כל מה שרציתם לדעת על שכפולי פרות

אדוארד ובעלה מציגים את העגלה מילי. לטענתם הליך השכפול קצר יותר ופחות מסובך מזו של דולי, שהמליטה השבוע בפעם השלישית

ארכיון: פורסם ב-26.11.01

מדענים: הצלחנו לגדל 24 פרות משובטות

מאת תמרה טראובמן

גנטיקה / הישג נוסף לטוענים כי שיבוט אינו יוצר חיות פגומות

תצלום: ” ygolonhceT lהפרה ויקטוריה ובתה המשובטת, העגלה ויקי. סביר
שהעגלים יתנהגו באופן נורמלי

מדענים מחברת הביוטכנולוגיה האמריקאית “Cell Technology, “Advanced שהכריזה אתמול כי הצליחה לשבט תאי עובר אנושי, טוענים שהצליחו ליצור 24 פרות משובטות, ולהביא אותן לבגרות כשהן במצב בריאותי תקין. הצהרה זו קוראת תיגר על העמדה הרווחת ולפיה חיות משובטות סובלות מפגמים גנטיים רבים.
השיבוט נעשה בשיטה הבאה: תאי עור של עוברים הוכנסו לתוך ביציות של פרות, שמהן הוסר

החומר הגנטי. הביציות שימשו רק כתאי גידול, ותאי העור שהוחדרו לתוכן
כיוונו את התפתחות העוברים. כעבור כמה ימים הושתלו הביציות ברחמן של
פרות פונדקאיות, ובסופו של דבר נולדו פרות שהן שכפול גנטי של העוברים
שמהם נלקחו תאי העור.

בדיקות מקיפות גילו עד כה כי בחיות המשובטות מתאים בוגרים, יש פגמים
גנטיים שונים. גם ביונק הראשון ששובט מתא בוגר, הכבשה דולי, יש פגמים
גנטיים שעשויים לגרום לכך שהיא תזדקן בקצב מהיר יותר. עד כה פגמים
אלה לא באו לידי ביטוי. חברת Technology” “Advanced Cell טוענת, כי
ייתכן שהפרות בריאות משום ששיבוט מתאי עובר אינו יוצר פגמים גנטיים.

תאים שנלקחים מעוברים נחשבים קלים יותר לשיבוט מאשר תאים שנלקחים
מפרות בוגרות. אך ד”ר רוברט לאנזה, שעמד בראש המחקר ששיבט את 24
הפרות, אמר כי שוללי השיבוט ממילא טוענים שהוא מסוכן על כל צורותיו –
בין אם משתמשים בחומר גנטי שנלקח מתא צעיר, ובין אם משתמשים בחומר
שנלקח מתא בוגר. לדבריו, אף שהוא מתנגד לשימוש בשיבוט כאמצעי ליצירת
אדם בוגר, ממצאיו מראים שהחשש מהשיבוט היה מוגזם.

טענתו נתמכת גם במחקריו החלוציים של ד”ר סטין ווילדסן, ששיבט בשנות
השמונים יותר מ-100 פרות בעזרת תאים עובריים. לדבריו, הוא אמנם לא
ערך להן אותן הבדיקות שביצע ד”ר לאנזה עתה, אך אמר שהפרות המשובטות
ששרדו נראו בריאות.

ואולם מדענים שלא השתתפו במחקר הטילו ספק בטענותיהם של לאנזה ועמיתיו,
כאילו טכנולוגיית השיבוט אינה כרוכה בסכנות מרובות. לדברי המבקרים,
הבדיקות שבוצעו אינן יכולות לאתר פגמים קטנים, כמו למשל פגיעה בתפקוד
הקוגניטיווי שיכולה להתבלט רק אצל בני אדם משובטים, ולא אצל חיות.
אותם חוקרים מצביעים על העובדה כי Technology” “Advanced Cell יצרה
כמעט 500 עוברי פרות משובטים, אבל רק 30 מהם שרדו את הלידה, ומתוכם
רק 24 גדלו עד בגרות.

הממצאים על אודות 24 הפרות המשובטות אמורים להתפרסם בסוף החודש בכתב
העת המדעי “.”Science ואולם כתב העת מיהר לפרסם את הממצאים במהדורת
האינטרנט שלו, מכיוון שד”ר לאנזה ועמיתיו יציגו את תוצאות מחקרם
השבוע בכנס של האקדמיה הלאומית למדעים. חברה אמריקאית אחרת, ,Infigen
אמרה כי תציג בכנס ממצאים דומים.

ד”ר מארק ווסתוסין, חוקר שיבוט מאוניברסיטת טקסס, אמר בראיון
ל”ואשינגטון פוסט” כי “המחקר הראה את המובן מאליו: אם העגלים צלחו את
השבועות הראשונים של חייהם, סביר שהם יראו ויתנהגו באופן נורמלי.
השאלה איננה אם חיות משובטות המגיעות לבגרות הן נורמליות, השאלה היא
מה קורה עם אותן חיות שאינן שורדות, וכיצד יתפתחו אותן חיות שסבלו
מבעיות בראשית חייהן”.

פגמים בחיות משובטות

שיעור גבוה מאוד של תמותת עוברים

* גדילת יתר

* מצוקה נשימתית

* יתר לחץ דם

* פגמים גנטיים

* ליקויים במערכת החיסון

* ליקויים בתפקוד הכליות

מדענים קנדיים הצליחו לשבט עגל זכר
המדובר בפר הרבעה שובר שיאים שמת לפני כשנתיים
מאת שירות הארץ, 16/9/2000

מדענים קנדיים שיבטו בהצלחה עגל זכר מתאיו של פר הסטארבאק-הולסטיין המפורסם בעולם, שהוליד יותר מ-200 אלף צאצאים. מדענים ממרכז ההפריות של קוויבק ומהפקולטה לווטרינריה באוניברסיטת מונטריאול, יודיעו רשמית ביום רביעי, על הולדת העגל המשובט, לפני כעשרה ימים. “נולד לנו כוכב חדש”, אמר מייקל סנט פייר, מנהל מרכז ההפריות.
פר ההרבעה “סטארבאק”, שמת בשנת 1998 בגיל ,20 זכה לפרסום רב בקהילה החקלאית בזכות חוסנו, מרצו הרב ורגליו המופלאות.זרעו המוקפא נמכר ביותר משבע מדינות, וצאצאיו של הפר הכמעט מושלם מוסיפים להתפשט בעולם, גם אחרי מותו.
העגל משובט, המכונה סטארבאק ,2 נולד ב-7 בספטמבר, במשקל 55 קילוגרם ומצבו טוב. “הוא העתק מושלם של אביו”, אמר ה'אב' הגאה, מייקל סנט פייר, והוסיף “השלב הקריטי מאחורינו והעגל בריא למדי”.
שיבוט העגל, שלוש שנים אחרי שיבוט הכבשה דולי, מדאיג את אנשי המוסר. “ללא ספק יש עניין מסחרי רב בשיבוט בעלי חיים; אנשים רוצים את החיה הטובה ביותר שאפשר להשיג. מאידך, חייבים לשמור על רמה מסויימת של מגוון”, אמרה מרגרט סומרוויל, מרצה בכירה במרכז מק'גיל לתורת המוסר באוניברסיטת מונטריאול.
“אם נהיה קיצוניים ונאמר שבכל העולם רוצים חיה זהה, אז יש מקום לדאגה אפילו בתחום החקלאות. השיבוט מאתגר את המערכת האקולוגית, כי ככל שהמגוון קטן הפגיעות גדלה. עלינו להיות זהירים במעשינו”, הוסיפה סומרוויל.

מדענים הצליחו לשבט שור חסין בפני מחלות

סוכנויות הידיעות

מדענים באוניברסיטת A&M בטקסס טוענים כי הצליחו לשבט שור עמיד בפני מחלות. לאחר שבדקו מאות בני בקר מאז ,1970 מצאו החוקרים שור עמיד מטבעו בפני מחלות כמו ברוסלוסיס – שגורמת להפלות, פוגעת בפוריות ומפחיתה את תנובת החלב, וכן ברקולוסיס וסלמונלנה, דלקות בקטריאליות שיכולות לגרום גם למוות בבקר.
ברוב חלקי ארצות הברית מחוסן הבקר בפני מחלות אלו, אך הן עדיין פוגעות בבקר ברחבי העולם ויכולות להדביק עדרים מקומיים. השור עצמו מת בנסיבות טבעיות לפני שלוש שנים, אך הד.נ.א שלו שימש לשיבוט עגל שהוא כיום בן חודש, סיפרה דיאן אוסוולד, דוברת הפקולטה לרפואה וטרינרית באוניברסיטה. המדענים בפקולטה מתכוונים לחשוף את העגל ולדון בממצאיהם במסיבת עיתונאים ביום שני.

זו לא הפעם הראשונה שחוקרים באוניברסיטת A&M משבטים שור. ב-1999 חשפו מדענים עגל משובט שנקרא הזדמנות שניה, שהד.נ.א שלו נלקח מתאי עור של פר בן 21 ששמו צ'אנס (הזדמנות).

אחד החוקרים שמשתתפים בפרויקט, מארק ווסטהוסין, מעורב בפרויקט נוסף שעלותו 2.3 מיליון דולר – ניסיון לשבט כלב לראשונה בעולם.

סוכנויות הידיעות

מבזקי IOL
1/10/2000

חוקרים באוניברסיטת טנסי שבארה”ב הודיעו ביום שלישי על הולדת פרה משוכפלת. לדבריהם, השיטה בה השתמשו היא מהירה יותר ופחות מסובכת מזו של הכבשה המשוכפלת, דולי.

החוקרים דיווחו על העגלה בצבעי חום-לבן,העונה לשם מילי (קיצור של מילניום), שנולדה ב-23 באוגוסט, במשקל 62 פאונד. מילי היא בעל החיים השלישי ששוכפל מתא בוגר בארה”ב, אך הראשונה שנולדה בטכניקות של התרבות תאים סטנדרטית.”תהליך השיבוט פשוט יותר ממה שחשבנו בהתחלה”, אמרה ד”ר לנט אדוארד, שעבדה עם צוות החוקרים מסקוטלנד ששיכפלו את הכבשה דולי ב-.'96 את שיכפול הפרה הובילה ד”ר אדוארד עם בעלה ועמיתה ד”ר ניל שריק.

בעזרת טכנולוגית אולטראסאונד, אספו החוקרים מטנסי תאי שחלה מפרה בשם תרזה.אדוארד הוציאה את ה-DNA מביצית של פרה אחרת, ללא הציטופלסמה (נוזל התא). היא איחדה את התא שלקחה מהפרה תרזה לציטופלסמה שנותרה ללא החומר הגנטי, בעזרת שיטה נקראת אלקטרופיוז'ן. התוצאה היתה תא עוברי משובט, שהחל להתפתח עם DNA גרעיני, כולו מהפרה תרזה.
95 עוברים התרבו במעבדה. בסופו של דבר הגיעו החוקרים לתשעה הריונות , ומילי, אחת מהם, נולדה לאחר 278 ימים. הריון נורמלי אצל פרה הוא 280 ימים.

דולי ילדה בפעם השלישית

ואילו הכבשה “דולי”, אשר נוצרה בניסוי שיבוט בשנת ,1997 חיה באושר בסקוטלנד והמליטה השנה, בפעם השלישית ברציפות. כך מסר ביום רביעי “אביה”, פרופסור איאן ולימוט, שעמד בראש צוות המדענים במכון רוסלין באדינבורו, ששיבטו את דולי.

“דולי חשה בטוב, האנשים שיצרו אותה הם החיים בלחץ”, ציין ולימוט. “היא בת שלוש ונראית כמו כל כבשה אחרת בגילה. היא שבה והמליטה, זו השנה השלישית ברציפות”, הוסיף. וילמוט דיבר במסיבת עיתונאים ברומא, שם הוא משתתף בוועידה בינלאומית בנושא ההשתלות.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~300360389~~~50&SiteName=hayadan