עורכת המהדורה הישראלית של נשיונל ג’יאוגרפיק מספרת על ההתלבטויות מהאתגרים בהכנת כתב עת מדעי לציבור החרדי * לא נתפשר על האינטגריטי של הכתבות, ולא נגיש כתבות חלקיות וגם לא חומרים שייכתבו במיוחד עבור המהדורה אלא מבחר מהכתבות הקיימות
אבי בליזובסקי – אתר הידען
“ככל ציבור ומגזר, גם הציבור הדתי בישראל צמא ללמוד ולתור את העולם, על נופיו וסיפוריו המופלאים, אם בטיולים ואם באמצעות המילה הכתובה. עם זאת, האפשרויות העומדות לרשותו, העונות על דרישותיו והלכותיו, הינן מצומצמות יחסית. מי שהחליט “להרים את הכפפה הכשרה” הוא כתב העת העולמי, נשיונל ג’יאוגרפיק, שהפך למותג איכות בכל הקשור לנושאי טבע, מדע וגיאוגרפיה, מאז נוסד בשנת 1888. לקראת ראש השנה ייצא גיליון ראשון של המהדורה הכשרה של נשיונל ג’יאוגרפיק, המיועדת לשומרי תורה ומצוות.” כך נמסר בהודעה לעיתונות שהוציאה מחלקת כתבי העת של מעריב בסוף השבוע שעבר.
בהודעה נמסר עוד כי באמצעות המהדורה הכשרה יוכל הציבור הדתי להעשיר את ידיעותיו בנושאי טבע, גיאוגרפיה, מדע, רפואה, עולם החי, היסטוריה, גילויים חדשים ועוד, ברמה גבוהה ומבלי לעבור על חוקי ההלכה. לקראת השקת המהדורה, יוצא בימים אלה מיני-מגזין מיוחד אשר יופץ חינם ב-100,000 עותקים בתוך עיתון “משפחה” ובהפצה ישירה בחנויות ובקיוסקים.
לדברי יוסף שניידר, יוזם המהדורה: “הציבור הדתי יקבל לידיו כתב עת בעל מוניטין עולמיים, הערוך בקפידה רבה, בהתחשב בצרכיו ובדרישותיו של ציבור זה. אנו מאמינים שבמהדורתו הכשרה, נשיונל ג’יאוגרפיק יהפוך תוך זמן קצר לכלי עזר חינוכי ומדעי רב ערך בכל בית שומר תורה ומצוות”.
כתב העת נשיונל ג’יאוגרפיק רואה כיום אור ב-30 שפות, בכללן עברית, ונקרא על ידי 10 מיליון איש מדי חודש במרבית מדינות העולם, לרבות בישראל.
דפנה רז, עורכת המהדורה העברית של נשיונל ג’יאוגרפיק, אומרת בראיון לאתר הידען כי בשלב הזה יצא לאור מיני מגזין שכלל 32 עמודים. המהדורה הראשונה של המגזין עצמו ייצא בעוד כמה שבועות, לקראת החודש הבא. בניגוד למגזין הפונה לקהל הרחב והמופץ כירחון, תצא המהדורה לחרדים רק פעם בחודשיים ולדברי רז, יהיו בה אותם המאפיינים של המגזין ואותן הכתבות, אך לא כל הכתבות אלא רק מבחר שלהם, כלומר אותן כתבות המתאימות לעולם התוכן של הציבור החרדי והמעניינות אותו. “הוא לא נכתב בצורה שונה. המחשבה מאחוריו איננה שונה אלא בדרך שבה מנסים לבחור את הכתבות המתאימות ביותר.”
מה מעניין את הציבור החרדי?
“הציבור החרדי, כמו כל אדם שרוצה להכיר את העולם שסביבו מתעניין בכל מה שקשור לעולם של טבע, נופים, מקומות רחוקים, מדע ורפואה. הוא איננו שונה בכך מאחרים, אך יש לו רגישויות מיוחדות – בין בענייני צניעות ובין בעניינים אחרים שצריך להביא בחשבון כדי שאנשים ירצו להכניס אותו הביתה, וירצו להראות לאחרים כדי להרחיב את הדעת. לדעתי זו מטרה טובה ואנחנו רוצים לסייע בה.”
“אני העורכת של נשיונל ג’יאוגרפיק, חובתי להביא את הדברים בצורה השלמה ביותר. אני מגישה לוועדה כמה כתבות שאני חושבת שהם הכי מתאימים, והם עונים לי אם יש בכתבות הללו ענייני רגישות שאני לא ערה להם. אם הדברים לא נראים להם, הכתבה לא נכללת. הכוונה לא לפגוע ברגישויות שלהם. הכוונה היא לא לצנזר, לא להביא כתבות חלקיות – אלו יצירות שאנשים עמלו עליהם שעות רבות. ”
את יכולה להביא דוגמאות של רגישויות?
“למשל יש כתבות העוסקות בתרבויות מסוימות שאי אפשר להימנע בתמונות המצורפות אליהן מחשיפה של הגוף. לא היה לנו מקרה כזה אבל אני מניחה שזה לא דבר שמתאים. אם יש כתבה על איזור של הרי סמוקי בארה”ב שזה איזור מאוד יפה. הגיל הגיאולוגי או הדרך שבה ההרים הללו נוצרו אינם הנושא בכתבה הזו אלא בנקודת המפגש בין מבקרים לבין טבע, בין הצרכים של האדם לבין שמירת הטבע. בכל מקרה לא ניקח כתבה ונתחיל לתת חלקים ממנה. צריך לשמור על האופי שהצלמים והכתבים והעורכים של נשיונל ג’יאוגרפיק רצו שהיא תופיע.
האם תפסלו כתבות העוסקות באבולוציה?
באשר לאבולוציה, לא נתקלנו עד כה בכתבות כאלה לכן הבעיה לא עלתה. לא ניקח כתבה על אבולוציה ונתחיל לשנות את רוחה. זה לא הוגן לקהל, לא נכון לאינגריטי של הכתבה, לכל המחקר שהושקע בה. אם ניתקל בכתבה שכולה עוסקת באבולוציה פשוט לא נכניס אותה אבל לא נרצה לשנות אותה. אם איזכור אבולוציוני נאמר בדרך אגב, נבחן את הנושא לגופו, ובדרך כלל נשפוט לחומרה אם אין הדבר פוגע באינגריטי של הכתבה ובמחקר שנעשה לקראתה. אם זה משהו שאינו קשור לעצם העובדה של הכתבה, נחליט מה לעשות. בכל אופן לא נחליף עובדות בעובדות.
עולם התכנים הוא כל כך רחב ומבחר החומר הוא מאוד גדול שתמיד יש ממה לקחת. יש מספיק דברים מעניינים שאפשר להגיש אותם בצורה המלאה. אם לא הייתי משוכנעת בכך לא היינו ניגשים לפרויקט. רוב החומרים דווקא מתאימים, כי אחרת השידוך הזה לא היה נוצר. מדובר בחומרים מרחיבי דעת שמוגשים בצורה מכובדת וברמה גבוהה.. כל הכתבות שלנו כל כך מושקעות גם במקור, גם בתרגום ובבדיקות התרגום, ובדיוק שלנו של הגשת החומרים בארץ שזה הרבה מאוד עבודה זו השקעה מאוד גדולה, יש עושר של דברים שאפשר לתת של דברים מותאמים, נכונים ובעברית. לא נכתוב דברים במיוחד. שהקהל ירגיש שהוא מקבל את הדברים המתאימים לו אבל את הדבר האמיתי, עם כל ההשקעה והמוניטין של גוף בינלאומי וההיסטוריה של הארגון. השידוך טוב, צריך לבחור את החומרים המתאימים ביותר.
בתשובה לשאלה האם הפקת המהדורה המיוחדת נעשתה על דעת עורכי המהדורה העולמית של המגזין, אמרה רז כי ההחלטה היא על דעת אנשי חברת הנשיונל ג’יאוגרפיק, “שהסכימו אחרי שהצגנו להם את הצורה שבה אנחנו עובדים.”
“פנו אלי כדי לקיים את הפרויקט מהבחינה המערכתית וזו חוויה באמת מעניינת, נעשית בהרבה כבוד ועניין, אני חושבת שזה המפתח בסופו של דבר. כעורכת אני מאוד שמחה על העניין שהם מגלים ועל ההזדמנות להכניס את המגזין לבתים שאחרת הם לא היו מגיעים אליהם. אני מתייחסת לעובדה זו ברוח מאוד חיובית ואנחנו עושים זאת ברוח הזאת.”
