ניל דה-גראס טייסון, מגיש הסדרה קוסמוס: “אילו סייגן היה חי, הוא היה מופתע יותר מכל מהעובדה שעדיין עלינו לטעון שלמדע יש חשיבות עבור החברה.”

“קוסמוס”: סדרה מדעית או תעמולה אתאיסטית? המדענים מהללים, השמרנים רוטנים

בשנות השמונים שודרה בארצות הברית הסדרה “קוסמוס: מסע אישי” (Cosmos: A Personal Voyage) בהנחיית האסטרונום קרל סייגן. סדרה זו, שעסקה בהיסטוריה של חקר היקום, היתה הסדרה המדעית הטובה ביותר שנוצרה בארצות הברית עד אז. לראשונה דיברו מדענים על מדע בשפה מובנת לכל נפש, לא רק עבור חובבי מדע מושבעים אלא גם עבור הקהל הרחב. הם עוררו בקרב צופיהם את התשוקה לגילויים מדעיים ואת חדוות הלמידה. שיעורי הצפיה להם זכתה הסדרה – בארצות הברית ואף מחוץ לה – היו חריגים לגבי סדרה מדעית. חצי מיליארד צופים, בהם עשרות מיליוני אמריקאים רכשו באמצעותה ידע עדכני על המדע בכלל ועל היקום והחלל בפרט.

לפופולריות של הסדרה תרם פרסומו של סייגן בתור סופר מדע פופולרי ואחד התומכים (אם כי בהסתייגות) בתכנית סט”י (Search for extraterrestrial intelligence) – התכנית למציאת תבונה בחלל. תכנית זו התקיימה כבר עשר שנים לפני יצירת “קוסמוס”. אשתו דאז של סייגן, לינדה זלצמן סייגן, עיצבה את ה-Pioneer plaque, לוחית שהיוותה מעין מסר של שלום ואינטליגנציה לכל ישות תבונית חוץ-ארצית. בלוחית נראו סמלים מתמטיים וכימיים אוניברסליים, ולצדם שני הומו סאפיינס עירומים, זכר ונקבה, כשהזכר מרים ידו בתנועת שלום.

:

בשנות השבעים שוגרו העתקים של הלוחית על סדרת החלליות “פיוניר”, מתוך סברה שאי אפשר לפסול את ההנחה שיש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, ולכן יש לעשות כל מאמץ ליצור איתם קשר, או לפחות ליידע אותם בדבר קיומם של חיים אינטליגנטיים (פחות או יותר) על כדור הארץ.

מאז ניסו עשרות סדרות ותכניות לחקות את הצלחתה של “קוסמוס”, במידה כזו או אחרת של הצלחה. כעת יצר האסטרופיזיקאי ניל דה-גראס טייסון, אישיות טלוויזיונית צבעונית וחדת-לשון ומנהל הפלנטריום במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע (American Museum of Natural History), גרסה חדשה של “קוסמוס” הוותיקה: “קוסמוס: אודיסיאה בחלל ובזמן” (Cosmos: A Spacetime Odyssey).

את הסדרה הפיקו סת’ מקפרלן, יוצר הסדרה הקומית “איש משפחה” (family guy), ואן דרויאן, אלמנתו של קרל סייגן. מקפרלן הסביר את יוזמתו בכך שלאחר הצלחתו המסחרית הוא מבקש ליצור משהו בעל משמעות, וכעת הוא יכול להרשות זאת לעצמו מבחינה כספית. הוא וטייסון הביעו את תקוותם שהסדרה תעורר אנשים מאדישותם ותכוון אותם להתלהבות מהמחקר המדעי. טייסון אמר שמאז זכתה לפופולריות סדרה שהמדע הוא מרכיב מרכזי בה – סדרת הפשע CSI – הפך המדע למיינסטרים, ויוצרי “קוסמוס” בגרסת 2014 מקווים שהסדרה תנחת על קרקע פוריה מבחינת דעת הקהל. הסדרה “קוסמוס: אודיסיאה בחלל ובזמן” משודרת בעשרים וחמש מדינות מחוץ לארצות הברית (בהן, אגב, אוקראינה, שבתקופה הזו אולי עדיף לתושביה לברוח קצת לחלל).
https://www.youtube.com/watch?v=kBTd9–9VMI

קדימון לסדרה

למרות שהסדרה משודרת בין היתר בערוץ “פוקס”, המזוהה עם הימין השמרני, הדתי והרפובליקני בארצות הברית, מבקרים רפובליקנים חיפשו בנרות טענה שאפשר להתקיף אותה – ומצאו אותה במשפט אחד של סייגן בספרו “קוסמוס”, הספר שליווה את הסדרה המקורית: “היקום – זה כל מה שיש, כל מה שהיה וכל מה שתמיד יהיה.” (The Cosmos is all that is or ever was or ever will be).

האם זה המוקד של הסדרה? לא, אבל הארגונים והאתרים הבריאתנים “דיסקברי” ו”Evolution News”, שאותם מממנים מיליארדרים נוצרים שמרנים, נתפסו כנשוכי נחש לפרשנות אפשרית אחת למשפט האחד הזה – הפרשנות האתאיסטית – ומיהרו לתקוף את הסדרה בתור פגיעה בערכי הנצרות, תעמולה אתאיסטית הממומנת בכספי ציבור (את הסדרה הפיקה הרשת החינוכית הציבורית PBS). הם טענו שהסדרה אינה מדע אלא דרכם של כופרים, מטריאליסטים ואתאיסטים לפגוע באמונותיהם הדתיות של תלמידים וסטודנטים רבים – זאת בעוד המדע עצמו מוגן מפני הכנסת תכנים של כתות דתיות לחינוך המדעי, על ידי ההפרדה בין דת ומדינה המעוגנת בתיקון הראשון לחוקה (טענה שאינה נכונה: המדע בכלל והחינוך המדעי בפרט נמצאים כיום תחת מתקפה בכל רחבי ארצות הברית. בעיקר במדינות הדרום, כגון טקסס, לואיזיאנה, קנטקי וטנסי, עובר גל של חקיקה שמטרתה לאפשר הכנסת ספרי לימוד בריאתניים לכיתות מדע).

בפרק הראשון של הסדרה מוזכר ג’ורדנו ברונו, הכומר שכפר במוסכמה הדתית לפיה כדור הארץ הוא מרכז הבריאה, והועלה על המוקד בשנת 1600 (אם כי לא בגלל עמדותיו הקוסמולוגיות אלא בעיקר בגלל טענות הכנסיה לכפירה דתית). באחד הראיונות לקידום הסדרה נשאל טייסון: “האם אתה משווה את מצבו של המדע בארצות הברית של היום למצבו של ג’ורדנו ברונו, שנרדף והוצא להורג?”

השאלה בידחה את טייסון, שהשיב: ראשית כל, לא הוא כתב את החלק הזה בתסריט; שנית, נראה שברונו, מדען וכומר, תפס את האל כרב-כוח ומקיף בהרבה מאשר אותם נוצרים בני זמננו שסבורים כנראה שהאל הוא כה חלש עד כי הוא זקוק להגנתם מול המדע; ושלישית, הסדרה לחלוטין לא עוסקת בדת, אלא בחשיבה החופשית מול האמונה המקובעת – כל אמונה שהיא, תהא זו אמונה דתית, פוליטית או חברתית.

את הפרק הראשון בסדרה סיים טייסון בתיאור פגישתו עם סייגן, שהיווה מופת ומקור השראה עבורו, בעת לימודיו האקדמיים. מנחה תכנית הלייט נייט סטיבן קולבר שאל את טייסון: “לו היה סייגן חי היום, מה אתה חושב שהיה מפתיע אותו יותר מכל, מבחינת השינוי בידע שלנו על העולם, מאז מותו ב-1996?” טייסון ענה: “אני חושב שהוא היה מופתע יותר מכל מהעובדה שעדיין עלינו לטעון שלמדע יש חשיבות עבור החברה.”

הסדרה של טייסון פותחת באותה שורה שפתחה את “קוסמוס” של סייגן, השורה שקוממה עליה את הימין השמרני בשנות השמונים: “היקום – זה כל מה שיש, כל מה שהיה וכל מה שתמיד יהיה.” בין היתר יציג טייסון בסדרה את שלל הראיות החדשות משלושים השנים האחרונות לתיאוריות “המפץ הגדול” והתפשטות היקום. מולו יעמדו ארגונים בריאתניים שמאז משפט סקופס, “משפט הקופים” של 1925, לא השתנה כמעט דבר בטיעוניהם.

סייגן היה אגנוסטי. הדיון בשאלת קיומו של האל היה עבורו משני לכורח למצות את יכולות החקר האנושי. הוא לא התכוון לדון בשאלות שקשורות לדת, אלא למדע. לשם כך יצר את “קוסמוס”. ב-1995, שנה לפני מותו, יצא לאור ספרו האחרון, “עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה ” (The Demon-Haunted World). בספר זה כתב סייגן רבות – לא רק על טבעו של המדע אלא גם על טבעם של אלה שרודפים אותו. נראה שמבחינה זו לא הרבה השתנה מאז “קוסמוס” של סייגן ועד “קוסמוס” של טייסון, שלושים וארבע שנים לאחר מכן.

מקורות נוספים:

Steven Newton, Cosmos & the Creationists: Why Some People Hate Science on Television, in NCSE,
ANDREW LEONARD, Watch out, “Cosmos”! The Holy Inquisition is not happy with you: The religious right attacks Neil deGrasse Tyson’s “agitprop for scientific materialism”