ידענים: ארכאולוגיה

מאת 18 ביוני 2017 אין תגובות

יותר 2,000 תלמידי של"ח מרחבי הארץ השתתפו בחודשים האחרונים בחפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות וחשפו מתקנים עתיקים חצובים בסלע, ששימשו לעיבוד תוצרת חקלאית. הארכיאולוגים: "ייצרו כאן יין, או אולי אפילו שמן חרדל"

תלמידי של"ח חושפים את המתקנים העתיקים בחורבת חוקוק. צילום: אנסטסיה שפירו, באדיבות רשות העתיקות.

תלמידי של"ח חושפים את המתקנים העתיקים בחורבת חוקוק. צילום: אנסטסיה שפירו, באדיבות רשות העתיקות.

כ-2,000 תלמידים מכל רחבי הארץ – יהודים, ערבים, בדואים ודרוזים – השתתפו בחודשים האחרונים בחפירות ארכיאולוגיות בחוקוק שבגליל התחתון. התלמידים חשפו אזור תעשייה קדום, שבו מתקנים עתיקים שנחצבו בסלע, ושימשו לעיבוד התוצרת החקלאית.

בשנת הלימודים תשע"ז, חברו רשות העתיקות ואגף של"ח ('שדה-לאום-חברה') וידיעת הארץ במשרד החינוך, ולראשונה, שילבו בתוכנית 'מסע משמעותי' של כיתות ט' את ההשתתפות בחפירות ארכיאולוגיות כחלק מהמסע. במסגרת התוכנית החינוכית, השתתפו התלמידים בסיור בחורבת חוקוק הסמוכה לכביש 65, בין צומת קדרים וצומת גולני. לאחר מכן, חפרו בשולי הגבעה בהנחיית ארכיאולוגים ומדריכים של רשות העתיקות. החפירה שלבה בין חוויה ערכית ומשמעותית למטרה מחקרית – איתור  גבולות הישוב הקדום, וחשיפת שרידים מכל התקופות בהן התקיים ישוב בחוקוק.

זו השנה הראשונה בה תלמידים חופרים בחורבת חוקוק. בשנים האחרונות מתנהלת בראש גבעת חוקוק, חפירה ארכיאולוגית אחרת משמעותית, של משלחת חפירות מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'פל היל ארה"ב, בראשות פרופ' ג'ודי מגנס, ובשיתוף שועה קיסילביץ מרשות העתיקות. החפירה, וסקרים שנערכו במקום, מעידים שהאתר היה מיושב כבר לפני יותר מ-4,000 שנה (תקופת הברונזה הקדומה). בתקופות הרומית והביזנטית (המאה ה-1 עד ה-7 לסה"נ), היה במקום כפר יהודי, ובחפירה של המשלחת הולך ונחשף בית הכנסת מהתקופה הביזנטית, המעוטר ברצפות פסיפס ייחודיות המתארות סיפורים מקראיים וחוץ-מקראיים.

תלמידי של"ח חושפים את המתקנים העתיקים בחורבת חוקוק. צילום: אנסטסיה שפירו, באדיבות רשות העתיקות.

תלמידי של"ח חושפים את המתקנים העתיקים בחורבת חוקוק. צילום: אנסטסיה שפירו, באדיבות רשות העתיקות.

בצד המערבי של הגבעה, חשפו התלמידים מתקנים חקלאיים חצובים בסלע. לדברי יואב צור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "ככל שהרחבנו את החפירה עם התלמידים, מצאנו עוד ועוד מתקנים, ונראה כי לא מדובר בשימוש פרטי, אלא באזור תעשייה של ממש, מתקופת הברונזה התיכונה (1800 לפנה"ס) או מהתקופה הרומית-ביזנטית (מאה 5-2 לספירה). אין ספק שהמתקנים שימשו לעיבוד התוצרת החקלאית מהסביבה, אבל עדיין לא ברור מה היתה תוצרתם. יתכן שמדובר במתקנים שימשו כגיתות להפקת יין מענבים. אפשרות אחרת, היא שבמקום הופק שמן חרדל:  מקורות תלמודיים מעידים על הפקת שמן מצמח החרדל הגדל בסביבה, והיה מקור פרנסה עבור תושבי הכפר היהודי חוקוק."

מושיק כהן, מפקח ארצי לשל"ח וידיעת הארץ, שהיה בין יוזמי התוכנית עם רשות העתיקות, סבור ש"ההליכה והאמונה המשותפת בהנחלה ובחיבור בני הנוער לאדמה, למורשת ולעם באמצעות שילוב חפירות ארכאולוגיות במסעות ובימי השדה, יש בה כדי להעצים את חוויית הלמידה, לצד חיזוק וחיבור התלמידים אל הארץ ומורשתה." לפי כהן, "משיחותי עם המורים והתלמידים שהשתתפו בתכנית, התרשמתי בצורה עמוקה מההחוויה והלמידה המשמעותית במפגש הבלתי אמצעי עם אתרי המורשת שבהם התקיימו החפירות. אין לי ספק לגבי החשיבות החינוכית והערכית של התכנית".

למרגלות חורבת חוקוק נובע מעיין חוקוק, שמימיו השופעים היוו סיבה מרכזית לקיומו של ישוב באתר לאורך התקופות, וסביב המעיין חורשת שיזפים גדולים וחורש טבעי. בעתיד מתוכנן פיתוח של האתר והמעיין, לרווחת הציבור הרחב.

הוספת תגובה

  • (will not be published)