אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה. את המחלות האלה ואחרות יהיה אפשר לרפא בעתיד בהשתלת תאי גזע עובריים, המסוגלים להתפתח לכל סוגי התאים בגוף. אבל ארה”ב וכמה מדינות באירופה אינן מוכנות לממן מחקרים המחייבים שימוש בעוברים
במחלקה הקרדיולוגית מחכה חולה במצב של אי ספיקת לב לטיפול שיציל את חייו. במעבדה הסמוכה אוסף מדען תאים עובריים שגידל במבחנה ובאמצעות חומרים כימיים כיוון את התפתחותם לתאי שריר הלב. התאים האלה מיועדים להשתלה בלב החולה, ובו הם יתפקדו במקום שריר הלב הפגוע. במעבדה אחרת מנתבים את התפתחותם של תאים עובריים לתאי עצב שיושתלו במוחו של חולה פרקינסון, באזור שכושר תפקודו אבד.
שני התרחישים האלה אינם לקוחים מספרות המדע הבדיוני. הם קרובים מאוד למציאות ומשקפים רק שמץ מהאפשרויות הגלומות בתאי הגזע העובריים – תאים שאוצרים בתוכם את הפוטנציאל לייצר כמעט כל תא ותא מטיפוסי התאים המצויים בגוף. תאי הגזע הם אחד מתחומי המחקר העדכניים בביולוגיה. כתב העת “Science” כינה אותם “התאים השומרים על נעוריהם” והכתירם כפריצת הדרך של 1999.
היכולת לכוון את התפתחות תאי הגזע העובריים לכל סוגי התאים בגוף תפתח אפשרויות שימוש כמעט לא מוגבלות, כמו יצירת רקמות חדשות במעבדה כתחליף לרקמות שניזוקו עם הגיל בגלל מחלה או טראומה, שיקום רקמות שנהרסו מטיפולים כימותרפיים ואפילו שימוש בתאים במקום השתלת איברים. מדענים חוזים כי תאי הגזע העובריים ישמשו לריפוי מחלות כמו סוכרת, אלצהיימר, פרקינסון וטרשת נפוצה, לשיקום עמוד שדרה פגוע ועוד.
ואולם, למרות הפוטנציאל העצום הגלום בהם, המחקר של תאי הגזע העובריים נתקל במחסומים פוליטיים ואתיים. את התאים מפיקים מעובר בן ימים ספורים, לרוב מביציות מופרות שלא נעשה בהן שימוש, או מעוברים צעירים לאחר הפלה. אין זה מתיישב עם התנועה נגד הפלות בארה”ב וגם לא עם החוק האמריקאי0 האוסר מימון פדרלי למחקרים שבהם נעשה שימוש בעוברי אדם. לכן המחקרים ממומנים על ידי חברות ביוטכנולוגיות, ורוב התחום נתון בידיים מסחריות.
כבר שני עשורים חוקרים מדענים תאי גזע עובריים של עכברים. אך המהפך קרה בסוף 1998, כששתי קבוצות מחקר בלתי תלויות – האחת בראשות ג'יימס תומסון מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, והאחרת בראשות ג'ון גרהרט מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור – הודיעו כי הצליחו לגדל תאי גזע עובריים של בני אדם במעבדה ולשמר בהם את הפוטנציאל הנדיר – האפשרות להתפתח לכל טיפוסי התאים המצויים בגוף. החוקרים השתמשו בתאי עוברים בני פחות משבוע, שעדיין מצויים במצב ראשוני, לפני שהחלו להתמיין לרקמות ואיברים. לאחר שגידלו אותם בתרביות רקמה מצאו שהתאים מסוגלים להתחלק בלי סוף ולהישאר חיים שנים רבות. בכך נפתח שדה מחקר חדש ומבטיח, שבמרכזו השאיפה לכוון את תאי הגזע לרקמות השונות בגוף.
מאז התגלית הואץ המחקר. ב-99' הצליחו חוקרים לכוון תאי גזע עובריים בעכברים ובחולדות להתפתח בתרביות רקמה לכמה טיפוסי רקמות. צוותי מחקר מארה”ב וגרמניה הצליחו לכוון תאי גזע עובריים של עכברים להתפתח לתאים המייצרים את מעטפת סיבי העצב הקרויה מיאלין. מעטפת המיאלין נפגעת במחלת הטרשת הנפוצה, וההשלכות ברורות. כשהזריקו את התאים האלה למוחות עכברים חסרי מיאלין, החלו התאים לייצר במוח העכברים רקמת מיאלין תקינה. קבוצה אחרת מאוניברסיטת סנט לואיס, מיזורי, כיוונה את מסלול ההתפתחות של תאי גזע עובריים של עכברים לתאי עצב. כשהשתילו את תאי העצב האלה בחולדות שנפגעו בעמוד השדרה, הצליחו לשקם חלקית את כושר התנועה שלהן. אף שאיש לא הראה כי גם תאי גזע עובריים ממוצא אנושי מתנהגים כך, גרהרט כבר בוחן את יכולת התאים האנושיים שפיתח לשקם עמוד שדרה פגוע ולהילחם במחלות ניווניות של מערכת העצבים.
בה בעת מנסים חוקרים לבחון מה אפשר לעשות בתאי גזע שמקורם במבוגרים. בגופנו מצויים ברקמות שונות תאי גזע המשמשים מוצא לטיפוסי התאים השונים המצויים ברקמה. במוח העצם, למשל, מתפתחים מהם תאי הדם ותאי מערכת החיסון. במערכת העצבים מתפתחים מתאי גזע הטיפוסים השונים של תאי העצב, וכך בשאר הרקמות. עד לאחרונה סברו כי ברגע שתא תוכנת להיות חלק מרקמה מסוימת נקבע ייעודו לעד ואין אפשרות לשנותו. אבל בשנה האחרונה הופתעו מדענים לגלות כי הקביעה הזאת אינה מדויקת. חוקרים נטלו תאי גזע ממוח של חולדות, וכשהעבירו אותם למוח העצם שינו התאים את ייעודם והחלו לייצר תאי דם. תאי גזע משריר של עכבר, שהועברו למוח העצם, נהפכו לתאי דם והצליחו להציל עכברים שמוח העצם שלהם נהרס בעקבות טיפול כימותרפי. תאי מוח העצם מראים גמישות גדולה עוד יותר – אפשר להפוך אותם לתאי מוח, לתאי כבד ולתאי שריר, בכללם שריר הלב.
תוצאות המחקרים הדהימו את הביולוגים. הם מצאו שהתפקיד שקיבל תא מסוים בזמן ההתפתחות העוברית אינו סופי – תאי גזע המשתייכים לרקמה מסוימת יכולים לשנות את ייעודם. תאי הרקמה שקלטה את תאי הגזע מנחים אותם בכיוון התפתחותם באמצעות אותות ביולוגיים שהם משדרים. האותות האלה, מניחים הביולוגים, הם גורמי גידול (חלבונים מעוררי גדילה והתמיינות) וחלבונים הממוקמים על שטח פני התאים, המעבירים את האותות באמצעות מגע.
הטיפול במחלת פרקינסון יהיה קרוב לוודאי השימוש הראשון בתאי הגזע העובריים. כבר יותר מעשר שנים משתילים אנדרס ביורקלנד וצוותו מאוניברסיטת לנד בשוודיה במוחם של חולי פרקינסון תאי עצב שנלקחו מעוברים כדי לשקם את האזור הפגוע במוח. במקרים רבים התאים המושתלים מפחיתים את תסמיני המחלה. אבל הטיפול אינו פותר את הבעיה, שכן אין כל אפשרות להשיג תאים לכל הנזקקים (מיליון אנשים חולים בפרקינסון בארה”ב לבדה), מה גם שרק %5 מהם נקלטים במוח. הפתרון הוא שימוש בתאי גזע עובריים שהונחו להתפתח לתאי העצב במוח. חוקרים מאמינים כי השתלת התאים באזור המתאים במוח תנחה את התאים להתפתח בכיוון הרצוי והתאים יתפקדו במקום אלה שנפגעו במחלה. ניסויים ראשוניים בבעלי חיים מאשרים זאת.
אף שהשתלת תאי הגזע העובריים תוכל לעזור למיליוני חולים, עדיין אין הסכמה על המימון הציבורי של המחקרים. ממשלת ארה”ב, וכמה מדינות באירופה, אינן מוכנות להקצות כספי ציבור למחקרים המחייבים שימוש בעוברי אדם. החברות הביוטכנולוגיות קופצות על השלל ומנהלות מחקרים אינטנסיוויים כדי לפתח מוצרים רפואיים מהטכנולוגיות החדשות. “כשהמימון נתון בידיים פרטיות, כל תוצאות המחקרים, הפטנטים והקניין הרוחני שייכים למממנים. החברות המסחריות הן אלה שיכתיבו את לוח הזמנים של יישום הטכנולוגיה, והשיקולים לא בהכרח יהיו לטובת הציבור והחולים”, אומר הפרופ' יוסף איצקוביץ', מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים רמב”ם, שהיה שותף בגילוי תאי הגזע האנושיים בקבוצתו של תומסון. לדעתו, אם יהיו הידע והטכנולוגיה זמינים לכל, למרוץ יצטרפו יותר כוחות והתוצאות יהיו טובות יותר.
“השקענו סכומים עצומים בתחום בציפייה לקבל מוצרים מתוחכמים ואקסקלוסיוויים”, אומר תומס אוקרמה, נשיא חברת “גירון” החוקרת את תאי הגזע העובריים. מדעניה הצליחו לייצר ב-99' מתאי הגזע העובריים תאי שריר לב ותאי עצב מסוגים שונים, ועתה הם מנסים להחדיר לתאי הגזע גנים שונים שיאפשרו להם לכוון את התמיינותם.
יותר מתריסר חברות נוספות עוסקות בפיתוח מוצרים מתאי גזע אנושיים המופקים מרקמות בוגרות בהנחה שהשימוש בהם יהיה קל יותר, מכיוון שהם אינם נלקחים מעוברים. חברות הביוטכנולוגיה מהמרות על הטכנולוגיות שהן מפתחות ועל מדדי המניות שלהן בבורסה. התחרות הקשה דוחפת במהירות את המחקרים מהמעבדה לשלבי היישום. כמה חברות כבר החלו בניסויים קליניים לבחינת מוצרים שפיתחו לטיפול בחולי פרקינסון ומחלת האוסטיאוארתריטיס (מחלת פרקים ניוונית). חברות אחרות מתמקדות בגידול ובריבוי תאי הגזע של מוח העצם האחראים על יצירת תאי הדם ותאי מערכת החיסון. מדעני החברות מפתחים מערכות המאפשרות לגדל את התאים האלה בכמויות גדולות ולשקם באמצעותם את מערכת החיסון של חולי סרטן, שנפגעה בעקבות הטיפולים הכימותרפיים.
חברת “אוזיריס” מבולטימור בודדה תאי גזע מהרקמה המקיפה את מוח העצם. מדעניה הבחינו כי התאים האלה מתמיינים לסחוס ולתאי שריר, ועתה הם בוחנים את האפשרות להשתמש בהם כדי לשקם סחוסים ולתקן גידים פגומים. תאי גזע שמקורם במערכת העצבים היו “מוצר חם” כבר בשנה שעברה, לאחר שהתברר הפוטנציאל הטמון בהם לטיפול בפגועי ראש.
מאות מיליוני בני אדם בעולם סובלים ממחלות שאפשר לטפל בהן בהשתלת תאי גזע. עוד מיליונים רבים יוכלו ליהנות מהזדקנות בריאה שיאפשרו תאי הגזע. “אנחנו עוד רחוקים משימוש שגרתי בתאי הגזע”, אומר הפרופ' איצקוביץ'. “עדיין יש צורך בפיתוח טכנולוגיות שיספקו תאי גזע בשלים שעברו התמיינות תקינה, כדי שנדע בביטחון שהם עתידים להתפתח בכיוונים הרצויים ולא לגידולים ממאירים, אבל אין ספק שעברנו כברת דרך רצינית”.
