ביאטריס טינסלי (Beatrice Tinsley) – חוקרת היקום המתפשט

בארבעים שנות חיים בסך הכל הצליחה ביאטריס טינלסי Beatrice Tinsley לעצב את כל מה שאנו יודעים היום אודות התפשטות היקום ואבולוציה של גלקסיות

ביאטריס טינסלי Beatrice Tinsley  (נולדה ב27 בינואר 1941  ונפטרה ב– 23 במארס 1981) היתה אסטרונומית וקוסמולוגית ניו זילנדית שמחקריה היוו את התרומה הבסיסית להבנה האסטרונומית כיצד התפתחו הגלקסיות.

טיסלי נולדה בצ’סטר, אנגליה והיתה האמצעית בין שלוש אחיות. היא היגרה לניו זילנד עם משפחתה בעקבות מלחמת  העולם השניה. המשפחה חיה תחילה בכרייסטצ’רץ’ ולאחר מכן בניו פלימות’. אביה שימש בתפקידים ציבוריים ואף היה ראש העירייה.

כאשר למדה בכרייסטצ’רץ’ היא התחתנה עם הפיזקאי ועמיתה ללימודים בריאן טינסלי, בלי שידעה שהדבר הזה ימנע ממנה לעבוד באוניברסיטה כל עוד הוא עובד שם. ב-1963 הם עברו לדאלס,טקסס אך גם שם הם נתקלןו באותה בעיה. ב-1974 אחרי שנים של נסיון באיזון בין הבית המשפחה ושתי קריירות הדורשות נסיעות רבות, היא עזבה את בעלה ואימצה שני ילדים. היא עברה לעבוד כפרופסור עוזר באוניברסיטת ייל, שם פעלה עד מותה מסרטן ב-1981.

טינסלי  קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת טקסס ב-1966 על עבודתה אודות האבולוציה של הגלקסיות והמשמעות הקוסמולוגית של תהליך זה. היא  השלימה את המחקר החלוצי אודות אוכלוסיות הכוכבים הנבדלים בגיליהם וההשפעה של התכונות הנצפות על הגלקסיות. היא גם שיתפה פעולה במחקר בסיסי במודלים שחקרו האם היקום פתוח או סגור. מודל הגלקסיות שלה הוביל להערכה הראשונה כיצד נראית פרוטו גלקסיה.

ב-1974 היא קיבלה את פרס אני קאנון של החברה האסטרונומית האמריקנית עבור “מחקר פורץ דרך שנעשה בידי אישה” כהכרה בעבודתה על אבולוצית הגלקסיות.

ב-1977 ארגנה יחד עם ריצ’ארד לרסון בייל ועידה אודות האבולוציה של הגלקסיות לואוכלוסיות הכוכבים, זמן קצר לאחר מכן היא הפכה לפרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת ייל. המאמר המדעי האחרון שלה שהוגש לכתב העת אסטרופיזיקל לטרס ימים ספורים לפני מותה פורסם בנובמבר אותה שנה ללא ביקורת עמיתים.

לאחר מותה, ב-1986 ייסדה החברה האסטרונומית האמריקנית את פרס ביאטריס טינסלי הניתן לתרוממה יוצאת דופן לאסטרונומיה או לאסטרופיזיקה  או לאנשים חדשניים או יצירתיים במיוחד. זה הפרס היחיד של החברה האסטרונומית האמריקנית שניתן על שמה של אישה.

האסטרואיד 3087 ביאטריס טינסלי התגלה ב-1981 במצפה מאונט ג’ון ליד טאקפו, נקרא על שמה.

בשנת 1929 חקר האסטרונום אדווין האבל גלקסיות רחוקות וגילה כי הן מתרחקות מאיתנו. האבל חישב את מה שהפך לימים לקבוע האבל – מגדיר את היחס בין מהירות הגלקסיה לבין מרחקה מאיתנו. הערך הראשון לקבוע זה היה 550 קילומטרים לשניה למגהפרסק.

ממשיכו של האבל אלן סנדג’ אסף בתחילת שנות השישים נתונים שהראו כי היקום מתפשט יותר מהר והוא מדד את ההסטה לאדום וגילה כי היא גדולה מ-0.5. באמצעות תצפית כוכבים הבהירים בצבירי גלקסיות הוא קבע את מה שמכונה היום “נרות סטנדרטיים” – שיטה המשמשת עד היום לחישוב מרחקים לגלקסיות רחוקות.

אלן דרסלר אמר כי הדבר מבטיח שגורל היקום יהיה כל דבר מלבד קריסה. כאשר טינסלי איתגרה את הטיעון של סנדג’ כי לגלקסיות הבהירות ביותר בכל צביר גלקסיות עוצמת הארה זהה וכל מה שמבדיל ביניהן בעוצמת האור הנראית הוא המרחק.

“שמחתי שקלעתי לקו מחקר פורה ובכל שקיבלתי תוצאות מעניינות כל כך מהר. כמובן הדבר צריך לקבל אישור מ שאר חברי הקבוצה, לרבות הצפרתי דה ווקולור שלא חושב שמישהו צריך לקבל דוקטורט בפחות מחמש שנים, לא חשוב מה גילה. הייתי צריכה למכור לו משהו – הרבה ציטוטים ממאמרים שלו” אמרה ב-1966.

עמיתה רוברט קניקוט תיאר את השיטה של טינסלי כ”הוקמה למעשה ממאפס”. “היא יצרה כמעט את כל מה שאנו משתמשים בו באסטרופיזיקה המודרנית. השיטה של מידול האבולוציה של הגלקסיות במטרה לגלות את ההרכב הכימי שלהן, את עוצמת ההארה, הצבעים ותכולת הגז כפונקציה של הזמן וליישם את המודלים הללו על בעיות אסטרונומיות בסיסיות, לרבות אלו הקבועות את גיל ותצורת היקום בכללו.”

חמישה דברים שלא ידעתם על ביאטריס טינלסי באתר Independent

ביאטריס טינסלי – ויקיפדיה

עוד בנושא באתר הידען:

• “אטריות” מחומר אפל עשויות להסתתר בשביל החלב
• לא רק כל היקום: גלקסיית שביל החלב מתפשטת החוצה עם הזמן