כך עולה מדיון שהתקיים אתמול (ב’ 9/7/718) בועדת המדע של הכנסת * יו”ר הוועדה ח”כ אורי מקלב: “אריכות ימים היא ברכה וכבוד ולא חלילה נטל; חייבת להיות השקעה רצינית במניעת מחלות זקנה”
ועדת המדע והטכנולוגיה התכנסה אתמול (ב’ 9/7/718) לישיבה מיוחדת לציון יום האזרחים הוותיקים. נושא הדיון בוועדה היה בהגברת המחקר והפיתוח לאיכות ואריכות חיים ומניעת מחלות זקנה. את הישיבה ניהל בתחילה חבר הוועדה, ח”כ דב חנין שהביע מורת רוח בפתח הדיון מהמצב הקיים שאין היערכות מספיקה כדי להבטיח איכות חיים לזקנים בישראל, “אנשים מבוגרים נוטים לתחלואה שפוגעת באיכות חייהם. טרם נראה שנעשה משהו רציני כדי להיערך מראש ולמנוע את המצב הבעייתי שהם מגיעים אליו”. ח”כ חנין התייחס למצגת הנתונים שקיבלה הוועדה מבעוד מועד מ’ותק’ – תנועת האזרחים הוותיקים. הנתונים המדאיגים בוועדה מצביעים על כמעט אפס תקציב של קרנות המחקר לנושא.
ד”ר איליה סטמבלר, מנכ”ל מדעי בתנועת האזרחים הוותיקים הציג את הנתונים המלאים בוועדה ואמר: “הגברת המחקר והפיתוח לאיכות ואריכות חיים ומניעת מחלות זקנה, הינה חלק חיוני מהמאמץ להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה. במהלך העשורים האחרונים, עלתה תוחלת החיים הממוצעת ברחבי העולם, והגיעה לכ-70 שנים (ממוצע עולמי) ב-2014 (6 שנים יותר מאשר בשנת 1990) ולכ-80 במדינות המפותחות (בהשוואה לכ-50 שנים במדינות המפותחות בתחילת המאה ה-20). משכך, יש צורך דחוף לקדם את חקר ההזדקנות והמחלות הקשורות להזדקנות כאמצעי לשיפור תוחלת החיים הבריאים והפוריים עבור האוכלוסייה המבוגרת”.
לדבריו, למרות כל זאת ההזדקנות היא גורם הסיכון העיקרי ושורש המחלות הכרוניות אך יחד עם כך לאחר בדיקה בכל מקורות התקציב, תכניות מחקר ופיתוח ביורפואי לאריכות חיים בריאים, כמעט ולא קיימות. בין הנתונים שהוצגו עולה כי קרן המחקרים של הביטוח הלאומי, תקצבה 180 מיליון ₪ בשנה האחרונה עבור מחקרים ו0 עבור נושאי הזקנה. כמו כן, משרד הבריאות שתקציב המחקר השנתי שלו הינו 20 מיליון ₪ בשנה, לא הקציב מאומה עבור נושא זה.
בדיון עלה עוד כי זה 20 שנה לא נעשה סקר על האוכלוסייה המבוגרת בישראל – דבר המעכב את ההיערכות המתאימה עבורם. לדברי נעמה רותם, ראש תחום בריאות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר זה הינו חשוב אך הם טרם מצאו את המקור התקציבי לקיימו.
ח”כ דב חנין תבע בדיון שהוועדה תוציא בהקדם מכתב לשר האוצר ולמנכ”ל המוסד לביטוח לאומי על הנתונים בדיון. “כיצד ייתכן שמשרד שהכי חשוב שיהיה בו מחקרים – משרד הבריאות – נמצא עם סכום זעום ומבזה של 20 מיליון ₪ בלבד ואיך זה מוסבר שכשההקשר הגבוה ביותר של הביטוח לאומי הוא נושא הזקנה, למרות כל זאת אין כל תקציב למחקר בנושא מתוך 180 מיליון ₪?” אמר חנין.
ד”ר יקיר קאופמן, המנהל הרפואי בבית החולים הרצוג בירושלים: “לצערי מערכת הבריאות היא תגובתית ולא עושה מספיק כדי לזהות מראש אנשים עם גורמי סיכון בקהילה. צריכים להוריד עבור האוכלוסייה המבוגרת את גורמי הסיכון מוקדם בשלבי חייהם בתזונה, בכושר גופני וכדו’. אחד הדברים שגורמים היום לתחלואה היא יציאה לפנסיה. הגיל שעל פיו מתנהלים הוא גיל שתואם את גיל חייו של אדם במאה הקודמת. היום חיים כפול ואף יותר. מחקרים מראים בצורה שאינה משתמעת לשני פנים – רוב האנשים היו בפרישה לפנסיה בשיא והירידה מתחילה מאז”.
מ”מ יו”ר הוועדה, דב חנין סיכם את הדיון ואמר כי “ההתנהלות של מדינת ישראל בנושא היא לא פחות משערורייתית. האוכלוסייה המבוגרת – אלו החיים עצמם וכל ההקצבה לנושא זה מבחינה מחקרית שתשפר את חייהם היא מזערית ביותר. הדברים שהוצגו בלתי מתקבלים על הדעת. הועדה תציג את מלוא חומרת הדברים בפני ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים. אנו בפער שאי אפשר לסבול אותו”.
ד”ר שרון יגור-קרול, מנהלת תחום מדעי הרפואה במשרד המדע והטכנולוגיה אמרה בוועדה כי מאז 2015 תמך המשרד בכ-40 מחקרים בתחום הזקנה וההזדקנות בסכום השקעה כולל של 32 מיליון שח וכי השנה ישקיע המשרד 6.5 מיליון שח נוספים בנושא.
יו”ר הוועדה ח”כ אורי מקלב הגיע בתום השיבה לשמוע את מסקנות הדיון ואמר כי “אריכות ימים היא ברכה וכבוד ולא חלילה נטל – צריך להיות לנו אכפת בכל גיל על איכות ואריכות חיים. הזקנה היא מקור הכוח וההשראה ושם אמרוה לבוא ההשקעה האמתית והגדולה. הוועדה תנהל מעקב אחרי הדברים הנחוצים של הדיון ותעקוב מה נעשה עבור מניעת מחלות זקנה”.
תגובה אחת
משרד המדע מוסר מידע חלקי מאוד… כדאי לבדוק למי ולמה ניתן המימון ואיך זה יקדם את רפואת הזקנים.