לוויין צילום ישראלי ישוגר מסיביר * לווין אזרחי כגיבוי ללווין צילום צבאי

לוויין הצילום הישראלי הראשון ממשפחת "ארוס" למטרות אזרחיות, ישוגר בסוף החודש מהמשגר רוסי "סטארט "1 מבסיס טילים בסיביר

אמנון ברזילי

לוויין הצילום הישראלי הראשון ממשפחת "ארוס" למטרות אזרחיות,
ישוגר בסוף החודש מהמשגר רוסי "סטארט "1 מבסיס טילים בסיביר.
שני מטוסי תובלה רוסיים יגיעו ביום שישי לישראל ויעבירו את
הלוויין – שהוא נגזרת של לוויין המודיעין "אופק ,"3 ואת הציוד
הנלווה, לשדה התעופה שבעיר סובודני שבמרכז סיביר.

העברת הלוויין לסיביר נחשבת למבצע מורכב בגלל הציוד הנלווה הרב
והמרחק הגדול משדה התעופה לאתר השיגור. משך הטיסה, כולל
תידלוק, הוא כ-12 שעות. בגלל צירי התנועה המשובשים תימשך נסיעת
השיירה עד לאתר השיגור מעל ל-12 שעות נוספות. עם השלמת העברת
הציוד, יעבדו צוותים ישראלים על שילוב מערכות הלוויין עם המשגר
הרוסי. ההערכה היא כי העבודה תימשך כשבועיים. להערכת משה ברלב,
נשיא חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונאל" הבונה את הלווינים, אם לא
יהיו תקלות ישוגר הלוויין בסוף החודש.

ההחלטה לשגר את לוויין הצילום הישראלי מאתר מחוץ לגבולות
ישראל, נובעת מהמיגבלות הגאוגרפיות של המדינה. הלוויין צריך
להכנס למסלול אליפטי מסביב לציר כדור הארץ. המשמעות היא שיש
לשגר את הלוויין לכיוון צפון מזרח. כדי להימנע מהצורך לשגר את
הלוויין מעל סוריה ולבנון, נדרש אתר שיגור מחוץ לגבולות ישראל.
ההחלטה לשגר את הלוויין באמצעות משגר רוסי התקבלה משתי סיבות.
הצעת המחיר היתה זולה בחמישים אחוזים בהשוואה להצעות אחרות,
והסיבה השניה – אמון ביכולת ובניסיון הרוסי בשיגור לוויינים
לחלל.

משגר הלויינים הרוסי הוא נגזרת של טיל קרקע קרקע . SS-25
הלוויין A1 הוא הראשון בקונסטלציה של שמונה לויינים, שבונה
חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונאלי" , שישוגרו לחלל במהלך 3-4
השנים הבאות. כל הלוויינים ינועו במסלול נמוך בגובה של 480 ק"מ
מעל כדור הארץ. הלוויין השני בסידרה ישוגר במחצית השנייה של
שנת .2001 החברה גייסה 90 מיליון דולר לבניית שני הלוויינים
הראשונים, חלקם ממשקיעים זרים.
הלוויינים יעבירו צילומים מהחלל של כדור הארץ עבור לקוחות
המעוניינים בצילומים. הלקוח הראשון, ובשלב זה העיקרי של החברה,
יהיה משרד הביטחון הישראלי. הלוויין, יהווה גיבוי ללוויין
המודיעין "אופק "3 המרחף בחלל מאז מחצית שנות ה-.90
{הופיע בעיתון הארץ, 7/11/2000{

לוויין אזרחי כגיבוי צבאי

שיגור מוצלח של לוויין ישראלי אזרחי באמצעות משגר רוסי מאתר
טילים בערבות סיביר הוא אירוע יוצא דופן. – A-1 לוויין הצילום
האזרחי הראשון של ישראל ששוגר בשבוע שעבר – מתבסס על
טכנולוגיות של לוויין הריגול הישראלי אופק ,3 והוא הראשון מבין
שישה-שמונה לוויינים ממשפחת ארוס (ראשי תיבות של Research
Orbital Sources Earth) שירחפו בחלל בתוך ארבע שנים.
מאת אמנון ברזילי

שיגור מוצלח של לוויין ישראלי אזרחי באמצעות משגר רוסי מאתר
טילים בערבות סיביר הוא אירוע יוצא דופן. – A-1 לוויין הצילום
האזרחי הראשון של ישראל ששוגר בשבוע שעבר – מתבסס על
טכנולוגיות של לוויין הריגול הישראלי אופק ,3 והוא הראשון מבין
שישה-שמונה לוויינים ממשפחת ארוס (ראשי תיבות של Research
Orbital Sources Earth) שירחפו בחלל בתוך ארבע שנים. הצלחת
השיגור פותחת פתח לשיתוף פעולה בין ישראל לרוסיה בתחום שיגור
לוויינים אזרחיים לחלל, ויש לה גם יש השלכות מעשיות על האצת
פיתוח לווייני התקשורת האזרחיים מסדרת עמוס ועל קידום המיזם
הצבאי של לווייני הריגול הישראליים.

בשנת 2001 ישוגרו שני לווייני צילום נוספים – האזרחי, ,B-2
יהיה השני בסדרת ארוס, והלוויין השני, השייך למיזם הצבאי של
לווייני הריגול הישראליים, יהיה אופק .4 ההבדל העקרוני בין
השניים יהיה במיקום השיגור ובאמצעי השיגור. הלוויין האזרחי
ישוגר, כמו ,A-1 מאתר הטילים סבובודני בסיביר ובאמצעות אותו
משגר – סטארט .1 אופק 4 ישוגר מישראל באמצעות המשגר שביט, שלפי
פרסומים זרים מבוסס על טכנולוגיות של טיל הקרקע-קרקע הישראלי
יריחו.

לביצוע שני המיזמים החלליים, האזרחי והצבאי, אחראי מפעל מב"ת
של התעשייה האווירית, יצרנית הלוויין. ההצלחה הגדולה של המפעל,
מעבר לייצור הלוויין, מתבטאת ביצירת אינטגרציה של כל המערכות
המותקנות בלוויין, בהן המצלמה הטלסקופית, המשדר, מנועי העזר,
כולן מתוצרת התעשיות הביטחוניות: אלאופ, רפא"ל וקבוצת אלישרא.
בניית הלוויין והאינטגרציה של המערכות מבוססות על ידע ייחודי
שכמעט אין שני לו בעולם. הוא מאפשר לישראל להיות המדינה השנייה
בעולם, אחרי ארה"ב, שמציבה בחלל מערך של לווייני צילום למטרות
מסחריות.

אימאג'סאט אינטרנשיונל, החברה הישראלית שמימנה את המיזם
האזרחי, סבורה כי היא יכולה לכבוש %30 משוק התמונות מהחלל. משה
קרת, מנכ"ל תע"א ויו"ר הדירקטוריון של אימאג'סאט, מעריך
שהפוטנציאל ממכירת תמונות מהחלל הוא כשני מיליארדי דולר בשנה.
לוויין אחד מסדרת ארוס יכול לשוב אל אותה נקודה מעל פני כדור
הארץ אחת לשלושה ימים; שישה-שמונה לוויינים יכולים לשוב אל
אותה נקודה אחת לכמה שעות ולצלם מטרות מזוויות שונות. אין פלא
איפוא שהחברה מצפה כי חלק מלקוחותיה יהיו משרדי הגנה בעולם,
בנוסף למדינות שזקוקות לצילומים המספקים מידע על תנאי מזג
אוויר, מצב כבישים וכיו"ב. משרד הביטחון הישראלי הוא הלקוח
הראשון, החשוב וכנראה גם הגדול ביותר של המיזם האזרחי ארוס.

אבל – כדברי ראש מינהלת פיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) במשרד
הביטחון, האלוף יצחק בן ישראל – המיזם האזרחי הוא גם גיבוי
למיזם הלווייני הצבאי שמקדמת ישראל. התייחסות זו אל המיזם
האזרחי התגבשה במערכת הביטחון בתחילת ,1998 זמן קצר לאחר
כישלון השיגור של אופק .4 עד אז פעל בהצלחה מרובה אופק ,3
ששוגר באפריל .1995 אך ההערכה היתה כי ארבע שנים מיום שיגורו
יפסיק לפעול. זרועות המודיעין, שנהנו מהמידע העשיר שסיפק
לוויין הריגול, חששו מהאפשרות שמקור מדויק וזמין כל כך יאבד.

הכישלון חייב הערכה מחודשת של תוכניות החלל הישראליות,
ובדיונים שהתקיימו בראשות שר הביטחון יצחק מרדכי הוחלט לבטל את
מרבית המגבלות שהוטלו על המיזם האזרחי, חוץ מאחת – משרד
הביטחון קיבל בלעדיות על כל התמונות שיצלמו לווייני ארוס מעל
המזרח התיכון.

הקמת המיזם האזרחי והרצתו באמצעות משקיעים פרטיים היתה איפוא
פסק הזמן הדרוש למערכת הביטחון כדי לשקם את פרויקט אופק. לברר,
ללא לחץ זמן, גם את הגורמים לכישלון השיגור (התקלה היתה במשגר
הלוויינים שביט) וגם את הדרישות המבצעיות והציפיות שיש לקהילת
המודיעין מלווייני ריגול.

שתי ההחלטות העקרוניות שהתקבלו היו: לא לסמוך על משגרים זרים
ולשגר את לווייני אופק מישראל. החלטה אופרטיווית נוספת שהתקבלה
– לפתח דור מתקדם יותר של לווייני צילום, כמו אלו שייבנו
במסגרת המיזם האזרחי. שני הלוויינים, האזרחי והצבאי, יישאו
מצלמות טלסקופיות משוכללות יותר המסוגלות לצלם ברמת הפרדה
(רזולוציה) של עד 82 ס"מ. אך יש הבדל עקרוני. לפי פרסומים
זרים, יישאו המצלמות מהדור הבא של אופק, בניגוד לארוס, חישנים
מתקדמים – בעולם מנסים לפתח מצלמות כאלה, המסוגלות לצלם בכל
מזג אוויר, ביום ובלילה. המגרעת שלהן היא הפגיעה ברמת ההפרדה.
אך די במה שיש להן לאפשר להבחין בתנועות חשודות של כוחות צבא
המנסים להתקדם בחסות החשיכה.
{הופיע בעיתון הארץ, 10/12/2000{

שיגור הלווין הראשון בתוכנית ארוס נדחה בשלושה חודשים
לוויינים / בתחילת השנה צפויה הנפקה של תוכנית הלוויינים
הישראלית בוול בוול סטריט
אמנון ברזילילוויינים / בתחילת
השנה צפויה הנפקה של תוכנית
הלוויינים הישראלית בוול סטריט

מה שבועות במועצת המנהלים של התעשייה האווירית (תע"א) על
"ארוס" – תוכנית החלל היומרנית לשיגור שמונה לווייני צילום
למטרות אזרחיות – היה קצר, אך מדאיג. השאלות שהוצגו במועצת
המנהלים היו: מדוע חל שינוי בלוח הזמנים של הפרויקט, כך
שהשיגור שתוכנן לחודש זה נדחה, והאם חברת ההשקעות האמריקאית
מריל לינץ' תעמוד בתוכנית לגיוס ההון הראשוני הדרוש לפרויקט
באמצעות הנפקה בוול סטריט.

שלושת הלוויינים הראשונים הם נגזרות של לוויין הריגול "אופק
,"3 שעדיין מקיף את כדור הארץ. הלוויינים האחרים יהיו מפותחים
יותר, ובעלי מכ"ם סינטטי שיאפשר לצלם בכל תנאי מזג אוויר, ביום
ובלילה.

על פי התוכנית המעודכנת, השיגור של הלוויין הראשון יהיה בעוד
כשלושה חודשים. בתוך כשנה וחצי ינועו שלושה לווייני צילום מתוך
השמונה מסביב לכדור הארץ.

לשאלות המטרידות שנשאלו במועצת המנהלים של התע"א לא ניתן מענה
חד משמעי. בדיון שהתקיים בהשתתפותם של יו"ר מועצת המנהלים אורי
אור והמנכ"ל משה קרת, נשמעה התחזית הבאה: "קיים סיכון, שככל
שההנפקה תשתהה, יגדלו ההוצאות, ייווצרו קשיים בגיוס מקורות
מימון ויתעוררו קשיים בביצוע הפרויקט בהיקף המתוכנן".

לשיגור שמונת לווייני הצילום עד שנת ,2004 דרושים כ-200 מיליון
דולר. במועצת המנהלים אמרו כי הצלחה בגיוס הכסף בוול סטריט היא
תנאי מוקדם שהציבו אנשי עסקים צרפתיים לנכונותם להשקיע 20
מיליון דולר בפרויקט. תע"א מצדה השקיעה עד היום, באמצעות המפעל
מב"ת, המייצר את הלוויין הראשון בסדרת "ארוס", כ-8 מיליון
דולר.

תגובתו של המנכ"ל קרת היתה אופטימית: "מריל לינץ' מטפלת בשלב
זה בגיוס 50 מיליון דולר ממשקיעים זרים בוול סטריט. חברת
ההשקעות מאמינה שניתן יהיה לגייס את הכסף במועד. ואז גם
ישתחררו כספי המשקיעים הצרפתיים, דבר שיאפשר את שילוח הלוויין
הראשון".

התוכנית לכיבוש החלל באמצעות לווייני הצילום של התע"א מתנהלת
ממשרדיה של חברת WIS בתל אביב. WIS היא חברת אחזקות שהקימו
שלוש החברות המנהלות את הפרויקט: תע"א, סי-אס-טי שבבעלותו של
איש העסקים האמריקאי סטיבן וילסון ואל-אופ, יצרנית המצלמה
האלקטרו-אופטית של הלוויין. שתי הראשונות מחזיקות %44 מהחברה
כל אחת, האחרונה – %.12 אל-אופ התמזגה עם אלביט מערכות מחיפה.
כך שלמרבה דאגתה של תע"א, יריבתה הגדולה הכניסה רגל לתחום
הלוויינים בישראל.

יו"ר מועצת המנהלים של WIS הוא מנכ"ל האוצר לשעבר, דוד ברודט.
וילסון הוא מנכ"ל-על ונשיא החברה הוא ד"ר משה ברלב, שהיה אחד
מבכירי מפעל מב"ת, וממפתחי לוויין "אופק". בימים האחרונים
העביר ברלב מסר מרגיע להנהלת תע"א: אחרי חופשת חג המולד תשלים
מריל לינץ' את גיוס ההון לפרויקט.

יותר מחמש שנים ממתין ברלב לשיגור לוויין הצילום הישראלי
הראשון למטרות אזרחיות. האישור לכך ניתן לאחר שהממשל האמריקאי
ומשרד הביטחון הישראלי, הסירו, כל אחד מסיבותיו שלו, את
התנגדותם.
בגלל התעקשותה של מערכת הביטחון הישראלית, הקדימה לוקהיד מרטין
את תע"א במאבק הסמוי ביניהן על ההגמוניה של צילומים מהחלל.
לפני כחודשיים שוגר הלוויין "איקונוס" של לוקהיד מרטין המשדר
צילומים לכדור הארץ באיכות גבוהה, וברמת הפרדה של 82 ס"מ.
"איקונוס" יהיה הלוויין המתחרה העיקרי לתוכנית "ארוס" בחלל.
בישראל סבורים כי ל"ארוס" יש סיכויים טובים יותר לכבוש נתח
גדול מהשוק, מכיוון שיציע תמונות במחיר אטרקטיווי יותר (מחירה
של תמונה נאמד באלפי דולרים). בנוסף, שמונה לוויינים מסוגלים
לצלם כל נקודה על כדור הארץ לעתים תכופות יותר מאשר לוויין אחד
– ולכן מסוגלים לזהות תנועה.

WIS נזהרת שלא יזהו אותה עם משרד הביטחון. "הכי מפחיד אותנו
שיחשבו שאנחנו חברת קש המשמשת כסיפור כיסוי לתוכניות לאומיות
ישראליות", אומר גורם בכיר בחברה. כדי להדגיש את צביונה ואופיה
האזרחי-הבינלאומי, תקים WIS את ארכיון התמונות המרכזי שלה
בקפריסין. מאותה סיבה רשומה החברה באיים האנטיליים ההולנדים
שבמרכז אמריקה.
עם זאת, הלקוח הראשון והחשוב של WIS הוא משרד הביטחון הישראלי.
אף שמערכת הביטחון שוקדת על תוכנית חלל נפרדת, היא מגלה עניין
בצילומים שיפיק הלוויין האזרחי. גם משרדי הגנה של מדינות אחרות
מתעניינים בתוכנית "ארוס". בידי החברה צבר הזמנות שמסתכם במאות
מיליוני דולר.

על פי התחזיות העסקיות, מחזור המכירות העולמי של תמונות לוויין
יהיה באמצע העשור הבא כ-6 מיליארד דולר בשנה. ההנחה היא שכל
משתמש יחתום על הסכם בן עשר שנים, וישלם 100 מיליון דולר. בגלל
הביקוש שיילך ויגדל ומיעוט החברות שמסוגלות לספק שירותים כאלה,
ב-WIS מצפים לכסות את הוצאות הפיתוח והייצור בתוך שלוש שנים.

הלוויינים ישוגרו באמצעות טילים רוסיים

אחת הסיבות למחיר הזול יחסית שיידרש בעבור תמונה שתצולם על ידי
לווייני הפרויקט "ארוס", של התעשייה האווירית (תע"א), סי-אס-טי
ואל-אופ היא ההחלטה לשגר את הלוויינים במשגר רוסי.

לפני פרויקט ארוס עמדו כמה אפשרויות שיגור. הראשונה, לשגר את
הלוויינים באמצעות "שביט", משגר הלוויינים מתוצרת מפעל מל"ם של
התע"א, שהעלה את "אופק "3 לחלל.

אך בשל מיקומה של ישראל, האפשרות הזאת ירדה מהפרק. במקרה של
"אופק ,"3 לישראל לא היה עניין בתמונות מכל חלקי העולם. לכן,
הלוויין נע במסלול רוחב מסביב לכדור הארץ, במרחב מצומצם שבין
קן המשווה ועד המעלה ה-37 צפונית לקו המשווה. כיוון השיגור היה
ממזרח למערב.

לווייני הצילום האזרחיים חייבים להקיף את כדור הארץ במסלולי
אורך, מעל הקטבים. כך מאפשרת תנועת הלוויין, יחד עם סיבוב כדור
הארץ על צירו, לצלם כל נקודה על פניו. לכן השיגור צריך להיעשות
מדרום לצפון, ובישראל חוששים כי הלוויין ייפול במדינת אויב.

כשרעיון השיגור באמצעות "שביט" נפל, חיפשה WIS את הפתרון הזול
ביותר – יצרניות טילים רוסיות. בהתחלה דובר על שיגור "ארוס" על
גבי הטיל הענק "מולניה". בשנה האחרונה הוחלט להעדיף את "סטארט
,"1 טיל בליסטי שהוסב למשגר לוויינים. עלות השיגור באמצעות
משגר רוסי היא שליש מעלות השיגור באמצעות משגר מערבי.
{הופיע בעיתון הארץ, 30/12/1999{

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~404230386~~~118&SiteName=hayadan