האם מנורת שבעת הקנים נמצאת במרתפי הוותיקאן?

עד ספטמבר תושלם לראשונה רשימת החפצים השמורים במוזיאונים ובעשרות המחסנים של הוותיקאן

עמירם ברקת

קצב והאפיפיור בדצמבר. משרד החוץ מייחס חשיבות רבה לתיעוד

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/menorahvatikan.html

בחודשים הקרובים עומדת להיפתר שאלה עתיקת יומין: האם במרתפי הוותיקאן שמורים אוצרות בית המקדש – בהם מנורת שבעת הקנים שהובאה לרומא על ידי גולי יהודה. רוב החוקרים מחזיקים בדעה כי מדובר באגדה וכי האוצרות אינם שמורים במדינת האפיפיור. עם זאת, עד כה לא נעשה תיעוד ואף לא רישום של חפצי היודאיקה ב-11 המוזיאונים ובעשרות המחסנים, המרתפים והגנזכים של הוותיקאן. המצב עומד להשתנות בעתיד הקרוב.

בדצמבר 2002 נפגש הנשיא, משה קצב, עם האפיפיור, יוחנן פאולוס השני, והציע לו לערוך קטלוג מדעי של כל חפצי האמנות היהודיים בוותיקאן. קצב, חובב ארכיאולוגיה, התחיל להתעניין בנושא לאחר שבביקור קודם הוצגה בפניו כתובת אבן ביוונית מהמאה הראשונה לספירה שנלקחה מקבר יהודי. האפיפיור נענה להצעה והנושא הועבר לטיפול מזכירות המדינה של הוותיקאן.

לפני כחודש הודיע הוותיקאן על נכונותו לערוך את התיעוד. בפגישה בשבוע שעבר בין השגריר החדש בוותיקאן, עודד בן חור, לממונה על מוזיאוני הוותיקאן סוכם כי הכנת רשימת המלאי תושלם עד ספטמבר. לאחר השלמת הרשימה יתועדו הממצאים ויקוטלגו. בשלב זה עשויים להשתלב גם חוקרים ישראלים.

האפשרות שיוכלו לתעד בקרוב את חפצי היודאיקה שבוותיקאן אינה מרגשת את החוקרים הישראלים. מחסני הוותיקאן אינם זרים להם: בשנים האחרונות מבצעת האוניברסיטה העברית פרויקט לתיעוד כתבי היד היהודיים בוותיקאן. מדובר ב-801 כתבי יד יהודיים בנושאי דת, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד, מהמאה התשיעית ועד המאה ה-17 לספירה. עד כה הושלם תיעודם של כ-550 כתבים. “הסיפור שיש בוותיקאן אוצרות גנוזים שעין אדם לא שזפה, הוא מיתוס שכמה עסקנים יהודים-אמריקאים דואגים לטפח ולהפיץ ב-30-20 השנים האחרונות”, אמר פרופ' מלאכי בית אריה מבית הספרים הלאומי, העומד בראש הפרויקט.

מנורת המקדש, שנוצקה על ידי משפחת חשמונאי במאה השנייה לפני הספירה, הובאה לרומא והוצבה במקדש שהוקם לכבודה. היא נעלמה במאה החמישית לספירה לאחר שהשבטים הברברים בזזו את העיר. לטענת החוקר היינריך שטראוס, העדות האחרונה לקיום המנורה היא של קיסר ביזנטי שראה אותה בקושטא (איסטנבול של היום) במאה התשיעית לספירה.

“לא נראה לי הגיוני שהמנורה תהיה מונחת יותר מ-1,000 שנה במרתפי הוותיקאן, ואנחנו לא נדע על כך”, אמר חוקר היודאיקה פרופ' שלום צבר. “אפילו בוותיקאן לא חשאיים עד כדי כך”. להערכתו, חפצי היודאיקה שמחזיק הוותיקאן כוללים מתנות שקיבלו האפיפיורים מיהודים וממצאים מהקטקומבות של יהודי רומא, שהחשוב שבהם הוא ארון קבורה רומאי ועליו סמל המנורה. “ענייני יהדות לא היו בראש מעייניהם של האפיפיורים”, אמר. “הם התעניינו בספרי תנ”ך. מה שיש אצלם בטל בשישים לעומת מוזיאונים אחרים”.

ד”ר עליזה כהן-מושלין מהמרכז לאמנות יהודית של האוניברסיטה, עבדה כשמונה שנים בארכיוני הוותיקאן במסגרת פרויקט תיעוד כתבי היד. למיטב ידיעתה, במקום נמצא רק פריט יודאיקה נדיר אחד: תחתיות מוזהבות של כוסות מהמאה הרביעית לספירה.

במשרד החוץ מייחסים לפעולות הוותיקאן משמעות רבה. היחסים בין שתי המדינות – שהגיעו לשיא בביקור האפיפיור בישראל ב– 2000 הוקפאו מאז תחילת האינתיפאדה בספטמבר אותה שנה ועד לפגישת האפיפיור עם קצב. בדצמבר השנה יצוין עשור לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לוותיקאן. “תיעוד חפצי היודאיקה הוא צעד שיוצק תוכן ליחסים”, אמר נוויל למדן, השגריר היוצא. “זהו גם צעד בעל משמעות סמלית חשובה ביחסים ההיסטוריים בין היהודים לקתולים, ומבחינה מחקרית מדובר בפרויקט שיכול להביא לתגליות חשובות”.

פורסם ב”הארץ”, 21/6/03

ידען ההסטוריה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~590334697~~~158&SiteName=hayadan