שיגור זווזדה הרגיע את המתיחות בין ארה”ב לרוסיה *
תמרה טראובמן
פרויקט תחנת החלל הבינלאומית – שבראשה עומדת ארה”ב ושותפות בה סוכנות החלל האירופית, קנדה, יפאן, ברזיל ורוסיה – עשה אתמול צעד נוסף עם שיגור יחידת השירות והבקרה הרוסית “זווזדה”.
זווזדה – שעלות הקמה הגיעה ל-320 מיליון דולר – נראית כמו יחידת הבסיס של מיר (ששוגרה ב-1986) אך הוכנסו בה שיפורים רבים. קירק שירמן, מנהל מטעם נאס”א לרכיבים הרוסיים לתחנת החלל, אמר שלשום בתדריך לעיתונאים ש”מערכת המחשב היא החידוש הגדול ביותר”. המערכת נבנתה על ידי חברה גרמנית וסופקה על ידי סוכנות החלל האירופאית. זווזדה תשמש כיחידת הבקרה של תחנת החלל הבינלאומית וכחדר המגורים של הצוותים הראשונים שיגיעו אליה. בחדר המגורים יש, בין היתר, מטבח עם מקרר ומקפיא, שולחן אוכל ואופני כושר.
רבים מהמעורבים בהקמת תחנת החלל הבינלאומית נשמו לרווחה לאחר השיגור המוצלח. תאונה בעת השיגור היתה דוחה שוב את הגעתה של יחידת השירות לתחנה ומקפיצה את עלות הקמתה, המוערכת עתה ב-60 מיליארד דולרים. התחנה כבר עלתה למדינות המערב מיליארדי דולרים בעוד הרוסים מחזיקים במפתח להמשך פיתוחה, לכן תקלה היתה עשויה לגרום ל”מוות פוליטי” של כל הפרויקט.
הרוסים צברו ניסיון רב בשהייה ארוכה בחלל עם תחנת החלל מיר. הם היו אמורים לשגר את זווזדה באפריל ,1998 אך מחסור תקציבי עיכב את השלמת הפרויקט.
האמריקאים ניסו לסייע להם בדרכים שונות: הם שלחו אסטרונאוטים למיר ושילמו בעבור השהייה בה; הם מסרו יחידות חלל לייצור ברוסיה; הם אפילו קנו מהרוסים “זמן ניסוי” בתחנה הבינלאומית ב-60 מיליון דולרים. (לכל מדינה הוקצב זמן ושטח לעריכת הניסויים החלליים).
ואולם כל אלה לא האיצו את בנייתה של זווזדה. התמשכות הפרויקט גרמה למתח בין ארה”ב לרוסיה, משום שהרוסים המשיכו להשקיע את משאביהם המצומצמים במיר המתפוררת, על חשבון תחנת החלל הבינלאומית. כאשר זווזדה כבר היתה כמעט מוכנה לשיגור, גרמה סדרת תקלות בטיל השיגור לעיכובים נוספים בסתיו שעבר. בפברואר השנה, אמר דניאל גולדין, מנהל נאס”א, שאם רוסיה לא תתקן את כל התקלות ותשגר את זווזדה בקיץ, ארה”ב תשגר במקומה יחידת בקרה זמנית מתוצרת אמריקאית ותמשיך בבניית התחנה בלי לחכות לזווזדה.
לכן, השיגור אתמול תרם רבות להרגעת היחסים בין השותפות. “הרוסים יודעים מה הם עושים”, אמר אתמול גולדין לעיתונאים שהגיעו לאתר השיגור בקזחסטאן. “כמובן שיהיו עוד בעיות, אנחנו לא דיסנילנד, אנחנו הולכים לחלל”.
למרות האווירה הטובה אתמול, אמר גורם רשמי בנאס”א כי האמריקאים עדיין חוששים שההתעקשות של רוסיה להחזיק במיר תפגע בלוחות הזמנים לשיגור משלוחים וצוותים לתחנה. בעוד כשבועיים אמורה זווזדה להצטרף לשתי היחידות שכבר נמצאות בתחנה, זאריה (ברוסית: שחר) ויוניטי האמריקאית. יידרשו עוד 35 משימות לחלל לפני שתושלם הרכבת התחנה ב-.2005 בשנה הבאה בלבד מתוכננים 15 שיגורים לתחנה, מהם שמונה טיסות מאוישות של מעבורות חלל אמריקאיות. במשלחות הבאות לתחנה ירכיבו בה מערך לוחות סולריים, ג'ירוסקופים לשמירת איזונה ומעבדת מחקר. זאת, בנוסף לטונות של דלק ואספקה להפעלה השוטפת.
התחנה על ציודה וכן לוחות האנרגיה הסולריים יתפרשו על שטח השווה לשני מגרשי כדורגל. היא תשמש בעיקר לחקר החלל; בחלק מהניסויים יבדקו כיצד חלבונים ורקמות אנושיות מתנהגים בתנאים של כבידה נמוכה. האמריקאים גם מתכוונים להפיק מהניסויים ידע שיסייע להם לתכנן בעתיד משימות מאוישות לכוכבי לכת רחוקים.
בעיית התקציב של סוכנות החלל הרוסית פוגעת גם באחד הפרויקטים היוקרתיים ביותר של סוכנות החלל הישראלית: הטלסקופ “טאוובקס”, שפותח על ידי חברת אל-אופ ומדעני אוניברסיטת תל אביב. הטלסקופ אמור להיות מוצב על לוויין מחקר רוסי, ביחד עם טלסקופים של ארה”ב ושל מדינות ממערב אירופה. אבל השיגור, שהיה אמור להתבצע לפני ארבע שנים, נדחה מכיוון שרוסיה לא סיימה לבנות את הלוויין ואת טיל הפרוטון שישגר אותו לחלל.
“למען האמת”, אמר ראש סוכנות החלל הישראלית, אבי הר אבן, “גם לנו וגם לאמריקאים יש עניין להמשיך ולהחזיק את תעשיות החלל הרוסיות כדי למנוע בריחה של מדענים ומהנדסים למדינות כמו איראן.
שוגר חלק נוסף לתחנת החלל
הטיל הרוסי “פרוטון”, הנושא עליו יחידת שירות בעבור תחנת החלל
הבינלאומית, שוגר אתמול מאתר השיגור ביקונור שבקזחסטאן. מאות
צופים מסוכנות החלל הרוסית, מנאס”א וכן מסוכנויות אירופאיות
עקבו אחר שיגורו. יחידת השירות, המכונה זווזדה (ברוסית: כוכב),
תשמש כתא המגורים של הצוותים הראשונים שיגיעו לתחנה.
ב-26 ביולי אמורה זווזדה להתחבר לשתי יחידות אחות בתחנה ששוגרו
ב-.1998 אם ייכשל החיבור, יגיע צוות של אסטרונאוטים לתחנה
וינסה לחבר את זווזדה בעצמו.
{הופיע בעיתון הארץ, 13/7/2000{
