יש מדענים הסבורים כי זה כבר קרה
אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/coldearth0305.html
מדענים בטוחים כיום כי כדור הארץ עבר תקופת קרח רצינית לפני 600-800 מיליון שנים, כאשר כל כוכב הלכת היה מכוסה בשלג וקרח. תיאוריה חדשה המבקת להסביר את ההתקררות הקיצונית היא שמערכת השמש חלפה כנראה דרך ענן בינכוכבי של אבק וגז, שהסתיר את אור השמש. גם אם הענן לא היה כל כך דחוס כדי להסתיר את כל אור השמש, הוא היה עשוי לאפשר לחלקיקים טעונים לחצות את אטמוספירת כדור הארץ ולהרוס את שכת באוזון. עננים אלה הם עצומים בגודלם ועשוי לקחת לשמש חצי מיליון שנה לעבור ענן כזה. כך עולה משני מחקרים שפורסמו באחרונה בתמיכת המכון לאסטרוביולוגיה של נאס”א.
אחד המחקרים הדגיש תסריט לפיו כדור הארץ קפא במהלך תהליך כדור השלג, לאחר שמערכת השמש חלפה דרך ענן קוסמי דחוס. לפי תסריט סביר יותר של המחקר השני, עננים מולקולריים קטנים יותר עשויים לאפשר לחלקיקים טעונים לחדור דרך האטמוספירה, להרוס את שכבת האוזון המגינה, והתוצאה היא הכחדה המונית. שני המחקרים פורסמו בגיאופיסיקל ריסרץ' לטרס.
מודלים ממוחשבים מראים ששינויים דרמטיים יכולים להגרם בידי הצטברות אבק בינכוכבי באטמוספירה של כדור הארץ במהלך תקופת מעבר של השמש בענן חללי דחוס.”, אמר אלכס פרלוב, החוקר הראשי בשני המאמרים ומדען באוניברסיטת קולורדו בבולדר. התוצאה היא שאבק מרחף באטמוספירה ועלול לבלוע את קרינת השמש המפוזרת, ולאפשר לחום לברוח לחלל תוך גרימת האצת ההתקררות באמצעות בניית קרח ויצירת קרחונים.
ישנן עדויות כי בתקופה של לפני 600-800 מיליון שנה לפני זמננו היו לפחות ארבע תקופות קרח גלובליות. המסתורין הוא סביב השאלה מה היה המתג שגרם לכך.” אמר פרלוב. “הוא מסכם כי הקרחונים כיסו את כל כדור הארץ. עבודתו נתמכת בידי המכון לאסטרוביולוגיה של נאס”א שיש לו משרדים במרכז המחקר איימס של נאס”א בעמק הסיליקון.
פאבלוב אמר כי ההיפותזה שלו צריכה עדיין להבחן על ידי גיאלוגים. הם צריכים לחפש סלעים מהשכבות הרלוונטיות ולשייך אותם לקרחוני הענק כדי ללהעריך האם היתה נוכחות גבוהה יחסית של אורניום 235. איזוטופ זה לא יכול להיווצר בכדור הארץ או במערכת השמש, אך הוא נוצר בעננים חללים בשל התפוצצות כוכבים הידועה בשם סופרנובה.
שינויים קטנים ביחס בין אורניום 235 ו-238 בשכבות סלע עשוי להיות ההוכחה שמדובר בחומר שמקורו בסופרנובות.
התנגשות של מערכת השמש עם עננים דחוסים הם נדירים, אך לפי צוותו של פאבלוב, הם יותר נדירים ואולם התנגשויות עם עננים פחות דחוסים יתכן שהיו נפוצות יותר. הוא הדגיש סדרת אירועים שתוצאתם היתה אובדן מרבית שכבת האוזון, אם מערכת השמש התנגשה עם ענן בדחיסות בינונית.
ואולם, בגלל זרימת חלקיקים גדולה מהענן הבינכוכבי להליוספירה של השמש, השמש מגבירה את ייצור הקרנים הקוסמיות הטעונות חשמלית מחלקיקי המימן. הדבר גם מגביר את זרימת הקרנים הקוסמיות לעבר כדור הארץ. באופן נורמלי, השדה המגנטי והאוזון מגנים על החיים מפני הקרינה האולטרה-סגולה המסוכנת מהקרינה הקוסמית ומהשמש.
עננים חלליים דחוסים הם עצומים ולמערכת השמש עשוי לקחת חצי מיליון שנה לחצות אותם. ברגע שנכנסים לענן כזה, צפוי כדור הארץ לעבור לפחות היפוך מגנטי אחד. במהלך ההיפוך, חלקיקים קוסמיים טעונים עלולים לחדור לאטמוספירה של כדור הארץ במקום להידחות בידי השדה המגנטי של כדור הארץ.
קרנים קוסמיות יכולות לחדור דרך האטמוספירה ולשבור את מולקולות החמצן כדי ליצור חנקן חד חמצני. הגז הזה משמש כזרז לסדרת מעשי הרס כמו 40 אחוז משכבת האוזון המגינה באטמוספירה העליונה בכל רחבי העולם ולהרוס כ-80 אחוזים מהאוזון באיזורי הקטבים. אומר פבלוב.
Original Source: NASA News Release
לידיעה ביוינברס טודיי
לידיעה באתר נאס”א
ידען כדור הארץ – כוכב לכת
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~103071565~~~138&SiteName=hayadan
