המעוניינים לשמוע את המטאורים במעופם נדרשים להצטייד בשיער ארוך או במשקפיים
מטר מטאורים. האסטרונום אדמונד היילי ביטל במאה ה-18 כ"פנטסיה מוחלטת" דיווחים על אנשים ששמעו את כדורי האש
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/hearingmeteors.html
במשך מאות שנים מדווחים אנשים שהם מסוגלים לשמוע מטאורים. לא את קול המפץ שנשמע כאשר מטאור (או מטאוריט) פוגע בקרקע, אלא מעין רחשוש או אוושה משונה הנשמעת בשעה שהמטאורים מתעופפים באוויר במרחק של מאות קילומטרים מפני כדור הארץ.
ב-1719 ציין האסטרונום אדמונד היילי כי אנשים שנמצאו במרחק של עד 300 קילומטרים ממטאור מעופף דיווחו כי שמעו קולות שריקה. אך מכיוון שלקול נדרשות כשלוש שניות כדי לעבור קילומטר, היילי הבין שלא ייתכן שהעדים שמעו את הקולות שיצר המטאור. הוא ביטל את הדיווחים כ"פנטסיה מוחלטת".
אלא שעדים למעופם של מטאורים המשיכו לשמוע קולות מוזרים של שריקה ורחשוש. לא כולם שמעו את הקולות: אדם אחד אמר ששמע אותם ואילו זה שעמד לידו לא שמע דבר. מדענים המשיכו לטעון שהשומעים קולות שוגים באשליות.
עד שד"ר קולין קיי מאוניברסיטת ניוקאסל בניו סאות ויילס שבאוסטרליה החל להתעניין בתופעה. עדים למעוף של מטאור מעל סידני תיארו באוזניו של קיי מגוון של קולות רחשוש, פיצוח ופצפוץ. החוקר הבין שאם העדים שומעים את הקולות בשניות שבהן המטאור עובר מעליהם, זהו סימן לכך שהקולות נעים במהירות האור. ההסבר היחיד לכך הוא שהקולות נגרמים על ידי גלים אלקטרומגנטיים. אך כיצד בדיוק מטאורים המתעופפים באטמוספירה מפיקים קרינה אלקטרומגנטית? וכיצד הצליחו אנשים לשמוע זאת? שאלות אלה נותרו בגדר תעלומה.
אסטרונומים ניסו בעבר למדוד את הקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת ממטאורים, אך ללא הצלחה. ואולם, היה תחום תדרים אחד שאותו המדענים לא בדקו: תחום התדר הנמוך מאוד (VLF) של גלי הרדיו.
בהסתמך על האופן שבו כתמי שמש מייצרים קרינה אלקטרומגנטית, קיי טוען שהוא יכול להסביר כיצד מטאורים מייצרים גלי רדיו בתחום .VLF הגז החם המשתרך מאחורי המטאור ומייצר את השובל הזוהר שלו – טעון חשמלית. כאשר הגז מתפתל ומתעקל הוא מפתל את קווי השדה המגנטי של כדור הארץ ויוצר מהם מעין "אטריות" מגנטיות. החישובים של קיי מעלים שפיתול הקווים המגנטיים מייצר גלי רדיו בתחום .VLF אך גם אם זה האופן שבו נוצרו גלי הרדיו, קיי עדיין לא הבין כיצד יכלו בני אדם לשמוע אותם.
הצעד הבא במחקר היה לבחון את התיאוריה על בני אדם. קיי בדק מה צריכה להיות עוצמת השדות החשמליים של גלי VLF על מנת שאנשים יוכלו לשמוע אותם. אצל רוב הנבדקים היתה דרושה עוצמה גבוהה מאוד כדי לעורר חשמלית אזורים הסמוכים לאוזניים. אך שלושה מתנדבים היו רגישים הרבה יותר. "לשתי הבחורות היו תספורות אפרו ולבחור היה שיער ארוך ורך", אמר קיי. "השיער שלהם פעל כמוליך שהמיר את האנרגיה החשמלית של גלי הרדיו לקול, באמצעות תנודות". אפקט זה מכונה "אלקטרופוניקה".
קיי עשה גם ניסויים על עצמו. בניסוי ראשון הוא שמע את הקולות בקלות יחסית, "אך כשערכתי שוב את אותו ניסוי גיליתי שהרגישות שלי ירדה בצורה חדה", אמר. מדוע? "התשובה היא, שבפעם השנייה לא הרכבתי משקפיים".
הניסויים של קיי מרמזים על כך, שהקולות האלקטרופוניים שאותם שומעים העדים למעופם של מטאורים נגרמים כאשר גלי רדיו הנוצרים על ידי המטאור גורמים לתנודות בחפצים הסמוכים למאזין – למשל, משקפיים או שיער ארוך. זהו הסבר אלגנטי לשאלה מדוע אדם אחד שומע קולות ואילו אדם העומד לידו אינו שומע אותם.
ידען האסטרונומיה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~687123239~~~56&SiteName=hayadan
