הצנחן הראשון – אנדריי ז’אק גרנרין צנח מגובה של כמעט קילומטר במצנח שבנה בעצמו – 22 באוקטובר 1797

גרנרין, תלמידו של חלוץ הכדורים הפורחים, ז’ק שרל עבד על בניית כדורים פורחים והטסתם ועם אחיו ז’אן-בפטיסט-אוליבייה גרנרין במרבית פעילויות הכדורים הפורחים שלו. בסופו של דבר הוא מונה לתפקיד טייס הניסוי הראשי של צרפת

אנדריי -ז’אק גרנרין (André Jacques) נולד בפריס ב-31 בינואר 1768. הוא למד פיסיקה לפני שהצטרף לצבא הצרפתי. במשך מספר שנים התעניין גרנרין בבלוני אוויר חם ודחף להשתמש בהם למטרות צבאיות.

את רעיון המצנח הגה לראשונה לאונרדו דה-וינצ’י שתיאר אותו בכתביו. בשנת 1783 פיתח לואי סבסטיאן לה-נורמאנד, בהשראתו של דה וינצ’י, מצנח שהיה מורכב משתי מטריות. הוא השתמש במנצנח כדי לקפוץ בבטחה מראש עץ גבוה. שנתיים מאוחר יותר הכניס ז’אן פייר פרנסואה בלאנשארד בעל חיים קטן בתוך סל קטן והצמיד אותו למצנח. אז הוא השליך את הסל מהבלון ופתח את המצנח כך שיאט את מהירות הסל ויאפשר לבעל החיים להגיע לקרקע בבטחה.

גרנרין היה הראשון שתכנן וניסה מצנח שמסוגל להאט אדם בנפילה מגובה רב

גרנרין השתכנע ביכולת להשתמש בהתנגדות האוויר כדי להאט נפילה מגובה רב כאשר היה שבוי מלחמה בתקופת המהפכה הצרפתית. למרות שלא הצליח להשתמש בו כדי לברוח מהכלא ההונגרי. גרנרין החל לבצע ניסויים עם מצנחים כאשר היה שבוי מלחמה בהונגריה. ואולם במהלך שהותו בת שלוש השנים שם הוא מעולם לא הגיע לשלב שבה יכול היה להשתמש במצנח כדי להמלט משביו באמצעות קפיצה מסוללת המגן הגבוהה של הכלא.

בשנת 1797 השלים גרנרין את המצנח הראשון. הוא הורכב מחופה העשויה בד קנבס לבן בקוטר 7 מטרים. המצנח הכיל 36 צלעות וחבלים הקשורים בצורה היוצרת עיגול. המצנח היה נוקשה למחצה והדבר גרם לו להיראות כמו מטריה גדולה.

ב-22 באוקטובר 1797 בפארק מונסו בפריס (1 בברומייר, שנת שש ללוח הרפובליקני) הוא ביצע את ניסוי הצניחה הראשון בעולם. לאחר שטיפס לגובה של 975 מטרים על גבי כדור פורח מונע במימן.

עוד בנושא באתר הידען:

• הצניחה מקצה האטמוספירה
• תולדות האדם במעמקים
• האיש שכמעט הקדים את האחים רייט
• סופי ז’רמיין – המתמטיקאית שסירבה לפרס

המצנח הזכיר מטריה סגורה במהלך ההתרוממות, כאשר מוט יורד למטה במרכז וחבל חולף דרך שפופרת בתוך המוט ומחבר אותו עם הבלון. גרנרין רכב בתוך סל שהיה מחובר לתחתית המצנח. בגובה של כ-900 מטרים הוא שחרר את החבל שחיבר את המצנח לכדור הפורח. הכדור הפורח המשיך למעלה בעוד גרנרין עם הסל והמצנח נפלו. הסל התנודד בחוזקה במהלך הירידה, וכאשר הוא פגע בקרקע, במרחק של קילומטרים אחדים מהפארק מנו המריא הוא התקלקל והשתפשף, אך גרנרין יצא ממנו ללא פגע. המצנח העשוי מבד לבן בצורת מטריה בקוטר של 7 מטרים. גנרין הפך בכך לאדם הראשון שתכנן מצנח שאיפשר להאט אדם הנופל מגובה רב וכאמור ביצע את הניסוי על עצמו.

בטיסות הבאות נפתרה בעיית הסחרור עם הצעתו של אסטרונום צרפתי לחתוך פתח אוורור קטן במרכז המצנח. האוויר הזורם מפתח זה מאפשר לייצב את המצנח באוויר ומונע את הסחרור המסוכן. בהמשך הדגים גרנרין קפיצות ראווה מעל כל אירופה, כשהשיא היא בקפיצה מגובה 2,438 מטרים באנגליה בשנת 1802. בכך ייסד גרנרין את ספורט הצניחה החופשית מצד אחד, אך גם את היישום הצבאי שכל כך ייחל לו מצד שני.

לפי ויקיפדיה (באנגלית) גרנרין, תלמידו של חלוץ הכדורים הפורחים, ז’ק שרל על בניית כדורים פורחים והטסתם ועם אחיו ז’אן-בפטיסט-אוליבייה גרנרין במרבית פעילויות הכדורים הפורחים שלו. בסופו של דבר הוא מונה לתפקיד האירונאוט (Aeronaut) הראשי של צרפת.

אישה ראשונה בכדור פורח

בלי קשר לצניחה, לגרנרין היה חלק בתקדים אחר, שחרור האישה. בתפקידו כאריונאוט הראשי של צרפת זה הוא ערך ניסויים והדגמות בפרק מנסו בפריס החל משנת 1797. הוא הפך לסלבריטאי של אותה תקופה כאשר הודיע ב-1798 כי טיסתו הבאה תכלול אישה כנוסעת. אף כי דעת הקהל תמכה בכך הוא הוזמן לעדות בפני המשטרה כדי להצדיק את הפרויקט. השוטרים היו מודאגים מהשפעת לחץ האוויר הנמוך בגובה רב על גופה העדין של אישה ועל חששם מאבדן הכרתה וכן מההשלכות המוסריות של טיסה של גבר ואישה ביחד. לאחר שלא השתכנע מבקשת המשטרה, הוצא נגדו צו האוסר עליו לבצע זאת על רקע העובדה שהאישה הצעירה הקדישה את עצמה להרפתקאה בלי לדעת מה תהינה ההשלכות של מעשיה. לאחר התייעצות הן עם משרד הפנים והן עם משרד המשטרה הצו בוטל מכיוון שכעת (לאחר המהפכה הצרפתית) אין שום שערוריה בכך שאנשים משני המינים ימריאו בכדור פורח מאשר לראות אותם קופצים ביחד לכרכרה.” הם גם הסכימו על כך שאישור האישרה מהווה הוכחה לבטחון שלה בניסוי וביושר האישי.

סיטויין הנרי כבר נבחרה, ולכן כאשר האיסור הושר גרנרין היה מוכן לתהליך. הוא פרסם את ההמראה בעיתון הפריסאי קצר החיים L’Ami des Lois(1795-1798).

“סיטויין הצעירה שתתלווה אלי רוצה כבר להגיע ליום המסע. אני אעלה איתה מפארק מונסו, בזמן כלשהו בעשרת הימים הקרובים. ב-8 ביולי 1798 הגיעו השניים לפארק ונופפו לקהל, בטרם ליווה אותם האסטרונום ג’רום ללנד אל הכדור הפורח. המסע חלף ללא תקלות והם נחתו בגוסנווויל, כ-30 קילומטרים צפונית לפריס.

אשתו של גרנרין- ז’אן-ז’נבייב היתה הצנחנית הראשונה, כאשר צנחה במצנח לאחר שעלתה בכדור פורח לגובה 900 מטרים ב-12 באוקטובר 1799.

אנדרה-ז’אק גרנרין מת בפריס ב-18 באוגוסט 1823, כאשר הכין את הציוד להמראה בכדור פורח במטרה לנסות מצנח חדש, פגע מוט בראשו והרגו.