כל התיאורים הקודמים של NCG 1999 אמרו כי הענן השחור המאיים היה בעצם התעבות של גז ואבק מולקולריים קרים ואלו האחראים לחסימת האור. לאסטרונומים לא היתה שום סיבה לחשוב אחרת עד שעיניו החזקות בתחום האינפרה אדום של טלסקופ החלל הרשל העיפו על העצם מבט מן החלל
ננסי אטקינסון
יש כתם שחור בחלל בערפילית NGC 1999, ובמשך שנים חשבו האסטרונומים שזה סתם ענן דחוס של גז ואבק, החוסםם אור מלעבור דרכו. ואולם טלסקופ החלל הרשל באינטפרה אדום, אשר יש לו את היכולת להציץ לתוך העננים הצפופים הללו האלה צפופה – גילה תגלית לא צפויה.
טלאי שחור זה הוא למעשה חור שנפער בצידה של הערפילית על ידי סילונים ורוחות של גז מעצמים כוכביים צעירים ביאזור זה של החלל.
"אף אחד מעולם לא ראה חור כזה," אמר טום מגאט מאוניברסיטת טולדו בארצות הברית. "זה מפתיע כמו לדעת שיש לך תולעים החופרים תחת הדשא שלך, אבל למצוא בוקר אחד שהם יצרו בור פעור ענק.
כל התיאורים הקודמים של NCG 1999 אמרו כי הענן השחור המאיים היה בעצם התעבות של גז ואבק מולקולריים קרים ואלו האחראים לחסימת האור. לאסטרונומים לא היתה שום סיבה לחשוב אחרת עד שעיניו החזקות בתחום האינפרה אדום של טלסקופ החלל הרשל העיפו על העצם מבט מן החלל.
כאשר הרשל התבונן לכיוון של ערפילית זו במטרה לחקור כוכבים צעירים סמוכים, הענן המשיך להיראות שחור, למרות שזה לא אמור היה להיות כך. מכשירי האינפרה אדום של הרשל מתוכננים לראות לתוך עננים כאלה. לפיכך או שהענן היה צפוף מאוד או שמשהו לא בסדר. בדיקה נוספת באמצעות טלסקופים קרקעיים הביאה לאותה תוצאה. לפיכך האסטרונומים הגיעו למסקנה כי טלאי זה נראה שחור לא בגלל שהוא מורכב מכיס סמיך של גז אלא דווקא איזור ריק לחלוטין. מישהו קדח חור דרך הענן.
כוכבים נולדים בתוך עננים צפופים של אבק וגז. אף כי סילונים ורוחות גז נראו מגיעים מכוכבים צעירים בעבר, השאלה כיצד כוכבים משתמשים בגז ובאבק כדי להעיף את החומר מסביבתם ולצאת מתוך ענן הולדתם, נשארה פתוחה. בעזרת הרשל זו עשויה להיות הפעם הראשונה בה אנו צופים בתהליך זה.
האסטרונומים סבורים כי החור היה חייב להיפתח כאשר סילון צר של גז מאחד מהכוכבים הצעירים באיזור חתך שכבה של אבק וגז היוצרים את NGC 1999. הקרינה החזקה מהכוכבים הבוגרים הסמוכים עשויה אף היא לסייע בטיהור החור. יהא אשר יהא תיאורה המדויק של שרשרת האירועים, זו הצצה חשובה לדרך שבה כוכבים שזה עתה נולדו מפזרים את ענני הולדתם.
4 Responses
לא. בן-נור
שמחתי על תגובתך
זה עוזר קצת להסיר את הערפל אם כי מותיר עדין שאלות איפה הגז שניזרק והיכן הכוכבים.
אבל למדנו בקוסמולוגיה שאפשר לדבר על מסה אפילו שהיא חסרה אז עכשיו נדבר על כוכבים אפילו שהם חסרים.
ואולי הכוכבים היו צעירים אבל עשויים מאנטי חומר והם התחברו בשמחה ובששון עם המסה הבריונית שהייתה בחור והותירה אותנו בלי כוכבים ובלי מסה אבל עם חור גדול.
מה אגיד לכם, מדע הקוסמולוגיה מלא בהפתעות ועשיר בהשערות
יום טוב
סבדרמיש יהודה
ליהודה שלום
להלן קיצור תשובתו של דר' פלימר ( Dr Flimmer ) המופיעה באתר יוניברס-טודיי.
כניראה כי גם שם עלתה השאלה שאתה העלית בתגובתך (מס'-1)
ד"ר פלימר מדגיש כי המודל דורש שני מרכיבים עיקריים :
1. שהכוכב יהיה צעיר, דהיינו שיהיה סביבו מספיק חומר .
2. שלכוכב הצעיר יהיה שדה מגנטי מספיק חזק.
אם מתקיימים שני תנאים אלו אז השדה המגנטי גורם לחומר סביב
הכוכב להיזרק החוצה או לקרוס אל הכוכב .
ד"ר פלימר מציין כי בניגוד לנאמר בכתבה (וגם מופיע בכתבה המקורית ביוניברס-טודיי)
הרי שבסקרים שנערכו לאחרונה, נתגלו לפחות 300 "חורים" דומים בעננים כאלה,
להם הוא קורא ענני נבולה, אחד מהם הוא ענן בקבוצת אוריון .
השאלה היא מי קדח את החור הזה ומתי הוא מגיע אלינו?
לילה טוב
במקומות רבים ביקום נוצרים כוכבים חדשים אז למה אין עוד חורים רבים כאלה?
למה לא רואים שם את הכוכבים הצעירים?
היכן הגז שניזרק ע"י הכוכבים?
אני חושב שההצהרה שקרינת כוכבים צעירים יוצרת חור בחלל קצת "נועזת" מידי
לילה טוב
יהודה