ד”ר אסף רוזנטל
לפני זמן מה כתבתי על הנזקים הסביבתיים להם גורמים סכרים שהוקמו ללא מחשבה מקיפה הכוללת השלכות עתידיות ( סביבתיות). עכשיו יצא האירגון העולמי לשמירת הטבע WWF בקריאה “לא להקים סכרים ללא בדיקה מפורטת של השפעה עתידית על הסביבה הטבעית והחברות האנושיות שיושפעו מהקמת הסכר”. לדברי דוברי הארגון רבים מידי הסכרים שגרמו נזק בלתי הפיך לסביבתם.
ב-1998 הוקמה ה”וועדה העולמית לסכרים” הוועדה הוקמה ע”י האו”ם במטרה לגשר בין התנועות ה”ירוקות” והרצון לשמור על הסביבה, לבין הצורך לפיתוח מקורות חשמל ופיתוח כלכלי מואץ.
“למרות הנחיות והמלצות שניתנו לבוניהם ע'י “וועדת הסכרים העולמית (World Commission on Dams) בבדיקת הוועדה בחמש השנים האחרונות, הראו חבריה כי סכרים גורמים להעלמות או ייבוש של מיקווי מים (טיבעיים), המהווים מקור מים חשוב, סכרים גורמים להעלמות וסיכון לחיות בר ודגים, ההבטחה לחשמל זול ולמים להשקית חקלאות, מופרת ע'י פגיעה בכלכלה המקומית ובסופו של תהליך נאלצים תושבים להתפנות מישובים ולשלם יותר עבור שרותים שונים.
בשנות החמישים היו בוני הסכרים “נושאי נס הקידמה”, היום ידוע הנזק לו יכולים לגרום סכרים ואת הידיעה הזאת חייבים לשלב בתכנון, תכנון שיובא לביקורת ציבורית, מיקצועית, כלכלית, סביבתית, ביקורת שתאפשר תכנון ובניה של סכר כך שממנו יהנו “אוכלוסיות” מקומיות ויתרונותיו יהיו ברי-קימא.
בבליז נבנה סכר צ'לילו במטרה להוזיל מחירי חשמל, אבל מאז בניתו הועלו מחירי החשמל ב 12% ותוך כדי בניתו הוצפו/הוטבעו 10,000 דונם שיטחי יער טבעי (על פי הארגון העולמי לשמירת טבע עלה סכר ארמנק (בטורקיה שש-מאות וחמישים מליון דולר, הסכר ביחד עם חמש תחנות כח אחרות יגרמו ליבוש הדלתא של הגאסקו, שהוכרז כ”בעל חשיבות עולמית” ע'י אמנת ראמסר (האמנה הבין-לאומית לשמירה על גופי מים (.
בלאוס נגזלה מחייתם של 50,000 כפריים כאשר סכר שניבנה במימון הבנק העולמי היטה מי נהר ממנו חיו, הטית הנהר גרמה לזרימה מוגברת בנהר עליו הוטו המים. והתוצאה : פגיעה בדגה, והצפת שטחי חקלאות בוני סכר מלונר בספרד לא שקלו אפשרויות זולות ופשוטות להספקת מים. לסיביליה, והמחיר הכלכלי ברור סכר בורנט באוסטרליה אינו כלכלי, אבל מסכן אוכלוסיה. יחודית של דגי ראות.
סכרים קטעו 60% מהנהרות הגדולים בעולם, סכרים גרמו לפינוי “יישוב מחדש” של 80 מליון איש., כיום נימצאים בשלבי בניה כ 400 סכרים ועוד מאות בתכנון ללא הנחיה והתחשבות בסביבה יגרם נזק נוסף – סביבתי וחברתי, כאשר עיקר הנזק הוא לחברות/אוכלוסיות בסביבת הסכרים.
סכרים רעים וכלכלה רעה עדיין “קימים ובועטים” חמש שנים אחרי הקמת הוועדה ליעוץ ופיקוח, אנשיה חייבים לדעת לבחוראת הפתרונות נכונים לבעיות האנרגיה, פתרונות ללא פגיעה. בסביבה ומירב משוב חיובי לאוכלוסיה.
ד'ר אסף רוזנטל
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרא'ם
לפרטים טל' 08 6372298 / 0505640309
דוא'ל
[email protected]
ריכוז מאמריו של ד”ר אסף רוזנטל באתר הידען
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~376937449~~~218&SiteName=hayadan
