לחרקים יש עיניים בעלי 2,000 עדשות. הסיפור הגלגול מדבר על אדם שהפך למקק, סיפור קפקאי טיפוסי עם סוף לא מעודד, אך עם נגיעה בז’אנר המדע הבדיוני
באותו נושא:
היום, 3 ביולי, חל יום הולדתו ה-130 של הסופר היהודי-צ’כי פרנץ קפקא.
במרבית סיפוריו של קפקא נתקלים הגיבורים בביורקרטיה בלתי נתפסת. אבל בסיפור אחד הגיבור נתקל בבעיות מסוג אחר לחלוטין, הגלגול (Die Verwandlung או מטהמורפוזה בשפות לטיניות) שנכתב ב-1912 ופורסם בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה – בשנת 1915 בשפה הגרמנית. זה למעשה סיפור מדע בדיוני שבו הגיבור, גרגור הופך למקק ונאלץ להתמודד עם המתרחש לאחר העלמותו (לפחות בעיני בני משפחתו).
לפי ויקיפדיה, הסיפור מורכב משלושה פרקים. בכל פרק מופיע ניסיון של הגיבור, גריגור סמסא, לאחר שהפך לחרק (כנראה מקק או תיקן), לצאת מהחדר בו הוא נמצא ומסתיים בגירושו בחזרה לתוכו.
בפרק הראשון יוצא גריגור מהחדר כאשר פקיד החברה בה הוא עובד מגיע כדי לבדוק מדוע הוא מאחר לעבודה, פוגש בגריגור בצורתו כחרק ומנסה לברוח מהבית. גריגור מנסה לעצור את בריחתו והאב מניס אותו חזרה בעזרת מקל ועיתון וטורק את הדלת.
בפרק השני יוצא גריגור מהחדר כדי לראות מה מצבה של אמו המעולפת כשאחותו מטפלת בה בחדר הסמוך. ההתעלפות של האם אירעה למראהו של גריגור שנצמד לתמונה בניסיון נואש לעצור את האם והבת מלרוקן את חדרו מכל הרהיטים האהובים עליו. הגירוש במקרה זה אלים יותר מהגירוש הקודם: האב מניס את גרגור לחדרו כשהוא זורק עליו תפוחים ופוצע אותו באופן שלא נרפא ממנו עד מותו כחודש ימים מאוחר יותר.
בניסיון האחרון המופיע בפרק השלישי מתגנב גריגור לחדר המגורים כדי לשמוע את נגינת אחותו, אך למראה תגובותיהם של בני הבית המתעלמים ממנו הוא חוזר בכוחותיו האחרונים לחדרו, הפעם ננעלת עליו הדלת על בריח, וגריגור שיודע שאין לו מוצא אלא להיעלם, נופח את נשמתו ומשחרר את משפחתו מעולו.
זו ההזדמנות לברר כמה פרטים על התיקנים או בשמם העממי מקקים. ובייחוד כיצד ראה גרגור את חדרו ואת שאר החדרים בבית אליהם נכנס לפרקי זמן קצרים, וכמובן את בני משפחתו.
לפי אתר “כוכב הלכת של המקקים” .
כמה פעמים ראה גרגור סמסא את בני משפחתו ואת הרהיטים שאהב בחדרו? העיניים של התיקנים מורכבות. הדבר מאשר למקק לראות את כל המתרחש מסביבו כדי שיוכל להתגונן מפני כל פגיעה. הראיה המורכבת מתאפשרת בעזרת למעלה מ-2,000 עדשות בלתי תלויות. זאת בהשוואה לעדשה אחת בכל עין אצל היונקים, לרבות האדם. עיני המקקים מרשימות. התיקנים לא יכולים לראות דבר בתאורה אדומה. עוד עובדות אנטומיות: המקקים הם בעלי שלד חיצוני; שש רגליים, מחושים שמסייעים להם לנווט את דרכם כחיישני תנועה
אחת הסצנות בסרט “היום שאחרי” שתיאר את מוראותיה של שואה גרעינית שניחתה על העולם היא של תיקן הצועד על אחד המדפים במקלט. “הם ישאר הרבה אחרנו” אמר אחד הגיבורים בסרט. תכונה אחרת שבזכותה התפרסם התיקן האמריקני היא עמידותו לקרינה רדיואקטיבית. בעוד שטענה זו הוכחה כנכונה עבור מינים שונים של חרקים, דווקא עבור התיקנים היא התגלתה כשגויה – הללו עמידים רק מעט יותר מבני אדם לקרינה רדיואקטיבית.
אתר about.com אסף עשרה פרטים אודות התיקנים (לקריאת המאמר כולו). מסתבר שהרוב המכריע של למעלה מ-4,000 מיני התיקנים אינם מזיקים ואינם נמצאים בקרבת בני אדם.; . מקקים יכולים לאכול כמעט כל דבר, ויכולים לשרוד ללא מזון במשך תקופות זמן ארוכות. מקקים הלכו על כדור הארץ במשך מאות מיליוני שנים. הם מגינים על הביצים שלהם באמצעות עטיפתם בחומר הגנה, מקקים גם מקבלים את הויטמינים שלהם מחידקים החיים בגופם. הם יכולים לחיות במשך שבועות בלא ראשם. התיקנים מהירים מאוד (עד 80 סנטימטרים בשניה אחת); מקקים באיזורים הטרופיים הם גדולים – מקק אוסטרלי (longipennis ) מתגאה במוטת כנפיים של 18 סנטימטר, ולסיכום, ניתן להתנות תיקנים בדיוק כמו הכלבים של פבלוב.
עוד על תיקנים וחרקים באתר הידען
שליטה מוחית אינה עניין חדש בטבע
הצרעה השולטת במוחו של התיקן
מדוע אין ג’וקים ענקיים?
תגובה אחת
אפשר להתייחס לספר כאל אלגוריה, מיקרוקוסמוס של החברה. עד כמה החברה מוכנה להתייחס לאחר ולקבל אותו כמות שהוא. יכול להיות שניתן לעשות מחקר השוואתי עם יצירות ספרותיות אחרות, לרבות ספרי מדע בדיוני המתארות את יחס החברה לאחר.