אמנון יריב, מחלוצי תחום הלייזר, שמכר בעבר חברה שהקים – אורטל, ללוסנט תמורת 2.95 מיליארד דולר
אמנון יריב, מחזיק קתדרת איילין סאמרפילד לפיזיקה יישומית ופרופסור להנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) הוא אחד מעשרת הזכים של המדליה הלאומית למדע. מדובר בעיטור הגבוה ביותר המוענק למדען בארה”ב, ויחד עם פרופ’ יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל-אביב (ומאוניברסיטת צ’פמן מקליפורניה) לפי אתר קאלטק, יריב הוא חלוץ בתחום האופטו-אלקטרוניקה.
באתר מעדיפים לצטט את דבריו הכלליים של הנשיא אובמה בעת ההודעה על עשרת הזוכים ששני הישראלים ביניהם “ההישג יוצא הדופן של מדענים, מהנדסים וממציאים אלה הם עדות לתעשיה ולכושר ההמצאה האמריקני.” אמר הנשיא והוסיף: “ההשיגים שלהם שרטטו מחדש את הגבולות של הידע האנושי, ואת הצמיחה האמריקנית, וזו הנאה לכבד אותם על תרומתם החשובה.”
יריב מביא את מספר הזוכים במדליה מקאלטק ל-55. בכתבה שפורסמה בגלובס ב-17 במאי 2000 מוצג יריב כאחד מחלוצי ענף הלייזרים בארה”ב, שמכר זמן מה קודם את החברה שהקים, אורטל קורפ ללוסנט ב-2.95 מיליארד דולר. מאז שנות השבעים הוא עוסק במחקר ופיתוח של לייזרים, בין השאר לייזרים אלקטרוניים הפועלים על מוליכים למחצה. אורטל פיתחה וייצרה לייזרים של מוליכים למחצה ומגברים דיגיטליים המשמשים להעברת מידע על רשתות סיבים אופטיים של רשתות הכבלים. הטכנולוגיה שלה סייעה לחיבור מהיר לאינטרנט ושירותי תקשורת נוספים העומדים בראש מעייניהם של ענקי התקשורת והכבלים. מעניין איפה מוצריה היום בקו המוצרים של אלקטל-לוסנט, אחרי עשור וכמה וכמה דורות טכנולוגיים.
5 תגובות
ישראל יודעת רק לייצא מדענים לארה”ב (ולאירופה), אבל לא יודעת איך לשמור אותם כאן בארץ.
והמדענים הולכים לארה”ב לא בגלל הכסף, אלא בגלל הטמטום של מדינת ישראל.
לא הכסף מעניין את המדען בחו”ל. למרות שזה נראה כאילו הוא הולך אחרי הכסף, הוא לא!
הוא עוזב את הארץ כי כאן פשוט מגרשים אותו מהארץ.
ולמה מגרשים אותו? כי בארץ סדר העדיפויות עקום: את הממשלה לא מעניין המחקר המדעי.
ביום שישי שמעתי את רוני דניאל בערוץ 2 בכתבה בכור מראיין פיסיקאים.
והוא אחר כך דיבר על בריחת מוחות ועל זה שחבל שלא שומרים על הישראלים כאן. וממש צחקתי. רוני דניאל ממש חי בכוכב אחר ובמהלך כל הכתבה הוא לא הבין כלום וממש כלום.
הוא לא הבין מה שהפיסיקאים אמרו לו…
ברגע שמוציאים את האף מהארץ ישר חוטפים את הישראלים וכאן אומרים להם בכל מקום: לא, לא, אין מקום… ובייחוד אין תקציב. כי המדע לא מעניין. התקציב הולך לישיבות ולש”ס ולאיזו גבעה נידחה אי שם, לכל הבטלנים שלא עושים כלום והגיעו להיות איזה מנהל בגרוש מאיזו בסטה נידחה.
ואז אנחנו קצת מוציאים את האף וקצת מבררים מה קורא בארה”ב ואומרים לנו: בואו, בואו.
כי בארה”ב תפשו מהר מאוד את מבנה החברה במדינת ישראל. וככה עובדת בריחת המוחות.
ואובמה עכשיו נותן פרסים לשני ישראלים ובעצם אומר לדוקטורים הישראלים: כדאי לכם לבוא לארה”ב כי אצלנו אתם לא רק תקבלו מהר משרות (דבר שאתם כמובן לא מקבלים בישראל שמתקצבת את הבטלנים), אלא גם אולי פעם אחרי הרבה שנים תקבלו פרסים יוקרתיים.
איזה כיף להיות מדען לו הייתי נולד עם יכולת כלכלית ללמוד הייתי בטוח
מדען.
נדמה כי החיים שלהם מעניינים מונעים מסקרנות התמדה ודבקות במטרה.
ברור כי לא הכל זוהר ויש הרבה עבודה סזיפית ומאבקים לתקציב, בכ”ז
הייתי רוצה להיות שם.
אולי בגילגול הבא.
להוסיף עוד פרספקטיבה–
מהשיחות שלי איתו, לא שאני מכיר אותו לעומק, הוא מאוד גאה בהיותו “ישראלי,” ותמיד מעדיף לשוחח בעברית. בנוסף, בכל כיתה שהוא מלמד הוא מספר איך הוא נפצע במלחמת השחרור.
בגלל הנ”ל אני מחשיב אותו לישראלי, לא תמיד מיקום פיזי או אזרחות (דרכון) קובע, אלא ההווי והאישיות.
אני מאמין שלא כזה משנה לנו איזה אוויר הוא נשם בילדותו.
יותר מעניין אותו אזרחותו.
ישראלי זה לא מראה על מיקום גיאוגרפי כלשהו.
זה בסה”כ מראה על המצאותה או אי-המצאותה של תעודה כחולה,
ולפי הכותרת אכן יש לו אחת בנמצא.
ולישראלי החי בארץ לאחר שעלה לכאן מפולין לפני שלושים שנה אנו קוראים פולני ?
יריב הוא אמריקאי שנולד בארץ אך מזה 60 שנה שאינו ישראלי.
כן,בלידתו הוא נשם אוויר פסגות …