנתונים משדרים טועה בגדול.