אסור לישראל לפגר במירוץ החלל

שוק השיגורים לחלל, הנאמד במיליארדי דולרים בשנה, קורץ למדינות כמו סין, הודו וברזיל, נוסף על השחקניות הותיקות יותר בתחום השיגורים המסחריים לחלל.

טל ענבר, סגן נשיא אגודת החלל הישראלית

בתמונה: אילן רמון ז”ל מתכונן לטיסה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/inbar060903.html

במוסף הארץ הופיעה ביום חמישי האחרון כתבתו של ליאור קודנר “מלחמת הכוכבים 2”. טל ענבר, סגן נשיא אגודת החלל הישראלית שלח מכתב תגובה למערכת. ענבר שיגר עותק מן המכתב גם לאתר הידען והוא מתפרסם בזאת, לפחות שבוע לפני פרסומו הצפוי ב”הארץ”.

בתגובה לכתבה “מלחמת הכוכבים 2” מאת ליאור קודנר
(מוסף “הארץ” – 5.9.2003)

ראשית, מספר הערות ותיקונים:

1. שמו של מפקד משימת החלל “אפולו 17” הוא יוג'ין סרנן, ולא ג'רנן, כפי שמופיע בכתבה.
2. קוסמונאוטים רוסים מעולם לא נחתו על הירח, כמשתמע מהכתבה.
3. נשיא ארה”ב ג'ורג' בוש לא הצהיר בשום פנים ואופן על כוונתו להורות לנאס”א להנחית אדם על מאדים לפני תום העשור. נהפוך הוא – בוש נמנע בעקביות מלהתייחס באופן ישיר לסוגיה זו. היה זה אביו, אשר התייחס בחזונו לתוכנית החלל של ארה”ב, בה קרא ליעד רחוק יותר, מעבר לתחנת החלל הבינלאומית.
*
הכתבה המקיפה העוסקת במרוץ החלל המתחדש, ובכניסת מדינות חדשות לזירת מעצמות החלל, מאירה בעיקר את הפן הפוליטי של עסקי החלל, שהינו מרכזי מאוד בהיבטים מסוימים של מרוץ החלל ההיסטורי בין ארה”ב וברה”מ, ובין מעצמות החלל המתהוות לבין ארה”ב. אולם, שני היבטים נוספים, חשובים לא פחות, לא זכו להתייחסות בכתבה – ההיבט המסחרי כלכלי וההיבט המדעי מחקרי.

דומה, שבעוד ההיבט הפוליטי נתפס כמרכזי בעיני המתבונן מן הצד, ההיבט הכלכלי תופס נתח גדל והולך של השיקולים בהשקעות העתק הנדרשות לשם כניסה אל “מועדון החלל” הבינלאומי. שוק השיגורים לחלל, הנאמד במיליארדי דולרים בשנה, קורץ למדינות כמו סין, הודו וברזיל, נוסף על השחקניות הותיקות יותר בתחום השיגורים המסחריים לחלל.

גם המדינה השמינית בעולם שקנתה לה יכולת שיגור עצמית של לוויינים לחלל – ישראל – מנסה להשיג דריסת רגל בשוק המסחרי של שיגורי חלל מחד, אספקת שירותי חלל ובניית פלטפורמות חלליות (לוויינים מסוגים שונים) מאידך. שומה על קברניטי המדינה להעמיק את ההשקעות בתוכניות החלל הישראליות – הצבאיות והאזרחיות גם יחד – על מנת לקדם את התעשייה המתקדמת, להעמיק את המודעות הציבורית לתחום החלל וליהנות מנתח משמעותי יותר משוק החלל הרווחי בעולם.

מרוץ חלל נוסף מתקיים בעצם ימים אלה – המרוץ לשיגור האנשים הראשונים לחלל באמצעות כלי שיגור רב פעמיים מתוצרת עצמית – ללא סיוע של חברות ענק או השקעות ממשלתיות. מיזם בינלאומי מרתק זה – X-Prize שמו – משך אליו יותר מעשרים צוותים ממדינות שונות (בהם גם צוות ישראלי!) המתחרים על פרס כספי של 10 מיליון דולר, ועל כניסה לענף מתהווה בעל פוטנציאל כלכלי ניכר – שוק תיירות החלל.

נוסף לצד הפוליטי והכלכלי, ולצד התקדמות מדהימה במחקר מדעי, מוסיף חקר החלל לקדם את האנושות בתחומים רבים נוספים, הנגזרים מטכנולוגיות החלל. התקדמות בתחום הרפואה, התעשייה, ייצור המזון, שימור הסביבה, מחשבים, תקשורת ועוד – מושגת על ידי המשך ההשקעות בחקר החלל.

מחקר החלל יוצאת נשכרת האנושות כולה. לעתיד הרחוק – תלויה הישרדותו של המין האנושי כולו בתחום החלל.
בטווח הזמן המיידי, הקרוב והבינוני – שיפור באיכות החיים של כל תושבי כדור הארץ נשען במידה רבה על חקר החלל. אולם, שומה על קברניטי תוכנית החלל בכל מדינות העולם, לשים את הדגש על תוכניות חלל בעלות תועלת רבה ככל האפשר מן ההיבט המדעי / כלכלי, ולאו דווקא הפוליטי.

הצלחות מרשימות בתחום חקר החלל, יביאו בתורן גם את היוקרה הפוליטית, אשר משמשת כדלק המניע את חקר החלל מראשיתו. על ישראל, כמדינה השואפת להיות בחזית הידע והקדמה, להשקיע מאמצים רבים על מנת שלא להישאר מאחור, במרוץ החלל של המאה העשרים ואחת.

המאמר פורסם ב”הארץ”

טל ענבר, סגן נשיא אגודת החלל הישראלית
ידען ישראל בחלל
ידען מבצעי חלל מחוץ לארה”ב
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~626606222~~~190&SiteName=hayadan