סיקור מקיף

תלמידי תיכון פיתחו שיטה להפחית כמות יוני העופרת במים

שחר גבירץ וידיד אלגאוי זכו במקום הראשון בתחרות מדענים ומפתחים צעירים 2009. התחרות נערכה במוזיאון המדע ע”ש בלומפילד בירושלים בחסות “אינטל”. את הפרס העניק לזוכים נשיא המדינה שמעון פרס בטקס חגיגי שנערך במשכן הנשיא

שחר גבירץ וידיד אלגאווי מקבלים את הפרס על זכייתם בתחרות מדענים ומפתחים צעירים מידי נשיא המדינה, שמעון פרס
שחר גבירץ וידיד אלגאווי מקבלים את הפרס על זכייתם בתחרות מדענים ומפתחים צעירים מידי נשיא המדינה, שמעון פרס
העופרת הינה מתכת כבדה וחשובה אשר לה שימושים רבים בתעשייה. אולם העופרת מסוכנת לאדם ולסביבה ובעת שמשתמשים בה לתעשייה נפלטת עופרת למים בצורת יוני עופרת.

שחר גבירץ וידיד אלגאוי' תלמידי תיכון אמי”ת גוש דן, פיתחו שיטת טיהור חדשה להפחתת ריכוז יוני העופרת במים, המבוססת על ספיחתם לצמחי מים מיובשים פיסטיה וסלביניה, באמצעות תגובה כימית של חימצון – חיזור. לפיתוח המחקרי של שני המדענים הצעירים חשיבות מדעית וכלכלית ותרומה משמעותית לאיכות ולהבראת הסביבה באמצעות טיהור מים ושפכים תעשייתיים מיוני עופרת.

צוות השופטים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים 2009 קבע שהתעניינותם המעמיקה והמקצועית של שחר וידיד הובילה לממצאים בעלי תרומה מבורכת, וכי בפיתוח החדשני והמקורי תרמו המדענים הצעירים, להתקדמות ולפריצת דרך של ממש בתחום. לטיהור השפכים ולניצולם תרומה גדולה למשק המים בישראל, תוך צמצום של מטרדי הזיהום הסביבתי – לבריאות הציבור ולבריאות הסביבה.

הפיתוח הייחודי מהווה התקדמות משמעותית, היות ועד היום תהליך טיהור מים ושפכים דרש התערבות כימיקלית של מלחי מתכות יקרים הגורמים לנזקים ולהמלחת הקרקע, הבוצה והקולחים. למחקרם של שני המדענים הצעירים זוכי המקום הראשון, חשיבות ממדרגה ראשונה -הפיתוח החדשני שלהם, יאפשר הרחבה של היצע הקולחים לשימושים שונים לחקלאות, לגינון עירוני, לתעשייה ולייצור חשמל.
.
למקום השני בתחרות הגיעו שתי עבודות מחקר מעניינות:

  • פיתוח כלי לחיזוי כמות האינסולין להזרקה לסוכרתיים- עבודתן של מירב פנקס וגלי מילמן מהמרכז לחינוך מדעי בתל אביב ומעירוני י”ד והגמנסיה העברית הרצליה בת”א.
  • תפיסת הקשרים וחשיבה לוגית בקרב סכיזופרנים – עבודת המחקר של שירה אחישר תלמידת תיכון ע”ש אהרון קציר מרחובות.

את המקום השלישי בתחרות חולקות במשותף שלוש עבודות מחקר:

  • • ערכת החייאה ממוחשבת להצלת חיים במספר דקות – מחקרם של שלושה: אחמד שרקייה, נדים שורבג'י וקאסם שרקאוי, תלמידי תיכון עתיד “אלאהלייה” באום אל פחם.
  • רשתות ננו-גבישים מתכתיים כחיישנים כימיים למזהמים במים – פרוייקט של אמילי אלחכם תלמידת “אוהל שם” ברמת גן.
  • הפוטנציאל המורכב ויישומיו לתכנון סכרים- עבודת המחקר של עמרי לסר תלמיד התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות בירושלים.

6 פרוייקטים נוספים זכו בציון לשבח.

מקסין פבסברג, מנכ”לית אינטל ישראל, וסגנית נשיא באינטל העולמית, מציינת: “תעשיית ההייטק והטכנולוגיה אינן מבוססות על אוצרות טבע, אלא על מוחות יצירתיים וחושבים כמו אלו של המדענים הצעירים, משתתפי התחרות. באינטל אנו מאמינים שכדי להניע את המהפכה הטכנולוגית קדימה ולכלול בה את האוכלוסייה כולה, יש להשקיע בבתי-ספר, בתוכניות לימוד ובקהילה”.

מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד בירושלים מאמינה ביכולת ובפוטנציאל הגלום במשתתפי התחרות, שהינם בעלי ידע, סקרנות, רצון לחקור ולהתמודד עם אתגרים אינטלקטואלים: “העבודות שהם הכינו מדגימות זאת היטב. אני בטוחה שמתוך קבוצה זו יצמחו מדענים חשובים ובתחומים שונים שיתרמו רבות לעתידה של מדינת ישראל”.

52 בני הנוער, מכל רחבי הארץ, השתתפו ב”מרוץ המדעי”, חקרו, פיתחו והמציאו פרוייקטים בתחומי מחשבים, מדעי החברה, פיזיקה, מדעי הטבע והחיים, טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה, כימיה, סביבה היסטוריה ומדעי הרוח. 120 עבודות הגיעו השנה לשלב הגמר בתחרות “מדענים ומפתחים צעירים בישראל 2009”.

שחר גבירץ וידיד אלגאוי שני המדענים הצעירים העפילו למקום הראשון, וזכו במלגת לימודים מחברת אינטל, המשקיעה מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם בתוכניות המקדמות את החינוך לטכנולוגיה ולמדעים, ונותנת חסות לתחרויות מדענים צעירים בעולם כולו ובמיוחד בישראל. המדענים הצעירים זוכי המקומות הראשונים, ייצגו את ישראל בתחרות Intel ISEF היוקרתית מסוגה בעולם, הנערכת בארה”ב.

6 תגובות

  1. א.בן-נר:
    ומהי הפעלות הנדונה אם לא התעסקות גם בחינוך וגם במחקר?
    אני דווקא אתפלא אם מה שאמרו כאן שהוא פריצת דרך ממשית יתגלה כדבר שכבר היה ידוע.

  2. למיכאל ר.
    לצערי הרב, בתחום החינוך אינני מאמין ב”קיצורי דרך מלאכותיים” וב”מצגות קוסמטיות”.
    בדברי לא התכוונתי לרמוז כי הכתבה הינה כדבריך “..שקר בוטה..” אבל לפעמים ישנה נטיה,
    במיוחד בתקשורת, להתבלבל “..בין אמת לבין מוגזם..” כמאמר שירו החביב והעוקצני של דני סנדרסון (הנקרא כמדומני “או שכן או שלא”). הרי לא תופתע אם יתברר כי ניסוח הידיעה לכתבה, נוסח ע”י יועצי התקשורת של אינטל או של מוזיאון המדע או דובר מקצועי זה או אחר. לסיום(סיום לפי שעה) הרשה נא לי לצטט את פר’ אבישי ברוורמן, אך מאתמול, שצוטט בעיתונות כאומר: “הגיע הזמן שבישראל יפסיקו להתפאר במדע ויתחילו להשקיע כספים בחינוך ובמחקר”

  3. א.בן-נר:
    כתבו כאן שהם גילו דברים חדשים. השתמשו בביטויים כמו "פריצת דרך ממשית" וכדומה. שאלתך היא, אם כן, האם תוכן הכתבה הוא אמת או שקר בוטה.
    אינני חושב שמישהו מן המעורבים בתהליך הוא שקרן ואינני חושב שיש מקום לרמיזות מסוג זה.
    הנושא של טיפוח המצוינות הוא מרכיב חשוב בבניית מערכת חינוך מתפקדת ומפעלים מסוג זה לא נועדו לכסות על ערוותה של מערכת החינוך אלא לקדם אותה. למרבה הצער, תמיכתה של מערכת החינוך במפעלים מסוג זה היא זעומה. אחד מבני היה חבר (בזמן לימודיו בתיכון) בנבחרת הפיזיקה הישראלית לאחר שזכה במקום שני באולימפיאדה הישראלית. אני זוכר היטב כיצד מארגני המפעל המבורך הזה נאלצו לחזר אחרי משקיעים כדי לממן את סדנאות האימון ואת הנסיעות מכיוון שהמדינה לא הייתה מוכנה להשקיע דבר.

  4. אם אפשר ליישם את השיטה מגיע להם פרס, ההוכחה
    תגיע אם וכאשר נראה מתקנים המיישמים שיטה זו;
    הבעיה בהוכחה היא, שבישראל יש המון כשרונות
    (ראה התפלה וייצור חשמל מקרני השמש למשל)
    ומעט מדי השקעות לטובת הסביבה והתושבים.

  5. אני שואל את עצמי, האמנם אלו תגליות ואו פיתוחים מדעיים טכנולוגיים חשובים "על באמת" ?…או שמא יותר עניין של : "קצת ציון לשבח לתלמידי תיכון מצטיינים והרבה יחסי ציבור טובים וזולים לאינטל ישראל ולמוזיאון המדע ע"ש בלומפילד" ?….
    הרי הדעת נותנת כי, לפיתוחים ותגליות משמעותיים, נדרשת השכלה גבוהה.
    האמנם השכלתם של התלמידים הצעירים אכן הנה מספקת לגילויים ופיתוחים משמעותיים ?
    האין זאת רק מראית-עין של הצטיינות ?
    ואולי אף גרוע מכך, האין זו רק מראית-עין שבאה לכסות על מצב ירוד של החינוך, בחלקים נרחבים של האוכלוסיה ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.