ב-1957 טענו הסובייטים כי לייקה ששוגרה ב"ספוטניק "2 שרדה במשך כשבוע
תמרה טראובמן
הכלבה לייקה לפני שיגורה לחלל. שלושה כלבים אולפו למשימה
את מקומה בהיסטוריה הרוויחה הכלבה לייקה כששוגרה לחלל ב-2 בנובמבר 1957 בלוויין הרוסי "ספוטניק "2 והוכרזה כיצור החי הראשון שיצא לחלל והקיף את כדור הארץ. ראשי תוכנית החלל הסובייטית טענו אז, כי לייקה מתה בחלל ללא כאבים, כשבוע לאחר שיצא לדרכה. ואולם באחרונה התברר כי למעשה מתה הרבה לפני כן.
בקונגרס החלל העולמי שהתקיים באחרונה ביוסטון שבטקסס, הציג ד"ר דימיטרי מאלאשנקוב, חוקר בתחום רפואת החלל ב"מוסד לבעיות ביולוגיות" (IFBP) במוסקווה, מסמכים ישנים מתוכנית החלל הסובייטית. מהמסכים עולה, כי לייקה מתה שעות ספורות לאחר השיגור כתוצאה מהתחממות יתר של גופה ומפניקה.
סוון גרהם, עובד של תוכנית החלל השוודית שהפך להיסטוריון של החלל, אמר לרשת סי-אן-אן שהמידע החדש "מפתיע ומשמעותי". זאת לדבריו, מכיוון שהמידע מסיים יותר מ-40 שנה של הערכות על גורלה האמיתי של לייקה. "הסיפור על התחממות יתר הסתובב בין אנשים", אמר גרהם. "אפילו נרמז עליו בזמנו בתקשורת בברית המועצות. אך לשמוע שהיא מתה כעבור חמש עד שבע שעות, היה בעבורי הלם".
ב-,1957 שוגר לחלל "ספוטניק – "1 הלוויין הראשון שאי פעם שוגר לחלל. פחות מחודש אחריו שוגר ספוטניק – 2 לוויין במשקל 113 קילוגרם, שנשא לחלל את הכלבה לייקה.
לייקה היתה כלבה מעורבת, ששוטטה ברחובות מוסקווה עד שנלכדה ואולפה למשימה בחלל. לטענת ד"ר מלשנקוב, הושקעה עבודה רבה באימון קבוצת כלבים כך שידעו לתפקד בתא הצר של ספוטניק .2 באילוף הוכנסו הכלבים בהדרגה לתאים קטנים יותר ויותר לתקופות של 20-15 יום.
לטיסה בספוטניק 2 היו מועמדים שלושה כלבים שאולפו לכך: אלבינה, לייקה ומושקה. במושקה השתמשו כדי לבדוק את תפקוד המכשור ומערכות תומכות החיים בלוויין. אלבינה טסה פעמיים בטיל לגובה רב ותפקידה במשימה היה לשמש כ"גיבוי" ללייקה.
זמן קצר לאחר השיגור, הודיעו הסובייטים כי לייקה לא תחזור בחיים לכדור הארץ אלא תמות בחלל. ההודעה גרמה לכעס בקרב רבים מהאנשים שעקבו אחר מסעה. בחדשות הבי-בי-סי, שפירסמו אתמול בהרחבה את העדויות החדשות על לייקה, נאמר כי על פי המסמכים שהציג ד"ר מלשנקוב, לייקה הושמה בתא קטן, שאיפשר לה רק לעמוד או לשכב. היא נכבלה באופן שמנע ממנה להסתובב, וניזונה ממזון בצורת ג'ל וממים.
בתא של לייקה היה מכשיר שסיפק לה חמצן ומכשיר לספיגת דו-תחמוצן הפחמן, שתפקידו היה למנוע מהגז הרעיל להצטבר בתאה. כדי שהכלבה לא תתחמם יתר על המידה, היה אמור לפעול מאוורר באופן אוטומטי כשהטמפרטורות בתא עלו מעבר ל-15 מעלות צלסיוס.
לטענת הבי-בי-סי, מחיישנים שהוצמדו לגופה של לייקה עלה, כי בזמן השיגור הואץ קצב הדופק שלה והגיע ליותר מפי שלושה מקצבו בעת מנוחה. כשנכנסה למצב של תנאי מיקרו-כבידה ירד מעט קצב הדופק, ואולם זמן שנדרש לו לחזור לקצב נורמלי היה ארוך פי שלושה מזה שנמדד באימונים. לטענת ד"ר מלשנקוב, דבר זה מרמז על הלחץ העצום שממנו היא סבלה.
לדברי ד"ר מלשנקוב, אותות רדיו שנשלחו מספוטניק 2 הראו שדרגות הטמפרטורה והלחות בלוויין עלו לאחר תחילת המשימה. 7-5 שעות לאחר תחילת הטיסה, כבר לא התקבלו סימני חיים מלייקה. בהקפה הרביעית של הלוויין סביב כדור הארץ, כבר היה ברור שלייקה מתה מהתחממות ומלחץ.
הלוויין, שהיה לארון הקבורה של לייקה, נשרף באטמוספירת כדור הארץ ב-4 באפריל 1958.
<a
